משום מה אנו חוזרים שוב ושוב לאותה עיגול
אנסה לעשות חזרת הש"ץ מהנושא והויכוח
א) ריז"א עצמו לא כתב בשום מקום על החיד"א מפורש זקני, כתב נשיא בית אב וכדומה
דברים המשתמעים כחשוב שבמשפחתינו, אלא שיש מקום בדוחק לפרשו כזקנו ממש.
מה גם שהיה בן י"ד בפטירת החיד"א (איני זוכר מהיכן הוצאתי פרט זה בברירות, אבל עכ"פ כן משמע ממה שבתקע"ב ד' שנה אחר פטירת החיד"א כבר ניתן לו המלצה ומעידים שעדיין לא נשא אשה, וגם נתמנה תיכף לזה להיות רב או דיין במצרים), ואף נין בגיל זה מזכיר את סבו תמיד בתואר "זקני", כי עם סבא חי חיים כל הזמן כמו שהמציאות מורה
ב) מתוך כרך חידושי הר"ש סירליאו שהיה בבעלות החיד"א, העתיק ר"מ להמן:
קניתי לי ולשמי ולזרעי מיורשי הרב הנז' זלה"ה.
על קושיא זו דמוכח בעליל שאינו לא נכד וכש"כ לא יורש (במקום כזה וודאי היה לו לכתוב זקיני), טענו שלא כתיב בכת"י תיבת "מיורשי.
ועל זה השיב איש ספר שכיון שיש שם מחק מילה אחת כמו שנראה בבירור, ויש לנו עדות מפורשת מר"מ להמן שלא היה נוגע לו כל הענין שבמקום זה היה כתוב "מיורשי", מהיכי תיתי לחדש שהיה כתוב מילה אחרת שם.
ויש להוסיף, לומר שלא היה כתוב שם במקום המחק כלום, וודאי אי אפשר, הן משום שניכר המחק, והן משום שזה לא חשב אדם מעולם שריז"א קנה מידי החיד"א עצמו כתב יד זה שלפי חשבון לא נפגשו מעולם.
אך באמת תיבת "מיורשי" לא מעלה ומוריד כל כך בהויכוח, כיון שכבר הודו נכדי ריז"א שלא היה בן אחר בן, כך שיורש וודאי לא היה, והוצרך לקנות מהיורשים אם רצה משהו.
אולם עדיין יש בזה נפקותא משני פנים, א' כאמור תמוה ביותר מה שאינו מזכיר את החיד"א במקום כזה לכה"פ בתיבת זקני. ב' אם כן נפל בבירא הראיה הגדולה שרוצים להוכיח מתוך כתבי יד שהיו ברשות ריז"א מעזבון החיד"א, שהרי לפי הנ"ל וודאי אינם ירושה, אלא קנין, ושוב אין כאן הוכחה של כלום שהיה נכדו.
ג) עוד נתחדש חידוש עצום ונורא, שבהיות שהחיד"א לא מזכיר את הסמ"ע בתואר זקני, על אף שמוזכר יחס מפורט באחת מספריו, סימן שנהג שלא להזכיר בתואר זה אלא סבים בא"ב.
על נקודה זו עמדתי לעיל, והוכחתי שחוץ ממה שדבר חידוש כזה צריך שיוזכר מפורש בשום מקום, הרי שמצד עצמו שלא ניתן להאמר בפרט על החיד"א, כדמוכח מספריו שהזכיר קורבת הראבי"ה והרא"ש להראב"ן, ודן בתואר זקני, אף ששניהם היו נכדי הראב"ן מצד האמהות.
כמו כן הביאו לעיל תשובת החיד"א עצמו בספר חיים שאל ח"א סימן ס"ח בענין הזכרת שם "זקני" על סבא המרוחק כמה דורות (שהחיד"א כותב כן על החסד לאברהם), והחיד"א מביא שם ראי' ממה שהרשב"ש קורא להרמב"ן זקני "והוא ששי להרמב"ן מצד האם". ומכיון שאין גזירה שוה לחצאין, סימן שהחיד"א עצמו נהג כך ג"כ להזכיר גם סבים המרוחקים מצד האם בתואר זקני.
ויש להוסיף שממקום שהביא שם יחוסו להסמ"ע, שם עצמו מוכח כן, שהרי מזכיר שם את אבי אמו "מר זקני הרב החסיד המקובל איש האלדים קדוש מהר"ר יוסף בייאליר ז"ל".
ולגוף אי הזכרתו להסמ"ע בתואר זקני, הערתי לעיל, שהמקום היחיד שנזכר בספרי החיד"א יחס זה היא בספר מעגל טוב השלם - רשימת מסעיו של החיד"א שרשם לעצמו לא לשם הדפסה (והמעיין שם ובספריו הנדפסים ישתומם לטהרת מדותיו של החיד"א זצ"ל, איך נזהר בספריו בכבוד אנשים שפגעו בו), ומה שכתב שם היא רק ששאל לדודה אחות אמו, "כיצד היא הקורבה שיש לנו עם מהר"ר פאלק ז"ל בעל דרישה וסמ"ע". והדודה השיבה בפירוט יחס איך הם נכדי הסמ"ע (וגם בזה היה לה ספק במקום אחד אם מדובר בבן או נכד הסמ"ע). ומאחר שלפי שאלת החיד"א מוכח שלא היה ידיעה ברורה שהם נכדים ואיך, אלא שיש קירבת משפחה, מסתבר שלא סמך לגמרי על דברי הדודה עד כדי קביעת הדברים לוודאות, ומשום כך לא הזכיר דבר זה בשום אחד מספריו הנדפסים.
ולהשואל לעיל איפה במעגל טוב כתוב כך, ניכר שהנ"ל ראה רק את קיצורי המעגל טוב, ולא את מעגל טוב השלום של פריימן. ראה פה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21838&pgnum=34ד) הביאו ראיות מספרים שהיו בידי החיד"א ואח"כ בידי ריז"א, שזה מוכיח שהיה נכדו היורשו.
והקשו, שאם מודים כהיום שלא הי' נכד מצד האב, הרי בין כך ובין כך לא היה יורש אם לא שנמצא מפורש בן שלא הניח אלא בנות ומהם ריז"א
מה גם שכיתוב הנ"ל על חידושי רש"ס מוכיח שלא היה עכ"פ יורש כל עיקר.
ושוב הביאו לנושא זו מתוך הסכמות ספרים שיצאו לאור מכתבי יד שהיו ברשות החיד"א ואח"כ ברשות ריז"א, שהמסכימים מדגישים ש"בירושה לנכדו".
ועל זה הקשיתי לעיל על הסגנון הקטוע, ומה גם שלפי הנ"ל פשוט שפרט זה שהוא ירש וודאי שלא נכון, וגם אין צורך לידע איך עבר מהחיד"א ואילך כיון שסוף סוף חותם החיד"א עליו מקויימת, אם כן לא ידענו מה לדון בזה ההסכמות, כך שאין להוציא מזה מסקנות.
ה) האריכו לטעון שהיחס הנ"ל היה מקובל במשפחה, ואף שמה שהודפס שהיה זה בא"ב הוכח שאינו, אבל זה לא המקובל אלא חידושים של מישהו במשפחה שטעה אחר יערי
ועל זה הערתי לעיל שהיו שני נכדים מעורבים בסידור סדר היחד שבחסד לאברהם, ר' משה אהרן אזולאי ור' מנחם ווילהלם, מה גם שלא העיר אדם מעולם על זה שהם טועים עד שבאו לפריך מכח זה היחוס, אז התגלה למפרע עד מפי עד מפי אשה, ששניהם האחרונים אינם עוד בחיים לברר מהם. והעד מפיהם סמוי מהעין (לכל הפחות במאמרו של רנ"א וקשטיין).
ו) היה ויכוח מה דעת ועקנין בנושא
אבל לפי תגובות האחרונות מוכח שפרט זה כבר סגור, וידוע לכל מה דעת ועקנין
רק על פרט אחד אגיב, מה שטען נכד החיד"א שלפי ועקנין המקור הראשון ליחס את ריז"א להחיד"א היא מיערי. הנה זה אינו נכון כלל. כל קורא רואה שיש כאן שני נקודות בדבריו. א) רבים טועים ומחשיבים את רבי יהודא זרחיה אזולאי כנכד הרב חיד"א". לא הביא על פרט זה לייחס את ריז"א לנכד החיד"א שום מקור, כי כאמור "רבים" הם. ב) יערי והמו"ל של פי' מהר"א אזולאי הוסיפו יחס מפורט, ואת זה מפריך ועקנין בראשונה. ואח"כ חוזר לעצם הנידון אם היה נכד כלל.
ז) הובא כתב יד נוסף שריז"א מזכיר את הרב חיד"א ולא מתארו כ"זקיני".
על זה טענו שזה העתקה מדברי ה"ראשון לציון"
בינתיים הוכיח איש ספר שה"ראשון לציון" היינו מהר"ש סירליאו, וכיון שהוא לא יכול להזכיר את הרב חיד"א, מוכרח מצד עצמו שלכה"פ שורות אלו הם הוספת ריז"א, וחזרה הראיה שלא הזכיר את החיד"א בתואר "זקני".
ח) הובא סיפור נוסף לפיה ריז"א היה נתון אנגליה בזכות "זקנו" החיד"א, שקיבל אזרחות אנגליה מהמלכה וויקטוריה
דבר זה הופרך מהמציאות, שהמלכה וויקטוריה נולדה אחר פטירת החיד"א.
ואף המלך ג'ורג' שהיה בזמנו של החיד"א, לא מוזכר בשום מקום במעגל טוב שנפגש אתו בלונדון.
נשארו עוד שני נקודות
ט) ריז"א קרא לבנו הראשון בשם חיים יוסף דוד
י) בנישואי רחמיסטריווקא הודגש שהכלה נכדת האזולאי, שבדרך כלל הכוונה להחיד"א
על ט) קריאת שם אחר אדם גדול, בפרט בארצות הספרדים הוא חזון נפרץ, החיד"א עצמו מספר במעגל טוב על בנים שקראו על שמו בחייו, ואף כי אחרי מותו.
מה גם שזקנו אבי אביו של ריז"א היה שמו דוד, שיש בזה גם משום שם משפחה.
על י) מאחר שהיחס אל החיד"א כבר רווח בעולם, לא מעלה ולא מוריד מה שהרמ"נ מרחמיסטריווקא ג"כ מזכיר דב"ז.
מה גם שבתור מי שבא מארץ רחוקה לא רחוק שהיה מסיק כן מעצמו על סמך שם זקנה של הלכה חיד"א בן הריז"א.
(ולא ייחשב ככופר מי שיאמר שהתכוון במקרה זה בכינוי "האזולאי" להחסד לאברהם).
סיומא דמילתא, מאחר שחלק מיסוד הדיון נפתח לאחרונה על פי מה שהחיד"א לא הזכיר תואר זקני על הסמ"ע, לאור הדברים דלעיל (אות ג) הייתי מציע לנכדי ריז"א להתנהג בדיוק כמו (זקנם?) החיד"א, ולא לכתוב "זקני" על החיד"א כיון שהמסורת לא ברור ומקורה מנשים זקנות, ומצד המסורת עצמה אין הכרח אלא שהי' ממשפחתו, ממש בדיוק כמו יחס החיד"א להסמ"ע.
(גילוי נאות, גם אני בעצמי משתמש בכלל זה ביחוס משפחתי, יש דברים שהעליתי בראיות, ומהם אף ששמעתי הוכחות ומסורת מפי זקנים וזקנות רבות ממשפחתי, ואף שהייתי מגידם לכל שואל, לא העזתי להניח דבר זה כדבר וודאות, וכאשר אחד מבני משפחתי ששמע מפי כל ההוכחות הדפיס דברים אלו, מחיתי על זה, כי אף שהיחס די-ברור לשיחה משפחתית, אבל לא לקבוע לה מסמרים בדפוס)
