סם המוות במי סוטה

[עושה חדשות]

ספר הבתים - מי סוטה.png (24.49 KiB) נצפה 5870 פעמים

האם ידוע על עוד שכתבו כך? קבלה אמיתית/מבארי הקבלה/אחד מן המעיינים ?

[עיק]

אינני יודע על עוד מי שכתב כך, אך הדבר מזכיר במעט את פירוש הרד"ק למעשה אלישע ובן השונמית.

[אבא יודן]

ואילו אני נזכרתי מחוקי ח'מורפי.

[מרחביה]

ראה הסוד שרמז ראב"ע בבמדבר ה יח, ובמפרשיו, כגון צפנת פענח לריט"ע.

[עושה חדשות]

ראה הסוד שרמז ראב"ע בבמדבר ה יח, ובמפרשיו, כגון צפנת פענח לריט"ע.

יש"כ.

צ''פ על האב''ע פ' נשא.png (90.05 KiB) נצפה 5768 פעמים

[ר_חיים_הקטן]

אני כמעט בטוח שהיה על זה אשכול בעבר, יבאו החכמים עם הלינק...

[עושה חדשות]

אני כמעט בטוח שהיה על זה אשכול בעבר, יבאו החכמים עם הלינק...

אני גם נטיתי לשער כך מלכתחילה, אבל חיפשתי היטב וראיתי שאין.
גם נפלא בעיני שבחיפוש נרחב באוצר כמעט ואין איזכור לדברים מעניינים אלו.
אגב, מבארי הקבלה בלשונו של ספר הבתים הכוונה בדרך כלל לחז"ל, וצ"ע.

[חכם באשי]

בעל ספר הבתים היה מצוי במדרשו המקורי של ר"מ הדרשן (שרק חלקים מועטים ומעובדים שרדו ממנה), ומי יודע אם לא שיטה "חריגה" זו אינה נובעת משם, שהיודע יודע, שמדרשיו של ר"מ הדרשן מלאים בעניינים "חריגים"..

[עושה חדשות]

בעל ספר הבתים היה מצוי במדרשו המקורי של ר"מ הדרשן (שרק חלקים מועטים ומעובדים שרדו ממנה), ומי יודע אם לא שיטה "חריגה" זו אינה נובעת משם, שהיודע יודע, שמדרשיו של ר"מ הדרשן מלאים בעניינים "חריגים"..

אפשר קצת דוג' לשאינו יודע?

[חכם באשי]

עי' במבואו של אלבק למדרש בראשית רבתי, על הרעיונות מהספרות החיצונית ששילב ר"מ הדרשן בחיבוריו. ועי' גם במאמר המצורף.

תא-שמע ימ$, רבי משה הדרשן והספרות החיצונית; מתוך 'כנסת מחקרים', א.pdf

(366.33 KiB) הורד 950 פעמים

דוגמא נוספת, כל הנומרלוגיה השכיחה הרבה בספרי רמ"ה (עי' במדב"ר פרשת נשא ומדרש תדשא) - כמעט ואינה מצוייה במדרשי חז"ל האחרים (ואל תשיבני מתנחומא סו"פ קורח, כי הקטע שם עצמו הוא הוספה מאוחרת ע"פ מדרשו של רמ"ה).
ואם יש לך את ספרו של מאק, סודו של [ר'] משה הדרשן - מה טוב (אבל יש שם כמה דברים הטעונים תיקון)

[ר_חיים_הקטן]

viewtopic.php?f=17&t=21982&p=216725

[איש-אחד]

לכאורה הוי דלא כמשמעות הברייתא (סוטה מז ע"ב) "ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו ואומר (הושע ד, יד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה כו'".

[עושה חדשות]

ראה הסוד שרמז ראב"ע בבמדבר ה יח, ובמפרשיו, כגון צפנת פענח לריט"ע.

בן איזה תקופה הוא - מחבר ספר זה?
---

בעל ספר הבתים היה מצוי במדרשו המקורי של ר"מ הדרשן (שרק חלקים מועטים ומעובדים שרדו ממנה), ומי יודע אם לא שיטה "חריגה" זו אינה נובעת משם, שהיודע יודע, שמדרשיו של ר"מ הדרשן מלאים בעניינים "חריגים"..

האם לדעת כת"ר, גם אחרי הציטוט ממפרשי האב"ע עדיין יש לחפש את נביעת שיטה זו מרמ"ה, או שאולי יש כאן איזה מקור אחר?

[מרחביה]

בן איזה תקופה הוא - מחבר ספר זה?

המאה הי"ד למניינם. את פירושו כתב בעידוד ר' דוד בן יהושע הנגיד, נכד נינו של הרמב"ם.

[עושה חדשות]

באמת התימה הוא גדול, שלפנינו לא נזכר דבר כזה במאמרי חז"ל, וסתימת הדברים ודאי מורה לא כדבריו, (וגם ילה"ק מהא דהמים בודקים את הבועל, וכהנה וכהנה), וגם מה טעם יש בזה, אם כדי למעט בנס, הרי אמר דהוי נס טפי דהטהורה לא תמות.

אבל שמא אפשר להעמיס ולרמוז את הענין הנ"ל בד' הגמ' בסוטה ז: דאי' התם כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה אומרים לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בורייך ושתי לפי שאין מים המרים דומין אלא לסם יבש שמונח על בשר חי אם יש שם מכה מחלחל ויורד אין שם מכה אינו מועיל כלום, והצורך בשכנוע, כמו גם ההסבר על סם יבש, אולי זה פתח לחידושו של ספר הבתים.

[סעדיה]

אבל שמא אפשר להעמיס ולרמוז את הענין הנ"ל בד' הגמ' בסוטה ז: דאי' התם כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה אומרים לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בורייך ושתי לפי שאין מים המרים דומין אלא לסם יבש שמונח על בשר חי אם יש שם מכה מחלחל ויורד אין שם מכה אינו מועיל כלום, והצורך בשכנוע, כמו גם ההסבר על סם יבש, אולי זה פתח לחידושו של ספר הבתים.

ובזה יובנו דברי הבמ"ר (ט' ט') שמי הסוטה הם סם המות לנואפת אפי' שלא בדרך השקאה, ואילו לנקייה אי"ז מזיק אף בדרך השקאה.

[עושה חדשות]

העתקתי מספר דף על הדף, סוטה טו:

והגאון ר' חנניה יוסף אייזנבך שליט"א העיר הערה נפלאה בהא דבעי' שיהי' כלי חרס חדשה, וזה עפימש"כ הרמב"ן בענין המים המאררים (וכמובא לעיל) וז"ל: "אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי הענין הזה שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל, בהיותם רובם עושים רצונו של מקום כי חפץ למען צדקו", וכ"ה במורה נבוכים ח"ג פ"ס עי"ש, והנה איתא במלכים ב (ב, כ - כ"א) "ויאמר קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו; ויצא אל מוצא המים גו' כה אמר ה' רפאתי למים אלה" וגו', וברלב"ג שם "והנה ריפא אלישע המים ההם על דרך המופת בהשליכו אל מוצא המים מלח מהמלח ששמו בצלוחית חדשה, ואחשוב שכבר בחר אלישע שתהיה הצלוחית חדשה כדי שלא יחשבו שיהיה מבושל בה דבר ימשך המלח כוחו, ויהיה לו רושם על דרך הרפואה בתיקון המים" וכו', ועד"ז כתב הרד"ק שם (ו, ו): "ונראה כי הניסים בדבר חדש יעשו, וכן צלוחית חדשה". לפי"ז י"ל שזהו הטעם שבהשקאת סוטה צ"ל כלי חרש חדשה כפשוטו, כדי שיוכר הנס והמופת שבמי סוטה, וכדברי הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל. עכ"ד ודפח"ח

[עושה חדשות]

אגב, האם יש בתלמוד ומדרשים תיעוד של מעשה בסוטה ששתתה ומתה בביהמ"ק?

[פרי יהושע]

היינו דיש לחקור האם הכוונה שאנו מחזקין אותה כטהורה אלא שיש רגלים לדבר ואנו מוסרים דינה לשמים, או להפך שכיון ויש רגלים לדבר אנו רשאים לתת לה סם המות, אלא שאנו מוסרים דינה לשמים אם באמת היא נקייה שלא ייצא מכשול בבית המקודש.

[מחולת המחנים]

אגב, האם יש בתלמוד ומדרשים תיעוד של מעשה בסוטה ששתתה ומתה בביהמ"ק?

מצינו במדרש (במדבר רבה ט, ט) מעשה זה

אמרו מעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו והיתה האחת נשואה בעיר אחרת, בקש בעלה של אחת מהן לקנאת לה ולהשקותה מים המרים בירושלים, הלכה לאותה העיר שהיתה אחותה נשואה שם, אמרה לה אחותה מה ראית לבוא בכאן, אמרה לה בעלי רוצה להשקות אותי מים המרים, ואני טמאה. אמרה לה אחותה אני הולכת תחתיך ושותה, אמרה לה לכי ועשי כן. מה עשתה לבשה בגדי אחותה והלכה ושתתה מים המרים ונמצאה טהורה, חזרה לביתה יצאה אחותה שזנתה לקראתה, חבקו ונשקו זו לזו, כיון שנשקו זו לזו, הריחה במים המרים מיד מתה.

[עושה חדשות]

שאלתי על בית המקדש בדווקא, (בנוגע לתיאור המשנה: אומרים הוציאוה שלא תיטמא).

[עושה חדשות]

בנו"ט לצטט את דברי המאירי, סוטה כ. ז"ל -
מי סוטה אחר שנתן העפר על פני המים צריך שיתן לתוכן בפניה דברים המרים כגון לענה וכיוצא בה כדי שתתירא ותודה ולא תגרום רעה לעצמה וכן שלא תזקיק שם הב"ה לימחות וזהו שאמרה תורה מי המרים וכבר ידעת שמלת מי הוא סמוך והמרים תאר כלומר מי הדברים המרים ר"ל שאין נקראין מרים על שם מחיקת המגלה והאלה ופעולת המים לבד אלא שאף מצד עצמן הם מרים וקצת התלמידים ראיתי מתמיהים בה והרי זה מביא לחשוד שאף הפעולה באה מצד אותם הדברים ואינו כלום שהרי אף היא מכרת אותם הדברים שאין פעלתם לצבות בטן ולנפיל ירך וכל שכן לשעתן שדברים אלו בפניה הם נעשין שכל עצמה אינה אלא ליגעה ביותר ולמרר את חייה כל אותו הפרק כדי שתודה ועוד שהרי אף לחושד בכך מה שאתה פוגם באותה שזינתה אתה משביח בטהורה שהרי כלן דבר מר נתון לתוכן והטהורה פניה מזהירות אחר שתייתה ואם היה בה חולי המעכבה מלילד מתעברת ויולדת ואף לדבריו נוח לו בכל דבר הבא דרך מופת ופלא שישתנה הטבע לטובה משישתנה לרעה ומרובה מדה טובה ממדת פורענות.

[פולסברג]

אגב, האם יש בתלמוד ומדרשים תיעוד של מעשה בסוטה ששתתה ומתה בביהמ"ק?

בתלמוד ובמדרשים א''י, אבל בחיד''א יש...