שיר של יום למנהג הגר"א

[צולניק]

כידוע שיר של יום של הגר"א אינו מכוון ע"פ מה ששרו הלויים בביהמ"ק, האם יש לזה ביאור הגון?

[אפרקסתא דעניא]

מנ"ל למר? כמדומני שמקורו טהור ממסכת סופרים, והוא השיר שהיו אומרים במוסף.

[קו ירוק]

כידוע שיר של יום של הגר"א אינו מכוון ע"פ מה ששרו הלויים בביהמ"ק, האם יש לזה ביאור הגון?

ראה תשובות בנין שלמה לבעל החשק שלמה (הוצאת הרב שלמה ניימן), בהערות למעשה רב, שם יצא לחדש ששיר של יום להגר"א איננו מפני שהלווים אומרים בבית המקדש, אלא מצד הנאמר במס' סופרים כל האומר פסוק בעונתו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.
ולכן יש שש"י לפורים וחנוכה אף שבבית המקדש חלילה ששינו מה שתיקנו שמואל ודוד.
וגם מה שאומרים בכל יום איננו מפני השיר של הלויים אלא מפאת שהגמ' מבארת מה חשיבות כל מזמור לענינו של יום, וממילא ראוי לומר זאת בכל יום כפסוק בענינו של יום.
דבריו מוכרחים לפי נוסח אשכנז שכדוגמא אומרים בשבת אחר התפילה מזמור שיר ליום השבת, ואילו היה שש"י מצד זכר להקרבת הקרבן היה צריך לומר זאת אחרי שחרית כמנהג ספרדים, ואילו אחר מוסף לומר הזי"ו ל"ך. ובאמת זו גם הסיבה שאין לומר לפני שש"י "השיר שהלוים אמרים בבית המקדש" כי מאי שייטא להא. ולכן לדידן גם אומרים שש"י אחר עלינו, שזה כבר אחר סיום התפילה.
ואילו לאחינו הספרדים (נוסח עדות מזרח/נוסח ספרד) ענין שש"י הוא מצד זכר להקרבת הקרבן ולכן, למשל, אומרים בשבת דר"ח גם מזמור שיר ליום השבת אחרי שחרית, וגם ברכי נפשי אחר מוסף (השאלה למה לא אומרים אחר מוסף הזי"ו ל"ך). ולכן הם אומרים שש"י בחול, לפני עלינו, כי זה חלק מסדר התפילה לשיטתם.
ומי שרוצה לומר היום יום ראשון וכו' בגלל דעת הגרח"ס זצ"ל, שלהרמב"ן בפר' יתרו זהו מ"ע דאו' ד'זכור את יום השבת לקדשו', שיאמר רק היום ראשון בשבת ותו לא. כי אנן לא אמרי' ליה מצד מה שהלויים אמרו בבית המקדש. וזה משפט שאינו קשור כלל לשש"י לפי מסורת נוסח אשכנז. ונכנס בסידורים בטעות של מולי"ם למיניהם כדוגמת 'אור לציון' המיתולוגי - ובהשפעת נוסח ספרד שהוא מנוסח הספרדים.

[שומע ומשמיע]

אולי זה קצת מצחיק לדייק מלשון ה'מעשה-רב', אך היה לי משמעות למהלך זה מלשונו.
שמביא את דעת הגר"א לא לומר 'מזמור שיר חנוכת הבית'' [וכן דעתו על לדוד ה' אורי ועוד]. וכותב שזה מצד שאין לומר תהילים בציבור חוץ משיר של יום.
משמע מזה שהנושא של שיר של יום הוא מצד אמירת תהילים שמתאים לומר באותו יום, ולא מצד נשלמה פרים שפתינו. וס"ל לגר"א שבציבור אומרים דווקא שיר של יום שהוא המיוחד לאותו יום.

[קו ירוק]

אולי זה קצת מצחיק לדייק מלשון ה'מעשה-רב', אך היה לי משמעות למהלך זה מלשונו.
שמביא את דעת הגר"א לא לומר 'מזמור שיר חנוכת הבית'' [וכן דעתו על לדוד ה' אורי ועוד]. וכותב שזה מצד שאין לומר תהילים בציבור חוץ משיר של יום.
משמע מזה שהנושא של שיר של יום הוא מצד אמירת תהילים שמתאים לומר באותו יום, ולא מצד נשלמה פרים שפתינו. וס"ל לגר"א שבציבור אומרים דווקא שיר של יום שהוא המיוחד לאותו יום.

ראשית, לשון המעשה רב אינו רמב"ם, אבל בודאי שניתן לדייק לפי הענין כל מאי דאפשר, כי הכותב ר' יישכר בער הוא גברא רבא.
אם כבר נדייק, במע"ר לא הוזכר 'תהלים' אלא פסוקים.
ומ"מ דיוקך יפה מאוד, זהו 'פסוק' שהינו רק תוספת לתפילה, ומה שאומרים אותו הוא מצד מה שמצאנו במסכת סופרים "פסוק מענינו של יום", ואיננו ונשלמה פרים שפתינו.
את האמת אומר, שאע"פ שהסבר הבנין שלמה במע"ר, נראה מאוד נכון לכל מעיין, וכך נראה מכוון לפי סדר סוף תפילת השחר שכבר הזכרתי בתגובתי לעיל,
אבל הוא מביא שם שלאחיו הג"ר בצלאל היה מהלך אחר, ובשעתו כשלמדתי ענין זה היה נראה לי שלא ברור שהמ"ב גם למד כמהלך זה, אלא שאז מצאתי במ"ב שכ' שלקמן יבאר זה, ולבסוף הוא לא ביאר, וזכרוני בגד בי ואינני זוכר היכן כתב המ"ב שהוא יבאר לקמן (ולבסוף לא ביאר)...
נשאר למעשה רק תירוצו של הבנין שלמה, וכעת גם דיוקך מהמעשה רב בעצמו, שדעת הגר"א דשש"י איננו מצד נשלמה פרים שפתינו. וכך הוא למסורת אשכנז.
ומשמע שמסורת זו נכונה יותר משל ספרדים דס"ל שזה מצד 'ונשלמה', היות וכבר במסכת סופרים שזהו ליקוטי ברייתות, נאמר שבחנוכה ופורים אומרים שיר אחר, וזה לא שייך מצד 'ונשלמה', כ"ש מאי דהובא שם שש"י מיוחד לת"ב, ודו"ק.

[חברא]

את האמת אומר, שאע"פ שהסבר הבנין שלמה במע"ר, נראה מאוד נכון לכל מעיין, וכך נראה מכוון לפי סדר סוף תפילת השחר שכבר הזכרתי בתגובתי לעיל,
אבל הוא מביא שם שלאחיו הג"ר בצלאל היה מהלך אחר, ובשעתו כשלמדתי ענין זה היה נראה לי שלא ברור שהמ"ב גם למד כמהלך זה, אלא שאז מצאתי במ"ב שכ' שלקמן יבאר זה, ולבסוף הוא לא ביאר, וזכרוני בגד בי ואינני זוכר היכן כתב המ"ב שהוא יבאר לקמן (ולבסוך לא ביאר)...

משנה ברורה קלב, טז
אף דבמקדש היו אומרים שירה על נסכי היין גם על תמיד של בין הערבים אכן מפני שכמה פעמים היו הכהנים טרודין והיו מביאין הנסכים של בין הערבים בלילה ובלילה אין אומרים שירה לפיכך נוהגין לומר השיר בשחרית לבד. ואיזה מזמור נוהגין לומר ביום טוב לשיר של יום יבואר אי"ה לקמן בהלכות יום טוב:

[קו ירוק]

את האמת אומר, שאע"פ שהסבר הבנין שלמה במע"ר, נראה מאוד נכון לכל מעיין, וכך נראה מכוון לפי סדר סוף תפילת השחר שכבר הזכרתי בתגובתי לעיל,
אבל הוא מביא שם שלאחיו הג"ר בצלאל היה מהלך אחר, ובשעתו כשלמדתי ענין זה היה נראה לי שלא ברור שהמ"ב גם למד כמהלך זה, אלא שאז מצאתי במ"ב שכ' שלקמן יבאר זה, ולבסוף הוא לא ביאר, וזכרוני בגד בי ואינני זוכר היכן כתב המ"ב שהוא יבאר לקמן (ולבסוך לא ביאר)...

משנה ברורה קלב, טז
אף דבמקדש היו אומרים שירה על נסכי היין גם על תמיד של בין הערבים אכן מפני שכמה פעמים היו הכהנים טרודין והיו מביאין הנסכים של בין הערבים בלילה ובלילה אין אומרים שירה לפיכך נוהגין לומר השיר בשחרית לבד. ואיזה מזמור נוהגין לומר ביום טוב לשיר של יום יבואר אי"ה לקמן בהלכות יום טוב:

יישר כח להרב 'חברא' שהחזיר לי אבדתי, לשון המשנה ברורה. מה שהזכיר לי נשכחות, דבפשוטו המ"ב נקט דשש"י הוא מצד 'ונשלמה פרים שפתינו', דלא כהבנין שלמה.
אמנם לפי מה שהבאתי לעיל מצד סדר התפילה בנוסח אשכנז, וכן מדברי הגר"א גבי שש"י בחנוכה ופורים שמקורו במס' סופרים, עולה שצודק הבנין שלמה מהמ"ב. ומה שלא אומרים במנחה, כי באמת אין זה מצד 'ונשלמה' כלל.
צפיתי אז למצא את דברי המ"ב מה הוא יאמר לגבי שש"י ביו"ט כהגר"א שהרי משם מוכח שא"ז מצד 'ונשלמה', ולבסוף המ"ב לא ביאר ... אז היות וקשה ביו"ט, והמ"ב לא ביאר שם את ענין שש"י ביו"ט, לכאו' עדיפא סברתו של הבנין שלמה. אמנם המ"ב הוא פוסק אחרון לכלל ישראל, אבל זו מח' בסברא, וסברת הבנין שלמה עדיפא לענ"ד, כדמוכח.
מה דעת רבני הפורום בזה.

[אבא יודן]

א]מנהג ספרד הביא בעל הטורים באו"ח קלג בזה"ל

ובספרד נוהגין לומר בכל יום אחר קדיש מזמור הטה ה' אזניך ענני ....ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו כגון ברכי נפשי בר"ח וכאיל תערוג בחולו של מועד וכו' ומנהג טוב הוא. ובסדור רב עמרם גאון כתב לאחר שסיים ש"ץ עושה שלום נוהגין לומר אין כאלודינו וכו' פטום הקטורת וכו' ואומר השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק וכו' וכן בערב.. אבל לא השיר ולמה אומרים פיטום הקטורת בבוקר ובערב והשיר בבוקר בלבד לפי שזה מצותו בבוקר ובערב וזה לא היתה מצותו אלא בבוקר.

דומה כי דעתו ברור שאין זה שירת הלויים תוקפו כמו תפלה לדוד.
ב] החשק שלמה הניף ידו שנית בהגהותיו לסופרים יח א וע"ש.
ג]הערוה"ש שם ובהל' ר"ח לא עמד ע"ז וזה לך

ערוהש.jpg (1.25 MiB) נצפה 10514 פעמים

ערוהשב.jpg (1.14 MiB) נצפה 10514 פעמים

[בברכה המשולשת]

זכורני שהיה על כל זה מאמר מקיף בישורון ד או ה

[קו ירוק]

א]מנהג ספרד הביא בעל הטורים באו"ח קלג בזה"ל

ובספרד נוהגין לומר בכל יום אחר קדיש מזמור הטה ה' אזניך ענני ....ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו כגון ברכי נפשי בר"ח וכאיל תערוג בחולו של מועד וכו' ומנהג טוב הוא. ובסדור רב עמרם גאון כתב לאחר שסיים ש"ץ עושה שלום נוהגין לומר אין כאלודינו וכו' פטום הקטורת וכו' ואומר השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק וכו' וכן בערב.. אבל לא השיר ולמה אומרים פיטום הקטורת בבוקר ובערב והשיר בבוקר בלבד לפי שזה מצותו בבוקר ובערב וזה לא היתה מצותו אלא בבוקר.

דומה כי דעתו ברור שאין זה שירת הלויים תוקפו כמו תפלה לדוד.
ב] החשק שלמה הניף ידו שנית בהגהותיו לסופרים יח א וע"ש.
ג]הערוה"ש שם ובהל' ר"ח לא עמד ע"ז וזה לך

מסקנתו בתשובת דברי שלמה מאוחרת מהגהתו למס' סופרים (רשום אצלי זה מכבר).
ראה פרישה קלג, ומשמע דס"ל כהמג"א דזה מצד ונשלמה.
אבל מסידור ר"ע ליכא ראיה, דהוא מיירי גבי שבת שאומרים גם אין כאלוקינו, וגם את משנת השיר. ולא קשור לשש"י.

[שומע ומשמיע]

מהו מנהג אשכנז לולא הגר"א?

[בברכה המשולשת]

כל ענין אמירת שש"י במנהג אשכנז מאוחר (יעויין בסידור אזור אליהו)

[שומע ומשמיע]

ומה עושים היום היקים?

[משה ובני ישראל]

ומה עושים היום היקים?

הייקים בעניין זה עד כמה שזכור לי נוהגים כמנהג הגר"א.

[שומע ומשמיע]

יצא לי וורט מעניין.
הרי מנהג אשכנז המקובל היום הוא לנהוג בשיר של יום כמנהג הגר"א, אך כן אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לפני פסוד"ז.
וא"כ לכאורה אין סיבה בחנוכה להגיד לאחר התפילה מזמור שיר. שהרי כל אמירה זו היא לשיטת הגר"א, אך לשיטתו זה אמירת פרק תהילים, שהיא מתקיימת במזמור שיר שאומרים לפני התפילה. שעל כן לדעתו לא אומרים אותו כל השנה וכנ"ל.
ויש ליישב שרוב הציבור לא הפסיקו לומר לפני התפילה...

[אפשר]

בדיוק היום נתקשיתי בענין שיר של יום דחנוכה ופורים, דלפי מה שנתבאר בדעת הגר"א בראשית ביכורים סי' ח ובמשיב דבר חלק ב סימן קד, דנקטו דשיר תמיד של שחר לעולם לא נדחה, ומזמורי הגר"א הם של מוסף, וכיון שאנו אומרים השיר אחר מוסף לכן אומרים מזמורים שלו, ולא של שחר [ודלא כמנהג חסידים שאומרים שיר בשחרית וא"כ א"ש שאין אומרים כהגר"א], א"כ למה בחנוכה ופורים שאין מוסף אלא שחרית לבד אומרים מזמורים אלו. והלא לכאו' מש"כ במס' סופרים לומר מזמורים אלו בחנוכה ופורים באמת אין בידי ליישב אא"כ נימא דאומרים שירה במנחה ודלא כאו"ח בב"י סי' קלג.
ועכשיו בעת כתבי חיפשתי הנה והנה ומצאתי בחשק שלמה בסופרים שם שכתב דבאמת בזמן המקדש לא היו אומרים בחנוכה ופורים בשחרית מזמורים אלו ורק מזמן הגאונים ואילך שינו הדבר.
האם יש למישהו איזה הוספה, או בהירות בענין.

[בקרו טלה]

זכורני שהיה על כל זה מאמר מקיף בישורון ד או ה

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=646 ישורון ה' עמ' 646

[קו ירוק]

יצא לי וורט מעניין.
הרי מנהג אשכנז המקובל היום הוא לנהוג בשיר של יום כמנהג הגר"א, אך כן אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לפני פסוד"ז.
וא"כ לכאורה אין סיבה בחנוכה להגיד לאחר התפילה מזמור שיר. שהרי כל אמירה זו היא לשיטת הגר"א, אך לשיטתו זה אמירת פרק תהילים, שהיא מתקיימת במזמור שיר שאומרים לפני התפילה. שעל כן לדעתו לא אומרים אותו כל השנה וכנ"ל.
ויש ליישב שרוב הציבור לא הפסיקו לומר לפני התפילה...

הסיבה שאומרים מ"ש חנוכת הבית לפני התפילה אינה מתוך כוונה לפסוק בענינו של יום.
ועד"מ, אם קרה וחל ביום א' ת"צ ואמרו אחרי הכנסת ס"ת לדוד מזמור האם א"צ לאומרו בשש"י.
אף שאה"נ להגר"א לא אומרים אותו.

[הכהן]

יש להעיר גם מהמנהג בר"ה לומר שש"י לפני התפילה

[קו ירוק]

יש להעיר גם מהמנהג בר"ה לומר שש"י לפני התפילה

?

[משה ובני ישראל]

מה הטעם שלפי הגר"א שאומרים רק שש"י אחד ביום , ברכי נפשי דוחה את מזמור שיר ליום השבת למרות ששבת זה תדיר ? (וזה השש"י היחיד שדוחה את של שבת כי אפילו של יו"ט ויום כיפור אין דוחה את של שבת) ?

[שומע ומשמיע]

מה הטעם שלפי הגר"א שאומרים רק שש"י אחד ביום , ברכי נפשי דוחה את מזמור שיר ליום השבת למרות ששבת זה תדיר ? (וזה השש"י היחיד שדוחה את של שבת כי אפילו של יו"ט ויום כיפור אין דוחה את של שבת) ?

כמו שכשחל יו"ט או ימים נוראים בשבת, אז אומרים את הנוסח של יו"ט בתפילה.

וכמו"כ לעניין שבת ר"ח שמעתי ביאור אמיתי מהגר"א וויס שליט"א.
שהאחרונים התקשו למה ב'אתה יצרת' לא מוזכר קדשנו במצוותיך וכו'
ואמר שלכאורה אינו קשה כלל, שהרי חזינן שתמיד כשחל איזה יום בשבת הרי שאומרים את הנוסח של אותו יום.
וכמו"כ יש לומר בשת ר"ח שאינו נוסח המשלב שבת ור"ח אלא נוסח של ר"ח, אלא שכשחל בשבת יש שינויים בנוסח ר"ח
[וכבר שמעתי בעבר כמה ביאורים למה כשר"ח חל בשבת זה נותן אופי אחר לר"ח עצמו, וכמו שאומרים 'וחדש עלינו ביום השבת הזה את החודש הזה'].
וממילא לא קשיא למה לא מוזכר הנוסח של קדשנו במצוותיך.

[משה ובני ישראל]

מה הטעם שלפי הגר"א שאומרים רק שש"י אחד ביום , ברכי נפשי דוחה את מזמור שיר ליום השבת למרות ששבת זה תדיר ? (וזה השש"י היחיד שדוחה את של שבת כי אפילו של יו"ט ויום כיפור אין דוחה את של שבת) ?

ותרצת
כמו שכשחל יו"ט או ימים נוראים בשבת, אז אומרים את הנוסח של יו"ט בתפילה.

ולא הבנתי כי
לגבי שש"י דווקא של ר"ח דוחה ולא של יו"ט.

[שומע ומשמיע]

מה הטעם שלפי הגר"א שאומרים רק שש"י אחד ביום , ברכי נפשי דוחה את מזמור שיר ליום השבת למרות ששבת זה תדיר ? (וזה השש"י היחיד שדוחה את של שבת כי אפילו של יו"ט ויום כיפור אין דוחה את של שבת) ?

ותרצת
כמו שכשחל יו"ט או ימים נוראים בשבת, אז אומרים את הנוסח של יו"ט בתפילה.

ולא הבנתי כי
לגבי שש"י דווקא של ר"ח דוחה ולא של יו"ט.

צודק, לא שמתי לב לסוגריים.

[פלוריש]

לענ"ד ישרו מאוד דברי קו ירוק,

ואצרף מאמר שמצאתי בנושא זה:

שיר של יום בנוסח הגר''א - הרב יעקב יפה.pdf

(108.71 KiB) הורד 549 פעמים