הקדמת ר' ישעיה פיק לספר התשבי - בל במקום לא בלשון חז"ל

[איש_ספר]

תמונה מתוך ספר שדי חמד

ישעיה פיק.jpg (130.06 KiB) נצפה 7864 פעמים

יגעתי ולא מצאתי היכן נדפסה הקדמת ר' ישעיה פיק לתשבי, וכמדומה שלא באה הקדמה כזו בדפוס מעולם.
[הגהות הגרי"ב לתשבי נדפסו מעט בספרו של ר"מ קרנר ושוב בימינו בתשבי הוצאת כסא רחמים, אבל אין שם הקדמה]
לחילופין, היודע אחד מן החכמים היכן כתב ע"כ ר' ישעיה פיק באחד מספריו האחרים?

תודה מראש.

[איש_ספר]

כאן ציטוט שלם ובו דברי הגרי"ב, כך קל יותר לחפש את מקור הדברים בכתבי הגרי"ב. ועדין לא מצאתי.

רבי ישעיה פיק.jpg (381.53 KiB) נצפה 7840 פעמים

[מעיין]

לא אחדש לאיש ספר.
יש איזה ידיעה מספרו שטרי המאוחרין?.
מהשדי חמד הועתק לבית אהרן לר' אהרן מגיד יא ע' שעט, וציין שם לפרדס יוסף שמיני ע' קמה
ובספר המצוות (יד הלוי) ע' קיב, כ' וכבר נודע קושית הרב פיק

[איש_ספר]

תודה מעיין. כ"ז מצאתי בחיפושים.
שטרי המאוחרין נזכר ע"י הגרי"ב כו"כ פעמים בספריו.
שרגא אברמסון במאמרו על הגרי"ב אסף את המקומות הנ"ל, חשבתי שאבנה מזה , אך לא מצאתי ברשימתו ענין זה. וז"פ!

[מורה צדק]

אם הגאון הנאמ"ן לא מצא ולא הביא זאת במהדורתו, מה נאמר אנחנו.

[איש_ספר]

אין שאלה שזה מופיע באחד מחיבורי הגרי"ב, והרי עיננו הרואות שמזכיר ספרו שטרי המאוחרין.

[מעיין]

אבל יתכן שנאבד בקורות הימים, ומאן נימר שנדפס או נעתק

[רוני]

רק אציין שבהוצאת כסא רחמים הנזכרת כאן, מובאת סקירה נפלאה על דפוסי התשבי,
כולל סיפור מרתק אודות כת"י הגהות הגרי"פ ושזהו רק העתקה וכו' עיי"ש.

[איש_ספר]

שמעתי פעם שטעם ששינו חז"ל את 'לא' ב'בל' הוא כדי שלא ישמעו הדברים לו, שהרי היו שונים ע"פ. (והרי"ז כפירוש המיוחס לגר"א בריש עדויות על מלא הין מים שאובים וכו'). מישהו ראה כך באיזה ספר?

[יאיר]

מצאתי זה (אות ב'):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?7492&page=388

[חנבין]

מצאתי זה (אות ב'):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?7492&page=388

היכן מצאת? ואני עיינתי שם ולא מצאתי אלא הסבר אחר בכלל

[יאיר]

אכן. התכוונתי שמצאתי הסבר (יש שם 2) אחר.

[איש_ספר]

בית אהרן כבר נזכר למעלה.
אני חוזר ומבקש למי שראה ביאור שכתבו בל כי היכי דלא לישמע: לו.

[יצג]

ביאור זה נמצא בספרו של הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' פח-פט.

[יאיר]

ביאור זה נמצא בספרו של הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' פח-פט.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=87

[איש_ספר]

ביאור זה נמצא בספרו של הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' פח-פט.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=87

תודה לבבית לכולכם.

[איש_ספר]

התעלומה באה לפתרונה

שלום וברכה

זכרתי ימים מקדם שפעם שאלת בפורום אוצר החכמה למקור מה שמביא השד"ח בשם ילקוט גרשוני מהק' הר"י פיק לתשבי ששואל מדוע נקטו חז"ל בכל מקום 'בל' תחת 'לא' הכתוב בתורה, כמו בל יראה ובל ימצא ובתורה כתיב לא יראה ולא ימצא וכן בל תילן תחת לא תלין ועוד הרבה. ולפנינו ליתא בהק' ר"י פיק או בכל מקום אחר מכתביו.

כמדומה שלא היתה תשובה כיצד מביא הילקוט גרשוני דבר שלא קיים.

כמדומני שיש לי את הפתרון (שאולי כבר נודע לך בינתיים):

מקור הענין הוא בספר מי באר שנד' בוינה תקפ"ט סי' צב, כפי שמפורש שם הוא קיבל את הערות הגר"י פיק בכת"י האורגינאלי לשם הסכמה להדפסה ומעתיק באריכות רבה את כל הלשון הנ"ל מן ההקדמה.

מסתבר כי משום מה קטע זה נותר בכ"י ומעולם לא נדפס (חוץ ממה שנדפס במי באר) והילקוט הגרשוני העתיק ממי באר ולא ישירות מהקדמת התשבי.

כט"ס

[הבטחתי]

לכללות נושא האשכול

זכורני כי באפיקי ים אמורה להיות התייחסות לשימוש במילה בל

[פלתי]

עוד פירוש

[שיף]

אבל יתכן שנאבד בקורות הימים, ומאן נימר שנדפס או נעתק

כפי הידוע הגר"י פיק ברלין כתב המון חיבורים ומזכירם רבות בין כתביו וכ"ה בהקדמות נכדיו למה שהודפס אך לצערינו רובם לא נדפסו.

[כלבאשבוע]

לגבי בל במקום לא בלשון חז"ל
עיין בשטמ"ק תמורה ו ע"ב אות ו בהשמטות ותוס' שבת קכח. ד"ה ונתן ובהקדמה לבית הלוי ובהגהות רש"ש במדבר רבה ו' ח' וגם קצת דוגמא שו"ת הרשב"א ח"א סימן י"ב

[שמואל דוד]

שמעתי פעם שטעם ששינו חז"ל את 'לא' ב'בל' הוא כדי שלא ישמעו הדברים לו, שהרי היו שונים ע"פ. (והרי"ז כפירוש המיוחס לגר"א בריש עדויות על מלא הין מים שאובים וכו'). מישהו ראה כך באיזה ספר?

ר"ן כתובות חופה וקידושין (בקדושין)
טל תורה ב"מ פז. פ"ת וקטנית (בקטנית)

[שמואל דוד]

עיין ב"מ צ. בל תחסום
וברש"י לא תחסום

[איקטורין]

שטרי המאוחרין נזכר ע"י הגרי"ב כו"כ פעמים בספריו.
שרגא אברמסון במאמרו על הגרי"ב אסף את המקומות הנ"ל, חשבתי שאבנה מזה, אך לא מצאתי ברשימתו ענין זה. וז"פ!

אשמח להפניה למאמר זה!

[בתוך הגולה]

מסתבר שהכוונה למאמרו: ה"קונטרסים" בספר "הפלאה שבערכין" לרב ישעיה ברלין. שנדפס בסיני קי (ניסן אייר תשנ"ב) א-כח.

(נראה שכרכי שנה זו חסרים באוצה"ח, עכ"פ בגירסה המקוונת)

[לבי במערב]

(נראה שכרכי שנה זו חסרים באוצה"ח, עכ"פ בגירסה המקוונת)

רק מחצית השנה דניסן־אלול, ובמקומם נכפלו כרכי ניסן־אלול דתשמ"ט.

[עכ''פ]

התעלומה באה לפתרונה

שלום וברכה

זכרתי ימים מקדם שפעם שאלת בפורום אוצר החכמה למקור מה שמביא השד"ח בשם ילקוט גרשוני מהק' הר"י פיק לתשבי ששואל מדוע נקטו חז"ל בכל מקום 'בל' תחת 'לא' הכתוב בתורה, כמו בל יראה ובל ימצא ובתורה כתיב לא יראה ולא ימצא וכן בל תילן תחת לא תלין ועוד הרבה. ולפנינו ליתא בהק' ר"י פיק או בכל מקום אחר מכתביו.

כמדומה שלא היתה תשובה כיצד מביא הילקוט גרשוני דבר שלא קיים.

כמדומני שיש לי את הפתרון (שאולי כבר נודע לך בינתיים):

מקור הענין הוא בספר מי באר שנד' בוינה תקפ"ט סי' צב, כפי שמפורש שם הוא קיבל את הערות הגר"י פיק בכת"י האורגינאלי לשם הסכמה להדפסה ומעתיק באריכות רבה את כל הלשון הנ"ל מן ההקדמה.

מסתבר כי משום מה קטע זה נותר בכ"י ומעולם לא נדפס (חוץ ממה שנדפס במי באר) והילקוט הגרשוני העתיק ממי באר ולא ישירות מהקדמת התשבי.

כט"ס

ומשם העתיק בעל שואל ומשיב בהסכמתו לדק"ס

[ר_חיים_הקטן]

זכורני כי באפיקי ים אמורה להיות התייחסות לשימוש במילה בל

איזה ספר "אפיקי ים"? כמה "אפיקי ים" איכא בשוקא?

[שמואל דוד]

בבא מציעא קיא

כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום (ויקרא יט, יג) בל תעשוק את ריעך ומשום (ויקרא יט, יג) בל תגזול ומשום (דברים כד, יד) בל תעשוק שכיר עני ומשום (ויקרא יט, יג) בל תלין ומשום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו

ועיין רש״י ד״ה ה' שמות - חמשה לאוין לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין ולא תעשוק שכיר עני ואביון ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש ועשה ביומו תתן:

[פולסברג]

רש"ר הירש שמות פרק ז פסוק יח (פרשת וארא)

(מעניין, שאיסורי התורה לרוב אינם אמורים בלשון "אל", כפי שניתן היה לצפות, אלא בלשון "לא". נראה, כי "לא תגנוב" וכדומה מציין שלילה עמוקה יותר של הרע מאשר "אל תגנוב". "אַל" היה מניח קיומו של רצון, בעדו עוצר האיסור; ואילו "לא" שולל את עשיית הרע על ידינו מכל וכל. כלומר, אם יהודי הנך, הרי לא יהיה בך רצון כלל לעשות דבר, אשר אך החוק ימנענו ממך. כיהודי לא רק אסור לך לעשותו, אלא כיהודי עשה לא תעשנו: מוחזק הנך, שלא תעשנו. וכן, כדברי ר' עקיבא במכילתא שמות כ, א, קיבלו אבותינו את מצוות "לא תעשה" באותה חדוות הסכמה, בה קיבלו את מצוות "עשה": "שהיו אומרים על הן הן ועל לאו הן". התמסרו לשמירה על מצוות לא - תעשה בשמחה ובמרץ רענן, כשם שהתמסרו לקיים מצוות עשה). פורום לאשכול הראוי לכך.