עוד על ההבדל בין מקרר למזגן
ראה במאור השבת (ח"ד עמ' תב) באריכות.
ובתוך דבריו (עמ' תי) כתב:
והגרי"ש אלישיב שליט"א אמר דמותר לפתוח דלת הבית בחורף אף כשיש בבית תנור חימום שפועל ע"י טרמוסטאט, דבאמת כל ענין פתיחת הדלת באופן שמשפיע על הפעלה ע"י טרמוסטאט הוא פעולה שלא כדרך הבערה, ואין בזה איסור תורה, אלא דמ"מ נקטו לאיסור במקרר, כיון שעושה פעולה בגוף הדבר שפותח דלתו של גוף המקרר, ולכן נראה ונחשב יותר כמפעיל אותו, ולכן נקטו שם לאיסור, אף שגם שם אינו איסור תורה. משא"כ כשפותח דלת הבית אי אפשר לאסור כיון שאינו עושה שום פעולה בגוף הדבר (והוא ג"כ שלא כדרך כנ"ל) וגם אין הפתיחה הגורם היחיד להפעלה אלא הוא אחד ממשפיעים רבים הגורמים ההפעלה. עכ"ד.
ובמנחת יצחק (ג, כד), אחרי שהאריך בצדדי ההיתר:
(ט"ו) ועוד יש להוסיף בכ"ז, דאף אין כאן ודאי פס"ר, דהרי בשעת פתיחת פתח הבית, א"א לידע אם נפסקה אז פעולת האלקטרי, או היא באמצע עבודתה, (משא"כ במקרר הנשמע ממנה קול המי' בשעת עבודה, ועומד אצל המקרר, שאפשר לידע זאת), ומכ"ש שא"א לידע אם הגיע סמוך להתחלת הפעולה, באופן שע"י פתיחת הדלת, תתחיל תיכף לעבוד, כי זה הוי רק מיעוטא דמיעוטא כי ברוב הזמן, או שהיא בעת פעולתה, או בינו לבינו, ורק ברגע האחרון של הבינו לבינו, יש חשש התחלת הפעולה, ואם הוי רק גרמא על להבא, קיל משאר גרמא כנ"ל, וגם בודאי, חדר יש בזה עדיפות ממקרר, דכיון שהחדר גדול, אין הקור או החום מורגש כל כך בפתיחת הדלת כרגע, ומכ"ש היכא דאין המכונה כנגד הדלת, ומכ"ש אם לא יפתחו הדלת של החדר שבתוכו התנור או המאורר, עד שיסגרו הדלת מהפרוזדור היוצא לחוץ...
(חי") אבל מ"מ לבעל נפש, אולי יש להשכיל לעשות, כמו שראיתי מביאים מהחזון איש ז"ל, שנתן עצה לענין מקרר, שישימו איזה חציצה קלה בין הדלת להמקרר, שיצא ויכנס האויר לאט לאט, ולא יהא נפסק פעולת המכונה כל היום, וא"כ כמו כן, אולי יכולים להניח פתוח איזה חלון קטן, בהחדר שישנם שם התנור או המאורר, שיצא ויכנס שם האויר קצת, ולא יהי' נפסק פעולתם כל היום, ועכ"פ לא יהי' פסיק רישא, וכדאיתא כה"ג בענין סתימת התיבה שיש בה זבובים (או"ח סי' שט"ז בטור ורמ"א וש"פ), ואף אם אי אפשר להניח חלון פתוח בתדירות, מ"מ יעשה כן כל היכא שאפשר, כדי למעט בגרמא הנ"ל בכל מה שאפשר, ויצא בזה ג"כ מה שראיתי באיזה אחרונים, שחששו למש"כ הטו"ז (ביו"ד סי' ש"א סק"ו), דאין לעשות איסור תמיד, על סמך שבכל פעם יהי' אין מתכוון, וגם למה דאיתא באבן עוזר (או"ח סס"י שכ"ח), דהיכא שהמלאכה תמיד ע"י גרמא חשוב מלאכת מחשבת, שחשש לדבריו בתשו' אחיעזר (ח"ג סי' ס'), שהובא לעיל (סי' כ' אות א') עיין שם, מכל מקום אם יעשה כן לא יהי' תמיד, כנלענ"ד.