חילופי ה"א - חי"ת

[חכם באשי]

כידוע, ההגייה הארצישראלית הקדומה החליפה, לעיתים קרובות, את הה"א בחי"ת ולהפך. ומצאנו עדויות לכך גם מספרות חז"ל הארצישראלית (ירושלמי ומדרשים) וגם ממקורות מאוחרים יותר (פיוטים וכדומה).
שאלתי, האם גם בבבל מצאנו עדויות לחילוף זה?
אודה לכל עזרה.

[עדיאל ברויאר]

אני כמעט בטוח שראיתי איזו דרשה בתלמוד הבבלי (מסכת שבת?) שמסתבר מאוד שמתבססת על החלפת ה"א בח"ת. אבל איני מצליח לשלוף במה מדובר. (אפשר להציע לך לעבור על כל המסכת?...)

[סעדיה]

מצינו במגילה כ"ד: על ר' חייא הבבלי

[ערער בערבה]

אולי "בהדרת" - בחרדת (מס' ברכות)

[סעדיה]

אני כמעט בטוח שראיתי איזו דרשה בתלמוד הבבלי (מסכת שבת?) שמסתבר מאוד שמתבססת על החלפת ה"א בח"ת. אבל איני מצליח לשלוף במה מדובר. (אפשר להציע לך לעבור על כל המסכת?...)

עי' ברכות ל"ה. ובגליון הש"ס שם.

[עדיאל ברויאר]

בהלה-בחלה - שבת לב ע"ב.

[עדיאל ברויאר]

רש"ש מסכת שבת דף נה עמוד ב
שם הרתעתה. דריש הח' במקום ה' בחילוף המוציא וכה"ג בסוטה (י"ב) דריש וצוחר כאלו היה כתוב וצוהר וכן איפכא לעיל (ל"ב ב) א"ת בהלה אלא בחלה ולקמן (ס"ג) א"ת והדרך אלא וחדדך ובר"פ אין עומדין א"ת בהדרת אלא בחרדת

חברותא מגילה דף טו עמוד א
ושמואל אמר: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו.
]דדרשינן "התך" - לשון חיתוך, שאות ה"א מתחלפת בחי"ת. מהרש"א[.

חברותא - הערות מגילה דף טו עמוד א
והכי נמי איתא במס' שבת ]ל"ב ע"ב[: "אל תקרי בהלה - אלא בחלה", ועוד שם בדף ק"ה ע"א, וכן בעוד מקומות. ועיי' במהרש"א שם, שכתב דה"א מתחלף בחי"ת בצורתה, ועוד, שהם ממוצא אחד.

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ח, ה )אות( ]המתחיל בטור כז[
עי' ברכות ל ב בהדרת בחרדת, ושבת לב ב בהלה בחלה ושם סג א והדרך וחדרך, ושם קה א המון חביב, וערובין יט א גיהנם גי חנם, ומגילה טו א התך חתך, וקדושין סב א הנקי חנקי, וירושלמי פאה פ"א ה"א מהונך מחונך, ופסיקתא רבתי פמ"א זונה זונח ועוד. ועי' מהרי"ל בלקוטים בד"ה אמר מהר"י סגל בשנת ה' כו'. וע"ע ח.

[סעדיה]

יש להעיר שמדרשות (אל תיקרי וכדו') אין הוכחה מוכרחת,
כי יכול להיות מחמת ששתיהם אותיות גרוניות וה"ה א' וע'.

[אריסמנדי]

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א), ופירשו 'שלחין' ע"פ הפועל 'משלהי' (מו"ק ב ע"א, ובמקורות בבליים טובים גרסו באמת 'שלהין', אע"פ שעיקר הלשון הוא 'שלחין').
יש עוד חילופים רבים מספור, ובמקורות בבליים טובים ניתן למצוא מלוא חופניים. הגייה זו מסבירה את היעלמות העיצור ח במילים רבות בארמית בבלית (כגון מסותא במקום מסחותא, פילי במקום פילחי, תותי במקום תחותי, ועוד רבים)

[חכם באשי]

יישר כוח גדול לכולם. תזכו למצוות!
אשריכם ישראל, איזו הענות מהירה!!

(ואם מישהו יודע מאמר שהקיף את הנושא יותר בהרחבה, אל נא ימנע בר).

[עדיאל ברויאר]

יש להעיר שמדרשות (אל תיקרי וכדו') אין הוכחה מוכרחת,
כי יכול להיות מחמת ששתיהם אותיות גרוניות וה"ה א' וע'.

אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך.
מלבד האמור למעלה בשם המהרש"א שצורתן דומה, ועוד שמוצא אחד להן, נתקלתי בחיפוש בעוד מקור שמבאר בקצרה את דרך הדרשה:

רבי מתתיה היצהרי על אבות פרק ה
אל תקרי בהלה אלא בחלה, וכוונתם לומר כי אותיות אחה"ע מתחלפות, והיה קבלה בידם שזאת כוונתם ג"כ.

(ועוד כתב מהרש"א, חידושי אגדות, שבת לב ע"ב: אל תקרי בהלה אלא בחלה כו'. משום דלפי פשוטו ה"ל למכתב את הבהלה כמו את השחפת ואת הקדחת וגו' וע"כ דרשו ב' בהלה כמו בשביל חלה וה' מתחלף בח' באותיות אחה"ע וק"ל:)

[אבא יודן]

עיין כאן ארבעה דפים של מבול מקורות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=437
בהנאה.

[אוצר החכמה]

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

[אריסמנדי]

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

בר מן דין, האומר שם הוא ר' תנחום והוא כמדומה בן א"י.

[חכם באשי]

אבא יודן
ייש"כ גדול!

[אבא יודן]

אבל מה יושיענו זה כי כבר כתב

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

והוא צודק במאה אחוז.

[סעדיה]

יש להעיר שמדרשות (אל תיקרי וכדו') אין הוכחה מוכרחת,
כי יכול להיות מחמת ששתיהם אותיות גרוניות וה"ה א' וע'.

אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך.
מלבד האמור למעלה בשם המהרש"א שצורתן דומה, ועוד שמוצא אחד להן, נתקלתי בחיפוש בעוד מקור שמבאר בקצרה את דרך הדרשה:

רבי מתתיה היצהרי על אבות פרק ה
אל תקרי בהלה אלא בחלה, וכוונתם לומר כי אותיות אחה"ע מתחלפות, והיה קבלה בידם שזאת כוונתם ג"כ.

(ועוד כתב מהרש"א, חידושי אגדות, שבת לב ע"ב: אל תקרי בהלה אלא בחלה כו'. משום דלפי פשוטו ה"ל למכתב את הבהלה כמו את השחפת ואת הקדחת וגו' וע"כ דרשו ב' בהלה כמו בשביל חלה וה' מתחלף בח' באותיות אחה"ע וק"ל:)

התכוונתי לומר שמלבד היותם ממוצא אחד ואפשר בדרך דרוש להחליפם,
עוד זאת יתירה ה"א וחי"ת שהם כמעט אותו דבר - בין בצורה בין במבטא - ואפשר להחליף ה"א בחי"ת אף במקום שלא שייך להחליף את הה"א בעי"ן.
והן הן דברי הירושלמי 'אל"ף חד למ"ד תלתין חי"ת תמניא, לא מתמנעי רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת', שאפשר להחליף ה"א בחי"ת ולדרוש גימטריא מה שלא מצינו בשאר חילופים שממוצא אחד.
וזהו שאמרתי שמהדרשות שהובאו מהבבלי לכאורה א"א להוכיח את ההתחלפות בין ה"א לחי"ת יותר מבין ה"א לעי"ן.

[אבא יודן]

אולי נוכל להסתייע מהירושלמי שבת ז ב:א=1 ל=30 ה=8,

לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה ל-ח.

ובבבלי דורשים את זה מדברים הדברים אלה הדברים [ובנוסח אחר בירושלמי שם: דבר דברי דברים ועיש"ע.]
וע"ע פאה ז ה.
ומענינים דברי הרשב"א בענין ברכות לה א:

ופי' הראב"ד ז"ל דלא בעין למימר שנחליף את האותיות מהא לחית דאין משנין את האותיות וכו' אבל בירושלמי אמרו דלא מתמנעי רבנן מלמדרש בין הא לחית.

ומה שמביא ממדרש(ויקר״ר, י״ט), על הפסוק בפרשת אמור ולא יחללו את שם קדשי: ״אם אתה עושה חי״ת לה״א (במלת יחללו) נמצא אתה מחריב את "כל העולם״ (ר״ל, מפני שיקרא ולא יהללו)

[משולש]

ודר וסחרת - אבן מאירה כצהריים. בבלי מגילה.

האם יש מקום שבו נאספו כל חילופי הא חית? אם לא אולי כאן.

[זקן ששכח]

האם הדוגמא דלהלן הפוכה, או אינה קשורה לענין?
[מנחת שי משלי (כ כא) מבחלת - מבהלת קרי והוא חד מן ד' מלין כתיבין חי"ת וקרי ה"א.

[מיללער]

עי' ברכות ל"ה. ובגליון הש"ס שם.

אולי כוונתו לספר גליוני הש"ס לרבי יוסף ענגיל זצ"ל שמביא עשרות דוגמאות שם לזה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=25

[מרדכי וינטרויב]

דומני שבמבוא להלכות פסוקות דובר בנושא כפי שהוא מתבטא בכ"י ששון.
יוסף עופר בספרו על המסורה הבבלית (עמ' 297-285) כלל סעיף בנוגע לחילופי ה/ח במסורה הבבלית בפרט ובספרות בבל בכלל.

[אבא יודן]

כידוע, ההגייה הארצישראלית הקדומה החליפה, לעיתים קרובות, את הה"א בחי"ת ולהפך. ומצאנו עדויות לכך גם מספרות חז"ל הארצישראלית (ירושלמי ומדרשים) וגם ממקורות מאוחרים יותר (פיוטים וכדומה).
שאלתי, האם גם בבבל מצאנו עדויות לחילוף זה?
אודה לכל עזרה.

מעניין שבאמריקה [אפשר גם בעוד מקומות] הוגים עד היום הא במקום חית [למשל "חנוכה"= הנוכה; חיים= היים וכו'] אפשר שזה יכול לעזור לך.

[חכם באשי]

ר' מרדכי, ייש"כ גדול על ההפנייה.

אבא יודן, האמריקאים ההוגים את את החי"ת כה"א הם, כנראה, ממוצא הונגרי, שם חילוף זה שכיח.

[סעדיה]

אבא יודן, האמריקאים ההוגים את את החי"ת כה"א הם, כנראה, ממוצא הונגרי, שם חילוף זה שכיח.

הוא מתכוין לגוים אמריקאים.

[לייטנר]

תענית י ע"א חשרת מים - לשון השרה.

[יתר10]

בבא בתרא צא ע"א מאי הזאת נעמי א"ר יצחק חזיתם נעמי.

[מיללער]

מועד קטן - תחכמונו = תהא כמונו

[לוצאטי]

יעויין כתבי ר"מ שטראשון, עמ' רמז.

[זקן ששכח]

אבא יודן, האמריקאים ההוגים את את החי"ת כה"א הם, כנראה, ממוצא הונגרי, שם חילוף זה שכיח.

מן הסתם לא אחדש לך אלא אעיר את זכרונך, שגם באשכנז שלפני ארבע מאות שנה היה החילוף ה-ח מצוי בדיבור.
ראה בספר יוסף אומץ, די בתחילתו [איני זוכר כרגע מיקום מדוייק], שמצדיק את החילוף ואף מביא לו כמה ראיות.

[ישראל אליהו]

אבא יודן, האמריקאים ההוגים את את החי"ת כה"א הם, כנראה, ממוצא הונגרי, שם חילוף זה שכיח.

מן הסתם לא אחדש לך אלא אעיר את זכרונך, שגם באשכנז שלפני ארבע מאות שנה היה החילוף ה-ח מצוי בדיבור.
ראה בספר יוסף אומץ, די בתחילתו [איני זוכר כרגע מיקום מדוייק], שמצדיק את החילוף ואף מביא לו כמה ראיות.

viewtopic.php?f=17&t=22959&p=229334&hilit=%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A9%D7%9F+%D7%97%27#p229334

[אבא יודן]

יש להעיר שמדרשות (אל תיקרי וכדו') אין הוכחה מוכרחת,
כי יכול להיות מחמת ששתיהם אותיות גרוניות וה"ה א' וע'.

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

אבל מה יושיענו זה כי כבר כתב

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

והוא צודק במאה אחוז.

אולם המהריל נגדינו והוא מכריע את כולנו
.לשון המהרי"ל בליקוטים

מיחל כמו סבאך מהול במים וח' וה' מתחלפות ואמר דסמך הוא לבני ריינוס ולכמה מדינות שמדברים הברת הח' כמו ה', ועוד ראיה להם מפ' במה אשה... אל תקרא והדרך אלא וחדדך אלמא מן ה' עושים ח'.

וע"ע מור וקציעה נג.

[אבא יודן]

ייווא בלעט ער 41.jpg (754.49 KiB) נצפה 6821 פעמים

[מיללער]

בענין זה יש דבר יפה ונחמד בתוס' קידושין כה. בענין מה שקראו סבי דניזנאי לרבי המנונא קרנונא עיי"ש, וההפלאה בספרו המקנה מביא על זה אימרא יאה מאביו זצוק"ל מהלויתן שנצטנן עיי"ש דברים נפלאים.

[עדיאל ברויאר]

דומני שבמבוא להלכות פסוקות דובר בנושא כפי שהוא מתבטא בכ"י ששון.
יוסף עופר בספרו על המסורה הבבלית (עמ' 297-285) כלל סעיף בנוגע לחילופי ה/ח במסורה הבבלית בפרט ובספרות בבל בכלל.

אמנם כבר עברו הרבה רקטות באוירא דא"י מאז פתיחת האשכול, ואף חכם באשי קם והיה לבר נש אחר (ולא קפדינן בחילוף ד-ר), אבל בכל זאת אציין לשני מקורות מחקריים נוספים שנתקלתי בהם במקרה לאחרונה, שבהם ומהם עולה חילוף ה-ח במסורת הבבלית, שמא מישהו ימצא תועלת בכך:
י"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים תש"ח, עמ' 322-321
י' ברויאר, העברית בתלמוד הבבלי לפי כתבי היד של מסכת פסחים, ירושלים תשס"ב, עמ' 98 (ועיין גם בהערות)