מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' ינואר 19, 2016 9:51 pm

בקשה מתלמידי הרב ז"ל [שיש להם טקסט של חו"ב בקאמפיוטער שלהם]. אני זקוק לחו"ב ב"ב ס' ב' בענין זכר לחורבן (ולמהדרין גם הקטע שם נ"ג ב' שמדבר בענין הנ"ל). בתודה מראש.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' ינואר 19, 2016 10:01 pm

ראיתי שהספר נמכר ביפה נוף ב 32 ש"ח, במכירות פרטיות נמכר ב 20 ש"ח.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ש' ינואר 23, 2016 9:45 pm

יצא לאור "מכתבי התעוררות" ח"ב:

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ש' ינואר 23, 2016 9:47 pm

תוכן:

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ש' ינואר 23, 2016 9:50 pm

תוכן עניינים מקוצר

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ש' ינואר 23, 2016 10:02 pm

אמסטרדם כתב:בקשה מתלמידי הרב ז"ל [שיש להם טקסט של חו"ב בקאמפיוטער שלהם]. אני זקוק לחו"ב ב"ב ס' ב' בענין זכר לחורבן (ולמהדרין גם הקטע שם נ"ג ב' שמדבר בענין הנ"ל). בתודה מראש.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' ינואר 25, 2016 10:41 pm

תודה, מאירי, תודה.

לעומקו של דבר

שמועה שמעתי (מיודעים ומכירים) בשם הגרח"ש,
ואבקש לפרסמה ולהבין טעמה
וזה הדבר:

לא היו מחבבים המנהג לתת שני שמות
ולא מיבעיא המזווגים שמות שני אנשים לינוקא אחד שזה לא הסכימו, אלא אפילו אותם שזקניהם היו קרויים בשם בעל שני תיבות ויותר, היה רגיל על לשונם להורות לשואל לקרוא לילדו רק שם אחד בתיבה אחת - בשם שהיה מורגל בפי הבריות לקרוא לאותו זקן/ה

כך נאמר לי, בלי טעם

והצעתי שטעמם היה משום שאח"כ גורר בעיות בכתובות ול"ע בגיטין - אבל לא ידע המספר לומר לי שכן הוא

אמנם אעפ"כ שם (מרן) אברהם ישעיה היו מורים לקרות בשני השמות, אף שמרן זללה"ה עצמו היה נקרא רק בשמו השני

וכן נוהגים היום לקרוא (מרן) חיים שאול.

וצ"ע.

לאינם מכירים: כשתלמידי הגרח"ש מצטטים אותו הם מקדימים "אמרו ש_" (במקום "הרב אמר ש_") וכך נהגתי כאן בהודעה

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ה' פברואר 25, 2016 8:09 pm

ומה עם בניו, אשר חלקם קרואים בשני שמות? כגון 'איצ'ה דאצ'ה' ועוד?

חובב_ספרים

'איצ'ה דאצ'ה' נקרא מסתמא אחר הסבא של אשתו ר' יצחק דוד רוטמן, וכפי הנראה הוא נקרא בשתי השמות.

לעומקו של דבר

על בני משפחתו בקל י"ל (כמו שכתבו לי באישי) שהיה בשביל כבוד חמיו וכו'

באופן כללי יש להדגיש שאין המדובר באיסור כי אם שהיה מעדיף שם אחד

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ו' פברואר 26, 2016 8:41 am

לעומקו של דבר כתב:שמועה שמעתי (מיודעים ומכירים) בשם הגרח"ש,
ואבקש לפרסמה ולהבין טעמה
וזה הדבר:

לא היו מחבבים המנהג לתת שני שמות
ולא מיבעיא המזווגים שמות שני אנשים לינוקא אחד שזה לא הסכימו, אלא אפילו אותם שזקניהם היו קרויים בשם בעל שני תיבות ויותר, היה רגיל על לשונם להורות לשואל לקרוא לילדו רק שם אחד בתיבה אחת - בשם שהיה מורגל בפי הבריות לקרוא לאותו זקן/ה

כך נאמר לי, בלי טעם

והצעתי שטעמם היה משום שאח"כ גורר בעיות בכתובות ול"ע בגיטין - אבל לא ידע המספר לומר לי שכן הוא

אמנם אעפ"כ שם (מרן) אברהם ישעיה היו מורים לקרות בשני השמות, אף שמרן זללה"ה עצמו היה נקרא רק בשמו השני

וכן נוהגים היום לקרוא (מרן) חיים שאול.

וצ"ע.

לאינם מכירים: כשתלמידי הגרח"ש מצטטים אותו הם מקדימים "אמרו ש_" (במקום "הרב אמר ש_") וכך נהגתי כאן בהודעה

הנושא אינו קשור לגיטין וכתובה כלל, בעיה זו קיימת רק אצל בנות, לא כן אצל בנים שנקראים לתורה בשני שמותיהם אין כלל בעיה זו, הסיבה שהעדיפו שם אחד כי זה המקור, שני שמות זה המצאה ושם אהבו תמיד את המקור. (למעשה רוב רבותינו מגדולי הדור האחרון נושאים ב' שמות ואף יותר... דוק ותשכח), ואכן ע"פ קבלה י"א שיש מעליותא בב' שמות ויש אריכות בזה בספר זכר דוד לרבי דוד זכות זיע"א עמ' רמ"ב (דף 126 באוצה"ח) שמרחיב בענין זה ומלמד זכות שיש בזה תועלת גדולה לקרוא דוקא ב' שמות עי"ש!

לעומקו של דבר

מאירי כתב:הסיבה שהעדיפו שם אחד כי זה המקור, שני שמות זה המצאה ושם אהבו תמיד את המקור.

מעניין...

עושה חדשות

ראיתי במכתבי התעוררות ח"ב שכתב הגר"ח (ציטוט בערך) שהתרחקנו מדרך החזו"א, שאצלו זי"ע העיקר היה הראיות, ואילו אצלינו העיקר זה הסברא.
מישהו יכול לצטט מדוייק?

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » א' מרץ 13, 2016 4:54 pm

היום נפטר נכדו ז"ל. הרב ישראל בהג"ר ר' איצ'ה דוצ'ה שיבלד"ח.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' מרץ 13, 2016 8:41 pm

בעמח"ס שקלא וטריא.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' מרץ 13, 2016 9:40 pm

בד"ה.

ת"ח מופלג.

חבל על דאבדין.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' מרץ 15, 2016 9:54 pm

השבוע ביום חמישי יתקיים בבית מדרשו של רבינו זצ"ל, הספד ככלות י"ב חודש להעלות עמוד הענן ועמוד האש אשר הלך לפני המחנה, ההספדים יתחילו בשעה 8:30, המספידים, הגאון ר' דוב לנדו שליט"א, הגאון ר' אריה אברהמס שליט"א, הגאון ר' יהודה בויאר שליט"א, הגאון ר' מאיר גריינימן שליט"א, ואחד מבני המשפחה.

למעשה, המספידים הם אותם אלו שהספידו בהספד שהיה ככלות השבעה, מלבד הגאון ר' יעקב אידלשטיין שליט"א, שאיננו שרוי עתה בקו הבריאות.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' מרץ 22, 2016 9:34 pm

שמעתי שבעיתון שבת של עיתון המבשר, בעיתון החדשות היה טור על הגאון ר' ישראל גריינימן זצ"ל, אם יש כאן מישהו שיש לו עיתון המבשר, אשמח אם יוכל להעלות כאן, או לשלוח לי באישי.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מרץ 30, 2016 9:20 pm

עושה חדשות כתב:ראיתי במכתבי התעוררות ח"ב שכתב הגר"ח (ציטוט בערך) שהתרחקנו מדרך החזו"א, שאצלו זי"ע העיקר היה הראיות, ואילו אצלינו העיקר זה הסברא.
מישהו יכול לצטט מדוייק?

זה נמצא בפרק ד "סדר הלימוד", אות ג, ה. עי"ש "סטינו מן הדרך" וכו', אצל החזו"א העיקר זה המו"מ וחשבון הסוג', ואילו כעת העיקר זה הסברות.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' אפריל 01, 2016 6:58 pm

לכבוד תלמידי הרב זללה"ה.

יש לי שני קושיים בהבנת דברי החו"ב, ואשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי. (או להפנות לי למי שיכולים לשאול)

א.

הרב זללה"ה בב"מ ז' א' כתב:[ואין לומר דאי קיימא באגם שפיר משתבע שאינה ברשותו, הא ודאי ליתא דהא הנשבע שבועת הפקדון ואח"כ באו עדים שהפקדון ברשותו נעשה חשוד כדתנן בשבועות, והיינו בהך שבועה, ובקיימא באגם מיתוקמא בב"ק שם ולכך לא נפסל בכפירה לחוד, הרי דשבועת אינה ברשותו מתפרשת שאינו יודע ממנה כלל]

ואני שואל מנא ליה ז"ל דהיינו בשבועת אינו ברשותי שהוא אחד מג' שבועות השומרים, דילמא איירי מתני' דשבועות בנשבע "לא הפקדתני כלל".

ב.

הרב זללה"ה בב"מ ל"ה א' כתב:בפשוטו דין לא ידענא היכא אותבינהו חשיב כנאבד בפשיעה, דגם ברשות השומר שייך אבידה, [עי' רש"י ד"ה דשומא]

ולכאורה זה תמוה כי רש"י הרי לומד שמחייבים אותו רק משום שחוששים שנאבד מחוץ לביתו! כמבואר בדבריו בדיבור שלאח"ז.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' אפריל 03, 2016 10:24 am

באחד מספרי החו''ב ,דומני על מסכת עבודה זרה, ישנו קטע שבו מבאר המחבר זצ''ל את חשיבות לימוד הבקיאות. נעלם ממני כרגע מקומו המדוייק.
מישהו יכול לעזור? בתודה מראש.
אולי עכשיו הזמן לבקש מבניו שליט''א שיזכו את עם ישראל בנתינת אישור להכנסת ספרי אביהם זצ''ל לאוצר החכמה?
מישהו מצוות אוצר החכמה ירים את הכפפה?

מה שנכון נכון

בן אליהו כתב:באחד מספרי החו''ב ,דומני על מסכת עבודה זרה, ישנו קטע שבו מבאר המחבר זצ''ל את חשיבות לימוד הבקיאות. נעלם ממני כרגע מקומו המדוייק.
מישהו יכול לעזור? בתודה מראש.

ראה כאן.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' אפריל 11, 2016 10:15 pm

בעמוד 13 הבאתי קטע מתוך החוברות שיוצאים לאור מפרי מאמריו של הרב מאיר ויסברג ז"ל, ולאחרונה בסוף החוברת התחילו להביא פרקים מחייו, ובין הדברים מסופר שם על הקמתו את החיידר בפתח תקווה, על תהליך הקמתו.

בחוברת נוספת שיצאה עתה לאור יש המשך של פרקי חייו, ושם מובא עוד מתהליך הקמת החיידר, ואיזכור של רבינו זצ"ל, ואמרתי לנכון להביא קטע זה.

"כ' תמוז תשל"ב היה התאריך שנקבע לפתיחת הקייטנה, [שאמור היה להיות השלב שדרכו ירשמו ילדים לת"ת],המשימה הראשונה שעמדה עתה בפניהם הייתה מציאת מקום מתאים בעיר חילונית שבה לא ניתן היה להשיג כל הכרה וסיוע מהרשויות, לא הייתה בירה אלא להיות תלויים בחסדי אחרים. משום כך חשבו ר' מאיר ור' יצחק לפנות לגבאי בתי כנסת ולבקשם לקיים את הקייטנה בעזרת הנשים.
לשמחתם נמצא מקום שענה על הדרישות וזכה להסכמת האחראים. לנוכח הרוח ששררה בעיר כמתואר לעיל, היתה הסכמה זו מפתיעה ובלתי צפויה. עד מהרה התברר כי הייתה זו חוליה ראשונה בשרשרת מעלליו וכשלונותיו של ה"מלך זקן וכסיל". עקב שיקול מסוים של אחד הנוגעים בדבר, הייתה הקמת הת"ת במקום יוצרת מצב של מחלוקת. "לא מקימים מקום עם מחלוקת" הייתה דעתו הנחרצת של הגר"ח גריינימן זצ"ל, ולמרות שהייתה להם אפשרות לא להתחשב בדעתו של אותו נוגע בדבר, משכו ידיהם מן העניין.
הם עמדו בניסיון הראשון.
למעשה, כפי שהתברר לאחר זמן לא רב, לו היו פותחים את הקייטנה באותו מקום שנוי במחלוקת עליו סופר לעיל, סביר להניח כי מסיבות שונות שאין כאן מקום לפרטן, הייתה נמנעת האפשרות לקבל את בנין הקבע בו שוכן הת"ת עד עצם היום הזה. הוויתור על מה שהיה נראה נוח ומוצלח לשעתו, התברר כרווח משמעותי הרבה יותר, לטווח הארוך. "

למדנו מקטע זה על כך שהנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, ובזה ששמעו לעצת רבינו זצ"ל הרוויחו, ולמדנו על שיטתו ודרכו לברוח מאוד מהמחלוקת, ולמדנו על עוד אחת מהמוסדות בהם היה שותף להקמתם, עוד אחד מהרבה הרבה מקומות המתנוססים לתפארה בימינו כיום, בנשיאותם של אחרים, ואף אחד לא יודע ולא חולם כי רבינו היה לו יד בהקמתם.

והמעניין שכבר בגיל כה צעיר, בשנת תשל"ב שהיה בסך הכול בגיל 46 כבר היה חלקו רב בביסוס מוסדות תורה, וכבר אז הייתה משנתו סדורה עליו בדרכי ההנהגה, וטעם זקנים לו.

ומכיוון שזקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת עליהן, נבין עד כמה אבדנו, עד כמה חסרנו.

איש ימיני · הודעהעל ידי **איש ימיני** » ב' אפריל 11, 2016 11:19 pm

[quote="לעומקו של דבר"]שמועה שמעתי (מיודעים ומכירים) בשם הגרח"ש,
ואבקש לפרסמה ולהבין טעמה
וזה הדבר:

לא היו מחבבים המנהג לתת שני שמות
ולא מיבעיא המזווגים שמות שני אנשים לינוקא אחד שזה לא הסכימו, אלא אפילו אותם שזקניהם היו קרויים בשם בעל שני תיבות ויותר, היה רגיל על לשונם להורות לשואל לקרוא לילדו רק שם אחד בתיבה אחת - בשם שהיה מורגל בפי הבריות לקרוא לאותו זקן/ה

שמעתי מבעל המעשה. שלסבו קראו בשני שמות. באחד היו משתמשים ובשני לא. ואביו שאל את החזו"א (שהיה הסנדק) האם לקרוא לרך הנולד בשני השמות. והחזו"א איש השיבו (באידיש) "בארץ ישראל חם לא צריך להוסיף למעיל בטנה" וקראו רק בשם העיקרי.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' אפריל 12, 2016 12:43 am

בתשובות והנהגות ח"א תר"ו כ' בתוך הדברים:

ואם כי רבינו החזון איש זצ"ל לא שמיע ליה כ"כ לקרוא לבן מעיקרא בשתי שמות

ודנו בזה כאן viewtopic.php?f=7&t=6927&p=62300&hilit=%D7%9B%D7%AA%D7%A8+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91#p62296

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ו' אפריל 15, 2016 1:01 pm

בקובץ חצי גיבורים הנדפס כעת פרסם הגאון האדיר רבי יהושוע ענבל שליט"א מתלמידי רבינו, מאמר מאלף אודות ספרו ודרך לימודו, המאמר סובב והולך סביב הספר על סנהדרין, אבל ללמד יצא.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' אפריל 17, 2016 9:34 pm

מעניין מאוד לראות את מאמרו של הרב יהושע ענבל שליט"א.

יש דרך להעלות את המאמר לכאן?.

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ה' אפריל 28, 2016 2:22 pm

בא' מאתרי החדשות עלה הבוקר תיעוד מניחום האבלים בבית רבינו הגר"י שפירא זללה"ה, בתחילת הוידאו מגיע מו"ר הגה"צ הגראי"ל שליט"א לנחם, ומיד אחריו רבינו הגרח"ג זללה"ה, והגראי"ל שואל את הגרח"ג כמה וכמה שאלות בענייני ביטול תורה ויסורים וכו' והגרח"ג משיב לו, ככה"נ זו שיחתם המדוברת עליה מסופר כי בעקבותיה קיבל על עצמו הגרח"ג שש שנות יסורים כפי שסיפר אחיו הג"ר מאיר שיבלחט"א - ותיכף נפל ונחבל ולמד ביסורים עד יומו האחרון - השיחה הנ"ל הייתה תיכף אחר חוה"מ פסח - ובשביעי של פסח לאחר כשש שנים נסתלק לבית עולמו בסיום מסכת יסוריו תוכן השיחה אינו כ"כ מובן בוידאו, אך ידוע גם על איזשהו ויכוח בינהם אם עמל התורה מזכך לבדו או שצריך גם יסורים.

תוכן השיחה משם לדעתי זה רק חלק מהשיחה שהצליחו להבין והיה בינהם עוד מו"מ:

הגראי"ל שטיינמן: על מה שכתוב בגמרא שרבי יוחנן אמר על הייסורים לא הן ולא שכרן, לכאורה מה זה לא שכרן, וכי מה שייך שכר על הייסורים?

הגר"ח גריינמן: וכי יש ספק אם יש שכר על הייסורים, הרי בוודאי שיש בזה שכר.

הגראי"ל שטיינמן: אמנם ייסורים הם מכפרים אבל מה שייך בהם שכר?

הגר"ח גריינמן: כי רבי יוחנן ידע שלכפר אינו צריך ולכן הוא רק דיבר על השכר שבהם שאת השכר אינו רוצה.

הגראי"ל שטיינמן: הרי רבי יוחנן אמר: "דין גרמא דעשיראה ביר"

הגרח"ח גריינמן: שרואים מזה שרבי יוחנן גם סבל מייסורים.

הגראי"ל שטיינמן: מה עדיף ובמה יש יותר שכר בייסורים או בלימוד התורה, שלכאורה ללמוד תורה עדיף מאשר ייסורים.

הגר"ח גריינמן: הרי רבי קיבל על עצמו ייסורים שש שנים ועוד שבע שנים, ועל ידם כיפר על עצמו.

הגראי"ל שטיינמן: הרי לכאורה עדיף ללמוד תורה ולמה רבי קיבל על עצמו ייסורים.

הגר"ח גריינמן: שרבי למד תורה יחד עם הייסורים, ממילא היו לו את שני הדברים גם תורה וגם ייסורים.

הגראי"ל שטיינמן: שלכאורה כתוב שתורה מגנא ומצלא וכן מצוות בעידנא דעסיק בה מצילה, אבל האם גם ייסורים הם מצילים.

הגר"ח גריינמן: הרי הגמרא אומרת שבכל הימים שהיו לרבי ייסורים לא הפילה אשה, ובוודאי שגם ייסורים מצילים.

הגראי"ל שטיינמן: שכתוב שכל מילה של תורה זה כנגד כולם.

הגר"ח גריינמן: שכל מילה זה מצווה.

הגראי"ל שטיינמן: האם כשמהרהר בלימוד גם כל מילה נחשבת למצווה.

הגר"ח גריינמן: בוודאי גם כשחושב בלימוד כל מילה זה מצווה, וראיה לזה יש שהרי מברכים לעסוק בדברי תורה.

הגראי"ל שטיינמן: הרי מרן בעל החפץ חיים זצ״ל אומר שאפשר לקיים מאתים מצוות בדקה על ידי שלומד מאתיים מילים של תורה, ולכאורה אם במחשבה גם כל מילה זה מצוה, הרי עדיף לחשוב שהרי במחשבה יכול להספיק יותר ממאתיים מילים.

הגר"ח גריינמן: וכי כשמדברים בלימוד, לא חושבים גם בזמן הזה בלימוד, וכיון שבוודאי גם חושבים בזמן הזה, אם כן מצטרף גם המילים של הדיבור וגם של המחשבה, וממילא כשמדבר בלימוד יש לו כפול מצוות שכל מילה גם של הדיבור וגם של המחשבה נחשבת לו למצווה.

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ה' אפריל 28, 2016 3:18 pm

מוסף המבשר על הרב זצ"ל

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' מאי 27, 2016 5:39 pm

יצאו לאור מהדורות חדשות (תשע"ו) של חו"ב שבועות ב"ב (כרך אחד) פסחים שקלים (כרך אחד).
והנה פסחים ושקלים כבר יצא לאור לפני כמה שנים במהדורה חדשה (על סדר הדפים וסימנים, נכרך עם עירובין מהדו"ח) ונמצא שהם כבר מוציאים לאור המהדורה "הסופית".

(ושמעתי שהיו אומרים שעומדים להוציא לאור חו"ב אבות)

לוי יצחק · הודעהעל ידי **לוי יצחק** » א' מאי 29, 2016 6:54 pm

אישי כתב:שמעתי היום ב' מעשים מרבינו זללה"ה המשלבים חכמה ויראת חטא כאחד.
א. יהודי ממיודעיו מנהל מוסדות, הסתובב עם שטר של עשרים דולר שקיבל מהגר"ח ז"ל לשמור אצלו לברכה. הדבר התמיה את אחד מנכדי הגר"ח ששאלו על כך. והוא נענה: ההוא נוטל הלוואות של דולרים, אם אומר לו להזהר שתמיד יהיו ברשותו דולרים כדי שלא תהיה בעיה של ריבית אינני בטוח שזה יחזיק. נתתי לו דולרים לברכה, ועכשיו בטוח שזה יישאר אצלו...
ב. היה יהודי שומר תו"מ שנכלא לכמה שנים, והגר"ח דאג להשיג לו חנינה מהנשיא. טרם החנינה בירר הגר"ח אצל ב"ב של היהודי מתי יהיו מותרים לו, ועיכב את החנינה בשבוע עבור זה. לאחמ"כ התבטא, שהוא לא חשש מכישלון באיסור דאורייתא אבל היה חשש שיכשל בדרבנן, ובשביל זה היה צריך להשאיר אותו עוד שבוע בכלא.

לאות ב. יש לתמוה מסנהדרין ל"ז א' א"ל התורה העידה עלינו כו'

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' מאי 30, 2016 1:19 pm

מעניין לבדוק הם בכרכים החדשים יש הוספות, כנראה שכן.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' מאי 31, 2016 12:37 am

הם נמצאים בביהמ"ד ברח' חי' הרי"ם.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ג' יוני 21, 2016 11:17 pm

מקור:
https://www.kedem-auctions.com/he/content/%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95

תעודה לתלמיד "חיים גרינימן" - בחתימת ה"סטייפלער", וראשי ישיבת "תפארת ציון" - בני ברק, תרצ"ו | קדם בית מכירות פומביות
תעודה לתלמיד "חיים בהרב ר' שמואל גרינימן". ישיבת תפארת ציון, בני ברק, אלול תרצ"ו [1936]. תעודת ציונים בבחינה הכללית, בה ניתן לו הציון "מצויין" בהבנה וציון "טוב מאד" בידיעה, בהתמדה ובהנהגה. בחתימת רבני "הועד הבוחן" וחברי הנהלת הישיבה: רבי "יעקב ישראל קניבסקי" [ה"סטייפלער", שהיה גם דודו של הגר"ח גרינימן], רבי "אברהם יצחק גרשונוביץ רב דזבינקא וכעת ר"מ דפה" ורבי "יעקב שניידמן".

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » ה' יוני 23, 2016 10:33 pm

בית אולפנא לצעירים???? ככה קראו לזה?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 23, 2016 11:52 pm

ראו מה שכתב: ידיעה (רק) "טוב מאוד" והבנה "יצוין", "והבן"... (או שמא לא כותבים יצויין כי אם בהבנה?)

ואשאיר לאחרים לדון אודות "הנהגה" "טוב מאוד"...

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יולי 21, 2016 8:21 pm

מאמרו של הגר"י ענבל בחצי גבורים

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' יולי 22, 2016 1:30 pm

יצא לי לעלעל מלמעלה במאמרו של הרב יהושע ענבל.

יש שם מה להעיר ולהאיר.

רק טעות דפוס קטנה, בעמוד הראשון של המאמר הוא מציין את ספר מכתבי התעוררות שהתחבר על ידי הרב חיים שאול קרליץ.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' יולי 22, 2016 8:15 pm

דן בן יעקב כתב:בית אולפנא לצעירים???? ככה קראו לזה?

הרבה מהישיבות אז נקראו כך.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר