הג"ר מאיר סולוביצי'ק זצוק''ל

[אויצר_ניק]

בד"ה: כעת נפטר הגאון רבי מאיר סאלוויציק בבית החולים שערי צדק בי-ם.

[מחולת המחנים]

ברוך דיין האמת.
גדולה האבידה ואין תמורתה.

ממעתיקי השמועה, הרביץ תורה רבות בשנים.
בנו חביבו של מרן הגרי"ז זצ"ל.

[אויצר_ניק]

ככה''נ
ההלוויה תתקיים מחר ב 11:00 בבוקר מביתו רחוב חזונוביץ 3

[ארזי ביתר]

בד"ה. חכמת אדם האירה פניו באור יקרות.

אנו ממתינים בכליון עינים, למיטיבי עט, שיספדו לגדול שאבד מאיתנו.

[אויצר_ניק]

"תורה תורה חגרי שק התפלשי באפרים"
איזו אבידה קשה לעולם התורה!

אין לתאר ואין לשער כמה תורה.. כמה עבודה.. כמה הקפדה במצוות על כל קוצו של יו"ד.. כמה בהירות.. כמה טהרת הלב והמחשבה איבדנו הלילה!

היה מהשרידים האחרונים שעוד נשמו וחיו כפשוטו את העולם הישן..
היה בבואה של אביו מרן הרב זצ"ל!

רבינו על מה עזבתנו?

"וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'"

[סעדיה]

גדולה האבידה ואין לה תמורה.

[הכהן]

הזמנה לחתונתו

[ציבור]

היכן היא ישיבתו של הגאון
והאם יש למישהו כאן איזה משיעוריו, לדובב שפתותיו.

[איש_ספר]

זכיתי להשתתף איזה פעמים בסד"ג שבביתו, מעמד בלתי נשכח. הוא בעצמו, בחולשתו, התעסק בהתקנת צרכיהם של האורחים, הזמירות התנגנו בנעימה נוגה (אמרו שהם נוסח וואלאז'ין), ואח"כ אמירת החומש שיעור, כל מילה נאמרה בכובד ראש, כמי שבורר מילותיו בקפידה. (הבאתי כאן פעם שיחה ששמעתי ממנו). מבין כל משפחתו התייחד ר' מאיר בעיונו בתורת הראשונים אף אותם שאין רגילים להשתמש בהם בביהמ"ד בכלל ובודאי בבית בריסק, והוא זצ"ל היה מדייק בדבריהם וחוצב ממחצב סנפרניון שלהם מהם מרגליות טובות ומבהיקות. בזכרוני ששמעתי בשיעור דברים מתורת האשכול ראב"ן ועוד. (ודין רפיש מדבית אבא, הוא בית הרב דוואלז'ין שהיו דברי הראשונים כולם על שולחנם, ורגילים על לשונם). בספרי אמרי חן לרי"ה לווענברג מביא הרבה דברים מתורתו של ר' מאיר, דברים יקרים ומחודשים. ליקטתי קצת מתוך האוצר. ודבריהם הם הם זכרונם (וגם בהם ימצא הלומד שמזכיר מחז"ו ואפי' פי' ר' אברהם בן הרמב"ם!). יש לקוות שעתה יעלו ויבואו כתביו למזבח הדפוס לתשוקת ולשמחת לב לומדי תוה"ק.

[סעדיה]

זכיתי להשתתף איזה פעמים בסד"ג שבביתו, מעמד בלתי נשכח. הוא בעצמו, בחולשתו, התעסק בהתקנת צרכיהם של האורחים, הזמירות התנגנו בנעימה נוגה (אמרו שהם נוסח וואלאז'ין), ואח"כ אמירת החומש שיעור, כל מילה נאמרה בכובד ראש, כמי שבורר מילותיו בקפידה. (הבאתי כאן פעם שיחה ששמעתי ממנו). מבין כל משפחתו התייחד ר' מאיר בעיונו בתורת הראשונים אף אותם שאין רגילים להשתמש בהם בביהמ"ד בכלל ובודאי בבית בריסק, והוא זצ"ל היה מדייק בדבריהם וחוצב ממחצב סנפרניון שלהם מהם מרגליות טובות ומבהיקות. בזכרוני ששמעתי בשיעור דברים מתורת האשכול ראב"ן ועוד. (ודין רפיש מדבית אבא, הוא בית הרב דוואלז'ין שהיו דברי הראשונים כולם על שולחנם, ורגילים על לשונם). בספרי אמרי חן לרי"ה לווענברג מביא הרבה דברים מתורתו של ר' מאיר, דברים יקרים ומחודשים. ליקטתי קצת מתוך האוצר. ודבריהם הם הם זכרונם (וגם בהם ימצא הלומד שמזכיר מחז"ו ואפי' פי' ר' אברהם בן הרמב"ם!). יש לקוות שעתה יעלו ויבואו כתביו למזבח הדפוס לתשוקת ולשמחת לב לומדי תוה"ק.

ייש"כ.
בכלל, מפורסם היה בדרכו של דיוק לשונות הראשונים, בלי לנסות לדחוק בדבריהם שאינם כפשטם, כידוע בדבריו המובאים במשמר הלוי בסוגיא ד'מכילתא' ו'ספרא'.

[מלך שלם]

פעם נכתב באיזו במה כי הגאון הצדיק זצ"ל ואחיו הגדול הגה"צ רמ"ד שיבלחט"א הכינו ספרים ערוכים על הרמב"ם כסגנון אביהם וזקנם זי"ע להדפיסם בבוא העת.

[איש_ספר]

זכיתי להשתתף איזה פעמים בסד"ג שבביתו, מעמד בלתי נשכח. הוא בעצמו, בחולשתו, התעסק בהתקנת צרכיהם של האורחים, הזמירות התנגנו בנעימה נוגה (אמרו שהם נוסח וואלאז'ין), ואח"כ אמירת החומש שיעור, כל מילה נאמרה בכובד ראש, כמי שבורר מילותיו בקפידה. (הבאתי כאן פעם שיחה ששמעתי ממנו). מבין כל משפחתו התייחד ר' מאיר בעיונו בתורת הראשונים אף אותם שאין רגילים להשתמש בהם בביהמ"ד בכלל ובודאי בבית בריסק, והוא זצ"ל היה מדייק בדבריהם וחוצב ממחצב סנפרניון שלהם מהם מרגליות טובות ומבהיקות. בזכרוני ששמעתי בשיעור דברים מתורת האשכול ראב"ן ועוד. (ודין רפיש מדבית אבא, הוא בית הרב דוואלז'ין שהיו דברי הראשונים כולם על שולחנם, ורגילים על לשונם). בספרי אמרי חן לרי"ה לווענברג מביא הרבה דברים מתורתו של ר' מאיר, דברים יקרים ומחודשים. ליקטתי קצת מתוך האוצר. ודבריהם הם הם זכרונם (וגם בהם ימצא הלומד שמזכיר מחז"ו ואפי' פי' ר' אברהם בן הרמב"ם!). יש לקוות שעתה יעלו ויבואו כתביו למזבח הדפוס לתשוקת ולשמחת לב לומדי תוה"ק.

ייש"כ.
בכלל, מפורסם היה בדרכו של דיוק לשונות הראשונים, בלי לנסות לדחוק בדבריהם שאינם כפשטם, כידוע בדבריו המובאים במשמר הלוי בסוגיא ד'מכילתא' ו'ספרא'.

גם הוא מאמרי חן. והנה עוד משם.

[מ.ל.]

היכן היא ישיבתו של הגאון

זכרון משה

[איש_ספר]

זכיתי להשתתף איזה פעמים בסד"ג שבביתו, מעמד בלתי נשכח. הוא בעצמו, בחולשתו, התעסק בהתקנת צרכיהם של האורחים, הזמירות התנגנו בנעימה נוגה (אמרו שהם נוסח וואלאז'ין), ואח"כ אמירת החומש שיעור, כל מילה נאמרה בכובד ראש, כמי שבורר מילותיו בקפידה. (הבאתי כאן פעם שיחה ששמעתי ממנו).

אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.
וע"ז יאות, כי אתה שומע קול שופר ומאזין וכו'
ובזה מבארים שיטת האומר דשופר צריך גוף נקי, מה שלא מצינו אלא לענין תפילה.
(ודלא כבה"ל סי' תקפ"ח שלמד מזה דאולי גם בכל המצות צריך גוף נקי עי"ש).
עיין בית ישי להגר"ש פישר סי' ל' ובהערה ל.

זכורני ששמעתי כן מהגאון ר' מאיר סאלאוויציק שליט"א, הגדרה זו למהות תקיעת שופר (ולא אזכור אם ייחס כן לאבותיו נשיאי הלווים ואף אין בזכרוני מה הרוויח לפי"ז) ושאלתי מעמו מפני מה לא הסתייע לדבריו מדברי הפוס' הנ"ל דשופר צריך גוף נקי, והשיב כי דבר זה אינו ברור אצלו שהרי 'מודה אני' כתבו שאפשר לאומרו בגוף שאינו נקי (האם רו"ר וידים עסקניות דינם כגוף נקי?), והיינו טעמא דאין בה אזכרת שם, וא"כ שופר אפילו נימא שהוא כתפילה אבל שם אין בו. עכ"ד.
ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.

[י. אברהם]

(וגם בהם ימצא הלומד שמזכיר מחז"ו ואפי' פי' ר' אברהם בן הרמב"ם!).

מאי אפילו דקאמר מר ?

[לעומקו של דבר]

שמעתי באומרים שבבית בריסק הנפטר זצ"ל היה נקרא 'התלמיד חכם' ויבלדח"ט אחיו ר' דוד 'המחדש'
ולא ידעתי לדון דברים כאלו ופירושם

היה כמדומה יחיד מאחיו שגדל והתחנך בעיקר בארה"ק, כמדומה שעלה לארה"ק קודם בר מצווה ונתחנך בעץ חיים

[לעומקו של דבר]

נישואיו וימי המשתה התקיימו בשלהי ימי אביו זי"ע, חצי שנה קודם פטירתו, והיו אירוע מרשים ונשגב של כבוד התורה
חתונתו באולמי גיל בבני ברק, ושבת השבע ברבות באולמי וגשל בבני ברק
תוארו באריכות לפרטיהם ברוב רושם על ידי עד ראיה הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל
חמיו הרב בנדיקט מת"א, היה ירא ושלם מאוד, עתיר נכסין המקורב מאוד לחזו"א ולגרי"ז
(אגב, יבלח"ט הגרא"י בהגרי"ד גם הוא חתן באותה משפחה?)

[אום אני חומה]

נישואיו וימי המשתה התקיימו בשלהי ימי אביו זי"ע, חצי שנה קודם פטירתו, והיו אירוע מרשים ונשגב של כבוד התורה
חמיו הרב בנדיקט מת"א, היה ירא ושלם מאוד, עתיר נכסין המקורב מאוד לחזו"א ולגרי"ז

כמדומה שהיה להם מפעל לייצור צבע שחורבותיו עמדו שנים רבות ברח' הרב שך פינת הדקלים, היכן שכיום הקראוונים ומגרש החניה.
חמותו האריכה ימים עד גיל 102, ונפטרה אך לפני שנתיים שלוש.

[צולניק]

מדברי תורתו שפורסמו יום ו' האחרון

[האיד]

היכן היא ישיבתו של הגאון

זכרון משה

ביהמ"ד אגודת אחים אמריקאנער שול

[מלאעולם]

(אגב, יבלח"ט הגרא"י בהגרי"ד גם הוא חתן באותה משפחה?)

לא.
ר' אברהם יהושע ובן דודו ר' חיים פיינשטיין חתנים של הרב ברייש מציריך בן החלקת יעקב זצ"ל

[סעדיה]

(אגב, יבלח"ט הגרא"י בהגרי"ד גם הוא חתן באותה משפחה?)

לא.
ר' אברהם יהושע ובן דודו ר' חיים פיינשטיין חתנים של הרב ברייש מציריך בן החלקת יעקב זצ"ל

לר' מאיר הכ"מ היה גיס ברייש.

[שיף]

לר' מאיר הכ"מ היה גיס ברייש.

חתני הרב בנדיקט, עוד חתן היה רבי אברהם בהרי"מ שלזינגר מב"ב

[שיף]

ילדיו: רבי יצחק זאב, רבי יחיאל נפתלי [סב הרך הנימול היום 'מאיר'], רבי חיים, רבי אברהם, רבי יוסף דב וחתנו הרב מאירסון

[סעדיה]

ילדיו: רבי יצחק זאב, רבי יחיאל נפתלי [אבי הרך הנימול היום 'מאיר'], רבי חיים, רבי אברהם, רבי יוסף דב וחתנו הרב גרוסברד

[תולדות]

ילדיו: רבי יצחק זאב, רבי יחיאל נפתלי [סב הרך הנימול היום 'מאיר'], רבי חיים, רבי אברהם, רבי יוסף דב וחתנו הרב מאירסון

עוד חתן גרוסברד.

[סעדיה]

ילדיו: רבי יצחק זאב, רבי יחיאל נפתלי [סב הרך הנימול היום 'מאיר'], רבי חיים, רבי אברהם, רבי יוסף דב וחתנו הרב מאירסון

עוד חתן גרוסברד.

לא עוד חתן, אלא ה"ה חתנו יחידו.
הרב מאירסון הוא חתנו יחידו של ר' רפאל.

[מנין]

כמדומה שהיה להם מפעל לייצור צבע שחורבותיו עמדו שנים רבות ברח' הרב שך פינת הדקלים, היכן שכיום הקראוונים ומגרש החניה.

לא.

[בין גברא לגברא]

כמדומה שהיה להם מפעל לייצור צבע שחורבותיו עמדו שנים רבות ברח' הרב שך פינת הדקלים, היכן שכיום הקראוונים ומגרש החניה.

לא.

זה נכון שהיה לחמיו מפעל לייצור צבע. גיסיו המשיכו לנהל אותו אחר פטירתו בשם אחים בנדיקט.

[אום אני חומה]

כמדומה שהיה להם מפעל לייצור צבע שחורבותיו עמדו שנים רבות ברח' הרב שך פינת הדקלים, היכן שכיום הקראוונים ומגרש החניה.

לא.

זה נכון שהיה לחמיו מפעל לייצור צבע, וגיסיו המשיכו לנהל אותו אחר פטירתו, בשם אחים בנדיקט.

נו, ולמפעל שם קראו 'בנדיקט'. אז מה לא נכון?

[שומע ומשמיע]

זה הבנדיקט מהבית כנסת בסוקולוב?

[בין גברא לגברא]

נו, ולמפעל שם קראו 'בנדיקט'. אז מה לא נכון?

אולי מנין ר"ל שלא היה ברחוב הרב שך, והוא צודק משום שכשעמד המפעל עדיין נקרא הרצל.
אני מתנצל מאום אני חומה שבטעות נשתרבב שמו כאן מקודם.

[סעדיה]

זה הבנדיקט מהבית כנסת בסוקולוב?

כן

[ספרן]

נישואיו וימי המשתה התקיימו בשלהי ימי אביו זי"ע, חצי שנה קודם פטירתו, והיו אירוע מרשים ונשגב של כבוד התורה
חתונתו באולמי גיל בבני ברק, ושבת השבע ברבות באולמי וגשל בבני ברק
תוארו באריכות לפרטיהם ברוב רושם על ידי עד ראיה הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל
חמיו הרב בנדיקט מת"א, היה ירא ושלם מאוד, עתיר נכסין המקורב מאוד לחזו"א ולגרי"ז
(אגב, יבלח"ט הגרא"י בהגרי"ד גם הוא חתן באותה משפחה?)

זכור לטוב דודי שיחי' שלקחני כד הוינא טליא לחתונה זו ע"מ להתברך אצל מרן הגרי"ז זצ"ל. על יחס החזו"א להרב בנדיקט, שמעתי מהגר"ד יפה שיחי' המשגיח דכפ"ח שפעם בשעת הקפות אצל החזו"א, הורה לתת לו הקפה לפני כמה בני תורה והיו מביניהם שקצת רטנו ע"כ ולחש החזו"א להעומדים לידו: ישנם כאלה בע"ב שאינם נופלים בחשיבותם מבני תורה.

[מלאעולם]

מה יהיה עם ישיבתו של הגר"מ זצ"ל?
האם ישנו אחד מהבנים הראוי להיכנס לנעלי אביו?

[מלך שלם]

ע"פ השמועה, בנו ר' יצחק זאב ימשיכו בראשות הישיבה.

[לעומקו של דבר]

כאן דבריו על התנגדות הבית הלוי לחובבי ציון (עם ביקורת על ספר הראשון לשושלת בריסק)

[מלאעולם]

הספדו של הרב שלמה אבינר:

הג"ר מאיר סולוביצ'יק זצ"ל: הגאון הנאמן מבית בריסק



בבריסק לומדים בשקט, בלי פרסום ובלי רעש. לכן הוא לא היה מפורסם ובודאי לא ידוע בתקשורת. יתר על כן, הם חוששים עד מאוד להוציא לאור חידושים ופסקי הלכה. אבל בתורה הוא הביא ברכה גדולה מאוד


[דברי הספד שנאמרו בישיבה – רשם: הרב מרדכי ציון]

עלה למרומים הגאון הרב מאיר סולוביצ'יק זצ"ל, ראש ישיבת בריסק בירושלים. הג"ר מאיר בן הגרי"ז, ה"בריסקער רב" בן ר' חיים מבריסק בן בית-הלוי.

בבריסק לומדים בשקט, בלי פרסום ובלי רעש. לכן הוא לא היה מפורסם ובודאי לא ידוע בתקשורת. יתר על כן, הם חוששים עד מאוד להוציא לאור חידושים ופסקי הלכה. אבל בתורה הוא הביא ברכה גדולה מאוד.

הרב מאיר נולד בשנת תרפ"ט בעיר בריסק, והיה בנו הצעיר של הגרי"ז. בהיותו כבן שתים עשרה הצליח לברוח עם אביו וחמשת אחיו ואחיותיו מאימת השואה כשאמו ושאר אחיו ניספו.

כבר בילדותו זכה לקרבתו של אביו ולאחר לימודיו בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, היה לומד עמו שעות ארוכות כשאביו היה משתעשע איתו בלימוד וכינה אותו בחביבות "העילוי שלי".

בבחרותו למד בישיבתו של אביו וממנו קנה את דרך הלימוד הישיבתית של בית בריסק בעיון ובעמל רב.


שיטת בריסק כבר התחילה אצל הסבא רבה שלו, הבית-הלוי, וסבו, ר' חיים מבריסק, שיכללה. אומרים שבאותו זמן של ההשכלה, ר' חיים הציל אלפים מיציאת הישיבות על ידי השיטה האנליטית של לימוד גמרא.

שיטה זו מבוססת על הבנת כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרותיה, המאפשרת להבין שיטות התנאים והאמוראים, לא רק בסוגיה עצמה, אלא בהרבה מקומות בגמרא. יש דרכים רבות להגיע לשורש הסוגיה: שני דינים – פיצול דינים באופן מופשט למרכיביהם השונים, חפצא וגברא – על מה חל הדין על החפץ או על האדם, סיבה או סימן – חילוק בין שורש הדין ותוצאת הדין, ועוד.

הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבה יוניברסיטה, מספר שכשלמד איסור והתר אצל הגרי"ד סולוביצ'יק, הסירים והמחבתות נעלמו מהלכות בשר וחלב, והמלח והדם נעלמו מהלכות מליחה. הגרי"ד הוציא את הלכות כשרות מהמטבח ושם אותן בעולם הלכתי אידיאלי.

אמנם היו גדולים ששללו שיטה זו. סיפר הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג: "שאלתי פעם אחת את הגרי"ד [סולוביצ'יק] בהיותו בברלין: מי גדול ממי: הגר"א מווילנא או ר' חיים מבריסק? הוא ענני: 'כי בנוגע להבנה ר' חיים גדול אף מהגר"א'. אבל לא כן הדבר. הגר"א מבקש את האמת הפשוטה לאמתתה. ולא כן ר' חיים: הגיוניו וסברתו אינם משתלבים לא בלשון הגמרא ולא בלשון הרמב"ם. ר' חיים היה לכשלעצמו רמב"ם חדש אבל לא מפרש הרמב"ם. כך אמרתי להגאון ר' משה ז"ל אביו של הגרי"ד שליט"א" (וראה עוד שו"ת שרידי אש ב קמד).

אך דברי הגרי"י ויינברג אינם מוכרחים. כידוע אצלנו בישיבה לימד לפני זמן רב במשך כמה שנים הג"ר יוסף סולוביצ'יק, בנו של הג"ר אהרן סולוביצ'יק משיקגו, בנו הג"ר משה מבריסק. הוא היה נותן שיעור יומי בגמרא ארוך מאוד במשך שלוש-ארבע שעות, בו הסביר את הגמרא, את הראשונים ובסוף את דברי ר' חיים. אז התברר לשומע שאין כאן תוספת או אפילו שינוי אלא שדברי ר' חיים הם נמצאים בתוך דברי הסוגיה עצמה. כאשר למדנים בישיבה הקשו קושיות על הג"ר יוסף, הוא ענה בסבלנות ובטוב טעם ויישב את הדברים. וכך מספרים שאמר ר' חיים: אני לא מפרש את הגמרא, אני לומד את הגמרא.

אכן שיטה זו כבשה את עולם הישיבות. וכן כאשר הגרי"ד סולוביצ'יק הגיע לארץ, אמר מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה ללכת לכל השיעורים שלו כדי לטעום את שיטת בריסק.

כתב הג"ר צבי שכטר: "כשהתחתנתי, השתתף הג"ר משה פיינשטיין ז"ל בחתונתי, ושלח לי ג' כרכים מספריו בתורה מתנה (אגר"מ או"ח ח"א, ויו"ד ח"א ודברות משה לב"מ ח"א) ואת ברכותיו כתב בכת"י בכרך הדברות. את ג' הספרים הביא לי הרה"ר מיכל שורקין, שיחיה, שלמד אז בתפארת ירושלים אצל הגרמ"פ, והיה בא לישיבה בכל שבוע להשתתף בשיעורי רבינו (הגרי"ד סולוביצ'יק). והסביר לי אז בשעתו, שלפיכך בחר ר' משה לכתוב ברכותיו בדוקא בכרך הדברות, למרות שספרי ה'אגרות' היו יותר מפורסמים ויותר פופולריים, שאת שיעוריו שהדפיס ב'דברות' החשיב ר' משה הרבה יותר מאשר התשובות שבאגרות, כי יגע ועמל הרבה על השיעורים והכינם שעות רבות, בניגוד לתשובות שבאו אליו בקלות" (דברי הרב עמ' רז). אבל לא לומדים 'דברות משה' כל כך בעולם הישיבות. יש מסבירים שיש בזה שתי סיבות: א. התירוצים הם ארוכים מאוד. ב. הגרמ"פ לא למד כשיטת בריסק, שהיא השיטה המקובלת בישיבות.

יש פתגם "לפני מתן תורה ואחרי מתן תורה", כלומר ר' חיים מבריסק הוא מעין מתן תורה. כמובן זו מליצה, אך היום בעולם הישיבות לומדים על דרך הלימוד שחוצבה על ידי ר' חיים. וכן גם בהרבה ישיבות ציונות. גם הרי הג"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, היה תלמיד מובהק של חותנו, הגרי"ד סולוביצ'יק וזרע שיטתו פה בארץ.

וזו השיטה שרכש הג"ר מאיר סולוביצ'יק, בן אחר בן. לאחר שנים של לימוד בכולל, החל לכהן כראש ישיבת בריסק שבשכונת זכרון משה בירושלים. בישיבה ברחוב ראשית חכמה בירושלים למדו מאות בחורים שקנו ממנו תורה ודעת לצד יראת שמיים טהורה. יש עוד ישיבות בריסק בירושלים, בראשות אחיו הג"ר משולם דוד ואחיינו הג"ר אברהם יהושע.

כתוב במשנה קידושין (מא א) שאפשר לעשות מצוות מסויימות דרך שליח. אך כתוב בגמרא שם "מצווה בו יותר מבשלוחו”. דעתו של המגן אברהם (רנא סק"ב) המובאת במשנה ברורה (רנ סק"ג). היא ש”הוא הדין בכל מצוה, מצוה בו יותר משלוחו”. זה היה יסוד גדול אצל הג"ר מאיר סולוביצ'יק. הוא היה נוהג לעשות את כל המצוות בעצמו בלי לסמוך על אף אחד. כך היה צועד בעצמו מידי שנה לשאיבת "מים שלנו" במעיינות ירושלים למרות גילו המופלג. כן עשה בקיום המצוות וכן עשה בהעברת התורה.

כתב הג"ר ישכר שלמה טייכטל שצריך גדלות כדי לשמש כעין גשר, הקשור לשם ומעביר לפה, כמו יעקב אבינו שנוטל מכאן ומניח כאן (עיין אם הבנים שמחה ג, מח). היו יחידי יחידים שהיו הגשרים להקים מחדש את עולם הישיבות פה בארץ, והוא פורח לאין ערוך יותר גדול ממה שהיה באירופה. כהמשך של שלשלת בית בריסק, הג"ר מאיר הצליח לקבל את התורה מאביו הגרי"ז ולהעבירה לארץ.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הגאונים

[נוה הלבנון]

ע"פ השמועה, בנו ר' יצחק זאב ימשיכו בראשות הישיבה.

בנו בכורו

[זלמניו]

זכיתי להשתתף איזה פעמים בסד"ג שבביתו, מעמד בלתי נשכח. הוא בעצמו, בחולשתו, התעסק בהתקנת צרכיהם של האורחים, הזמירות התנגנו בנעימה נוגה (אמרו שהם נוסח וואלאז'ין), ואח"כ אמירת החומש שיעור, כל מילה נאמרה בכובד ראש, כמי שבורר מילותיו בקפידה. (הבאתי כאן פעם שיחה ששמעתי ממנו).

אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.
וע"ז יאות, כי אתה שומע קול שופר ומאזין וכו'
ובזה מבארים שיטת האומר דשופר צריך גוף נקי, מה שלא מצינו אלא לענין תפילה.
(ודלא כבה"ל סי' תקפ"ח שלמד מזה דאולי גם בכל המצות צריך גוף נקי עי"ש).
עיין בית ישי להגר"ש פישר סי' ל' ובהערה ל.

זכורני ששמעתי כן מהגאון ר' מאיר סאלאוויציק שליט"א, הגדרה זו למהות תקיעת שופר (ולא אזכור אם ייחס כן לאבותיו נשיאי הלווים ואף אין בזכרוני מה הרוויח לפי"ז) ושאלתי מעמו מפני מה לא הסתייע לדבריו מדברי הפוס' הנ"ל דשופר צריך גוף נקי, והשיב כי דבר זה אינו ברור אצלו שהרי 'מודה אני' כתבו שאפשר לאומרו בגוף שאינו נקי (האם רו"ר וידים עסקניות דינם כגוף נקי?), והיינו טעמא דאין בה אזכרת שם, וא"כ שופר אפילו נימא שהוא כתפילה אבל שם אין בו. עכ"ד.
ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.

ואולי מצד דכיון דאתיא לזכרון כלפנים דמי, חשיב כשם.
מעניין שהיסוד הלז מתאים גם היסוד החסידי שתקיעת שופר היא זעקה בקול, למעלה מהתחלקות המילים.
כלומר, תפילה בדרגה יותר נעלה.