כהן גדול שהוא נזיר - מה דינו לגבי גידול פרע?

[אנא עבדא]

כהן גדול שהוא נזיר - הרי מצד כהן גדול היה צריך לגלח שערו כל יום, ומצד נזירות היה חייב לגדל פרע, הא כיצד ?

[פלתי]

כהן גדול שהוא נזיר - הרי מצד כהן גדול היה צריך לגלח שערו כל יום, ומצד נזירות היה חייב לגדל פרע, הא כיצד ?

יהיה בנבצרות 30 יום.

[אנא עבדא]

כהן גדול שהוא נזיר - הרי מצד כהן גדול היה צריך לגלח שערו כל יום, ומצד נזירות היה חייב לגדל פרע, הא כיצד ?

יהיה בנבצרות 30 יום.

חידושו של מי?
הרי בחז"ל מצינו הרבה כהן גדול שהוא נזיר ועושה עבודה

[עזריאל ברגר]

א. כה"ג לא חייב להתגלח כל יום, אלא הוא בד"כ מתגלח כל שבוע.
ב. הרמב"ם כותב שכהן העובד חייב מדין תורה להתגלח פעם בל׳ יום, משום הלאו ד"ראשו לא יפרע" שחייב עליו אם בא למקדש לאחר ל׳ יום מהתספורת האחרונה.
ג. איפה מצאנו שמותר לכה"ג לנדור בנזיר?
ד. לפענ"ד כהן שנזר - בין הדיוט ובין גדול - אסור להתגלח, דלא אתי לאו ודחי ל"ת ועשה, ומיום השלושים ועד שיתגלח בפועל - לא יעבוד במקדש, ולא ייכנס למקום שאין נכנסים פרועי ראש.
ה. את"ל שכך הוא הדין - אז יוצא שהוא מביא קרבן ואיננו ראוי לעבוד בקרבנו, כמחוסרי כיפורים.

[צביב]

א. כה"ג לא חייב להתגלח כל יום, אלא הוא בד"כ מתגלח כל שבוע.

ובנזיר ה. רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת וכו'
(ואולי זו כוונת הרב ''עזריאל ברגר'')

[עזריאל ברגר]

א. כה"ג לא חייב להתגלח כל יום, אלא הוא בד"כ מתגלח כל שבוע.

ובנזיר ה. רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת וכו'
(ואולי זו כוונת הרב ''עזריאל ברגר'')

זה בדיוק מה שכתבתי - כל שבוע.
אבל בפשטות זה לא חיוב מדאורייתא להתגלח בכל שבוע ושבוע (לא נאמר על זה הלממ"ס וכיו"ב), והחיוב הגמור מדאורייתא הוא ל' יום, וגם בזה יש לדון אם מחויב בזה כשאינו נכנס למקדש באותם ימים.

[החתן סופר]

א. כה"ג לא חייב להתגלח כל יום, אלא הוא בד"כ מתגלח כל שבוע.
ב. הרמב"ם כותב שכהן העובד חייב מדין תורה להתגלח פעם בל׳ יום, משום הלאו ד"ראשו לא יפרע" שחייב עליו אם בא למקדש לאחר ל׳ יום מהתספורת האחרונה.
ג. איפה מצאנו שמותר לכה"ג לנדור בנזיר?
ד. לפענ"ד כהן שנזר - בין הדיוט ובין גדול - אסור להתגלח, דלא אתי לאו ודחי ל"ת ועשה, ומיום השלושים ועד שיתגלח בפועל - לא יעבוד במקדש, ולא ייכנס למקום שאין נכנסים פרועי ראש.
ה. את"ל שכך הוא הדין - אז יוצא שהוא מביא קרבן ואיננו ראוי לעבוד בקרבנו, כמחוסרי כיפורים.

רש״י בפירושו לברייתא ״ולאחותו מה תלמוד לומר? רש״י פירש כגון שהיה כה״ג ונזיר, יכול יטמא יכו׳

[עזריאל ברגר]

א. כה"ג לא חייב להתגלח כל יום, אלא הוא בד"כ מתגלח כל שבוע.
ב. הרמב"ם כותב שכהן העובד חייב מדין תורה להתגלח פעם בל׳ יום, משום הלאו ד"ראשו לא יפרע" שחייב עליו אם בא למקדש לאחר ל׳ יום מהתספורת האחרונה.
ג. איפה מצאנו שמותר לכה"ג לנדור בנזיר?
ד. לפענ"ד כהן שנזר - בין הדיוט ובין גדול - אסור להתגלח, דלא אתי לאו ודחי ל"ת ועשה, ומיום השלושים ועד שיתגלח בפועל - לא יעבוד במקדש, ולא ייכנס למקום שאין נכנסים פרועי ראש.
ה. את"ל שכך הוא הדין - אז יוצא שהוא מביא קרבן ואיננו ראוי לעבוד בקרבנו, כמחוסרי כיפורים.

רש״י בפירושו לברייתא ״ולאחותו מה תלמוד לומר? רש״י פירש כגון שהיה כה״ג ונזיר, יכול יטמא יכו׳

אם נזר - יש דינים כיצד יעשה, אבל מי אמר שזה מותר לכתחילה לנדור?!

[צביב]

כהן גדול שעבר
אינו משמש, ויכול לידור בנזיר

[יצג]

אנציקלופדיה תלמודית כרך כז, כהן גדול [המתחיל בטור רמט]
כה"ג שקיבל עליו נזירות, יש שכתבו שאסור לגלח את ראשו, ואף לסוברים שאסור לכה"ג לגדל פרע אף שלא על מת840, אין הלאו של גילוח נזיר נדחה מפני הלאו של גידול פרע בכה"ג, שאין לאו נדחה מפני לאו841. וזה שנזכר בתלמוד כה"ג שהוא נזיר842, כתבו ראשונים שאפשר שיהא כה"ג ונזיר - בלא לעבור על האיסור של גידול פרע - כגון שנדר סתם נזירות שהיא ל' יום, ומגלח ביום ל'843, או כגון שמנה מקצת ימי נזירות ונותרו לו פחות מל' יום להשלים, ונתמנה לכה"ג844. ומהאחרונים יש שכתבו שאף על פי שלא עברו ל' יום משנתמנה לכה"ג עובר משום גידול פרע, הואיל וכבר גדלו שערות ראשו יותר מל' יום והרי הוא מגודל פרע845. ויש מצדדים שכה"ג שהוא נזיר אינו עובר משום גידול פרע, שאין האיסור אלא משום כבודו ותפארתו של כה"ג שלא יהא מנוול בפריעת ראש, אבל בנזיר, אדרבה, קדושתו ותפארתו היא בגידול שערו, והכתוב קראו "נזר", ותפארת היא לכה"ג שקיבל עליו נזירות846.

840. עי' לעיל.
841. מנ"ח מ' קמט אות ז.
842. עי' נזיר מח ב.
843. ע"ע נזיר. מאירי ברכות כ א: שמא, וכן ר"ל השואל בשו"ת רחש לבב סי' יג, עי"ש. אבל במנ"ח שם אות ג ובשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב במפתחות לסי' סב כ' שאף ביום ל' עובר משום גידול פרע.
844. מאירי שם: או שמא. וכן ר"ל ברחש לבב שם, עי"ש.
845. רחש לבב סי' טז.
846. שו"מ רביעאה ח"ב סי' קסב. ועי' בארוכה רחש לבב שם וסי' כ, ושם שי"ל עוד בכה"ג קרח שאין בו גידול פרע, ועי' ציון 1116.