קם רבה שחטיה לרבי זירא

[יאיר1]

אני מחפש ביאורים על ענין זה.
ואתחיל.
המאירי כנראה פירשו כפשוטו, שכתב: '...שממה שהזכיר אחריו קם רבא שחטיה לרבי זירא נדחו כל אותם הדברים .... וכן לענין ביאור זה שאמר שחטיה לרבי זירא פי' מלשון סחיטה ר"ל שימעכו ואחייה הוא מלשון החלימני והחייני...'.
ומתחילה נראה שהבין ששחטו, ואחר כך ביאר שמיעכו, אולם מ"מ מבאר שהכהו.

אולם המהרש"א כתב: 'קם רבה שחטיה לרבי זירא כו' דבר תמוה הוא לפרשו כפשטיה ונראה דר"ל כעין שחטיה דאגבריה חמרא וכפייה לשתות יותר מדאי עד שחלה ונטה למות ולכך נקטיה בלשון שחיטה דשתיית היין נקרא ע"ש הגרון מקום שחיטה כמ"ש ממלא גרונם של ת"ח יין וקאמרי דהתפלל עליו שלא ימות מחולי זה עד שנתרפא וחי ומצינו במקרא ובתלמוד לשון חי מלשון רפואה'.

הפתח עינים הביאו הבן איש חי, משמע שהבין כפשוטו, וכן הבן איש חי.

שם רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים וכו'. הנה בעובדא ז' חקר הרב פתח עינים, אשתו של רבי זירא אחר שנשחט בעלה ומת אם הותרה לשוק ואם היתה צריכה קידושין וכתובה מחדש אחר שחיה ע"ש. ואנא עבדא הבאתי ראיר לזה מן ישראל שפרחה נשמתם במתן תורה והוריד הקב"ה טל של תחיה והחיה אותם וכנזכר במדרש, ועם כל זה לא הוצרכו לקדש נשיהם מחדש. ועוד הבאתי ראיה ממה שנאמר בפרק יו"ד דנדה דף ע' ע"ב ששאלו לר' יהושע בן חנינא בן השונמית אם מטמא, והשיב להם מת מטמא ואין חי מטמא, והוא הדין הכא:

וזה המשך דבריו


שם קם רבה שחטיה לרבי זירא. המאמר הזה הוא מיושב יותר כפי מה שפרשו בו המקובלים ז"ל, דלא שחטיה בסכין אלא ע"י עסק התורה שהיו לומדין מתוך השמחה נתגברה עליו נפש רבה ומשכה ממנו נפש שלו, ומה שאמר שחטיה מלשון זהב שחוט, וכיון שיצאה נפשו מגופו נתחברה ונקשרה באותו הבל של סודות התורה שלמדו וגילו בתוך השתייה, ועלתה למעלה עם הבל הקדוש ההוא של הסודות, והוא על דרך שאמרו בסוף אדרא רבא על שלשה חברים של רשב"י וזה לשונו דהא מילין עתיקין לתתא אתגליין, ועד דאילין מתבסמן נשמתייהו באינון מילין, נפקת נשמתייהו בנשיקה ואתקשרו בההוא פרסא וכו' ע"ש. וכן קרה לרבי זירא מפני שהיו לומדים הסודות מתוך שמחה ונתבסמה נשמתו ויצאה ונתקשרה באותם הסודות שלמדו, ולמחר בעא רבה רחמי וחזר והמשיך לו נשמתו בגופו וחיה, יהי רצון זכותם יגן בעדינו אמן כן יהי רצון:
ובזה ניחא לתרץ קושיא אחת, דיש להקשות למה חשש בשנה האחרת, יניחו שומר שישב עמהם שלא ישתה כלל דאז אם יקום אחד מהם להזיק ימנע הנזק, וכפי ביאור המקובלים ז"ל ניחא דלא יועיל השומר בדבר זה, מיהו גם לפירוש הפשטנים ששחט ממש אין להקשות שיניחו שומר, כי כיון דיש חשש סכנה בדבר אין סומכין על השומר כי שמא באמצע יהיה לאותו שומר אונס שיקום מאצלם או שירדם בשינה ויבואו לידי סכנה דאין שומר כאן להציל:



וכל המוסיף מוסיפין לו.

[גימפעל]

כאן יש פירוש יפה.

[לייטנר]

נו"א: סחטיה (ובדומה למהרש"א)

[ישראל אליהו]

רוב הראשונים הבינו כפשוטו. מדהוכיחו מזה דאידחי הא דרבי זירא.

[סעדיה]

viewtopic.php?f=26&t=4306&p=165347&hilit=%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%98%D7%99%D7%94#p165347

[יאיר1]

רוב הראשונים הבינו כפשוטו. מדהוכיחו מזה דאידחי הא דרבי זירא.

האשכול נועד לפרש ולא לסתום.
אולי מר יפרש שיחתו, מי הם רוב הראשונים.

[י. אברהם]

אלו דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם במאמר על אגדות התלמוד הנדפס בעין יעקב

רבינו אברהם.jpg (79.52 KiB) נצפה 5265 פעמים

[יאיר1]

כאן יש פירוש יפה.

עיקר הדבר כאן הוא מה שהבאתי מהבן איש חי.
א"כ לא הוספת דבר [אלא אם לא קראתי טוב ויש שם עוד ביאורים]

[ישראל אליהו]

רוב הראשונים הבינו כפשוטו. מדהוכיחו מזה דאידחי הא דרבי זירא.

האשכול נועד לפרש ולא לסתום.
אולי מר יפרש שיחתו, מי הם רוב הראשונים.

רבינו אפרים.
ובחיפוש מהיר: הביאוהו ר"ן, שבולי הלקט ר"א, ועוד.
והאשכול מביאו, ודוחה דאדרבה, מדלא הסכים לאכול עמו בשנה האחרת, משמע דלא אידחיא. וא"כ גם הוא הבין שזהוא כפשוטו.

[סגי נהור]

כאן יש פירוש יפה.

עיקר הדבר כאן הוא מה שהבאתי מהבן איש חי.
א"כ לא הוספת דבר [אלא אם לא קראתי טוב ויש שם עוד ביאורים]

קדם לבן איש חי השל"ה הק' (חלק תושב"כ פ' תצוה) שפירש כן את עיקר הדבר. אמנם בפרטי המעשה והביאור יש כמובן תוספות רבות.

[יאיר1]

רוב הראשונים הבינו כפשוטו. מדהוכיחו מזה דאידחי הא דרבי זירא.

האשכול נועד לפרש ולא לסתום.
אולי מר יפרש שיחתו, מי הם רוב הראשונים.

רבינו אפרים.
ובחיפוש מהיר: הביאוהו ר"ן, שבולי הלקט ר"א, ועוד.
והאשכול מביאו, ודוחה דאדרבה, מדלא הסכים לאכול עמו בשנה האחרת, משמע דלא אידחיא. וא"כ גם הוא הבין שזהוא כפשוטו.

לא אומר שהוא שחט אותו, אפשר לפרש כפי שהובא לעיל בשם הבא"ח.

[יאיר1]

אולי טעיתי לפתוח את האשכול הזה בפורום בית מדרש במקום בפורים.
לשיקול המנהלים להעבירו למקומו.

[יאיר]

אני מחפש ביאורים על ענין זה.
ואתחיל...

יאיר?! אתה לא מתבייש?!...

viewtopic.php?f=26&t=4306

[אוצר החכמה]

מה אתה רוצה ממנו? יאיר1 הניק עוד לא נולד אז. אא"כ בקי אתה בתורת הגלגול. אבל לי נראה שיאיר1 הוא נשמה חדשה שירדה לפורום.

[טברייני]

ראיתי בספר חתם סופר שכתב בשם רבו בעל ההפלאה
דמה שאמר ר' זירא בחולין ח.
א"ר זירא אמר שמואל ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשרה חידודה קודם לליבונה.
היה הדבר מתוך ניסיונו.
אמנם כתב החת"ס שכנראה אמר דבר זה בדרך צחות. דיש לדחות זאת.
ויש שפירשו שיש לדחות כן מהא דמייתי משמיה דשמואל.

[יאיר1]

אני מחפש ביאורים על ענין זה.
ואתחיל...

יאיר?! אתה לא מתבייש?!...

viewtopic.php?f=26&t=4306

:)
ואל מי שלא הבין כולל הרב אוצר החכמה.
לעולם לא יתכן שיאיר יטעה בניק יאיר1 שהרי שנינו יודעים שאנשים שונים אנחנו, ואף כבר התמצל בעבר על שתפס את השם יאיר, אלא שהדין עימו כיון שהצטרף הרבה לפני.
ואכן אוצר החכמה חכמה יש בו ועדיפה מנבואה ויאיר 1 היא נשמה שנולדה לאחר האשכול המוזכר.

אלא שיאיר חמד לו לצון לרגל פורים, והלא דבר הוא ששני היאירים פתחו אשכול על אותו הנושא....

[החתן סופר]

כמדומה לי שפעם ראיתי תשובה של מרן רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל ביבי"א בדבר הזמנת קוסם וכדו' לאירוע, ובאחת האותיות הביא משם אחרון כלשהו שאמר שזה מה שהיה עם ר' זירא ורבה אחיזת עיניים שנראתה כשחיטה (וכמו שכולם יודעים שיש היום מאחיזי עיניים ששמים מישהו בתוך ארגז גדול וחוצים אותו לשניים ונראה כאילו שחט בו רוב סימנים רח"ל) ושם הוא דן באיזה אופן מותר וכו'

[יאיר]

כמדומה לי שפעם ראיתי תשובה של מרן רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל ביבי"א בדבר הזמנת קוסם וכדו' לאירוע, ובאחת האותיות הביא משם אחרון כלשהו שאמר שזה מה שהיה עם ר' זירא ורבה אחיזת עיניים שנראתה כשחיטה (וכמו שכולם יודעים שיש היום מאחיזי עיניים ששמים מישהו בתוך ארגז גדול וחוצים אותו לשניים ונראה כאילו שחט בו רוב סימנים רח"ל) ושם הוא דן באיזה אופן מותר וכו'

א"כ מהו "למחר בעי רחמי ואחייה וכו' "?

[החתן סופר]

אני לא יודע, באמת עכשיו ראיתי את התשובה ובחצי שורה הרב כותב כך:

וכ"כ בס' מאורי אור (מגילה ז:), דרבה דשחטיה לר"ז היינו ע"י אחיזת עינים לשמחת פורים.ע"ש.

אבל זה לא מה שמפריע (אפשר לדחוק שמיירי שם לפני שקיעה והמופע לקח שעה וכבר נחשב למחרת..או אפשר לחדש ראשי תיבות מה זה למחר כמו שהסבירו כמה 'שחטיה' 'סחטיה' וכו')

[אוצר החכמה]

אני מחפש ביאורים על ענין זה.
ואתחיל...

יאיר?! אתה לא מתבייש?!...

viewtopic.php?f=26&t=4306

:)
ואל מי שלא הבין כולל הרב אוצר החכמה.
לעולם לא יתכן שיאיר יטעה בניק יאיר1 שהרי שנינו יודעים שאנשים שונים אנחנו, ואף כבר התמצל בעבר על שתפס את השם יאיר, אלא שהדין עימו כיון שהצטרף הרבה לפני.
ואכן אוצר החכמה חכמה יש בו ועדיפה מנבואה ויאיר 1 היא נשמה שנולדה לאחר האשכול המוזכר.

אלא שיאיר חמד לו לצון לרגל פורים, והלא דבר הוא ששני היאירים פתחו אשכול על אותו הנושא....

ידעתי גם ידעתי, ואני מכיר את יאיר מני קדם, ורק הצטרפתי גם אני לשמחת פורים.

[יאיר]

אני לא יודע, באמת עכשיו ראיתי את התשובה ובחצי שורה הרב כותב כך:

וכ"כ בס' מאורי אור (מגילה ז:), דרבה דשחטיה לר"ז היינו ע"י אחיזת עינים לשמחת פורים.ע"ש.

אבל זה לא מה שמפריע (אפשר לדחוק שמיירי שם לפני שקיעה והמופע לקח שעה וכבר נחשב למחרת..או אפשר לחדש ראשי תיבות מה זה למחר כמו שהסבירו כמה 'שחטיה' 'סחטיה' וכו')

השאלה לא היתה מ'מחר' אלא שאם מדובר ב'אחיזת עיניים' לשם מה צריך להתפלל עליו להחיותו?...

[מלבד שקשה היה לי לקרוא לגבי ר"ת על 'למחר'...]

[עקביה]

בעלון בית נאמן האחרון (כי-תשא תשפ"ג, סוף עמ' 1 תחילת עמ' 2) אומר הרב מזוז שראה פעם פירוש יפה; את הסעודה הם עשו בלילה ולאחריה הלכו לישון. רבה קם באמצע הלילה וכשראה מישהו לא מוכר שוכב על מיטה בביתו חשב שזה גנב, נטל חרב והרגו, מדין הבא להרגך השכם להרגו.
---

ה' ישמור ויציל מכזה הסבר. הרי הוא עושה את רבה לרוצח שפל רח"ל, שלא בשעת שכרותו, אלא לאחר שנתפכח רצח אדם. וכיצד אדם זר שישן לו בשלווה הופך ל'הבא להרגך השכם להרגו'?

[אהרן תאומים]

צריך לאחד אשכולות עם זה viewtopic.php?f=26&t=4306