ס''ט כתב:לעומקו של דבר כתב:מיהו 'חתני הרי"מ' של הרב עמאר מח"ס 'ירושלים שחוברה' החולק על חמיו ומוזכר כאן?
ר' יחזקאל (בן הרב"צ) מוצאפי.
לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה
שמש כתב:לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה
לדברי הרב עמר מאחר שנבחר לכהן כרב העיר יש לו סמכות בזה. רק שאם כדבריו שקורין בי"ד הרי רמות אינה י-ם והוא אינו רבה (או שיחלק בין י-ם ההלכתית לי-ם המוניציפאלית שעליה הוא ממונה).
שמש כתב:לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה
לדברי הרב עמר מאחר שנבחר לכהן כרב העיר יש לו סמכות בזה. רק שאם כדבריו שקורין בי"ד הרי רמות אינה י-ם והוא אינו רבה (או שיחלק בין י-ם ההלכתית לי-ם המוניציפאלית שעליה הוא ממונה).
זאת ועוד שלשיטתו היו צריכים לבכר את דעת הגר"ש משאש שהיה רב העיר ולקרות בט"ו על פני דעת הגרע"י שקורין בי"ד (וכך אכן נהגו קהילת המרוקאים ברמות כל השנים והרב עמר כידוע אף הוא מרוקאי).
מה גם שיש לדון כעין זה בין סמכות רב העיר לסמכות רבני השכונה המורים כולם לקרוא בט"ו...
יש לציין שמאז תשנ"ז ועד היום, כמעט בכל שנה ממציאים סיבה נוספת לקרוא את המגילה ברמות בט"ו, בתחילה עשו "עירוב לפורים" לחבר את רמות לעיר, והעה"ח לא סמכה על זה ועשתה "גדר מחברת", וכידוע אח"כ התברר שהיו פסולים רבים הן בעירוב והן בגדר. אח"כ כשסללו את הכבישים באיזור צומת כביש רמות וכביש 9 והרסו את העירוב הנ"ל "המציאו"שתעלת ניקוז מי גשמים בכוחה לחבר את רמות לעיר. אח"כ "החליטו" שאפשר לסמוך על העירוב של העה"ח שמחבר את רמות לעיר למרות שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא, אך גם עירוב זה מלא בפסולים. אח"כ ניסו לעשות פטנטים להחשיב את כביש רמות כמוקף מחיצות שלא יהיה רה"ר מהתורה, אך התברר שפטנטים אלו לא הועילו כלום. אח"כ עשו "בורגנים קבועים" בין רמות לעיר בצירוף זה ש"החליטו" להשיב את הכביש כנחל ושבכוחו לחבר את רמות לעיר. אך למרבה הפלא הבורגנים "נעלמו" כחודש אחרי פורים מלבד זה שכל בר דעת יודע שכביש אינו כנחל ושאינו מחבר ערים זל"ז. השנה חידשו שאפשר לסמוך על גדר ההפרדה כחומת העיר המגינה וכו', דכאמור לא מהני כלום. כמדומה שכל בר דעת שרואה איך בכל שנה ההיתר מתחלף, יבין מעצמו שאין כאן אלא תירוצים נבובים לעשות פורים ברמות בט"ו, ולא טעמים הלכתיים אמיתיים, ומי שרוצה לקים את ימי הפורים בזמניהם יקיים פורים ברמות בי"ד אדר ויקרא אז את המגילה בברכה, ואם יש צדדים דחשיב נראה עם העיר, יש לקיים פורים ולקרוא מגילה גם בט"ו ללא ברכה.
תנא סמוך אף על פי שאינו נראה כדמפרש שיושבת בנחל. וק"ל מ"ש הכא דסמוך אף על פי שאינו נראה ונראה אף על פי שאינו סמוך נידון כמותה ואילו ברפ"ד דר"ה (דף ל' ע"א) לענין תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת שכל העיר שהיא רואה את ירושלים ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין ומפרש בגמרא רואה פרט ליושבת בנחל שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא מ"מ יושבת בנחל ויושבת בראש ההר אינו נידון כמותה ואילו למקרא מגילה נידון כמותה. ונ"ל דהיינו טעמא דבמגילה אף על גב דיושבת בנחל או בראש ההר הואיל ואינו רחוק מיל נידון כמותה דהואיל וקרובה בתוך מיל או ישיבתה בנחל ובראש ההר מונעתה מלהיות רגילין תמיד אנשים של זו בזו ושל זו בזו כל היום דא"א דזו תקיים מצות פורים בי"ד וזו בט"ו דנראית כעיר אחת חלוקים במנהגי' אלו מאלו ומיחזי מילי דרבנן כחוכא שהללו קורין ועושין משתה ושמחה ושאר מצות היום ולאלו יום זה כשאר כל ימות החול
גם זו לטובה כתב:כמד' דעת רוב ככל החכמים שאין הדברים צריכים לפנים, ופשוט שהכביש אינו כנחל, ודלא כר' יוסף וכל עניין המחלוקת מקומה באתרי החדשות של המזרחיים ולא בבית המדרש, ויותר אין רצוני להאריך בזה.
השנה היו ת"ח שדנו להחשיב את רמות כירושלים משום גדר ההפרדה, מורף בזה מכתבו של הגר"מ רווזנר
שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)
יוסף משה כתב:על סמך מה הוציא ר' מאיר רוזנר לעז על העה"ח ש"שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא"? אולי הם פשוט לא מסכימים איתו? גם לסרטיא צריכים ס' ריבוא לפי רוב ככל העומדים בשיטה זו, מלבד שאר הצדדים להקל ברה"ר דילן.
גם זו לטובה כתב:שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)
שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות (בגודל 2 מטר על 3 בגובה 2 מטר, באמת קופסאות מיוחדות) מעץ (הם לא מעץ אבל מה חשובות העובדות), והחשבת כביש כנחל (מחלוקת פוסקים והכריעו לצרף שיטת המקילין אבל זה לא מספיק מכובעדיג..), לא מוסיף כבוד... מוסיף כבוד? מישהו חיפש כבוד? (אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו)...אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.
אהרון 37 כתב:כפי שהוזכר כאן דעת הגר"ז שווב שליט"א היה לקרוא בי"ד, ובספריו שערי זבולון שהוציא לאור כתב בדף הראשון של הספר, היכן שכותבים את מקום ההוצאה, רמות שליד ירושלים.
עושה חדשות כתב:לר' גזל"ט, אינני מכיר את הנושא, אבל הערה קטנה יש לי על שורת הסיום של הגרמ"ר.
ז"ל -יש לציין שמאז תשנ"ז ועד היום, כמעט בכל שנה ממציאים סיבה נוספת לקרוא את המגילה ברמות בט"ו, בתחילה עשו "עירוב לפורים" לחבר את רמות לעיר, והעה"ח לא סמכה על זה ועשתה "גדר מחברת", וכידוע אח"כ התברר שהיו פסולים רבים הן בעירוב והן בגדר. אח"כ כשסללו את הכבישים באיזור צומת כביש רמות וכביש 9 והרסו את העירוב הנ"ל "המציאו"שתעלת ניקוז מי גשמים בכוחה לחבר את רמות לעיר. אח"כ "החליטו" שאפשר לסמוך על העירוב של העה"ח שמחבר את רמות לעיר למרות שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא, אך גם עירוב זה מלא בפסולים. אח"כ ניסו לעשות פטנטים להחשיב את כביש רמות כמוקף מחיצות שלא יהיה רה"ר מהתורה, אך התברר שפטנטים אלו לא הועילו כלום. אח"כ עשו "בורגנים קבועים" בין רמות לעיר בצירוף זה ש"החליטו" להשיב את הכביש כנחל ושבכוחו לחבר את רמות לעיר. אך למרבה הפלא הבורגנים "נעלמו" כחודש אחרי פורים מלבד זה שכל בר דעת יודע שכביש אינו כנחל ושאינו מחבר ערים זל"ז. השנה חידשו שאפשר לסמוך על גדר ההפרדה כחומת העיר המגינה וכו', דכאמור לא מהני כלום. כמדומה שכל בר דעת שרואה איך בכל שנה ההיתר מתחלף, יבין מעצמו שאין כאן אלא תירוצים נבובים לעשות פורים ברמות בט"ו, ולא טעמים הלכתיים אמיתיים, ומי שרוצה לקים את ימי הפורים בזמניהם יקיים פורים ברמות בי"ד אדר ויקרא אז את המגילה בברכה, ואם יש צדדים דחשיב נראה עם העיר, יש לקיים פורים ולקרוא מגילה גם בט"ו ללא ברכה.
אמנם גם אם נסכים לטענתו שיש כאן מטרה מסומנת מראש לעשות פורים ברמות בט"ו, עדיין אי"ז מחליט שהטעמים ההילכתיים אינם אמיתיים, ושהתירוצים נבובים הם.
ובפרט, שהמטרה המסומנת היא מטרה צודקת ואמיתית, ונלמדת מעיקר הענין של תקנת חז"ל בסמוך ונראה. הא לך לש' הטורי אבן במגילה ד"ג -תנא סמוך אף על פי שאינו נראה כדמפרש שיושבת בנחל. וק"ל מ"ש הכא דסמוך אף על פי שאינו נראה ונראה אף על פי שאינו סמוך נידון כמותה ואילו ברפ"ד דר"ה (דף ל' ע"א) לענין תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת שכל העיר שהיא רואה את ירושלים ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין ומפרש בגמרא רואה פרט ליושבת בנחל שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא מ"מ יושבת בנחל ויושבת בראש ההר אינו נידון כמותה ואילו למקרא מגילה נידון כמותה. ונ"ל דהיינו טעמא דבמגילה אף על גב דיושבת בנחל או בראש ההר הואיל ואינו רחוק מיל נידון כמותה דהואיל וקרובה בתוך מיל או ישיבתה בנחל ובראש ההר מונעתה מלהיות רגילין תמיד אנשים של זו בזו ושל זו בזו כל היום דא"א דזו תקיים מצות פורים בי"ד וזו בט"ו דנראית כעיר אחת חלוקים במנהגי' אלו מאלו ומיחזי מילי דרבנן כחוכא שהללו קורין ועושין משתה ושמחה ושאר מצות היום ולאלו יום זה כשאר כל ימות החול
דהתם הטעם משום שבתחלת תקנת אנשי כנסת הגדולה היו בני י"ד מותרים בהספד ותענית ביום ט"ו וכן בהיפוך, עד שבאו בימי בית שני שכתבו מגלת תענית ואסרו של זה בזה [תענית י"ח ע"ב], מ"מ בתחלה היו מותרים בהספד ותענית של זה בזה, ואילו היו הסמוכים ונראים למוקפים מספידים ומתענים ואלו שמחים או בהיפוך נמצא היו כאבל בין החתנים וכחתן בין האבלים ע"כ השוו שיהיו כל סביבותיהם שוים עמהם
עושה חדשות כתב:לענין משפטי הסיום של הגרמ"ר,
כדאי לשים לב שאם "כל שנה מאז תשנ"ז ממציאים טעם חדש... וזה מראה ש..." הרי באמת מספיק שרק אחד מהטעמים יהיה נכון, ואילו דוקא מי שרוצה לברך ביום י"ד הוא צריך להיות עיקבי ועיקש בקיצוניות כנגד כל טעם שהוא, ולא לחוש על הברכה של י"ד והפסד הקיום של ט"ו. נראה לי שאפשר לנחש מראש בדעת הסוברים לחוג י"ד, שההוראה לא תשתנה אפי' אם החולקים יעלו עוד 10 טעמים חדשים לחוג ט"ו. א"כ כנראה שלכל הצדדים, המטרה מסומנת מראש...
וא"כ לא נשאר כאן לדון אלא לגופו של ענין, (ובזה אני בור לע"ע).
אבל ברצוני להעיר עוד, קטנו של הגרמ"ר עבה ממותני, אבל קטנם של הגרשז"א והגריש"א וכו' אינה דקה כ"כ, ומן הראוי לחוש מעט קודם שמקישים במקלדת ביטויים נבובים.
עושה חדשות כתב:והנה הרי לגבי עשיית רה"י אין הגבלה לשיעור היקף המחיצות אם נעשו בידי אדם.[/size]
לעומקו של דבר כתב:ישיבע בוחער כתב:למעשה כתושב רמות אני מעיד נאמנה שלמעלה מ80% מתושבי השכונה קראו גם בשנה זו כמו גם בשנים הקודמות בט''ו !
אשכנזים או ספרדים?
גם זו לטובה כתב:שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)
שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות מעץ, והחשבת כביש כנחל, לא מוסיף כבוד... אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.
נהר שלום כתב:גם זו לטובה כתב:שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)
שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות מעץ, והחשבת כביש כנחל, לא מוסיף כבוד... אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.
זה לא קופסאות כי הראש"ל שלח את הבחורים מישיבת חזון עובדיה לישון שם [בעצם אולי אין להם בעיה לישון בקופסאות...]
עמקן כתב:לא הבנתי בדיוק השאלה. זה שאלה מפורסם ויש אריכות בכל הספרים הדנים בהלכות פורים. אני כתבתי סיכום של השאלות בענין זה בשביל עצמי כשמסרתי חבורה על זה. צירפתו אותו אולי יהיה לכם תועלת ממנו.
עמקן כתב:השאלה של מנהג ברמות הפוכה, שהרי המנהג הנפוץ שם היה לקרות בי"ד בברכה וט"ו שלא בברכה, עד שבאו אנשים ושינו אותו בכח. האם זה נקרא מנהג?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים
