ירושה בחמץ מבוטל

[עושה חדשות]

יל"ע באדם שביטל חמיצו ומת באמצע פסח, האם הירושה היא על "חמץ מבוטל", או שהביטול זה דבר פרטי של המבטל, והחמץ נאסר מיד בירושה כיון שהוא כעת בידי ישראל.
(השאילה כמובן רק להנוקטים שביטול זה לא הפקר, וכן באופן שביטל בלי להוסיף את ענין ההפקר. ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו').

[עזריאל ברגר]

יל"ע באדם שביטל חמיצו ומת באמצע פסח, האם הירושה היא על "חמץ מבוטל", או שהביטול זה דבר פרטי של המבטל, והחמץ נאסר מיד בירושה כיון שהוא כעת בידי ישראל.
(השאילה כמובן רק להנוקטים שביטול זה לא הפקר, וכן באופן שביטל בלי להוסיף את ענין ההפקר. ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו').

יש בשו"ע הרב דיון ארוך (בקונטרס אחרון) לגבי ירושה באיסורי הנאה ובחמץ בפרט.
עיי"ש, אם כי איננו בטוח שהוא מתייחס לחמץ מבוטל.

[עושה חדשות]

אגב,
על שי' ר"ת דביטול חמץ היינו הפקר, הק' הראש' דהא בעי' הפקר בפני ג', ותי' התוס' בפסחים וכן שא"ר, דמדאו' מהני בלא"ה והכא אוקמוה אדאו'.
ובשטמ"ק ב"מ ל: כ' בשם תוס' שאנץ "והא דאמרינן בפרק קמא דשבת גיגית נר וקדרה לבית שמאי אפקורי מפקר להו. וכן בפרק קמא דפסחים גבי ביטול חמץ שפירש רבינו תם מטעם הפקר אף על גב דלא עביד בפני שלשה. התם נמי אנן סהדי שהוא מפקירו כי היכי דלא ליעביד איסורא".
וכעי"ז כ' באו"ז פסחים סי' רנו "ופי' רבי' יעקב דבטול מתורת הפקר הוא וכתיב לא יראה דוקא שלך ונהי דהפקר בפני ג' הכא סגי בחד דודאי גומר בלבו להפקיע האסור".
(והראבי"ה בסי' תיז כתב "משום דסתמא דמילתא כל אדם יש לו בני בית שלשה או ארבעה", אבל בהמשך שם כ' דל"מ ג' קרובים, וע"ע כאן viewtopic.php?f=17&t=25374 ).
אכן ר"ת עצמו, בחידושיו על התורה (הרב שושנה - ישורון יד) תי' באופ"א, ז"ל -

ואע"פ דהפקר צריך בפני ג' גלי לך הכא קרא מדכתיב תשביתו דהיינו תפקירו תבטלו דסגי בכך

[סתם יהודי]

ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו'.

השתא דאתית להכי - דהחמץ לא היה ברשות הבעלים שביטלוהו, למה נזקקת למותם, במקום שתשאל בפשטות - על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון - האם שמעון עובר על בל ייראה ובל ימצא.

[עושה חדשות]

ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו'.

השתא דאתית להכי - דהחמץ לא היה ברשות הבעלים שביטלוהו, למה נזקקת למותם, במקום שתשאל בפשטות - על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון - האם שמעון עובר על בל ייראה ובל ימצא.

ר' סתם, לא הבנת את השאלה. הנידון שלי הוא לא בהל' בל ייראה וכו', אלא בהגדרת ענין הביטול (אם אינו מטעם הפקר), האם הוא תופס בגוף החפץ כ"כ עד שהוא חל גם כשהבעלות משתנה ע"י ירושה, או לאו. ונפק"מ אי חשיב חמץ שעבר עליו הפסח בלי ביטול משעה שחלה הירושה. ורק הוספתי איך לצייר שלא יהיה בזה ב"י מצד אחר. ובאמת כיו"ב ראוי לדון ביחוד כלי לענין טומאה וכו', האם זה קביעה מוחלטת הנשארת גם ליורש או לאו.
ועכ"פ זכינו כעת לשאול ולדרוש ל' יום קודם הפסח.

[סתם יהודי]

ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו'.

השתא דאתית להכי - דהחמץ לא היה ברשות הבעלים שביטלוהו, למה נזקקת למותם, במקום שתשאל בפשטות - על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון - האם שמעון עובר על בל ייראה ובל ימצא.

ר' סתם, לא הבנת את השאלה. הנידון שלי הוא לא בהל' בל ייראה וכו', אלא בהגדרת ענין הביטול (אם אינו מטעם הפקר), האם הוא תופס בגוף החפץ כ"כ עד שהוא חל גם כשהבעלות משתנה ע"י ירושה, או לאו. ונפק"מ אי חשיב חמץ שעבר עליו הפסח בלי ביטול משעה שחלה הירושה. ורק הוספתי איך לצייר שלא יהיה בזה ב"י מצד אחר. ובאמת כיו"ב ראוי לדון ביחוד כלי לענין טומאה וכו', האם זה קביעה מוחלטת הנשארת גם ליורש או לאו.
ועכ"פ זכינו כעת לשאול ולדרוש ל' יום קודם הפסח.

ר' עושה חדשות, אפשר שלא הבנת את נקודתי. כבר מלכתחילה הבנתי שאתה שואל האם "הביטול זה דבר פרטי של המבטל" (כלשונך בהודעתך הראשונה), או שמא "הביטול תופס בגוף החפץ כל כך" (כלשונך כעת) עד שהחמץ נעשה "חמץ מבוטל" (כלשונך בהודעתך הראשונה). ועל כך שאלתי, למה אתה מביא ממרחק לחמך, מהמקרה של הירושה, הרי יכולת לשאול את אותה שאלה גם על על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון: דהשתא, אם נאמר כהצד הראשון, ד"הביטול זה דבר פרטי של המבטל" (כלשונך בהודעתך הראשונה), ממילא יוצא ששמעון עובר על בל ייראה - ומינה תפשוט נמי לשאלתך על הירושה; אבל אם נאמר כהצד השני, "שהביטול תופס כ"כ בגוף החפץ" (כלשונך כעת) עד שהחמץ שנמצא אצל שמעון נעשה "חמץ מבוטל" (כלשונך בהודעתך הראשונה), ממילא שמעון אינו עובר על בל ייראה, ומינה תפשוט נמי לשאלתך על הירושה.

[עושה חדשות]

לא כך. זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע, (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...) שאילתי היא האם זה חל כ"כ עד שגם אחרי שתיפקע בעלותו במיתה, מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל.

[סתם יהודי]

זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע, (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...) שאילתי היא האם זה חל כ"כ עד שגם אחרי שתיפקע בעלותו במיתה, מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל.

ואני עדין חוזר ושואל, למה אתה מעמיד את שאלתך דווקא על ירושה. הרי יכולת לכתוב את אותן מילים שכתבת כעת, אבל - במקום לשאול על הירושה - לשאול על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון, דהיינו יכולת לנסח את דבריך האחרונים כך:
"זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...). שאילתי היא האם זה חל כ"כ, עד שגם אם החמץ שבוטל ע"י בעליו ראובן - היה אז ברשות שמעון - מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל, ונ"מ ששמעון לא יעבור על בל ייראה, ומינה תפשוט נמי לירושה".

[עזריאל ברגר]

זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע, (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...) שאילתי היא האם זה חל כ"כ עד שגם אחרי שתיפקע בעלותו במיתה, מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל.

ואני עדין חוזר ושואל, למה אתה מעמיד את שאלתך דווקא על ירושה. הרי יכולת לכתוב את אותן מילים שכתבת כעת, אבל - במקום לשאול על הירושה - לשאול על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון, דהיינו יכולת לנסח את דבריך האחרונים כך:
"זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...). שאילתי היא האם זה חל כ"כ, עד שגם אם החמץ שבוטל ע"י בעליו ראובן - היה אז ברשות שמעון - מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל, ונ"מ ששמעון לא יעבור על בל ייראה, ומינה תפשוט נמי לירושה".

למה שזה יהיה של שמעון אם ראובן לא הפקיר?

[סתם יהודי]

זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע, (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...) שאילתי היא האם זה חל כ"כ עד שגם אחרי שתיפקע בעלותו במיתה, מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל.

ואני עדין חוזר ושואל, למה אתה מעמיד את שאלתך דווקא על ירושה. הרי יכולת לכתוב את אותן מילים שכתבת כעת, אבל - במקום לשאול על הירושה - לשאול על ראובן שביטל את חמצו שהיה ברשות שמעון, דהיינו יכולת לנסח את דבריך האחרונים כך:
"זה ברור שכל זמן שהחמץ המבוטל הוא בבעלות המבטל, הרי ביטולו אלים כלפי כו"ע (עד שרצה המהר"ם חלאווה להתירו באכילה...). שאילתי היא האם זה חל כ"כ, עד שגם אם החמץ שבוטל ע"י בעליו ראובן - היה אז ברשות שמעון - מ"מ ייחשב שהחמץ מבוטל, ונ"מ ששמעון לא יעבור על בל ימצא, ומינה תפשוט נמי לירושה".

למה שזה יהיה של שמעון אם ראובן לא הפקיר?

איפה כתבתי שזה "של" שמעון? כתבתי "ברשות" שמעון, וכגון שראובן הפקיד (בפסח) את החמץ כפיקדון ברשות שמעון, דבכה"ג שמעון עובר על בל ימצא (עיין משנ"ב תמ ס"ק י). ובזה שייך לשאול (את שאלתו של פותח האשכול), האם שמעון עובר על בל ימצא - גם אם ראובן ביטל את החמץ (לפני פסח), וזאת מבלי להיכנס לעניין הירושה.

[עזריאל ברגר]

אם הוא הפקיד - הרי שחזר בו מהביטול!

[סתם יהודי]

אם הוא הפקיד - הרי שחזר בו מהביטול!

טוב, לא חייב להיות שראובן הפקיד, אולי הרוח העבירה מרשותו לרשות שמעון, ושמעון רואה ואינו עושה דבר...
אי נמי: לעולם בהפקיד - והב"ע - בהפקיד מקמי הפסח ובגוונא דהנפקד קיבל אחריות, דבכה"ג - כי אתי פסח - קא עבר הנפקד א"בל-ימצא", ואהא איכא למיבעי - מי אמרינן דעבר - אם ראובן ביטל את החמץ אחרי ההפקדה.
והיא אותה שאלה של פותח האשכול (האם הביטול של ראובן הוא ביטול פרטי או שבזכות הביטול נעשה החמץ מבוטל לכולם), רק שלא צריך להגיע לציור של הירושה.

[רון]

יל"ע באדם שביטל חמיצו ומת באמצע פסח, האם הירושה היא על "חמץ מבוטל", או שהביטול זה דבר פרטי של המבטל, והחמץ נאסר מיד בירושה כיון שהוא כעת בידי ישראל.
(השאילה כמובן רק להנוקטים שביטול זה לא הפקר, וכן באופן שביטל בלי להוסיף את ענין ההפקר. ויצוייר שלא היה בזה איסור דרבנן, וכגון שלא היה החמץ ברשותו וכו').

מה שייך ירושה בחמץ מבוטל?
הרי אינו כלום והוי דין בחפצא שאינו כלום.
עד כדי שהמהר"ם חלואה הק' בפסחים שם למה חמץ לאחר ביטול אסור באכילה הרי הוי עפר ומתרץ משום דאחשביה.

ואגב דאתינא לזה,
הר"ן מביא בגדר הביטול דרשת חז"ל "לא יראה לך בטל בליבך" ואינו מובן מהיכן הוציאו חז"ל דרשה זו מקרא ד"לך".
וביותר לשון הר"מ בגדר דין ביטול "וכמי שאין לו בו צורך כלל" וצ"ב מה כונתו.
וביארתי בס"ד דבר נפלא ויש בזה אריכות רק אכתוב את עיקרי הדברים,
דרש"י בסוכה לה' א' כתב ד"לכם" האמור בד' מינים יסודו הוא הראוי לכם לצרכיכם.
ומעתה גם "לך" האמור בקרא היינו שלא יהיה לך חמץ שעומד לשימושך. ואת זה עושה ע"י ביטול שקובע בדעתו שהחמץ הזה אינו דבר שראוי לו לכלום ואינו עומד לכלום

[עושה חדשות]

מעל"ע

שיח עם הגרד''ל - ירושת חמץ בפסח - אהלי שבת.png (88.97 KiB) נצפה 1291 פעמים

[תוכן]

אין על זה בשו"ת נוב"י?