משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>

[בור הגולה]

בשבוע שעבר הסתלק לבית עולמו הרה"ג ר' יצחק חיים מרגליות זצ"ל, בנו של הגה"צ ר' ישעי' אשר זעליג מרגליות.
ריא"ז מרגליות ידוע כמקובל, ומו"ל ספרי קבלה. גם היה מהמקורבים הגדולים של הס"ק אלפנדרי.
בן אחר, הרה"ג ר' שלמה אליעזר (ע"ש הס"ק) נפטר לפני שנים אחדות. וכן חתנו של ריא"ז, הרה"ג ר' אפרים פישל אייזנבך ראש ישיבת שער השמים.

-------------

רי"ח מרגליות הנ"ל, היה חתנו של הגה"צ ר' שמואל דייטש. ר' שמואל היה איש צדיק ות"ח, נפטר בדמי ימיו.

ר' שמואל דייטש, היה חתנו של הרה"ג ר' יוסף חיים שיינברגר.

רי"ח שיינברגר, היה חתנו של הרה"ג ר' ישעי' אורנשטיין.

ר' ישעי' אורנשטיין, היה בנו של הרה"ג ר' אורי אורנשטיין, חתנו של הג"ר יצחק מקרלין, בעל ה"קרן אורה".

בנו של ר' ישעי' אורנשטיין, היה הרה"ג הנפלא ר' יעקב אורנשטיין, מתלמידיו הגדולים של הגרי"ל דיסקין. היה חריף ובקי בש"ס ופוסקים, ולהבדיל גם חכם גדול בשאר חכמות. נפטר כבן מ"ט שנה, מדלקת ריאות. נכדיו הדפיסו מחידושיו "חידושי הגאון רבי יעקב אורנשטיין".

-----------

ר' ישעי' אורנשטיין היה לו עוד חתן, ר' יצחק שלמה בלוי, אבי משפחת בלוי המפורסמת. חיבר ס' "מלוא העומר" על הלכות חלה.
גם הרבה מספר חידושי מהרי"ל דיסקין עה"ת מבוסס על כתביו.
ובראש הספר שם מאמר לתולדותיו מאת בנו ר' משה בלוי. [שם מביא שזווג זו היתה זוגתו השניה, זוגתו הראשונה היתה בת אחי אביו ר' צבי בלוי, ממנה נולדו לו ששה בנים ובנות, אבל כולם נפטרו בצעירותם, חוץ מאחת].
לו ארבע בנים:
ר' משה אורי, מראשי אגו"י, חתן דודו ר' יעקב אורנשטיין הנ"ל.
ר' אברהם ברוך.
ר' צבי (הרשל). חתנו היה ר' יוס'ל שיינברגר, מזכיר העדה"ח.
ר' עמרם, מראשי נטורי קרתא. חתן ר' פנחס לייביש וובר, אביו של הגה"צ ר' משה וובר.
ובת, אשת ר' יעקב ליב ברגמן, היגר לארה"ב, והיה לו כמה חתנים חשובים.

---------

אחד מבניו של ר' יוסף חיים שיינברגר הנ"ל, היה ר' ישעי' שיינברגר מעסקני העדה"ח. גם הוא היה חתן ר' פנחס לייביש וובר.
בנו ר' פנחס לייביש שיינברגר שליט"א, חתן דודו ר' עמרם בלוי.
בנו הגדול של ר' לייביש, ר' יוסף חיים, חתן הג"ר מרדכי ליב מן מבני ברק.

-----------

כשאשתו של רי"ח שיינברגר נפטרה, נישא בשנית, ונולד לו בנו הרה"ג ר' מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א, שהוא חתן גיסו ר' שמואל דייטש הנ"ל, שהיה חתן רי"ח שיינברגר מאשתו הראשונה.

[נוטר הכרמים]

גולה האבן מעל פי הבאר, יאושר חילך.

תיקון קטן, ר' יחיאל פישל אייזנבאך.

[בור הגולה]

גולה האבן מעל פי הבאר, יאושר חילך.

תיקון קטן, ר' יחיאל פישל אייזנבאך.

צודק, תודה.

------------

חתן נוסף של ר' שמואל דייטש, הוא הרה"ג ר' חיים בראנד שליט"א, ובנם הרה"ג ר' שמואל בראנד שליט"א מח"ס רבים. אחד מהם כאן.

[תולדות]

כשאשתו של רי"ח שיינברגר נפטרה, נישא בשנית, ונולד לו בנו הרה"ג ר' מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א, שהוא חתן גיסו ר' שמואל דייטש הנ"ל, שהיה חתן רי"ח שיינברגר מאשתו הראשונה.

ר' יוסף חיים שיינברגר, נישא בשנית, לבתו של ר' מרדכי לידר מטבריה.
מלבד בנו ר' מרדכי אהרן, נולדה לו מזיווגו השני, גם אשת ר' עזרא זלצמן.

[שומר]

לקרן אורה אבי משפחת אורנשטין היתה בת ולה בן בשם הרב יחיאל סולוביצקי דומ"צ מילציץ ואחכ דומ"צ שעדליץ חתנו של ברית יעקב זה מה שידוע וחסר פרטים נוספים

[איש_ספר]

כיון שעלה פה יחוסו של הקר"א אצרף כאן מש"כ במקו"א:

החכם והרופא ר' ברוך משקלוב, מרואי פני הגר"א מעתיק אוקלידוס ללשון הקודש, מחבר עמודי השמים על קידוש החודש ועוד כמה ספרי חכמה. היה בן הגאון רבי יעקב מחבר בציעת הפת (שקלוב תקמ"ג) שהיה רב בשקלוב, בן הגאון רבי יהודה אב"ד מיצ'ט (אחי הגאון ר' אשר ז"ל שהוא אבי הגאון השאגת אריה) בן הגאון הנקרא ר' לייב בעל התוספות.

לר' ברוך הנזכר היה בן אחד, ה"ה הרב ר' אהרן זצ"ל.

לר' אהרן זה היו שישה בנים מהם גאוני ארץ. הלא הם:

רבי יעקב ברוכין בעל משכנות יעקב, ר' יצחק מקארלין בעל קרן אורה, ר' בער משוועקשנע, ר' ברוך מזוועהל, ר' פייול מרגולין מנכבדי ממינסק ור' יהודה מרגולין 'ראש ישיבה בבית המדרש של מרת פייגעלע במינסק'.

לר' יהודה מרגולין היה בן משומד וצורר ידוע רח"ל, ונקרא פאול מרוגלין.

טרחתי לפרט כאן את כל היחוס כי רבים נשתשבו בו, וכתבו שהמשומד היה אחיהם של הקר"א והמשכנו"י ולא היא

אבל לא על עסקי משומדים גרידא באתי כאן, אלא על רישום מעניין שרשם פאול בגליון ספרו של סביו ר' ברוך הנ"ל, שיש מי שראה בו סוג של 'הרהורי תשובה'.

הסיפור הזה ידוע, קראתי אודותיו בכמה מקומות אף שאיני זוכר היכן, אך לא מזמן מצאתי בין ערימת ספרים ספר קטן של העיתונאי והמבקר הידוע דוד זכאי (אגב, גיסו של הרב אהרנסון הרב הראשון של תל אביב) הנקרא 'קצרות' הוצאת דבר ת"א תשט"ו, ובו אוסף מרשימותיו שהתפרסמו תחת שם זה בעיתון דבר רבות בשנים. בין הרשימות מצאתי רשימה זו. שהיא כלי ראשון (מקודם נתפרסמה בדבר בתאריך הנרשם בשוליה) לסיפור מענין זה. והרי היא מוגשת בזאת:

untitled.jpg (208.98 KiB) נצפה 18793 פעמים

untitled2.jpg (156.45 KiB) נצפה 18793 פעמים

[איש_ספר]

לר' אהרן זה היו שישה בנים מהם גאוני ארץ. הלא הם:

רבי יעקב ברוכין בעל משכנות יעקב, ר' יצחק מקארלין בעל קרן אורה, ר' בער משוועקשנע, ר' ברוך מזוועהל, ר' פייול מרגולין מנכבדי ממינסק ור' יהודה מרגולין 'ראש ישיבה בבית המדרש של מרת פייגעלע במינסק'.

באוצר יש ספר מרגליות הים, לפי בדיקתי, הינו עותק יחיד בעולם ואינו קיים בשום ספריה!, הספר צולם מאדם פרטי.
המחבר הינו נכד של ר' יואל פיוויל, כנרשם שם במגילת יחוסו שבראש הספר

מרגליות הים.jpg (97.13 KiB) נצפה 18771 פעמים

[בור הגולה]

תודה רבינו הגדול אי"ס, על המובאות המרתקות.

וכיון שזכרנו את ששת האחים, איך אפשר שלא להזכיר את אחותם, שהיתה חמותו של ר' משה פינס, אביו של ר' שניאור זלמן פינס-קוטלר אב"ד סביסלוץ, אביו של גאון הדור ר' אהרן קוטלר (שכנראה נקרא על שמם אבי זקנו רבי אהרן הנ"ל).

ומענין אבי האחים ר' אהרן, שמועה שמעתי, כי בניו יורק אצל אחד האספנים, נמצא תכריך כתבי ח"ת ממנו, אבל הוא אינו רוצה להתעסק בהדפסתו, יען כי ר' אהרן חתום פעמיים על מכתבי הקהילה במינסק נגד ה'כת', כנדפס בס' חסידים ומתנגדים (אפשר למצוא לפי המפתח). אם זכרוני אינו בכזיב, אחד המכתבים (או שניהם) הוא לקהילת ווילנא, משנת תקנ"ז, עוד בחיי הגר"א. וחותם שם אהרן במו"ה ברוך.

[תוך כדי דיבור]

באוצר יש ספר מרגליות הים, לפי בדיקתי, הינו עותק יחיד בעולם ואינו קיים בשום ספריה!, הספר צולם מאדם פרטי.
המחבר הינו נכד של ר' יואל פיוויל, כנרשם שם במגילת יחוסו שבראש הספר

מרגליות הים.jpg

מעניין: עותק של ספר זה היה פעם בבית הספרים הלאומי, אבל כיום הסטטוס שלו הוא "אבד". בכל אופן הספר מופיע גם בקטלוג של אוסף ישראל מהלמן בספריית אוניברסיטת תל אביב, ולפי הרשומות העותק הזה עדיין קיים שם.

[תולדות]

לר' אהרן זה היו שישה בנים מהם גאוני ארץ. הלא הם:

רבי יעקב ברוכין בעל משכנות יעקב, ר' יצחק מקארלין בעל קרן אורה, ר' בער משוועקשנע, ר' ברוך מזוועהל, ר' פייול מרגולין מנכבדי ממינסק ור' יהודה מרגולין 'ראש ישיבה בבית המדרש של מרת פייגעלע במינסק'.

באוצר יש ספר מרגליות הים, לפי בדיקתי, הינו עותק יחיד בעולם ואינו קיים בשום ספריה!, הספר צולם מאדם פרטי.
המחבר הינו נכד של ר' יואל פיוויל, כנרשם שם במגילת יחוסו שבראש הספר

מרגליות הים.jpg

המחבר, ר' יעקב משה מרגליות, בערוב ימיו, היה בביאליסטוק, כפי שנזכר בהקדמה. על מצבתו נחקק, שהיה נכד החכם המפורסם הרב ברוך רופא משקלאוו.

בספר 'מאה שערים', עמ' 141, נזכר ר' צבי הירש אלי'זלמנס, וכתוב שאביו אליהו זלמנס היה ב"ר ברוך רופא משרידי תלמידי הגר"א. לכאורה, זה אינו ר' ברוך שיק משקלוב, אלא אחר.

[בור הגולה]

אזכור של ר' אורי אורנשטיין ב"תולדות חכמי ירושלים" ח"ג עמ' 263.

[כותב]

באוצר יש ספר מרגליות הים, לפי בדיקתי, הינו עותק יחיד בעולם ואינו קיים בשום ספריה!, הספר צולם מאדם פרטי.
המחבר הינו נכד של ר' יואל פיוויל, כנרשם שם במגילת יחוסו שבראש הספר

מרגליות הים.jpg

מעניין: עותק של ספר זה היה פעם בבית הספרים הלאומי, אבל כיום הסטטוס שלו הוא "אבד". בכל אופן הספר מופיע גם בקטלוג של אוסף ישראל מהלמן בספריית אוניברסיטת תל אביב, ולפי הרשומות העותק הזה עדיין קיים שם.

גם בהיברו בוקס נמצא עותק שצולם מספריית ליובאוויטש בארה"ב:
http://www.hebrewbooks.org/39032
http://www.hebrewbooks.org/39033

[איש_ספר]

באוצר יש ספר מרגליות הים, לפי בדיקתי, הינו עותק יחיד בעולם ואינו קיים בשום ספריה!, הספר צולם מאדם פרטי.
המחבר הינו נכד של ר' יואל פיוויל, כנרשם שם במגילת יחוסו שבראש הספר

מרגליות הים.jpg

מעניין: עותק של ספר זה היה פעם בבית הספרים הלאומי, אבל כיום הסטטוס שלו הוא "אבד". בכל אופן הספר מופיע גם בקטלוג של אוסף ישראל מהלמן בספריית אוניברסיטת תל אביב, ולפי הרשומות העותק הזה עדיין קיים שם.

גם בהיברו בוקס נמצא עותק שצולם מספריית ליובאוויטש בארה"ב:
http://www.hebrewbooks.org/39032
http://www.hebrewbooks.org/39033

טעיתי. מעניין מתי הספר הגיע לשם, בזמנו טרחו באוצר החכמה לצלם הספר מאדם פרטי, אחרי שנמסר להם שאינו נמצא בשום ספריה כולל ספריית חב"ד.

[אוצר החכמה]

לפחות לפי החותמת זה הוכנס בתשס"ט

[אתנחתא]

חייו של רבי אורי היו לוטות בערפל מוחלט עד לשנים אחרונות. במסורות משפחתיות היה ידוע שהיה שד"ר עבור כולל חב"ד, אך עד לאחרונה לא היו שום תעודות ממשיות עד שכמעט ופקפקו בדבר. לאחרונה פירסם נכדו הרב החוקר ר' עמרם בלוי מירושלים מאמר עליו ושם תעודות על מאבקיו בווארשא עם צדיקי פולין. אני מביא כאן קטע של המאמר.

ר' אורי שד"ר בוורשה
המכתב הראשון בו אנו שומעים את קולו של ר' אורי בורשה הוא באגרת שכתבו גבאי הפקוא"ם בתאריך כ"ט אלול שנת תר"ג לממוני כולל חב"ד בחברון הרה"ח ר' שמואל הלוי והרה"ח ר' יודא סענער
"והנה רצוף בזה מכתב שקבלנו ביום ו' עש"ק שעבר מהשד"ר שלכם בווארשה הרה"ג מו"ר אורי בן שרה שיחי' לשלחם לרומעכ"ת שי', וגם אלינו ערך מכתבו ובקש לשנות הפשרות שנעשו בחלוקת הדמים כאשר סידר טענותיו .
אכן אנחנו לא נכניס עצמנו בזה לשנות אף דבר א' מהפשר הנעשה בין כל הכוללים הנ"ל ודי לנו לעמוד על משמרתנו ולחלק מה שתעלה מצודתנו כפי הפשר שנעשה מאז, ואם יש להם תביעה על אחד משאר הכוללים יעמדו שמה למשפט עמהם ויתפשרו על להבא, ואז יודיעו לנו הפשר הנעשה וכאשר יורונו כן נעשה . ואין הזמן מספיק כהיום לבוא יותר בארוכה, ומספיק המעט כמרובה" .
מתוך אגרת זו נראה שר' אורי רוצה להגדיל את חלקו של כולל חב"ד בכספי הפקוא"ם, בטענה שכולל ואהלין לא עומד בפשר פ"ט. לכן הוא דורש שינכו מחלקם של כולל ואלין בכספי הפקוא"ם, את הסכום שהם חייבים להעביר לכולל חב"ד מכסף ורשה. אולם בשעה זו לעהרן לא רוצה להתערב למען שינוי הפשר אך מבטיח לעמוד על המשמר למען כולל חב"ד שלא יקופחו בחלקם לפי הפשר הקודם .
ומה עלה בגורלה של הטענה העיקרית של כולל חב"ד על קיפוחם במשך השנים? כאשר ראו ממוני כולל חב"ד שגם זה לא הועיל, הם שינו את הטקטיקה, והחליטו שתפסת מרובה לא תפסת לכן הם תובעים בנתיים רק מה שמגיע להם עבור השנים שר' אורי שם היינו לשנים תר"ג תר"ד. כך נראה מתוך האגרת הבאה. .
אגרת נוספת לר' חיים דוידזון
"יום ד' פ' בך יבורך ישראל לחודש אדר הדר"ת קודש לפ"ג
כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו מעלת כבוד הרוזנים הגבאים הכוללים דאה"ק ת"ו במדינת פולין יע"א … ועל צבא תפארתם ידי"ע וידי"נ רב האי גאון הגדול הנודע בשערים סיני ועוקר הרים … מוהר"ר חיים דוידזאהן נר"ו ה"ה הגאב"ד ור"מ בק"ק ווארשא יצ"ו .
נדרשתי לאשר שאלוני נמצאתי לאשר בקשוני הרבנים הממונים ומנהלים דכולל חב"ד שבעיה"ק חברון ת"ו לכתוב בעדם דברי מליצה ודרישת טוב אל רומעכ"ת נר"ו על אודות ההפרשות שביניהם לבין הכוללים האחרים דאשכנזים שבאה"ק ת"ו הי"ו, למען יסלקו להם רומעכ"ת נר"ו חלקם משתי שנים היינו מתר"ג ותד"ר, שימחלו למסור ליד שלוחם שד"ר הרב מו"ה אורי מסלאנים נ"י מכ"ד [מוסר כתב דידן] ומן צ"ג ועד תר"ב ועל להבא יגמרו בא"י ת"ו .
והאמת אגיד כי לפום ריהטא לא רציתי כלל להכניס א"ע , באשר ידעתי שמעלת הרבנים הממונים הנ"ל נ"י הם בטעות במה שחושבים שדברי נשמעים להם, אולם שבתי ואמרתי אעשה אני את שלי להמליץ טוב בעדם, אולי יבואו דברי על אוזן שומעת ומבלי להכניס עצמי בגופן של דברים .
אך זאת אומר כי השעה צריכה לכך מאד להשתדל שיהי' שלום ואחדות בין כל הכוללים שבא"י ת"ו ולא ישמע קול תלונה ומצה ומריבה אף כל דהו"
זאת כנראה הייתה הצעת הפשרה של כולל חב"ד לשלוח בנתיים את חלקם משנת תר"ג ותר"ד ואילו בקשר לקיפוחם משנת צ"ג ועד תר"ג, ועל העתיד ידונו בירושלים
ר' אורי תובע את גבאי ורשה לדין תורה
אולם כנראה שאגרת זו לא הועילה ודבריו של ר צבי הירש לעהרין לא נשמעו, וכולל ואהלין לא השלים את ההפרשות, ור' אורי החליט כנראה לתבוע את גבאי א"י לדין תורה בוורשה .
כך נראה מתוך אגרתם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, והרה"ק רבי יצחק מווארקא שהיו בין נאמני כולל וואהלין בוורשא ובתאריך יום ה' י"ד אלול תר"ד הם מריצים אגרת לשד"ר של כולל וואהלין שיבוא דחוף להתדיין ולטעון נגד ר' אורי בדין תורה שתבע את גבאי א"י בוורשה על חלקו של כולל חב"ד ממעות א"י.
אגרת צדיקי פולין בענין כולל חב"ד
"ב"ה היום יום ה' והי' כי תבא י"ד אלול ובירושלים לפ"ק מאגלניצא .
רם ומתנשא שוכן שחקים ביום הכסה יזכרהו בספר הצדיקים ה"ה כבוד אהובינו ידיד נפשנו הרבני המופלג בתו"י החסיד ותמים במעשיו חכם ונבון המפורסם כקש"ת מוה' מאיר יהודה ליב נ"י שדר"ח מאה"ק תובב"א
נפשנו יודעת מאד בתומתו ואהבתו אלינו, וכי אנחנו ורצוננו לטובת אה"ק ויושביה בה, בפרט לכולל החסידים הי"ו . וגם כי אין הזמן מספיק להאריך הרבה מאד ע"כ דברינו מועטים ומחזיקים, ואל יליזו מעיניו וכן יעשה ויהי' זריז נשכר .
בכאן רעש גדול בדבר החלוקה מחלק המגיע לכולל חסידים הי"ו וכולל פרושים הי"ו ממסת נדבות נדיבי מדינתנו . והמשולח מכולל חב"ד מרעיש מאד למה יגרעו גם המה מנדבותינו, וכבר נשמע צעקתו מעט ואתם תחרישון .
וכעת הקול נשמע כי כבודו בא לגבולינו בכוח והרשאה לעמוד אתו לד"ת, ומזה יוכלו עוד לעכבו זמן מה .
מצאנו עצמנו מחויבים בדבר לבקש ולהזהיר את יקרת כבודו למהר ביאתו למדינתנו ולגמור הדבר עד מהרה, כי אם יעכב כבודו ח"ו ביאתו עד זמן שישוער כי הגיעו דברינו אלה לפניו, ויוכל לבוא ולא בא, אין מי שיעמוד בכאן נגדו לחקרו, ויצדיק הראשון בריבו, ואנחנו נהיה נקיים אחרי בקשתנו ואזהרתינו הזאת . כי אין לסבול עוד צעקותיו וטענותיו בלתי משיבו דבר נגדו .
גם זאת ימחל להתוודע היטב ונכון וברור דעת רוח קדשו של כבוד מר קדוש ה' מכובד הרב הקדוש עטרת תפארת ישראל שליט"א מסדיגורא , ובקולו נשמע וכן יעשה בעזהי"ת, ולאורו נסע ונלך עד כי יאמר לציון ימלוך מלך .
נא ונא להיות זריז מאד בדברים ההם ולהביא בידו דעת הקודש על ברור אם מהנכון לפשר ביניכם על איזה אופן, וכבודו יודע עד היכן שיהי' ביכלתנו להטות לב הגבאים הכוללים לדעתנו . אפס יראה מאד למהר אלינו ויעלה זכרונינו לטובה מול פני המנורה הטהורה ויכתב ויחתם בספרו של צדיקים לשנת גאולה וישועה כרצון נפשות ישראל וחפץ רצון המצפים ומיחלים לישועתם מהרה .
ידידו הק' חיים מאיר יחיאל אבד"ק קאזניץ ומוגלניצא
ידידו הק' יצחק במוהר"ש ז"ל מק"ק ווארקי"
מתוך האגרת נראה שבעקבות ההזמנה לדין תורה של ר' אורי, כולל ואהלין אמנם שלח את אחד הממונים שלו מצפת לעמוד ולהתדיין מול ר' אורי בדין התורה בורשה. והאדמורים מוורקא וממוגלנינץ מזרזים אותו לבוא מהר כי "המשולח מכולל חב"ד" הוא ר' אורי "מרעיש מאד".
איננו יודעים אם הד"ת התקיים ומה היה פסק הדין. יתכן שקבלו את פשרת כולל חב"ד והשלימו את הכסף לשנים תר"ג תר"ד ועל היתר החליטו לדון בא"י. מה שאנו יודעים לבטח שאכן המשך הסכסוך נדון בירושלים בפני בית דינו של רבי אברהם גאגין, כפי שנוכיח להלן.
צדיקי פולין מייפים את כוחם של גבאי כולל ואהלין לעמוד בדין עם כולל חב"ד בא"י.
לפנינו יפוי כח של גבאי ורשה לשד"ר כולל ואהלין ר' מאיר ליב שהגיע מא"י עם יפוי כח מממוני כולל ואהלין בצפת, לעמוד בדין בורשה, ונשלח עם יפוי כח מגבאי ורשה לעמוד לדין בא"י.
"ניתן לראיה ביד השד"ר מוכ"ז המופלג הנכבד מו"ה מאיר ליב נ"י הנשלח מהתם להכא לפקח ולהשתדל בענין הצדקה שאנחנו שולחים לאה"ק תוב"ב, ודרש מאתנו הח"מ אודות הסכסוכים והטו"ת אשר יש שם בין הכולל חסידים ובין הכולל חב"ד, שרוצים ג"כ ליקח חלק ממעות הנשלח ממדינתנו לכולל חסידים וביקש מאתנו שנודיע דעת הנותנים והמנדבים דפה על מי כוונתם בנתינתם .
ע"כ נודיע אמיתת הדברים אשר חצרות החסידים דפה, וגם מאשר נהוג מקדמת דנא בימי רבותינו הק' זצ"ל אשר נשלח על ידם מעות הצדקה מפה, שסמכו על דעת כבוד הרב הקדוש הצדיק המפורסם אבד"ק אפטא ומעזבוז זצללה"ה, וכמו כן גם אנחנו סומכים על דעת כבוד הרב הקדוש הצדיק המפורסם בנן של קדושים מו"ה ישראל שיחי' לאוי"ט מק' סאדיגורא, ואשר יחווה דעתו כן יקום וכן הוא באמת דעת הנותנים לנכון .
וגם יש חלק מהנותנים ומנדבים דפה שהם שדעתם וכוונתם ליתן להכולל פרושים וכן נהוג במדינה זו מימי קדם ואין בה דבר חדש כי זה ימים כבירים אשר נתיסדה הצדקה הזאת פה מדינתנו אמנם אח"כ נפסק הענין מיראת הפקודה וכעת זכינו רשיון ע"ז מהאדון הגדול יר"ה הש"י יגמור בעדינו כל טוב .
נאום הק' יצחק במוהר"ש ז"ל מק' ווארקי
גם אנוכי הח"מ מסכים לכל הדברים האמורים למעלה הבעה"ח יום ג' ח"י אדר ראשון הר"ת לפ"ק פשעדבוז
נאום משה בהרב מוהרד זללה מלעלוב רבד דק' פשעדבוז"
בייפוי כח זה, צדיקי פולין רוצים לערער על פשרת תקפ"ט בטענה שהוא נעשה בניגוד לדעת התורמים. כי כל התורמים החסידים בפולין תורמים את נדבותיהם לארץ הקודש על דעת רבותיהם. ודעתם של גדולי החסידים מקדמת דנא הוא לתמוך רק ביוצאי ארצותיהם, לכן אין לכולל חב"ד שום חלק במעות הללו.
לא ידוע אם ר' אורי המשיך בשליחותו בפולין או שחזר מיד, הדעת נותנת שהוא המשיך בשליחותו בפולין ולשם כך שהה שם חמש שנים . וכנראה גם קבע מעמדות לכולל חב"ד , וחזר לא"י לקראת שנת תר"ז, שאז חזר לירושלים עם משפחתו מחברון . ולכן אנו מוצאים את חתימתו על האגרת למונטפיורי משנת תר"ט שכתוב בה "זה שנתיים"
ואמנם בירושלים התחדש הדין תורה בין כולל חב"ד לבין כולל ואהלין וכן אנו מוצאים תעודת יפוי כח לגבאי כולל וואהלין לבוא ולדון בבית דינו של הרב גאגין בנושא זה.
יפוי כח של ממוני כולל ואהלין לדין תורה
"מודים אנחנו הח"מ ממוני ומשגיחי דק"ק חסידים פה ירושלים תובב"א היות אמו"ץ [אמת וצדק]… מס"ו בידינו אנו מקנים ארבע אמות קרקע מאחוזתנו לה"ה כבוד הרב המופלג וכו' כמוהר"ר שואל יואל הי"ו מלעזיענסק בקס"ג [בקנין סודר גמור] במתנת בריא ואגבן ואגב קא"ס הנז"ל אנחנו ממנים ומרשים אותו להתדיין בדבר המשפט עם כוללות חב"ד וכולל פרושים הי"ו על חלוקת המעות הבאים מגליל ווארשא ומדינת הגר ומעות בראד ואנחנו נותנים להרב הנז' ע"פ זכות ותוקף דתה"ק להיותו עומד הן לד"ת והן לפשר המוכרח לפ"ד [לפי דין] לפני עט"ר גאון עוזינו הרב הגדול מעוז ומדול הרב החסיד חק לישראל כמוהר"ר חיים אברהם גאגין הי"ו וב"ד הצדק…. ולהיות הדבר אמו"ץ [אמת וצדק] חתמנו שמותינו פה עיה"ק ירושלים תוב"ב בש"א לחודש סיון משנת הת"ר לפ"ק והכל שריר ובריר וקיים .
נאום אהרן משה מגזע צבי מבראד
נאום ישראל מדפיס דפה ת"ו
נאום אלחנן דובער הכהן"
סכום
אין לנו ידיעות מה היה פסק הדין בדין תורה זה ואם בכלל התקיים . אולם חשיבותו ומטרתו העיקרית של מאמר זה היא להוכיח על שליחותו של ר' אורי למען כולל חב"ד במאבק איתנים עם כולל ואהלין, שהיו מעורבים בה גדולי וצדיקי הדור הרה"ק רבי ישראל מרוזין, רבי יצחק מוורקא, רבי משה מללוב, רבי חיים מאיר יחיאל אדמו"ר מקוזניץ-מוגלניצא, רבי חיים דוידזון ועוד .
כשחזר לירושלים בשנת תר"ז החלה אז התארגנות של כולל חב"ד בירושלים, ור' אורי התמנה כממונה הראשון בירושלים יחד עם הגאון החסיד הרב ר' אלי יוסף ריבלין מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הצ"צ (מחבר ספר "אהלי יוסף". כך אנו רואים את חתימתו על תעודה לכבוד מונטיפיורי בשנת תר"ט בצרוף התואר ממונה.
יש לשער שהוא כהן כממונה עד לשנת תרי"ג שבה יצא שוב לשליחות.

ר' אורי נפטר בי"ז אדר תרל"ט והוא מהנקברים הראשונים בחלקת חב"ד שהוקצתה בראשונה בחלקת כולל ואהלין .
זכה ר' אורי שבמשך מאה שנים שמשו הוא וארבע דורות אחריו ממונים בכולל חב"ד בזה אחר זה והם: רבי אורי, רבי ישעיה, רבי יעקב, רבי משה, והאחרון רבי יצחק אביגדור לבית אורנשטיין שנהרג בעיר העתיקה ירושלים בשנת תש"ח.

[בור הגולה]

ייש"כ, מעניין מאד.

על ר' יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד, ניתן לקרוא בספרו "יומן הכותל המערבי".

בידי רבי יצחק אביגדור היו כתבי קודש מזקנו בעל הקרן אורה, ובעת פרעות תש"ח בעיר העתיקה נאבד הכל. חבל על דאבדין.

[בור הגולה]

נפטר היום הגה"צ ר' ישעי' דייטש, בנו של ר' שמואל. חיבר ספר "מלכה של תורה" על פירש"י עה"ת.

[מיללער]

כיון שעלה פה יחוסו של הקר"א אצרף כאן מש"כ במקו"א:

החכם והרופא ר' ברוך משקלוב, מרואי פני הגר"א מעתיק אוקלידוס ללשון הקודש, מחבר עמודי השמים על קידוש החודש ועוד כמה ספרי חכמה. היה בן הגאון רבי יעקב מחבר בציעת הפת (שקלוב תקמ"ג) שהיה רב בשקלוב, בן הגאון רבי יהודה אב"ד מיצ'ט (אחי הגאון ר' אשר ז"ל שהוא אבי הגאון השאגת אריה) בן הגאון הנקרא ר' לייב בעל התוספות.

מצאתי כתבה בהצפירה משנת תר"ס תחת הכותרת 'לקורות גדולי ליטא' הכותב הוא רב"צ אייזענשטאט המפורסם בעבודתו בתולדות הדורות רבניה וסופריה, המאמר מתחיל ברבני עיר קלעצק בה מוזכר ר' יהודה הנ"ל בנו של ר' לייב בעל התוספות כאב"ד בעיר קלעצק ושנפטר שם בערך בשנת ת"ק, הנה הכתבה.

[תולדות]

במאמרי לתולדות ר' צדוק הכהן, [נדפס בקובץ עץ חיים באבוב], שאף הוא השתייך למשפחת השאגת אריה, הזכרתי שלר' לייב בעל התוספות היה בן נוסף:

ר' בער מהמבורג, גדול בנגלה ובנסתר, אבי ר' יעקב גדול בתורה ראש ופרנס בקהלת וילנא, אבי ר' בער אבי ר' יצחק זעלקא דיין בוילנא.

[דראל]

אגב, בנו של הרב אורנשטיין - שמואל אבן אור, יכול להיות מתחרה שלך 'תולדות', משום שמאז שיצא לפנסיה הוא עוסק בגניאולוגיה.

[שלום]

שמואל אבן אור הוא בנו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד - רב הכותל הראשון. מה הקשר שלו לאורנשטיין שהוזכרו כאן ?

[אתנחתא]

צאצא המשפחה

[ישבב הסופר]

אתנחתא: האם אין הוא חתום גם על הח"ח של ניסן בק בשם "אורי מחב"ד"? כך זכורני שזהיתיו בין הרשומים שם. (עותק מהחרם נמצא בספריה הלאומית, ויש לי צילום ממנו אך נשני אלוקים איה מקומו.)
האם ידוע לך על חילוקי דעות שהיה בינו לבין הגרע"י שלעזינגר?

[תוך כדי דיבור]

האם ידוע לך על חילוקי דעות שהיה בינו לבין הגרע"י שלעזינגר?

א ביסעלע חילוקי דעות: "לדעתי הוא מכת המשוגעים או מכת האפיקורסים, ה' יצילנו"...


(ממילא תבין שתקצר היריעה לדון כאן בפרשה זו)

[ישבב הסופר]

האם ידוע לך על חילוקי דעות שהיה בינו לבין הגרע"י שלעזינגר?

א ביסעלע חילוקי דעות: "לדעתי הוא מכת המשוגעים או מכת האפיקורסים, ה' יצילנו"...


(ממילא תבין שתקצר היריעה לדון כאן בפרשה זו)

סליחה על העמראצות אבל מי אמר על מי?

[תוך כדי דיבור]

אל תדאג, זה לא איזה משהו שכל אחד אמור לדעת (אלא אם הוא במקרה עסק באיזו מידה בתולדות חייהם של הרב אורי אורנשטיין או הרב עקיבא יוסף שלזינגר).
כך כתב הראשון על האחרון.

[ישבב הסופר]

הבנתי, תודה.
רקע?

[אתנחתא]

לגבי ר' אורי חב"ד האם זהה לר' אורי אורינשטיין כתב שם נכדו הרב בלוי בהערה:

"אני משוכנע שאורי חב"ד החתום כאן אינו ר' אורי אורנשטיין שכן מעולם לא נתקלתי שר' אורי יחתום בשם זה. לפי דעתי אורי חב"ד הוא אדם אחר ששם משפחתו או כנויו הוא חב"ד שכן מצינו שני שמות נוספים בכנוי זה , אחד במפקד מונטיפיורי תקצ"ט רשומה ברשימת האלמנות של כולל פרושים בצפת "האלמנה חי' חב"ד" בת 40 שעברה ב' שללות ורעש. (ראה אסולין מפקדי מונטיפיורי עמ' 32) וכן בספונות ז' שנת תשכ"ג עמ' ש"ו וכן בעמ' ש"ח התפרסמו אגרות למונטיפיורי מיום עשרה לחודש סיון תקצ"ט חתומים ע"י אדם בשם "אליעזר חב"ד" .

תוכ"ד, אתה יכול להפנות לחומר על מלחמת ר' אורי עם ריע"ש? תודה

[איש_ספר]

למיעוט ידיעתי (ובודאי תוכ"ד אם רק ירצה ירחיב היריעה כיד ה' הטובה עליו) לא היתה זו מלחמה מיוחדת של ר' אורי ברעקי"ש, אלא ביחד עם שאר חכמי ירושלים שלחמו בו, על מלחמתו בכוללים, על פעילותו לתקיעה בר"ה שחל בשבת, על ספרו בית יוסף חדש והיתר לנשיאת שתי נשים שנאמר בו ועוד.

[אתנחתא]

תודה. הבנתי שזה במסגרת המלחמות הרבות נגדו, אך רציתי לדעת מקור בכתובים שאכן ר' אורי השתתף בזה.

[איש_ספר]

הקשתי עתה את הלשון שהביא תוכ"ד, ומצאתיה מוזכרת במאמרו של גליס על ר' אורי ור' ישעיה בתוך ספרו מדמויות ירושלים. עי"ש.

[אתנחתא]

תודה. על המאמר שם אודות תולדות ר"א נלענ"ד שחלק הראשון הוא יותר אגדה מאשר דברים ממשיים.

[תוך כדי דיבור]

כיוון שהוזכר ספרו של גליס (מקור הלשון שציטט - בכרוזים של אותם ימים), אציין שזו דוגמה יפה לאופן בו ההיסטוריוגרפיה החרדית-ירושלמית מטפלת בעניינו הרגיש של רבי עקיבא יוסף שלזינגר ודמויות מסוגו.
הנה כי כן, משני צידי המתרס יש אנשים יקרים שראוי לטפל בתולדותיהם בספר ששמו "מדמויות ירושלים", דא עקא ששני הצדדים הללו בשלב מסויים נלחמו אחד בשני עד זוב דם? הסכיתו ושמעו, לגליס הפתרונים: במקום אחד בספר הוא מספר על איזה אחד המכונה רב, שרצה לפרוץ גדרות בכרם ישראל ואפילו "לחם נגד ממוני ירושלים ושיטתם בישוב הארץ וסדרי החלוקה", וכמובן עורר על עצמו פולמוס גדול, אליו הצטרפו גם ראשי חסידי חב"ד בירושלים, ביניהם ר' אורי אורנשטיין כאמור. שמו של הרב בו מדובר, לא יעלה ולא יזכר. והנה אנו הופכים כמ[א]ה עמודים בספר, ומגיעים לערך המוקדש לרעי"ש, ופתאום אנו פוגשים שוב את הפולמוסים הנ"ל - אלא שהפעם, כמובן, הרעי"ש הוא גיבור הסיפור, ומתקיפיו - אין צורך לומר שבדפים הללו הם אנונימיים רובם ככולם - הם שאינם נוהגים כשורה ורודפים נקי וצדיק.
אין זו היטפלות לגליס, אלא הדרך האופיינית לטיפול בפרשה זו. גם בקונטרסים השונים שיצאו אודותיו (אם על ידי צאצאיו ואם על ידי אחרים), ואפילו במאמר של הר"ש שפרכר בישורון - גם שם הוכנס הכל למכונת כביסה, אם כי המחבר בכל זאת רומז לכמה פרשות מסוימות. ויש לי עוד לומר על זה ואכ"מ.

[אתנחתא]

יש את הכרזו, גליס רותם אותם? או שמועה שכך נכתב שם?

[תוך כדי דיבור]

במטותא, אם ארצה לפרוט מעותי אעשה זאת באופן מסודר. רק כדי להרגיע דאגתך, שמא מדובר בשמועה על כרוז ולא בכרוז עצמו, אצטט את חתימת ר' אורי מתחת הדברים: "דברי אורי בלא"א מו"ה משה זלה"ה חתן הגאון מו"ה יצחק זלה"ה אבד"ק קרלין בעמ"ח קרן אורה".

נ.ב. עתה עליתי כמה הודעות וראיתי דברי איש ספר. אולי אפתח אשכול על הרעי"ש בשביל זה.

[איש_ספר]

מבין ריסי עיניו של החכם תוכ"ד נראה שמשנה סדורה לו בפרשה זו. אך אפילו בור וע"ה כמוני מוכן להסתכן בהשערה שהכרוז שבשולו חתום ר' אורי, נדפס בתוך הקונטרס 'שומר ישראל' ירושלים תרל"ה. [או ב'ניתוץ הבית' (ירושלים תרל"ה), או בקונטרס ע"ד חיבור בית יוסף חדש (אותו מקום וזמן). כל אלה אינם בהישג ידי לבדוק. ואינם במאגרים האלקטרוניים, בניגוד לבית יוסף חדש [וכבר ציינו ביביליוגרפים את עובדה זו, שבית יוסף חדש מצוי בהישג יד ואילו חיבורי הפולמוס סביב הספר, יקרי המציאות ביותר, אם כי הסיבה נראת פשוטה: הספר נשמר בידי נכדיו ויו"ח הרבים של העי"ש, ואילו קונטרסי הפולמוס שהיו יפים לשעתם לא היו יפים עוד אלא לביביליוגרפים].

[תוך כדי דיבור]

אתה צודק כמובן, וגם במה שכתבת קודם, שלא מדובר כאן בסכסוך אישי של שניהם, אלא חלק מהפולמוס הכללי שהתעורר אז סביב הרעי"ש.
הכרוז המדובר אכן נדפס בשומר ישראל, אלא שלפני כן הופץ כמובן ככרוז בפני עצמו (שהוא נדיר עוד יותר). וגם קונטרס ההגנה שהוציא הוא, צעקת הדל, הינו נדיר מאד.

[אתנחתא]

תוכ"ד, אולי תעשה כך. (אתה נותן טיפין טיפין...אז אני תוהה)

[איש_ספר]

ללא שם.JPG (32.37 KiB) נצפה 25974 פעמים

[תוך כדי דיבור]

ועוד קצת פרסומות ססגוניות ('מי פתי ולא יסור בבערלין, להתארח במלון בן הרב מקארלין, וכי חושש פן יעבור בבל ילין'?...):

111.jpg (37.33 KiB) נצפה 25969 פעמים

222.jpg (39.5 KiB) נצפה 25969 פעמים

333.jpg (58.77 KiB) נצפה 25969 פעמים