נשים במחיית עמלק

[טברייני]

האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

[עזריאל ברגר]

השאלה היא מהו הגדר ד"הזמן גרמא", וכבר דשו בו רבים.

[ישיבה בחור]

האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

יעויין בספר החינוך שכ' דהנשים פטורות, כיון שאינם מצווים במלחמה, ובמחיית עמלק, ויעו' מנחת חינוך שם דנקט בפשיטות דהוי מצוה שאין הזמן גרמא, ולכן הק' על החינוך מנלן לפטור נשים מה"ט דאינם בני מלחמה, יעו"ש,

[אנא עבדא]

הרגע ציינתי באשכול הסמוך בטעמי זכירת עמלק, שב'עלים לתרופה' של השבוע יש דיון בנושא, ולפי הטעמים יש נפק"מ אי נשים חייבות במחיית עמלק.
זה משולב שם יפה במדור על הדף היומי, כי הוא תולה ענין בהא דאיתא בגמרא של דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה בכך, ולפי זה י"א שהיא פטורה ממחיית עמלק. עיין שם ותמצא נחת

[טברייני]

השאלה היא מהו הגדר ד"הזמן גרמא", וכבר דשו בו רבים.

והואיל ודישה אסורה בשבת אשמח אם תתן לי מן התבואה שנידושה כבר.

[טברייני]

האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

יעויין בספר החינוך שכ' דהנשים פטורות, כיון שאינם מצווים במלחמה, ובמחיית עמלק, ויעו' מנחת חינוך שם דנקט בפשיטות דהוי מצוה שאין הזמן גרמא, ולכן הק' על החינוך מנלן לפטור נשים מה"ט דאינם בני מלחמה, יעו"ש,

ומה השבת לי?
ואני הק' מתקשה בהבנת דברי האבני נזר ואתה מייתי לי מגברא אחר??

[טברייני]

הרגע ציינתי באשכול הסמוך בטעמי זכירת עמלק, שב'עלים לתרופה' של השבוע יש דיון בנושא, ולפי הטעמים יש נפק"מ אי נשים חייבות במחיית עמלק.
זה משולב שם יפה במדור על הדף היומי, כי הוא תולה ענין בהא דאיתא בגמרא של דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה בכך, ולפי זה י"א שהיא פטורה ממחיית עמלק. עיין שם ותמצא נחת

נשמח מאד אם יואיל כבודו להעלות כאן את העלים באופן כלשהו
בכדי שנדע האם תהיה לנו תרופה בהבנת דברי האבני נזר...

[ישיבה בחור]

ומה השבת לי?
ואני הק' מתקשה בהבנת דברי האבני נזר ואתה מייתי לי מגברא אחר??

התכוונתי להוסיף על קושייתך דלכאו' בראשונים מבו' דהוי מ"ע שאין הזמן גרמא ודלא כהאבני נזר, שהמנח"ח נקט בפשיטות בד' החינוך שהוצרך להטעם דאין דרכן של נשים במלחמה, משום דהוי מ"ע שאין הזמן גרמא, ודלא כהאבני נזר, ובשאר מוני המצוות לא כ' כלל לפטור נשים ממצוה זו,

[עזריאל ברגר]

השאלה היא מהו הגדר ד"הזמן גרמא", וכבר דשו בו רבים.

והואיל ודישה אסורה בשבת אשמח אם תתן לי מן התבואה שנידושה כבר.

viewtopic.php?f=17&t=24158

[בקרו טלה]

הרגע ציינתי באשכול הסמוך בטעמי זכירת עמלק, שב'עלים לתרופה' של השבוע יש דיון בנושא, ולפי הטעמים יש נפק"מ אי נשים חייבות במחיית עמלק.
זה משולב שם יפה במדור על הדף היומי, כי הוא תולה ענין בהא דאיתא בגמרא של דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה בכך, ולפי זה י"א שהיא פטורה ממחיית עמלק. עיין שם ותמצא נחת

נשמח מאד אם יואיל כבודו להעלות כאן את העלים באופן כלשהו
בכדי שנדע האם תהיה לנו תרופה בהבנת דברי האבני נזר...

[אהרון 37]

זה באמת חידוש לומר שמחמת שא"א לקיים בשבת יחשב מ"ע שהז"ג.

זכורני שגם יש קה"י בנידון שמדגיש שזה שא"א לקיים מצוה בשבת ל"ח בגלל זה משהז"ג, ומביא ראיה ממעקה, שאף שא"א לבנות בשבת מעקה ל"ח מצווה שהזמן גרמא.

[סתם איש]

וכן יש להביא ממילה שלא בזמנה שכתבו הראשונים שאם נוהגת גם בלילה לא חשיב ז"ג, אע"פ שאינה דוחה שבת.

[טברייני]

ואכתי צ"ע בדברי האבני נזר

[י. אברהם]

הרי האבני נזר הביא ראי' לדבריו:

סימן תקט.jpg (98.89 KiB) נצפה 9300 פעמים

[רבותיי]

יצא לאור ספר 'אבני נזר' על פורים מלוקט מספריו בהלכה ובאגדה בעניני הפורים. בסופו י''ז תשובות בעניני המועד מבוארות ומוערות ע''י הגאון ר' גבריא' יודא אילאוויטש שליט''א, שם יש נידון רחב סביב תשובה זו.

[עושה חדשות]

יל"ע להפוטרים נשים משום דלאו בנות מלחמה נינהו, האם גם קטנים פטורים מה"ט, ונפק"מ שלא יהיה בזה דין חינוך.
(ותליא בהנידון המפו' לגבי מצות חינוך באופנים שיש פטור נוסף אצל הקטן שלא יהיה לו לכשיגדל).

[סעדיה]

יש לפלפל (עפ"י המבואר בספר ליום אתמול כי יעבור) דכיון דבכל רגע אפשר להרוג עמלקי הנמצא באחד מצדדי קו התאריך, אי"ז זמן גרמא.

[עזריאל ברגר]

לא יודע מה מבואר בספר הזה, אבל לפי סברא זו - גם ציצית לא הוי זמן גרמא, כי בכל רגע יש מקום שהוא יום ולא לילה, וה"ה לק"ש ולתפילין (להלכה שלילה זמן תפילין).

[רבותיי]

אנסה לתמצת את מה שכתב בקונטרס 'משנת אבני נזר' שבסוף ספר אבני נזר לפורים [לא הבאתי את הכל ומומלץ לאוהבי תורתו לעיין שם - מתקו מדבש דבריו ומנופת צופים אמריו]:
- בכלי חמדה פרשת כי תצא העיר כי מסתבר שאם עבר והרג עמלקי בשבת קיים המצוה, ומעיר המבאר כי אכן על זה דן רבינו והוכיח ממשנה דכריתות דכל שאסור בשבת לאו זמנו הוא ולא קיים המצוה.
- הגאון ר' אברהם גניחובסקי העיר שאם מצד פיקו''נ מוכרח להרוג אחד משני גויים הרי ודאי יקיים המצוה אם יבחר בעמלקי, וע''ז מתרץ דזמן המצוה לגבי זמן גרמא נמדד לפי איך שהמצב מעיקר הדין ולא באופנים מיוחדים. דאלת''ה יקשה על משנה דכריתות מאופן שמכח פיקו''נ יוכרח להקריב בשבת. וזה יש לתרץ גם על הקושיא שיכול לקיים המצוה ע''י שינוי או שניים שעשאוהו.
- מביא מהרשב''א דאם המית חייב מיתת בי''ד ע''י עכו''ם נתקיימה המצוה, אך מביא מדעת רבינו במקו''א דאין כאן קיום מצוה וכמל בלי כונה דאף שהמילה כשרה מצוה לא קיים.
- זריקת חץ מער''ש יתכן דאזלינן בתר מעשה המצוה, ועוד שמתייחס לער''ש וכידוע מן הנימוקי יוסף.
- הרב המבאר כותב ב' מהלכים: א. שדעת רבינו הוא שעיכוב במציאות מחמת ההלכה מפקיע לגמרי את החיוב מן האדם, מה שאין כן עיכוב במציאות שהוא מחמת הטבע אינו מפקיע את החיוב ועדיין הוא בר חיובא. ב. מוכיח ממקו''א שדעת רבינו שכל עיכוב במציאות אפי' מצד הטבע אם הוא בקביעות הרי זה מוגדר כפטור בעצם. וזאת 'אפילו' אם העיכוב הקבוע הוא מצד ההלכה בכ''ז אין לחלק.
- הקושיא ממילה יש לחלק מכח ההכרח ממשנה דכריתות, דהואיל ומילה בזמנה מיהא מותרת בשבת, על כן אי אפשר לומר דשבת לאו זמן מילה הוא.
- הקושיא ממעקה תירץ רבינו במקו''א שהמצוה מתקיימת כל זמן שהמעקה קיים ואף כשאין יכול לבנות. [ולא כתב, אך גם על מילה אפשר לתרץ לשיטה דמילה מתקיימת בעצם היותו מהול...]
- רבינו מביא את דברי ספר הקנה שכתב שגם מילה חשיב 'מ''ע שהזמן גרמא' מאחר ואי אפשר למול בשבת ושלא כדברי התוס' בקידושין.
-------------------------------------------
ועתה אביא את מה שכתבתי במקו''א בענין זה:

כתב האבני נזר בשם ספר החינוך [מצוה תרג] שאין חיוב מחיית עמלק על הנשים ומכח זה אין עליהם חיוב הזכירה. וזאת בעוד שבמצות הריגת שבע עממין כתב שנוהגת בין באנשים ובין בנשים ועל אף שאין דרכן של נשים לצאת במלחמה כיון ששייך שיארע לידיהם ענין הדומה לזה של יעל וסיסרא שאינו בדרך מלחמה וממילא חייבים הם בכך. וא"כ למה במחיית עמלק לא מצאנו חיוב על נשים שלא בדרך מלחמה.
ותי' האבני נזר שהוא מ"ע שהזמ"ג כיון שהריגת עמלקי אינו אלא כחיוב מיתת בי"ד, ואינו דוחה שבת. משא"כ הריגת הכנעני הוא מצד שלא ילמדו ממעשיהם הרעים והוה כהריגת מזיקים שהוא מלאכה שאי"צ לגופה ומותר בשבת מה"ת.
אך יש להקשות דלכאורה הגדרת מצות מחיית עמלק אינו דוקא במעשה ההריגה אלא שיהא מחוי, וממילא כאשר עושה זאת ע"י מניעת אכילה או ע"י גרמא נמי מקיים את המצוה ובכה"ג ליכא איסור בשבת.
עכ"פ אפשר לתרץ באופן אחר את קושיית האבנ"ז. די"ל דאם כי כפי המבואר מדברי החינוך יש מצוה להרוג כל עמלקי ולאו דוקא בעת מלחמה, אי"ז אלא כחלק מן המצוה בלבד. דעיקר המצוה אינה מתקיימת אלא כשימחה זרעו של עמלק לגמרי, ונמצא כי כל עת שלא כלה כל זרעו לא יצאו ידי חובת המצוה. וכמובן שאי"ז פוטר הריגת כל עמלקי בכל עת אפשרית מאחר ובזה מקרבים את היעד.
והיות והיעד לא יושג באופן טבעי אלא ע"י מלחמה, נמצא כי המצוה אינה מוטלת אלא על אלו שיוצאים למלחמה ושייך שיצאו חובת המצוה לגמרי. אך נשים שאין יוצאות למלחמה וממילא אין ביכלתן לצאת ידי חובת המצוה אין להם אף את החיוב המקדים למצוה והוא הריגת כל עמלקי בעת שיתאפשר.
על פי זה ניתן להבין מה שכתב הרמב"ם בסוף חלק 'מצות עשה' בספר המצוות: וכשתשתכל כל אלו המצות שקדם זכרם הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק (מ' כ קעג קפח). ומהם מצות שהם חובה לאיש מיוחד אם עשה הפעולה הפלונית או שימצאהו הענין הפלוני כמו קרבן שוגג (מ' סח - עב) וקרבן מזיד (מ' עא - ב). ופעמים יעמוד אחד מן האנשים כל ימי חייו ולא יעשה הפעולה ההיא ולא ימצאהו הענין ההוא.
ומקור דבריו הוא מחמת שאלו ג' המצוות אי אפשר ליחיד שיקיימם, שהרי לא ימחה זרעו של עמלק אלא ע"י מלחמה שמעצם טבעה נעשית ע"י הרבים, וכן הקמת מלך אין לו משמעות כשנעשית ע"י יחיד, וכן בנין בית הבחירה אינה יכולה להעשות ע"י יחיד מאחר שהוא מלאכה רבה ועצומה, ורק בסיוע הרבים אפשר להגיע לכך. מה שאין כן שאר המצוות אפשר לצאת ידי חובת המצוה אף ביחיד.

[סעדיה]

יש לפלפל (עפ"י המבואר בספר ליום אתמול כי יעבור) דכיון דבכל רגע אפשר להרוג עמלקי הנמצא באחד מצדדי קו התאריך, אי"ז זמן גרמא.

לא יודע מה מבואר בספר הזה, אבל לפי סברא זו - גם ציצית לא הוי זמן גרמא, כי בכל רגע יש מקום שהוא יום ולא לילה, וה"ה לק"ש ולתפילין (להלכה שלילה זמן תפילין).

כמובן, שאינו דומה 'זמן גרמא' שהזמן מחייבת [ר"ל הזמן של יום חול - לאפוקי זמן של שבת], אפי' אם תמיד יש מקום שבו יש ה'זמן' הזה, למצוה שאינה תלויה בזמן בעצם אלא ש'בפועל' יש זמנים שא"א לקיימן, ובזה נטען שכיון שיש מקום שאפשר לקיימן בפועל אין מקום לחשבן כמצוות ש'הזמן גרמן'.

[קראקובער]

יש להעיר עוד ע"ד דגם אם אי אפשר להרוג אותו באופן ישיר אכתי לגרום למותו מותר בשבת ולדוגמא מצמצם או לתת לו לשתות סם וכמדומה ופשוט שבכה"ג מקיים המצווה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת שלחו לי שהרב הראשי כתב שהמשנ"ב פוטר נשים מזכור.
והעיני אחי רא"י וז"ל: "החפץ חיים לא הביע דעתו כלל במשנה ברורה בענין זכור לנשים
אבל בספר המצות הקצר שלו כותב במפורש שחייבות" עכ"ל.

[אחד הרבנים]

הנה יש לברר ממתי התחיל המנהג שנשים שומעות פרשת זכור

[בקרו טלה]

הנה יש לברר ממתי התחיל המנהג שנשים שומעות פרשת זכור

גם אנכי אשמח לשמוע האיך נהגו מקדמת דנא במקהלות החסידים בגולה

בענין דעת בעל המשנ"ב עי'' בקובץ מנהגי מהרי"צ בהערות ד"ה והנה אע"פ

[אשרי יושבי ביתך]

בדיוק ראיתי בגליון 'דברי יושר' שהובא מהגר"מ גריינמן שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל:

[עקביה]

האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

לענ"ד דברי האבנ"ז תמוהים מאד מכמה וכמה פנים.

[באמונתו]

הנה יש לברר ממתי התחיל המנהג שנשים שומעות פרשת זכור

גם אנכי אשמח לשמוע האיך נהגו מקדמת דנא במקהלות החסידים בגולה...

שמעתי מזקנים, חסידים וליטאים, שלא ידעו מעולם ממנהג זה, ועיין המצורף ממרן הגרי"ז זצ"ל, גם ממרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.
שו"ת דברי חיים - אורח חיים חלק ב סימן יד:

דארבע פרשיות - נשים פטורות...

שו"ת תורת חסד - אורח חיים סימן לז:

מנהג הנשים שלנו שמעולם אינן שומעות קריאת פ' זכור כלל... מאחר שמעיקר הדין אין הנשים חייבות לשמוע קריאת פ' זכור בס"ת כלל. ומנהגן של ישראל תורה היא. ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שהצריך את הנשים לשמוע הקריאה בס"ת בציבור פ' זכור, ואף שמעלתו שמועה שמע על גדול אחד שהיה מצריך ומהדר שישמעו הנשים פ' זכור בשעה שקוראים בס"ת. מי יודע אם נאמנה שמועתו. ואף אם יתבררו כי כנים הדברים. דעת יחידאה היא. ואין לבטל עי"ז מנהגי ישראל. ועצתי אמונה שמעלתו ישבות מריב בזה. והנח להם לישראל מנהגם תמיד כדת וכהלכה. אשרי העם שלו ככה. ומה' ישא ברכה:

תשובות והנהגות - כרך ה סימן רכח:

וכן שמעתי מהגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, שבקהילתו בקעלעם, לא באו נשים לשמוע פר' זכור...

כמדומני שהינו מעיקרו מנהג ירושלים, מיסוד מהרי"ל דיסקין.