עזריאל ברגר כתב:נראה לי שהכי מהודר זה אם ההורים עושים "פורס מפה ומקדש", שאז כמדומני שמותר לכתחילה להשתתף בסעודתם, כיוון שזה לא יפגע בסעודת השבת.
אום אני חומה כתב:עזריאל ברגר כתב:נראה לי שהכי מהודר זה אם ההורים עושים "פורס מפה ומקדש", שאז כמדומני שמותר לכתחילה להשתתף בסעודתם, כיוון שזה לא יפגע בסעודת השבת.
אאל"ט כך נהוג בכמה מקהילות החסידים.
אמנם יש בזה הרבה ספקות בפוסקים כגון האם להזכיר על הניסים בברהמ"ז או רצה, והאם צריך לברך שוב המוציא (שמאחר ונאסר לו להמשיך לאכול לפני שיקדש חשיב הפסק).
מעניין שהמשנ"ב כתב לאכול לפני חצות ולא הזכיר את הפטנט הזה.
אום אני חומה כתב:עזריאל ברגר כתב:נראה לי שהכי מהודר זה אם ההורים עושים "פורס מפה ומקדש", שאז כמדומני שמותר לכתחילה להשתתף בסעודתם, כיוון שזה לא יפגע בסעודת השבת.
אאל"ט כך נהוג בכמה מקהילות החסידים.
אמנם יש בזה הרבה ספקות בפוסקים כגון האם להזכיר על הניסים בברהמ"ז או רצה, והאם צריך לברך שוב המוציא (שמאחר ונאסר לו להמשיך לאכול לפני שיקדש חשיב הפסק).
מעניין שהמשנ"ב כתב לאכול לפני חצות ולא הזכיר את הפטנט הזה.
מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי מה עניין פורס מפה ומקדש לקביעת סעודה בע"ש.
ארזי ביתר כתב:מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי מה עניין פורס מפה ומקדש לקביעת סעודה בע"ש.
לכאורה, כיון שאיסור קביעות סעודה בע"ש, נוגע לאכילה לתיאבון בשבת. הלא כן?
אום אני חומה כתב:וגם בדברי הרב ברזילי יש מן החידוש, דלכ' שאני סעודת מילה שכל מהותה היא סעודה לאחריני וזו גופא המצווה, משא"כ סעודת פורים נהי דלבני המוקפין יש חיוב לסעוד אבל מה זה קשור לאורחים.
אוצר החכמה כתב:ואפילו אם לא נאמר כן ונאמר שהעניין הוא שהותר לסעודת מצווה וכבוד המצווה הוא בריבוי המשתתפים בסעודה וממילא סעודת כולם נקראת סעודת מצווה והותר להם לאכול עדיין צ"ע אם בסעודת פורים גם שייך לומר כן שכל מי שמצטרף לסעודת פורים אע"פ שאינו מחוייב בה מיקרי סעודת מצווה לגביו כי מגדיל את הסעודת פורים של בעה"ב.
לעומקו של דבר כתב:אוצר החכמה כתב:ואפילו אם לא נאמר כן ונאמר שהעניין הוא שהותר לסעודת מצווה וכבוד המצווה הוא בריבוי המשתתפים בסעודה וממילא סעודת כולם נקראת סעודת מצווה והותר להם לאכול עדיין צ"ע אם בסעודת פורים גם שייך לומר כן שכל מי שמצטרף לסעודת פורים אע"פ שאינו מחוייב בה מיקרי סעודת מצווה לגביו כי מגדיל את הסעודת פורים של בעה"ב.
מה טעם החילוק
ובפרט שבפורים כתוב מפורש שכן הוא - 'משפחה ומשפחה' וברש"י כפי שצויין לעיל
החילוק פשוט ששם הסעודה אינה המצווה אלא כבוד המצווה הוא שעושים לה סעודה. וכבוד זה הוא המגדיר את הסעודה לסעודת מצווה. אבל כאן תצטרך לחדש שיש שני דינים חיוב הסעודה ועוד סוג של סעודת מצווה במה שמכבדים את מצוות הסעודה. אבל לא כל מצווה יש דין בעשיית סעודה לכבודה ולכן איני יודע אם שייך לומר כן.
לדרוש משפחה ומשפחה לחיוב חדש שמי שאינו חייב בעיקר הדין יהיה חייב מדין משפחה זה דרשה חדשה והגמרא בריש מגילה דורשת משפחה ומשפחה למאי אתא לעניין אחר.
על הק"ו השבתי לך. מה למילה שכן מצווה חשובה שגוררת חיוב סעודה לכבודה תאמר בסעודת פורים שאולי אינה מצווה חשובה שגוררת סעודה לכבודה.
פשט המקרא הוא שכל בני המשפחה החייבים עושים את ימי הפורים לרבות שאינם חייבים הבאים ממקום אחר אי אפשר ללמוד מפשט המקרא.
אוצר החכמה כתב:כשאני חושב על זה שוב לכאורה יהיה נפ"מ בין ההבנות שלנו שאתה מבין שבברית [או בסיום] כל העניין הוא להצטרף לסעודת המסיים [או בעל הברית] ולהבנתי הסעודה לבדה היא לכבוד המצוה והנפ"מ תהיה אם בעלי הברית אינם אוכלים מחמת סיבה האם זה עדיין סעודת מצוה?
הרב יאיר בן דב כתב:בס''ד
לענ''ד דין המסובים נגרר אחר בעל השמחה. אם לבעל השמחה מותר לסעוד בערב שבת גם לנוכחים מותר.
ועל זה 2 ראיות. 1. מתענית בכורות שאחד עושה סיום וכולם אוכלים. למה ? כי הם נגררים אחר בעל השמחה
2. מתשעת הימים שאחד עושה סיום ולשאר מותר לאכול בשר. למה ? כי הם נגררים אחר בעל השמחה
תשאלו אם כן מדוע לברית מילה בתענית אסתר מותר רק למוהל ואבי הבן והסנדק לאכול ולשאר ממשיך הצום. התשובה כי שמחה מדין שמחה בתענית אסתר לא דוחה את הצום. אפילו למשל סיום בתענית אסתר לא ידחה את הצום. אבל בתענית בכורות או בתשעת הימים וכן בערב שבת שמחה של מצוה כן מתירה את הסעודה וממילא גם הנוכחים נגררים אחר בעל השמחה.
לעומקו של דבר כתב:לדרוש משפחה ומשפחה לחיוב חדש שמי שאינו חייב בעיקר הדין יהיה חייב מדין משפחה זה דרשה חדשה והגמרא בריש מגילה דורשת משפחה ומשפחה למאי אתא לעניין אחר.
לא צריך 'לדרוש' אחר שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וודאי שגם לפי הגמרא זה הפירוש הפשוט של הפסוק, שכך היא הצורה הרגילה של הסעודה
הגרי''ז ביאר ששני האמוראים החליפו סעודותיהם משום דכתיב בה משפחה ומשפחה, ופרש''י מתאספין יחד ושותין יחד.
ומבואר בזה דצריך כל המשפחה להתאסף יחד לסעודת פורים. וכן נהג מרן זיע''א, שבכל השנה לא הקפידו כל הבני בית לאכול יחד, אלא כ''א היה אוכל בשעה שהיה נוח לו, אבל בפורים כשהיה מרן הולך לאכול, היה שואל מכל אחד אויב מ'האט שוין געוואשען די הענט.
וכשסיפר זאת בנו ר' מאיר נכח שם גיסו יבחל''ח הג''ר יעקב שיף שליט''א, והעיר שאולי כ''ז נאמר רק בבני משפחה אחת כמו אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין שאחים היו, אך ר' מאיר לא הסכים, ונקט דמתקיים אף בהרבה משפחות יחד.
אום אני חומה כתב:יש לדון לפי הנפסק בשו"ע (רמט-ב) שאין לקבוע סעודה ומשתה ביום שישי וכל היום בכלל האיסור,
האם מותר לפרוז לנסוע ביום שישי לירושלים להשתתף בסעודת פורים אצל בני המוקפין,
ובשלמא בני המוקפין עצמם הרי מבואר ברמ"א שסעודה שזמנה ביום שישי כגון מילה ופדיון הבן שרי,
אלא הפרוז שלא מחויב כעת בסעודה מהיכ"ת שמותר.
(מתוך שיעורו של הרב אברהם ויג שליט"א מבית וגן בשבת האחרונה)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים