לאור 'סערת העופות' שפורסמה לאחרונה בתקשורת, הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ומנהל מחלקת הכשרות בעיר, ומי שמעניק הכשר לעופות שחיטת ליובאוויטש, עונה לשורת שאלות בנושא כשרות והידורים בעופות, בפרט בימינו.
מה עניין הזריקות שנותנים לעופות ומה השלכות הכשרותיות שיש לכך?
בהתאם לחוק חובה על כל לולן לבצע חיסונים, במידה ולא מחסן את האפרוחים הוא עובר על החוק, ולוקח סיכונים כלכליים גדולים, משום שאם תתגלה מחלה בלול כל האפרוחים יושמדו והביטוח לא ישלם כלום משום שלא חיסנו את האפרוחים, ובנוסף הוא יקבל קנס.
הרב מפרט:
• מטרת החיסונים היא מניעת מחלות שונות.
• זמן החיסון – ישנם כמה סוגים בזמנים שונים בהתאם לגידול העוף.
• שיטות החיסון – דרך הפה - באמצעות מזון או שתייה, טיפות עיניים, ריסוס באוויר, זריקות תת עוריות, משחה בפי הטבעת.
• סוג החיסון תלוי בסוג המחלה אותה רוצים למנוע.
• המחט בגודל 0.7 מ"מ.
מיקום ההזרקה – ישנם 3 מקומות בהם יש אפשרות להזרקה:
1. בצוואר – הזרקה תת עורית - המעלה מבחינת המיקום היא ששם ניתן להרים את העור בצורה הכי קלה, החיסרון הוא הלכתי, משום שבצוואר קיימים סימני השחיטה הוושט והקנה וכל פגיעה בהם מטריפה את העוף.
2. צומת הגידים – הזרקה שרירית – חיסון זה יכול להיעשות לשריר השוק או לשריר הכנף ליד החזה, מבחינה טכנית בשוק יותר קל, אך החיסרון הוא מבחינה הלכתית משום שבשוק נמצאים הגידים, והחיסון עלול לפגוע בהם ולהטריף את העוף, לכן אם ההזרקה בשוק יש לעשותה בחלק העליון [הרחב] של השוק מעל מיקום הגידים.
3. בחזה – הזרקה בחזה עלולה לחדור לחלל הגוף ולפגוע באברים שברגע שהם ניקבים הרי הם נטרפים גם אם העוף ימשיך לחיות, אך אם מזריקים בחלק העליון של החזה שהוא רחב ועבה יותר שם אין חשש שהמחט תחדור לגוף.
רוב גופי הכשרות מפקחים שההזרקה תהיה בחזה בחלק העבה ובשיפוע מסוים כדי שלא יכנס עמוק.
בדיקת גידים
מה הסיבה הפיזית לבעיית הגידים?
ישנם שתי סיבות לבעיית הגידים בעוף:
א. סוג של וירוס (reo) בעופות. ב. עקב תנאי הגידול בכלובים, נוצרים הבעיות בגידים. כמו כן בגלל הוספת הורמונים משקל העוף אינו תואם את גיל הרגליים.
רקע הלכתי לבעיה:
בשו"ע [סימן נה ס"א] מבואר שיש ברגל העוף ג' חלקים.
1. פרק תחתון הוא קנה הרגל שיש בו קשקשים הדומים לקשקשי הדג, ונקרא "ארכובה".
2. מעליו נמצא פרק האמצעי הנקרא "שוק" וצומת הגידים בתחתית השוק.
3. מעליו הפרק השלישי הנקרא ירך.
כאן אנו מגיעים לשאלה מה הדין כשיש חתך באחד מחלקי הרגל? התשובה, תלוי היכן החתך. אם הוא בחלק התחתון, כשר. בחלק העליון טרף. בחלק האמצעי [השוק] נחתך במקום הגידים טרפה, ושלא במקום הגידים כשר. אך למעשה הרמ"א [סימן נו ס"ח] כתב שבכל מקום - בחלק זה – טרפה.
בתמונות (המצורפות לעיל) אנו רואים את שלבי הבדיקה שלב אחר שלב:
גיד עליון / 3 גידים מתחתיו / גיד רחב תחתיהם / ומתחתיו יש שני גידים נוספים / גיד צדדי / גיד הקרוב לעצם /.
מה בודקים בגידים ?
בצומת הגידים נכתב בהלכה שישנם 16 גידים. אם אחד מהם נקרע העוף טרף, פעמים שהקרע נוצר בזמן פתיחת השוק והמשגיח מניסיונו צריך לדעת להבחין בכך.
ישנם כמה מצבים בהם ניתן להבחין שיש בעיה בגידים ובהתאם לבעיה להחליט האם העוף מהדרין, כשר, או טרף.
מבנה הגיד – גיד בריא נראה ישר מתוח ללא פיתול, ואינו נקרע במשיכה. לעומתו גיד שנקרע נראה מפותל, והיות והחיבור הוא ע"י רקמה שנוצרה – כל משיכה מנתקת אותו ממקומו.
צבע הגיד – גיד בריא צבעו לבן כהה, נשתנה צבעו לצהבהב – מוגלתי, הרי שזה סימן שהגיד חולה וחוששים שנקרע עוד בחיי העוף.
גיד עטוף – אם קרומים עוטפים הגיד צריך בדיקה כי יתכן שהגיד נקרע בחיי העוף וטרף. ולכן אם יש אפשרות לקלף את הקרום, ואז למתוח ולבדוק את הגיד הרי רק אז נוכל להכשיר את העוף.
בליטה במקום הקרע בגיד – גיד שיש בו במקום הקרע, בליטה מעין צורת כפתור, הרי זה סימן שהגיד נקרע בחיי העוף מחמת מחלה, ואם אין הרגשת בליטה ולעומת זאת החתך נקי וישר, הרי זה סימן שהגיד נקרע כעת בפתיחת השוק וכשר.
היכן בודקים את הגידים?
קיימות שתי שיטות בדיקה, יש שבודקים ברגל התחתונה [בדרך כלל נזרקת ואינה למאכל] היינו החלק הצהוב של הרגל, ויש שבודקים בשוק.
בבדיקה בשוק ניתן לבדוק 11 גידים מתוך ה-16 [על ה-5 הנוספים אכתוב בהמשך] כפי שנראה בתמונות: 1. גיד עליון . 2. 3 גידים מתחתיו . 3. גיד רחב נוסף. 4. 3 גידים נוספים. 5. גיד צדדי סה"כ 9 גידים. ועוד 2 הצמודים לעצם העוף בפנים.
בבדיקה בחלק הצהוב ניתן להגיע ל-7 גידים. הגיד העליון אינו מגיע למטה אלא הוא דבוק והופך לחלק מעור הרגל בחלק הצהוב. שני גידים פנימיים שגם אינם מגיעים לחלק התחתון של הרגל כמו"כ יש שני גידים שמתחברים ויורדים רק כגיד אחד... כך שסה"כ ישנם 7 גידים מתוך ה-11 הניתנים לבדיקה בשוק.
חשיבות ההקפדה על מהירות נכונה של ה'ליין' בשחיטה: הרב אפרים בוגרד (שני מימין) בסיור ב'ליין' במשחטת 'עוף ירושלים'. משמאל: הרב מרדכי ביסטריצקי
בבדיקה בחלק הזה נדרשת מעבר לבדיקת ומתיחת ה-7 גידים ששם, גם מומחיות גדולה כדי להבחין אם ישנה ריעותא בגידים שלא מגיעים לחלק התחתון ושלא נבדקו ע"י פתיחה ומתיחה.
ולכן יש שבודקים בחלק השוק עצמו שלמעשה זהו מקום צומת הגידים, ושם ניתן לבדוק 11 גידים. (בשחיטה של הרב לנדא בודקים בשוק, וכך גם בשחיטה שבהשגחתי. בשחיטה של העדה חרדית בודקים בחלק הצהוב).
מה עם ה-5 גידים הנוספים המופיעים במנין ט"ז גידים בהלכה?
יש גידים נוספים הממוקמים ליד העצם בחלק הקידמי במקום שקשה מאוד להגיע אליו ולבדוק, ומבנה הגיד קשה וחזק מאוד לפיכך אין צורך הלכתי לבדוק אותם דאין חשש ואין מצוי שנקרעו, ולמרות זאת משגיח עם ניסיון בזמן שמושך את הגידים האחרים מכניס האצבע עמוק, נוגע בהם ויכול להרגיש שהם בריאים קשים וחזקים. כמו כן ישנם גידים קידמיים בהם העוף לא עושה שימוש בזמן כיפוף הרגל והניסיון הוכיח שגם בהם אין חשש ואין מצוי שיקרעו ולכן רק את מניין הגידים שבהם יש חשש ומיעוט המצוי של טרפות אותם בודקים.
הרב ביסטריצקי מסכם: "בכתבה זו טעמנו בקצרה מהי בדיקת הגידים, למה דרוש משגיח מקצועי, ומכאן מובן מה חשיבות ההקפדה על מהירות נכונה של ה'ליין' בשחיטה
