יבנה כתב:חסידים כמו הר' מטשעבין ודאי היו מקפידים ביותר על כל ההלכות ולא היו מפסיקים שמו"ע בכה"ג
מנ"ל?
יבנה כתב:חסידים כמו הר' מטשעבין ודאי היו מקפידים ביותר על כל ההלכות ולא היו מפסיקים שמו"ע בכה"ג
יתר10 כתב:יבנה כתב:חסידים כמו הר' מטשעבין ודאי היו מקפידים ביותר על כל ההלכות ולא היו מפסיקים שמו"ע בכה"ג
מנ"ל?
חיים כתב:מתוך ספר עשר קדושות עמוד 20 על הרה"ק מוהרצ"ה מזידיטשוב זצ"ל
[מקווה שלא אגרום מכשול של זלזול וכו']
יבנה כתב:יתר10 כתב:יבנה כתב:חסידים כמו הר' מטשעבין ודאי היו מקפידים ביותר על כל ההלכות ולא היו מפסיקים שמו"ע בכה"ג
מנ"ל?
אין לי ידיעה בענין, אך מסורת בידינו מר' ישראל סלנטר ואחרים שלימוד ההלכה בעיון הוא סגולה לקיומה. ובלאו הכי מסתבר שמי שהיה בקי כמוהו בהלכה היה מפני שהיה איכפת לו מהלכה ולמד ע"מ לקיים.
לבנון כתב:אני לא יודע מאיפה אתה מסיק במה אני מדקדק וכמה אני מדקדק בענינים מסויימים, אבל ליהוי ידוע לך כי בני הישיבות מדקדקים בכל הדברים האלו בכל חומר הדין, אלא שגם כאן הם לא עושים זאת כפי שהחסידים מצפים מהם שיעשו זאת. אלא בצורה הנכונה והראויה שהם קבלו מרבותיהם והם מרבותיהם עד סיני.
הירשערס כתב:אתם מתמם או שאתה זורה חול ביודעין (כפי שנראה מכמה מתגובותיך)?
במה בדיוק בני הישיבות מדקדקים בכל חומר הדין?
כל הרבנים (גם גדולי הרבנים הליטאיים כמו הרב אלישיב זצ"ל) כתבו למשל שבאוטובוסים ישבו בהפרדה גברים מקדימה ונשים מאחורה. למעלה מ 50% בכל אוטובוס יושבים לא כך, מאיזה חוג??? זוהי "הצורה הנכונה והראויה"?
רוצה ללמוד כתב:הוא פשוט שונאאאאאאא וכששונאים מנסים למצוא פגמים וכשעוד יותר שונאיםםםםםםםםםםם מנסים למצוא עוד יותר פגמים ולהטיח אשמות מגוחכות שמגחכות את אומריהם יותר מאת אשר נאמרו עליהם.
דברים כהויתן כתב:שמעתי בשם הטשעבינער רב שמרגלא בפומיה (בתרגום ללה"ק) ש"אותי לימדו ש 100 גרם של רבי שוקל יותר מקילו של רב" וד"ל
סגי נהור כתב:יבנה כתב:
אין לי ידיעה בענין, אך מסורת בידינו מר' ישראל סלנטר ואחרים שלימוד ההלכה בעיון הוא סגולה לקיומה. ובלאו הכי מסתבר שמי שהיה בקי כמוהו בהלכה היה מפני שהיה איכפת לו מהלכה ולמד ע"מ לקיים.
זו הנחת המבוקש משעשעת ביותר, המזכירה את הראיה שמשה רבינו חבש כיפה מהפסוק "וילך משה" - היעלה על הדעת שמשה הלך ללא כיפה?
הירשערס כתב:לברר את הדברים: מעיקר הדין לשבת ליד זה אסור. בפרט שאין מציאות שלא נוגעים כמעט. כל המלקטים וכו' זה בגדר בירור זכות. והמעשה שאתה מביא אינו מפורסם ובכל מקרה כל פרט שלא ידוע משנה כל הסיפור. והוא הדבר לגבי מה שאתה מביא מהחזו"א, ומלבד ששם זה כבר לא מדובר על לשבת ליד, אלא מאחורי, ויש לחלק בזה בין סוגי מושבים אם הם גבוהים או לא.
אבל לא זה בכלל הדיון ומה שרציתי להביא. כי כל המלקטים למיניהם אמורים להיות בטלים ומבוטלים מול חתימתו של הרב אלישיב זצ"ל שחתם על הכרוז של המהדרין, ומי הם אלו שבפרהסיה מצפצפים על זה ולא שומרים על המהדרין?
אז שלא יבוא ויאמר שהם שומרים על מה ש"רבותיהם והם מרבותיהם" אומרים להם. כי הם אומרים משהו אחד, אבל כשהתייחסות לזה היא כהמלצה ולא כהוראה, מובנת גם התשובה המשכילית על מי שהראה לו סימן מסויים בשו"ע וכשזה לא היה נח לו ענה מה שענה. והכל כדי להימלט מהעובדה שיש כאלו שמקיימים דברי השו"ע כשפשוטו, ולא כהמלצות. פשוט לקיים רצון הבורא, ולא להקל במה שרוצים ולפצות את השי"ת עם נערווען בדברים אחרים. וגם אם מצא מנהג שלא התיישב על ליבו, ההתנהגות הכללית מעידה הרי שמדובר ביראים ושלמים, ואף שהיה לי מה להרחיב במובן ההלכתי לא ראיתי בכך צורך, כי כל צורת וסגנון התכתובות שלו העידוהו כאחד שמלכתחילה לא בא להבין, אלא כפי שהוגדר:רוצה ללמוד כתב:הוא פשוט שונאאאאאאא וכששונאים מנסים למצוא פגמים וכשעוד יותר שונאיםםםםםםםםםםם מנסים למצוא עוד יותר פגמים ולהטיח אשמות מגוחכות שמגחכות את אומריהם יותר מאת אשר נאמרו עליהם.
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:יבנה כתב:
אין לי ידיעה בענין, אך מסורת בידינו מר' ישראל סלנטר ואחרים שלימוד ההלכה בעיון הוא סגולה לקיומה. ובלאו הכי מסתבר שמי שהיה בקי כמוהו בהלכה היה מפני שהיה איכפת לו מהלכה ולמד ע"מ לקיים.
זו הנחת המבוקש משעשעת ביותר, המזכירה את הראיה שמשה רבינו חבש כיפה מהפסוק "וילך משה" - היעלה על הדעת שמשה הלך ללא כיפה?
כנראה הכושר הלוגי שלי לא משהו. לא תפסתי למה זו הנחת המבוקש.
אני מבין שהאקסיומה של יבנה היא שמי שחושש להלכה לא מפסיק בשמו"ע, וחסידים שעושים כך הוא משום שאינם חוששים להלכה (אלא לעניינים אחרים?). ואקסיומה שניה היא שמי שאינו חושש להלכה אינו לומד אותה בעיון עד שנהיה בקי בה. והמסקנה היא שהטשבינער רב שכן היה בקי חשש להלכה וממילא מסתבר שלא הפסיק בשמו"ע. אפשר לחלוק על האקסיומות אבל למה המסקנה לא יוצאת מהם?
הירשערס כתב:האם בדברים אחרים בכאלו אחוזי סיכוי היית לוקח סיכון לאיסור ועושה זאת? באתרוג, בשבת, בגנרטור, וכו' וכו'?
אוצר החכמה כתב:אני מבין שהאקסיומה של יבנה היא שמי שחושש להלכה לא מפסיק בשמו"ע, וחסידים שעושים כך הוא משום שאינם חוששים להלכה (אלא לעניינים אחרים?). ואקסיומה שניה היא שמי שאינו חושש להלכה אינו לומד אותה בעיון עד שנהיה בקי בה. והמסקנה היא שהטשבינער רב שכן היה בקי חשש להלכה וממילא מסתבר שלא הפסיק בשמו"ע. אפשר לחלוק על האקסיומות אבל למה המסקנה לא יוצאת מהם?
יבנה כתב:דברים כהויתן וזקן ששכח, התוכלו לציין מקור דבריכם?
היימישער כתב:ובכ"ז אציין לשו"ת דברי חיים תשובות נוספות תשובה ט"ז, אמנם אין שם הסבר ונימוק אבל תוכלו לראות את דעת הד"ח בנושא ביטול מצוות ותפילות כדי שלא להחליש את דעת הצדיק, ואני מקווה שזה לפחות מוסכם על כולם - שהדברי חיים לא זז מהשו"ע כמלא נימה, וברור שהסומך על הד"ח יש לו על מי לסמוך.
זקן ששכח כתב:יבנה כתב:דברים כהויתן וזקן ששכח, התוכלו לציין מקור דבריכם?
יהודי יקר היה דר בשכנות עם בעל הדובב מישרים ושנים רבות זכה לשמש בקודש ושמו ר' מרדכי מושקוביץ ז"ל. הוא הוא מקור הדברים. ואמנם בררתי שוב וראיתי כי לא דייקתי ממש בתיבות, אבל הכוונה ורוח הדברים לא שניתי.
שמועה שמעתי שלהנ"ל יש בן בקנדה ובידיו קונטרס מלא וגדוש בעובדות ומעשים מהטשיבינער רב. ככל שאני יודע לא הדפיס עדיין מאומה עד היום הזה, ואולי אולי יש כאן מישהו שמכירו ויוכל להוסיף עוד בענין.
בינא לבינא שמעתי מעשה ברב מלבי"ם שזכה לעידוד וסיוע גדול מאדמו"ר הזקן מסאדיגורא ובא להודות. באותה שעה כבדוהו לגשת לעמוד לתפלת מנחה. תוך כדי תפלתו הבחין לפתע שהרבי כבר צעד ג' פסיעות לאחוריו ומיד החל בחזרת הש"ץ, ונימק כי 'עקיצתן עקיצת עקרב'. יודעני במספר ז"ל שנזהר מאד בלשונו שלא לספר מה שלא קיבל איש מפי איש. [ואף כי יש סיכוי מסויים שאי מי ממקורותיו לא דייק, עדיין הסבירות קטנה מאד].
זרע הארץ כתב:עובדא ידענא, בישיבה חשובה שהתקיים בה מנין 'פיראטי', וכשבא המשגיח זצ''ל באמצע שמו''ע נמלטו כולם לבד מצדיק א', אמר המשגיח -'חצוף', וכל א' יפרש כרצונו...
דברים כהויתן כתב:שמעתי בשם הטשעבינער רב שמרגלא בפומיה (בתרגום ללה"ק) ש"אותי לימדו ש 100 גרם של רבי שוקל יותר מקילו של רב" וד"ל
רוצה ללמוד כתב:אוצר החכמה כתב:אני מבין שהאקסיומה של יבנה היא שמי שחושש להלכה לא מפסיק בשמו"ע, וחסידים שעושים כך הוא משום שאינם חוששים להלכה (אלא לעניינים אחרים?). ואקסיומה שניה היא שמי שאינו חושש להלכה אינו לומד אותה בעיון עד שנהיה בקי בה. והמסקנה היא שהטשבינער רב שכן היה בקי חשש להלכה וממילא מסתבר שלא הפסיק בשמו"ע. אפשר לחלוק על האקסיומות אבל למה המסקנה לא יוצאת מהם?
מהיות והאקסיומות נבנו רק לצורך המסקנה המשעשעת אכן אין מגוחך מזה... גם לי יש אקסיומות: 1. מי שאינו חסיד אינו ירא שמים 2. מי שאינו ירא שמים הוא מזלזל בשמירת שבת, מסקנה - לבנון אינו שומר שבת... לאלו אקסיומות יקרא?
מסקנה אמורה להבנות לפי אקסיומות ולא אקסיומות לפי מסקנה
הכהן כתב:הירשערס כתב:האם בדברים אחרים בכאלו אחוזי סיכוי היית לוקח סיכון לאיסור ועושה זאת? באתרוג, בשבת, בגנרטור, וכו' וכו'?
התאפקתי עד כה להתערב, אבל מכיון שהוזכר הגנרטור:
רוב ככל מנהגי חסידים הם לשמור על מה שהיה 'אין דער היים', ולכן מקפידים על הלבוש וכו' וכו', ולאו דווקא מסיבות הלכתיות-פרופר.
וזה מוכיח - בעיית חשמל של שבת לא היתה בעבר, גם כי לא היה חשמל, וגם כי אם היה - זה היה של הגויים. והיינו טעמא דמעשרות וכו'.
אמר מי שאמר, שאם החזו"א לא היה מעורר כ"כ על עניין החשמל, החסידים בוודאי היו נמנעים מחשמל של שבת, אולי גם הליטאים, ושפע שוק יוכיח...
מתפעל כתב:לעצם השאלה איך יהודים מפסיקים באמצע שמונה עשרה כדי לכבד רבם שכבר סיים,
אולי יש לומר כך, על פי המג"א שהביא מה שנכון, ותשואות חן לו,
המשנה ברורה שם כתב: "משמע, דבשאר ימות השנה אם יודע ברכה אחת יאמרה ואין מעכבות זו את זו [מ"א], עיין בבה"ל שכתבנו דגם להמ"א הוא רק רחמי בעלמא אבל אינו יוצא כלל בזה דאפילו ברכה אחת מן הי"ח אם דילג, קיי"ל לעיל סימן קי"ט ס"ג דצריך לחזור".
אם כן, מצד ברכה לבטלה לית לן בה,
אמנם מצד מה שלא יוצא ידי חובה שלא סיים השמונה עשרה, הלא עומד עתה להתפלל חזרת הש"ץ וכעת יצא ידי חובה,
וזה עדיפא ליה מאשר ימהר מהר את הלחש שלו עם הלחץ שמעיק עליו שרבו ממתין וחש שפוגע בו ולא יוכל לכוון,
וממילא בודאי עדיף שיפסיק ומה שכבר אמר הוא לרחמי , שזה גם דבר טוב,
ויתפלל כעת כל השמונה עשר עם כוונה ובשמחה ובהתלהבות.
מתפעל כתב:"שאף לד' המג"א, רק אינו בקי שלא חייבו אותו להתפלל הכל הוא שיכול להתפלל איזה ברכות, אבל היודע להתפלל ומחויב להתפלל, אם חיסר ברכה אחת, כל ברכותיו לבטלה".
החסיד כאן שייך לקטגוריה הראשונה שלא חייבו אותו להתפלל בגוונא שבודאי לא יכול לכוון.
הירשערס כתב:צוטט לעיל מה שקבעו חז"ל בזה: "עקיצתן עקיצת עקרב", ובזה אין נפ"מ אם מסוכן או לא, אם מקפיד או אינו מקפיד, אלא בפשיטות שצריך להפסיק.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים