בעיית טריפות בעופות שמקבלות זריקות, בכשרות בד"ץ העדה החרדית.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 4:42 pm

שיחת בעל ה'קנה בשם' עם האדמו"ר מסאטמאר בעניין בדיקת צומה"ג, (באידיש).

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 4:44 pm

דף הקהילה.pdf: (1.22 MiB) הורד 532 פעמים

לעומקו של דבר

אני מנסה לסכם קצת את דעות הרבנים - אני מדגיש, על המצב היום ולא על מה שהיה פעם

דעת הר"נ יברוב להחמיר שיש בעופות הבד"צ חלק (מיעוט המצוי ?) שהם טריפה
וכ"ד הר"מ בראדנסדורפר
וכ"ד הר"ד שווימער

דעת בד"צ העדה החרדית להתיר בשופי
וכן דעת הר"מ גרוס ובי"ד
כן דעת הר"מ (בהר"י) בויאר והר"צ פרידמן שהתירו לכתחילה גם את מה שהבודקים מורידים
וכן דעת הרש"א
וכן דעת הר"ש ברנדסדורפר
וכן דעת הרש"א שטרן
וכן דעת הרא"מ שוורץ (הקולגה של רנ"י בשארית)

אלא ששמעתי שיש מהמתירים שעדיין סוברים שעדיף להזריק בחזה, וכן באמת עמא דבר בכל השחיטות

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 6:19 pm

לעומקו של דבר כתב:אני מנסה לסכם קצת את דעות הרבנים

דעת הר"נ יברוב להחמיר שיש בעופות הבד"צ חלק (מיעוט המצוי ?) שהם טריפה
וכ"ד הר"מ בראדנסדורפר
וכ"ד הר"ד שווימער

דעת בד"צ העדה החרדית להתיר בשופי לא נתברר מספיק דעתם (לא בעופות אלא בסוגייא של הלכות טריפות) אם אין חשש כלל ואי"צ כלל לבדוק או שצריך בדיקה כדין מיעוט המצוי ואלו שפשט הדלקת בבשר הם טריפה
וכן דעת הר"מ גרוס ובי"ד שמועה לא מבוססת
כן דעת הר"מ (בהר"י) בויאר והר"צ פרידמן שהתירו לכתחילה גם את מה שהבודקים מורידים כנ"ל
וכן דעת הרש"א כנ"ל
וכן דעת הר"ש ברנדסדורפר הוא חלק מהבד"ץ
וכן דעת הרש"א שטרן לא ברור אם כוונתו שכשרים אחרי הבדיקות או שאי"צ כלל לבדוק
וכן דעת הרא"מ שוורץ (הקולגה של רנ"י בשארית)

אלא ששמעתי שיש מהמתירים שעדיין סוברים שעדיף להזריק בחזה, וכן באמת עמא דבר בכל השחיטות

לעומקו של דבר

חיים ושלו' כתב:
ריש גלותא כתב:באתר בחדרי חרדים התפרסמה הקלטה מהרב שוורץ משארית ישראל שאומר שהכל בלוף עיי"ש

השוחט של ר' חיים?

אכן

מההקלטה נראה שבאו להחתים או לעורר את הגרח"ק על עניין השחיטה דהעד"ח,
והרא"מ שוורץ אומר לבן שיחו שלא יחתימוהו בשו"א, שהכל שטויות, והתבטא בחריפות על אחד הרבנים המחמירים המעוררים שהוא אינטרסנט ושקרן

שמעתי שהראמ"ש עצמו במשך השנים כשהיה חסר לו עופות היה לוקח מהלולים של הע"ח המוזרקים ברגל אלא שאומר שמעתה לא יעשה זאת יותר

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 6:22 pm

לעומקו של דבר כתב:
חיים ושלו' כתב:
ריש גלותא כתב:באתר בחדרי חרדים התפרסמה הקלטה מהרב שוורץ משארית ישראל שאומר שהכל בלוף עיי"ש

השוחט של ר' חיים?

אכן

מההקלטה נראה שבאו להחתים או לעורר את הגרח"ק על עניין השחיטה דהעד"ח,
והרא"מ שוורץ אומר לבן שיחו שלא יחתימוהו בשו"א, שהכל שטויות, והתבטא בחריפות על אחד הרבנים המחמירים המעוררים שהוא אינטרסנט ושקרן

שמעתי שהראמ"ש עצמו במשך השנים כשהיה חסר לו עופות היה לוקח מהלולים של הע"ח המוזרקים ברגל אלא שאומר שמעתה לא יעשה זאת יותר

ואם הכל שטויות ושקר וכו' ככל הכינויים שקרא להם, אז למה להפסיק לקחת מלולים של העדה החרדית ?

לעומקו של דבר

לר' גימפעל

אני סיכמתי דעות רבנים, אם אתה טוען שיש כאלו שלא ביררו לפני שהחליטו, לחיי

בבד"צ הגרמ"ג הייתה ישיבה וכך הוחלט, גם ר' משה בויאר החליט כך אלו ידיעות ברורות ואין כל הכחשות על כך - וזאת יודעני (גם) מאנשים שביררו

ר"ש ברנדסדורפר הוא אחיו של ר"מ, שניהם מוצי"ם בעדה החרדית, ויש בד"צ שמורכב מחברי הבד"ץ, לא מבין את ההשגה שלך

לעומקו של דבר

גימפעל כתב:ואם הכל שטויות ושקר וכו' ככל הכינויים שקרא להם, אז למה להפסיק לקחת מלולים של העדה החרדית ?

שאלה נאה

אבל כל רב בעל שחיטה רוצה ששחיטתו תהיה כשרה לכו"ע בלי שום מעורר

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 6:30 pm

לעומקו של דבר כתב:לר' גימפעל

אני סיכמתי דעות רבנים, אם אתה טוען שיש כאלו שלא ביררו לפני שהחליטו, לחיי
הם ביררו אך לא הסבירו להמון העם מה דעתם
בבד"צ הגרמ"ג הייתה ישיבה וכך הוחלט, גם ר' משה בויאר החליט כך אלו ידיעות ברורות ואין כל הכחשות על כך - וזאת יודעני (גם) מאנשים שביררו
עדיין לא שמעתי משום בריה בעולם שראה פסק מפורט או לא מפורט מהבי"ד הנ"ל או מכל האישים שהזכרת
ר"ש ברנדסדורפר הוא אחיו של ר"מ, שניהם מוצי"ם בעדה החרדית, ויש בד"צ שמורכב מחברי הבד"ץ, לא מבין את ההשגה שלך

ר"ש הוא רב בועד השחיטה ולכן לא הבנתי למה אתה מחלק שהבד"ץ הכריעו כך וגם ר"ש הכריע כך, הרי הם גוף אחד,

דנים לפני חכמים

בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב

לעומקו של דבר

(איזה דיון אינפנטילי)
הבד"צ הם הרב טוביה ויס, הרב משה שטרנבוך, הרב נפתלי פרנקל, הרב יהושוע רוזנברגר, הרב יהודה פישר, וכו'

אם הרב ברנדסדורפר בוועד הכשרות לא ידעתי, ואם כן לחיי (גם את אחיו לא השמטתי למרות שיש לו שחיטה יחד עם ר"ד לנדאו)

לעומקו של דבר

דנים לפני חכמים כתב:

בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח

גם אני שמעתי כך באמת כדאי לברר

ומה קורה בשאר ההכשרים.

בשאר ההכשרים לא מזריקים ברגליים. התכוונת לשאול סתם על צומת הגידין?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 7:07 pm

לעומקו של דבר כתב:(איזה דיון אינפנטילי)
הבד"צ הם הרב טוביה ויס, הרב משה שטרנבוך, הרב נפתלי פרנקל, הרב יהושוע רוזנברגר, הרב יהודה פישר, וכו'

אם הרב ברנדסדורפר בוועד הכשרות לא ידעתי, ואם כן לחיי (גם את אחיו לא השמטתי למרות שיש לו שחיטה יחד עם ר"ד לנדאו)

אגב מר' נפתלי פרנקל התפרסם כאן פסק ישן שלו שריעותא בצומה"ג מטריפים, וכדעת הרב יברוב ור"מ ברנדסדורפר והרב שווימער.

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ד' מרץ 09, 2016 7:40 pm

היה תחילת השבוע ראיון מאוד מעניין בעניין עם כמה רבנים/מומחי כשרות ואנשי מקצוע מתחום הזריקות. שוה האזנה.
אם למאן דהו כאן יש גישה לאתר קול חי ואפשרות טכנית להורדה של הקלטות מאתר אינטרנט אשלח לו את הקישור למען יחכים את כולנו.
(אל דאגה, כל אחד וצד ימצא שם את אשר ליבו חפץ...)

לעומקו של דבר

גימפעל כתב:אגב מר' נפתלי פרנקל התפרסם כאן פסק ישן שלו שריעותא בצומה"ג מטריפים, וכדעת הרב יברוב ור"מ ברנדסדורפר והרב שווימער.

ראינו המכתב
מכל מקום דעתו כעת להתיר העופות למהדרין

דברים כהויתן · הודעהעל ידי **דברים כהויתן** » ד' מרץ 09, 2016 9:10 pm

דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב

השאלה אם יש בהם מיעוט המצוי כי אם לא אין בהם חובת בדיקה, לעומת צוה"ג שיש בזה מיעוט המצוי וממילא חובת בדיקה

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ד' מרץ 09, 2016 9:16 pm

===============================

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ד' מרץ 09, 2016 9:20 pm

עושה חדשות כתב:
גימפעל כתב:
עושה חדשות כתב:גימפעל חובב פעלעד וכו', תרשו לי לחדור לאשכולכם ע"מ לשאול שאילה עניינית.
אם נסכים לטענת הגר"נ יברוב שיש רוב של טריפות בתרנגולות עם הזריקות האלו, למה לא נאסור את אכילת הביצים, אם לא שנסדיר עליהם פיקוח מיוחד היכן קיבלו את הזריקות.
ואולי בתרנגולות מטילות הזריקות נעשות באופן אחר?
או שמא החילוק הוא אחר, כי באמת הרוב כשר, וכל הנידון הוא על חובת בדיקה מפני מיעוט המצוי, והחשש לד' הרמ"א דבאבדה הריאה אסור לאכול מפני שלא התקיימה חובת הבדיקה, וא"כ ביחס לביצים הרי א"א לבדוק.
ומ"מ איך נכניס עצמינו לספק גדול כ"כ (לטענת רנ"י) בעוד שאפשר להזריק במקום אחר?

אם אתה שותה חלב פרות תוכל לאכול גם ביצי תרנגולות.

אף אחד לא טען שיש רוב טריפות בפרות, משא"כ בנידון דנן. (ואמנם על הביצים המגיעות למכולת השכונתית כבר יש רוב, כי הרבה לא מזריקים בשוק).
אבל השאילה כאן היא עובדתית, האם גם למטילות יש את אותו החיסון וכו'?

מי טוען שבנידון דידן יש רוב?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מרץ 09, 2016 9:29 pm

מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:

כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.

מעניין למה אף אחד לא חושש לבעיות האחרות...יקוב הדין את ההר!

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ד' מרץ 09, 2016 9:46 pm

דברים כהויתן כתב:
דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב

השאלה אם יש בהם מיעוט המצוי כי אם לא אין בהם חובת בדיקה, לעומת צוה"ג שיש בזה מיעוט המצוי וממילא חובת בדיקה

לא הבנתי את התשובה. אם יש מיעוט המצוי וצריכים לבדוק את צוה"ג, אז לא היו צריכים להסיר את הקורקבנים עד אחרי הבדיקה.

צופה · הודעהעל ידי **צופה** » ד' מרץ 09, 2016 11:39 pm

מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:

כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.
ומפני כי אנו רואים מכתבים יוצאים זה בכה וזה בכה, כל אחד מציג המציאות שונה מחבירו, ונפש בני התורה כמהה לדעת מה מוסכם ומה בויכוח, אמרנו לפרש הדברים באופן השוה לכל נפש:
ונקדים כי הדברים מתייחסים רק לעובדות המסוכמות, מבלי להכנס לויכוח על העובדות.

כתב הרמ"א [יו"ד נו ט]: כל מקום שיש מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח, ונצרר הדם [היינו או נצרר הדם – לבו"ש ו אות ב ס"ק יג], מאחר שצריך בדיקה ואין אנו בקיאים בעוף, הוא טריפה.
ועיין לבו"ש שם שיש כאן ב' הלכות, א. אם נפוח, או נצרר דם אפילו קצת, בבשר, שכנגד צומת הגידין, צריך לחתוך את הבשר. ב. אחר שחותכין הבשר יש לבחון אם הבשר נרקב ונלקה או שיש שם צרורות דם הרבה. ואם מצא שאכן נרקב או יש שם צרורות דם הרבה עליו לבחון את שלמות הגידין, ולכן דינו טריפה שאין אנו בקיאים לבדוק את שלמות הגידין.
והנה מוסכם שהזריקות הנעשים במקום השוק שבו נמצא צומת הגידין, התגובה הראשונית של הגוף היא תגובה דלקתית. ודלקת מביאה גם למוגלה וגם להפרשות דמיות במקום, שכל זה בכלל נפוח או נצרר הדם.
אף שמבחינה למדנית ניתן לטעון שדלקת אינו טריפה, אך מוסכם שכיון שטריפות הם דברים הנקבעים לפי זמן חכמי הגמרא, כידוע מד' הרשב"א. לכן דלקת חשוב טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטרפות.
מה בכל זאת הנידון?
א. ההזרקה נעשית למעלה בשוק, שלא נגד צומת הגידין אלא קצת מעליהם, ולכן ברוב המקרים הדלקת אינה מגיעה עד כנגד הגידין. אבל במקרים רבים הדלקת מגיעה גם לשם.
ב. במקרים רבים שרואים אדמימות נגד הגידין אין יודעים האם זה דלקת או שזה החומר של ההזרקה. כמובן שזה לא נחשב ספק אלא חסרון ידיעה, שהלא מומחה וודאי מבחין בזה.
ג. כאן מגיע אכן שאלה בעלת שני צדדים, מה הדין במקרה בו אין דלקת אבל נשאר החומר נגד הגידין, והחומר גורם שם ללקותא, האם באופן זה מחוייבים אנו לבדוק את הגידין.
לפני שאנו מתקדמים נעתיק ד' הגר"ש בראנדסדארפער שכותב בשם העדה החרדית להכשיר:

הנה הרב שליט"א מתעלם ממה שכולם מעידים שפעמים רבות יש דלקת או ספק דלקת וכל התחייסותו רק לנדון ג'.
נמצינו למדים שטרם זכינו להתחייסות של תשובה מרבני הבד"ץ שליט"א בענין דלקת וספק דלקת.
וזה דבר מוסכם, ואף מחויב המציאות למבין פעילות ההזרקה שאמור ליצור דלקת.
כמדומה אכן שעיקר טענות המתירים נסוב סביב נדון ג' שאכן מסברא למדנית קשה לשמוע שחומר חצוני שאמור להתרפאות, יגרום דין טריפה, אף אם יום יומיים הוא גורם ללקותא.
ישנו נדון נוסף והוא קולתו של הגאון רבי מאיר בראנדסדארפער זיע"א בספרו סי' מח. שכתב שם שישנם ריעותות שסומכין אנו על בקיאותינו לבחון האם לא הגיע הלקותא לתוך הגידין. והשאלה היא באיזה ריעותות הסכים הגאון זצ"ל שעם ישראל סמך על הוראותיו, להקל. ומעיון בתוך תשובותיו, וממה שמוסרים תלמידיו לא הקל אלא בליחה שאינה מעצם הבשר, אבל דלקת בבשר מאן דכר שמיה, שזהו ריעותא בעצם, המחייבת אותנו לחשוש שתתפשט לגידין.
אמנם אכן אם בדקו שיש בשר בין המקום המודלק לגידין שהוא בריא בזה כתב הלבו"ש להקל, ועל זה גם נסמך שם הגאון זצ"ל.
לסיכום: אם אכן יבדקו כל עוף בשימת לב ויראו שאין דלקת בבשר שנגד הגיד, אין חשש, אבל מתוך כל הדברים והמכתבים נראה שאין נוהל כזה, וזה ברור לכל מבין איך מתנהל שחיטה כללית של אלפי עופות לכמה שעות.

נ"ב: הדברים נכתבו לעורר את חכמי בית המדרש ולא לקבוע הלכה למעשה.

מ"ש שדלקת חשובה טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, אינו ענין לכאן, כמובן שדלקת נחשבת לטריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, מכיון שהדלקת גורמת נפיחות.
בנדו"ד מפורש להדיא שהנפיחות עצמה לא אוסרת רק אם הבשר נרקב או שיש שם צרורות דם הרבה, במציאות במקרה שלפנינו גם אם נחשיב את מציאות הליחה הקרושה כנפיחות, [דבר שאינו ברור] מ"מ ודאי דאין זה בגדר רקבון ולא בגדר צרורות דם אפי' לא קצת כ"ש לא הרבה, כך שהליחה מצד עצמה אינה סיבה כלל לאסור, [מדברי הפוסקים נראה ברור שגם מוגלה ממש אינה אוסרת במקרה זה, שהרי מוגלה אינה רקבון ואינה צרירות דם הרבה, וודאי שהיתה קיימת במציאות, והרבה, כ"ש ליחה זו שאין ברור כלל שהיא מוגלה].
מש"כ רנ"י שדלקת מוסכם על הרבנים לאסור, כפיה"נ כוונתו לו עצמו ולאברכים היקרים שסביבו שמכנה אותם בתואר הגאון ר' וכו', לע"ע לא התבאר איך יכול ד"ז להתפרש בדברי הפוסקים שכתבו רקבון או צרירות דם הרבה, ואם לת"ח ששלח לך את המאמר יש פתרונים נא יפרש שיחתו.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 11:43 pm

לעומקו של דבר כתב:
גימפעל כתב:אגב מר' נפתלי פרנקל התפרסם כאן פסק ישן שלו שריעותא בצומה"ג מטריפים, וכדעת הרב יברוב ור"מ ברנדסדורפר והרב שווימער.

ראינו המכתב
מכל מקום דעתו כעת להתיר העופות למהדרין

הא גופא קשיא, אחרי מכתב מפורט שמסביר היטב את הבעיות והריעותות לחזור מזה ללא שום טענה ומענה עושה רושם לא טוב.
אגב כל דוברי העדה החרדית כאן נאלמו דום לגבי המכתב הנ"ל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 09, 2016 11:50 pm

דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב

אגב כדי להמחיש לציבוא את גודל האבסורד של הנידון הנוכחי עם האחראים על כשרות המאכלים כיום, הוא שאחרי ההוראה של לבדוק כל עוף במקום נוסף של צומה"ג דהיינו לא רק בחלק התחתון של הרגל (הצהוב) אלא גם למעלה ב'שוק', כדי להוציא מקו הייצור את העופות שהתפשטה בהם הדלקת גם בבשר ופגעה בצומה"ג,
הבדיקה הזו נעשית אחרי שמוציאים את הכבד, כלומר שאם מטריפים את העוף גם לדעת העדה"ח, את הכבד א"א לזהות והוא ייאכל ח"ו,
וזה ממחיש לדאבוננו את המצב הנוכחי שהכל ליצנות וכל הבדיקה זה רק להשתיק את הציבור וכמובן אח"כ תחזור הבעייה במלואה, והם לא חשבו לרגע על כשרות המאכלים.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 12:11 am

ר' שמואל אליעזר שטרן בבדיקת עופות במשרדי גלאט עוף, (האם זה מדגם מייצג ?)

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » ה' מרץ 10, 2016 12:34 am

גימפעל כתב:ר' שמואל אליעזר שטרן בבדיקת עופות במשרדי גלאט עוף, (האם זה מדגם מייצג ?)

האם אתה שונא העדה"ח כ"כ שאי אפשר לך שלא ללמוד חובה גם באופן הכי רחוקה?! וכי אתה באמת חושב שבמשרד הולך מישהו עם חלוק כחול ורשת נגד נפילת שער, כמו שרואים בתמונה. ברור שזה היה תוך המפעל. וכי יש חיוב להצטלם גם עם הפועלים הערבים. מה רע אם הם העדיפו חדר צדדי בלי כל הרעש שאפשר לבדוק הענין במתינות ויישוב הדעת. מאחר שהוא היה במפעל אין חשש שהוא נאלץ לבדוק עופות שהם הביאו אחר שנבחרו בקפידה. הוא היה יכול לבקש שיתנו לו לבדוק איזה עופות שהוא רצה. איני יודע מה שהוא עשה למעשה אבל אם יש בו אימון שהוא אינו פתי אין טעם לחשוד אותו שהוא נתן להם לעבוד עליו.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' מרץ 10, 2016 1:47 am

לעומקו של דבר

שכחתי לציין באופן כללי
שמשתיקתם של מנהיגי קהילות ניתן ללמוד בקלות שאינם סוברים כהמחמירים דאל"ה שתיקתם מכשול היא

לעומקו של דבר

נשתלח ע"י שולחי המיילים ואיני יודע מאי האי

הרב שמואל ברנסדורפר מרבני וועד השחיטה של ׳העדה החרדית׳ חושף בשיחה בלעדית: "בעקבות בקשת האדמו"ר מאמשינוב - הוצאנו הערב הוראה לשינוי מיקום הזריקה בעופות. מהיום נבצע את הזריקה למעלה באזור השוק. רק עוד 5 שבועות ימכרו בחנויות את העופות בהידור החדש, נקווה שזה יביא לסיום הפרשה".

מתאבק בעפר חכמים

צופה כתב:
מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:

כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.
ומפני כי אנו רואים מכתבים יוצאים זה בכה וזה בכה, כל אחד מציג המציאות שונה מחבירו, ונפש בני התורה כמהה לדעת מה מוסכם ומה בויכוח, אמרנו לפרש הדברים באופן השוה לכל נפש:
ונקדים כי הדברים מתייחסים רק לעובדות המסוכמות, מבלי להכנס לויכוח על העובדות.

כתב הרמ"א [יו"ד נו ט]: כל מקום שיש מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח, ונצרר הדם [היינו או נצרר הדם – לבו"ש ו אות ב ס"ק יג], מאחר שצריך בדיקה ואין אנו בקיאים בעוף, הוא טריפה.
ועיין לבו"ש שם שיש כאן ב' הלכות, א. אם נפוח, או נצרר דם אפילו קצת, בבשר, שכנגד צומת הגידין, צריך לחתוך את הבשר. ב. אחר שחותכין הבשר יש לבחון אם הבשר נרקב ונלקה או שיש שם צרורות דם הרבה. ואם מצא שאכן נרקב או יש שם צרורות דם הרבה עליו לבחון את שלמות הגידין, ולכן דינו טריפה שאין אנו בקיאים לבדוק את שלמות הגידין.
והנה מוסכם שהזריקות הנעשים במקום השוק שבו נמצא צומת הגידין, התגובה הראשונית של הגוף היא תגובה דלקתית. ודלקת מביאה גם למוגלה וגם להפרשות דמיות במקום, שכל זה בכלל נפוח או נצרר הדם.
אף שמבחינה למדנית ניתן לטעון שדלקת אינו טריפה, אך מוסכם שכיון שטריפות הם דברים הנקבעים לפי זמן חכמי הגמרא, כידוע מד' הרשב"א. לכן דלקת חשוב טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטרפות.
מה בכל זאת הנידון?
א. ההזרקה נעשית למעלה בשוק, שלא נגד צומת הגידין אלא קצת מעליהם, ולכן ברוב המקרים הדלקת אינה מגיעה עד כנגד הגידין. אבל במקרים רבים הדלקת מגיעה גם לשם.
ב. במקרים רבים שרואים אדמימות נגד הגידין אין יודעים האם זה דלקת או שזה החומר של ההזרקה. כמובן שזה לא נחשב ספק אלא חסרון ידיעה, שהלא מומחה וודאי מבחין בזה.
ג. כאן מגיע אכן שאלה בעלת שני צדדים, מה הדין במקרה בו אין דלקת אבל נשאר החומר נגד הגידין, והחומר גורם שם ללקותא, האם באופן זה מחוייבים אנו לבדוק את הגידין.
לפני שאנו מתקדמים נעתיק ד' הגר"ש בראנדסדארפער שכותב בשם העדה החרדית להכשיר:

הנה הרב שליט"א מתעלם ממה שכולם מעידים שפעמים רבות יש דלקת או ספק דלקת וכל התחייסותו רק לנדון ג'.
נמצינו למדים שטרם זכינו להתחייסות של תשובה מרבני הבד"ץ שליט"א בענין דלקת וספק דלקת.
וזה דבר מוסכם, ואף מחויב המציאות למבין פעילות ההזרקה שאמור ליצור דלקת.
כמדומה אכן שעיקר טענות המתירים נסוב סביב נדון ג' שאכן מסברא למדנית קשה לשמוע שחומר חצוני שאמור להתרפאות, יגרום דין טריפה, אף אם יום יומיים הוא גורם ללקותא.
ישנו נדון נוסף והוא קולתו של הגאון רבי מאיר בראנדסדארפער זיע"א בספרו סי' מח. שכתב שם שישנם ריעותות שסומכין אנו על בקיאותינו לבחון האם לא הגיע הלקותא לתוך הגידין. והשאלה היא באיזה ריעותות הסכים הגאון זצ"ל שעם ישראל סמך על הוראותיו, להקל. ומעיון בתוך תשובותיו, וממה שמוסרים תלמידיו לא הקל אלא בליחה שאינה מעצם הבשר, אבל דלקת בבשר מאן דכר שמיה, שזהו ריעותא בעצם, המחייבת אותנו לחשוש שתתפשט לגידין.
אמנם אכן אם בדקו שיש בשר בין המקום המודלק לגידין שהוא בריא בזה כתב הלבו"ש להקל, ועל זה גם נסמך שם הגאון זצ"ל.
לסיכום: אם אכן יבדקו כל עוף בשימת לב ויראו שאין דלקת בבשר שנגד הגיד, אין חשש, אבל מתוך כל הדברים והמכתבים נראה שאין נוהל כזה, וזה ברור לכל מבין איך מתנהל שחיטה כללית של אלפי עופות לכמה שעות.

נ"ב: הדברים נכתבו לעורר את חכמי בית המדרש ולא לקבוע הלכה למעשה.

מ"ש שדלקת חשובה טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, אינו ענין לכאן, כמובן שדלקת נחשבת לטריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, מכיון שהדלקת גורמת נפיחות.
בנדו"ד מפורש להדיא שהנפיחות עצמה לא אוסרת רק אם הבשר נרקב או שיש שם צרורות דם הרבה, במציאות במקרה שלפנינו גם אם נחשיב את מציאות הליחה הקרושה כנפיחות, [דבר שאינו ברור] מ"מ ודאי דאין זה בגדר רקבון ולא בגדר צרורות דם אפי' לא קצת כ"ש לא הרבה, כך שהליחה מצד עצמה אינה סיבה כלל לאסור, [מדברי הפוסקים נראה ברור שגם מוגלה ממש אינה אוסרת במקרה זה, שהרי מוגלה אינה רקבון ואינה צרירות דם הרבה, כ"ש ליחה זו שאין ברור כלל שהיא מוגלה].
מש"כ רנ"י שדלקת מוסכם על הרבנים לאסור, כפיה"נ כוונתו לו עצמו ולאברכים היקרים שסביבו שמכנה אותם בתואר הגאון ר' וכו', לע"ע לא התבאר איך יכול ד"ז להתפרש בדברי הפוסקים שכתבו רקבון או צרירות דם הרבה, ואם לת"ח ששלח לך את המאמר יש פתרונים נא יפרש שיחתו.

כל דברי הרב הצופה אמת וצדק, והמתמיה שאחרי שהמנין כתב שדלקת זה ודאי בעיה, עוד הוסיף נדון ג' של שאלה בעלת שתי צדדים, 'מה הדין במקרה בו אין דלקת אבל נשאר החומר נגד הגידין, והחומר גורם שם ללקותא, האם באופן זה מחוייבים אנו לבדוק את הגידין', וכל קורא מתמיה, גם אם הצלחת לבלבל אותנו שנטעה שדלקת זה בעיה כאילו יש כאן רקבון או צרירות דם הרבה, אבל מה הבעיה בחומר בלי דלקת, הרי זה ודאי אינו שייך לדברי הפוסקים שפסקו שמחמירים רק ברקבון או בצרירות דם הרבה, ומה הכונה שהחומר גורם של ללוקתא, אם זה מצד שהוא חומר שונה מהבשר, הרי זה ודאי כשר לפי דברי הפוסקים וכנ"ל שאין זה לא רקבון ולא צרירות דם הרבה, ואם הכונה שזה גורם בעיות אחרות בגידים, זה ודאי לא הוכח וע"ז ודאי יש ויכוח, ולא סתם ויכוח אלא כל אחד אינו מבין כלל שפת רעהו.
בשלהי הדברים יש להוסיף שמש''כ הרב המנין 'במקרים רבים שרואים אדמימות נגד הגידין אין יודעים האם זה דלקת או שזה החומר של ההזרקה וכו', בזה הוא צודק שהוא לא מביא עובדות שיש עליהם ויכוח, כיון ששני הצדדים מודים שזה לא כך, הנדון הוא על הליחה הקרושה שעליה אין יודעים אם היא שיירים של חומר ההזרקה או סוג מסוים של דלקת, כפי הנראה דלקת לא פעילה [ואולי דלקת שבעבר היתה פעילה], ואין מקרה של אדמומית שאולי זה שירים של החומר, אם יש אדמומית, זה אולי דלקת פעילה אולי צרירות דם קצת, אבל שוב זה ודאי לא רקבון, וודאי לא צרירות דם הרבה.

שומע · הודעהעל ידי **שומע** » ה' מרץ 10, 2016 8:49 am

הרבנים בויאר ופרידמן מתירים בהחלט. וזאת משיחה ארוכה עם אחד מהם. שאלתי במפורש את האחד אם גם השני מתיר והתשובה כמובן חיובית. נכון לסוף שבוע שעבר.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 10:28 am

מכתב הרב פרנקל - ערב ר''ח אדר ב' תשע''ו.pdf: (200.73 KiB) הורד 333 פעמים

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 10:36 am

לעומקו של דבר כתב:נשתלח ע"י שולחי המיילים ואיני יודע מאי האי

הרב שמואל ברנסדורפר מרבני וועד השחיטה של ׳העדה החרדית׳ חושף בשיחה בלעדית: "בעקבות בקשת האדמו"ר מאמשינוב - הוצאנו הערב הוראה לשינוי מיקום הזריקה בעופות. מהיום נבצע את הזריקה למעלה באזור השוק. רק עוד 5 שבועות ימכרו בחנויות את העופות בהידור החדש, נקווה שזה יביא לסיום הפרשה".

כמובן שאני מאוד מקווה שהם אכן תפסו את עצמם, אך כנראה שכוונתך ל'ירך' ולא ב'שוק' (מה שנקרא בלשון העם המשולש).
ואגב מה דינם של עופות שנמכרים היום בחנויות עם מקום הזריקות ב'שו' מקום שמטריף את צומה"ג.

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ה' מרץ 10, 2016 10:48 am

גם זו לטובה כתב:.

מה רצית עם התמונה, האם בגלל שיש שינוי מראה על הגיד זה מטריף אותו? כנראה מעולם לא למדת ההלכה, ויעויי' שם בש"ך ששינוי מראה אינו מטריף.
ושינוי העובי מאן יימר?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 10:58 am

גימפעל כתב:
מכתב הרב פרנקל - ערב ר''ח אדר ב' תשע''ו.pdf

במכתב הנוכחי של הרב פרנקל, הוא מסביר שאינו סותר את המכתב הקודם מלפני שנתיים אלא שכיום מוציאים ומטריפים את כל אלו שיש בהם חשש ריעותא,
ואם אכן כמו שהוא כותב שמטריפים, האם כוונתו היא כיום אחרי שהעמידו בודקים נוספים כהודעת העדה החרדית ב'הבהרת דברים' מי"ז אדר, או שבמשך כל השנתיים כך היה ?
אך בכל אופן להלכה מודה הוא שאכן עוף עם ריעותא הוי טריפה. (ודלא כדעת הבעלי בתים חשובים דפה..)

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מרץ 10, 2016 12:37 pm

: מכתב הרב פרנקל - ערב ר''ח אדר ב' תשע''ו.jpg (82.79 KiB) נצפה 9827 פעמים

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 3:06 pm

דעת מרן בעל ה'קנה בשם' בעניין ריעותא שיורדת בקל שאי אפשר להתירו. (ודלא כמו שכתב בנו ר"ש בשמו)

: סוף אות ב.jpg (62.23 KiB) נצפה 9775 פעמים

התשובה הנ"ל במלואה

קנה בשם חלק ב.pdf: (238.32 KiB) הורד 436 פעמים

לעומקו של דבר

גימפעל כתב:אך כנראה שכוונתך ל'ירך' ולא ב'שוק' (מה שנקרא בלשון העם המשולש).

אני אין כוונתי לדבר כי אם ציטטתי משהו שמישהו שלח

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' מרץ 10, 2016 5:15 pm

תשובות והנהגות.pdf: (1.56 MiB) הורד 292 פעמים

קרדיט ל'ארזי ביתר'
וממנו ילמדו לעזור איש לרעהו.

דנים לפני חכמים

חיים ושלו' כתב:
גם זו לטובה כתב:.

מה רצית עם התמונה, האם בגלל שיש שינוי מראה על הגיד זה מטריף אותו? כנראה מעולם לא למדת ההלכה, ויעויי' שם בש"ך ששינוי מראה אינו מטריף.
ושינוי העובי מאן יימר?

יש הבדל בין שינוי מראה בבשר לבין שינוי מראה בגיד עיין רמ"א סוף סי' נ'. עיין עוד בספר דברי סופרים להגאון רבי נחום יברוב בהלכות טריפת העצמות

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ה' מרץ 10, 2016 5:39 pm

אחרי דבריו של ר' מפתלי פרנקל שליט"א, בו הוא כותב שבדקו עוף והיה בסדר, אח"כ מלחו, ואחרי המליחה בדקו שוב ומצאו שהגיד שלו נעשה זיגזג,
איני רואה יותר שום מקום לטענותיו של הרב יברוב, כי כל מה שבדק היה מהחנויות אחיר המליחה והקפאה ושאר מרעין בישין... וממילא אין משם ראיה כפי שהוכח במציאות.
וזה מיישב על התמיהה שמצד אחד לא מכירים את הרב יברוב כשקרן ומצד שני אף אחד בעולם לא מסוגל למצוא במשחטה גידים קרועים ושחורים כזפת וכו',
והתשובה פשוטה שיברוב בדק מהחנות והרבנים בדקו במשחטה לפני המליחה...

לא לחינם ישנם רבנים גדולים ומפורסמים כאלו המכירים אישית את הרב יברוב והם אף שכנים שלו שפשוט צוחקים...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר