לעומקו של דבר כתב:אני מנסה לסכם קצת את דעות הרבנים
דעת הר"נ יברוב להחמיר שיש בעופות הבד"צ חלק (מיעוט המצוי ?) שהם טריפה
וכ"ד הר"מ בראדנסדורפר
וכ"ד הר"ד שווימער
דעת בד"צ העדה החרדית להתיר בשופי לא נתברר מספיק דעתם (לא בעופות אלא בסוגייא של הלכות טריפות) אם אין חשש כלל ואי"צ כלל לבדוק או שצריך בדיקה כדין מיעוט המצוי ואלו שפשט הדלקת בבשר הם טריפה
וכן דעת הר"מ גרוס ובי"ד שמועה לא מבוססת
כן דעת הר"מ (בהר"י) בויאר והר"צ פרידמן שהתירו לכתחילה גם את מה שהבודקים מורידים כנ"ל
וכן דעת הרש"א כנ"ל
וכן דעת הר"ש ברנדסדורפר הוא חלק מהבד"ץ
וכן דעת הרש"א שטרן לא ברור אם כוונתו שכשרים אחרי הבדיקות או שאי"צ כלל לבדוק
וכן דעת הרא"מ שוורץ (הקולגה של רנ"י בשארית)
אלא ששמעתי שיש מהמתירים שעדיין סוברים שעדיף להזריק בחזה, וכן באמת עמא דבר בכל השחיטות
חיים ושלו' כתב:ריש גלותא כתב:באתר בחדרי חרדים התפרסמה הקלטה מהרב שוורץ משארית ישראל שאומר שהכל בלוף עיי"ש
השוחט של ר' חיים?
לעומקו של דבר כתב:חיים ושלו' כתב:ריש גלותא כתב:באתר בחדרי חרדים התפרסמה הקלטה מהרב שוורץ משארית ישראל שאומר שהכל בלוף עיי"ש
השוחט של ר' חיים?
אכן
מההקלטה נראה שבאו להחתים או לעורר את הגרח"ק על עניין השחיטה דהעד"ח,
והרא"מ שוורץ אומר לבן שיחו שלא יחתימוהו בשו"א, שהכל שטויות, והתבטא בחריפות על אחד הרבנים המחמירים המעוררים שהוא אינטרסנט ושקרן
שמעתי שהראמ"ש עצמו במשך השנים כשהיה חסר לו עופות היה לוקח מהלולים של הע"ח המוזרקים ברגל אלא שאומר שמעתה לא יעשה זאת יותר
גימפעל כתב:ואם הכל שטויות ושקר וכו' ככל הכינויים שקרא להם, אז למה להפסיק לקחת מלולים של העדה החרדית ?
לעומקו של דבר כתב:לר' גימפעל
אני סיכמתי דעות רבנים, אם אתה טוען שיש כאלו שלא ביררו לפני שהחליטו, לחיי
הם ביררו אך לא הסבירו להמון העם מה דעתם
בבד"צ הגרמ"ג הייתה ישיבה וכך הוחלט, גם ר' משה בויאר החליט כך אלו ידיעות ברורות ואין כל הכחשות על כך - וזאת יודעני (גם) מאנשים שביררו
עדיין לא שמעתי משום בריה בעולם שראה פסק מפורט או לא מפורט מהבי"ד הנ"ל או מכל האישים שהזכרת
ר"ש ברנדסדורפר הוא אחיו של ר"מ, שניהם מוצי"ם בעדה החרדית, ויש בד"צ שמורכב מחברי הבד"ץ, לא מבין את ההשגה שלך
בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח
ומה קורה בשאר ההכשרים.
לעומקו של דבר כתב:(איזה דיון אינפנטילי)
הבד"צ הם הרב טוביה ויס, הרב משה שטרנבוך, הרב נפתלי פרנקל, הרב יהושוע רוזנברגר, הרב יהודה פישר, וכו'
אם הרב ברנדסדורפר בוועד הכשרות לא ידעתי, ואם כן לחיי (גם את אחיו לא השמטתי למרות שיש לו שחיטה יחד עם ר"ד לנדאו)
גימפעל כתב:אגב מר' נפתלי פרנקל התפרסם כאן פסק ישן שלו שריעותא בצומה"ג מטריפים, וכדעת הרב יברוב ור"מ ברנדסדורפר והרב שווימער.
דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב
עושה חדשות כתב:גימפעל כתב:עושה חדשות כתב:גימפעל חובב פעלעד וכו', תרשו לי לחדור לאשכולכם ע"מ לשאול שאילה עניינית.
אם נסכים לטענת הגר"נ יברוב שיש רוב של טריפות בתרנגולות עם הזריקות האלו, למה לא נאסור את אכילת הביצים, אם לא שנסדיר עליהם פיקוח מיוחד היכן קיבלו את הזריקות.
ואולי בתרנגולות מטילות הזריקות נעשות באופן אחר?
או שמא החילוק הוא אחר, כי באמת הרוב כשר, וכל הנידון הוא על חובת בדיקה מפני מיעוט המצוי, והחשש לד' הרמ"א דבאבדה הריאה אסור לאכול מפני שלא התקיימה חובת הבדיקה, וא"כ ביחס לביצים הרי א"א לבדוק.
ומ"מ איך נכניס עצמינו לספק גדול כ"כ (לטענת רנ"י) בעוד שאפשר להזריק במקום אחר?
אם אתה שותה חלב פרות תוכל לאכול גם ביצי תרנגולות.
אף אחד לא טען שיש רוב טריפות בפרות, משא"כ בנידון דנן. (ואמנם על הביצים המגיעות למכולת השכונתית כבר יש רוב, כי הרבה לא מזריקים בשוק).
אבל השאילה כאן היא עובדתית, האם גם למטילות יש את אותו החיסון וכו'?
מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:
כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.
דברים כהויתן כתב:דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב
השאלה אם יש בהם מיעוט המצוי כי אם לא אין בהם חובת בדיקה, לעומת צוה"ג שיש בזה מיעוט המצוי וממילא חובת בדיקה
מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:
כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.
ומפני כי אנו רואים מכתבים יוצאים זה בכה וזה בכה, כל אחד מציג המציאות שונה מחבירו, ונפש בני התורה כמהה לדעת מה מוסכם ומה בויכוח, אמרנו לפרש הדברים באופן השוה לכל נפש:
ונקדים כי הדברים מתייחסים רק לעובדות המסוכמות, מבלי להכנס לויכוח על העובדות.
כתב הרמ"א [יו"ד נו ט]: כל מקום שיש מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח, ונצרר הדם [היינו או נצרר הדם – לבו"ש ו אות ב ס"ק יג], מאחר שצריך בדיקה ואין אנו בקיאים בעוף, הוא טריפה.
ועיין לבו"ש שם שיש כאן ב' הלכות, א. אם נפוח, או נצרר דם אפילו קצת, בבשר, שכנגד צומת הגידין, צריך לחתוך את הבשר. ב. אחר שחותכין הבשר יש לבחון אם הבשר נרקב ונלקה או שיש שם צרורות דם הרבה. ואם מצא שאכן נרקב או יש שם צרורות דם הרבה עליו לבחון את שלמות הגידין, ולכן דינו טריפה שאין אנו בקיאים לבדוק את שלמות הגידין.
והנה מוסכם שהזריקות הנעשים במקום השוק שבו נמצא צומת הגידין, התגובה הראשונית של הגוף היא תגובה דלקתית. ודלקת מביאה גם למוגלה וגם להפרשות דמיות במקום, שכל זה בכלל נפוח או נצרר הדם.
אף שמבחינה למדנית ניתן לטעון שדלקת אינו טריפה, אך מוסכם שכיון שטריפות הם דברים הנקבעים לפי זמן חכמי הגמרא, כידוע מד' הרשב"א. לכן דלקת חשוב טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטרפות.
מה בכל זאת הנידון?
א. ההזרקה נעשית למעלה בשוק, שלא נגד צומת הגידין אלא קצת מעליהם, ולכן ברוב המקרים הדלקת אינה מגיעה עד כנגד הגידין. אבל במקרים רבים הדלקת מגיעה גם לשם.
ב. במקרים רבים שרואים אדמימות נגד הגידין אין יודעים האם זה דלקת או שזה החומר של ההזרקה. כמובן שזה לא נחשב ספק אלא חסרון ידיעה, שהלא מומחה וודאי מבחין בזה.
ג. כאן מגיע אכן שאלה בעלת שני צדדים, מה הדין במקרה בו אין דלקת אבל נשאר החומר נגד הגידין, והחומר גורם שם ללקותא, האם באופן זה מחוייבים אנו לבדוק את הגידין.
לפני שאנו מתקדמים נעתיק ד' הגר"ש בראנדסדארפער שכותב בשם העדה החרדית להכשיר:
הנה הרב שליט"א מתעלם ממה שכולם מעידים שפעמים רבות יש דלקת או ספק דלקת וכל התחייסותו רק לנדון ג'.
נמצינו למדים שטרם זכינו להתחייסות של תשובה מרבני הבד"ץ שליט"א בענין דלקת וספק דלקת.
וזה דבר מוסכם, ואף מחויב המציאות למבין פעילות ההזרקה שאמור ליצור דלקת.
כמדומה אכן שעיקר טענות המתירים נסוב סביב נדון ג' שאכן מסברא למדנית קשה לשמוע שחומר חצוני שאמור להתרפאות, יגרום דין טריפה, אף אם יום יומיים הוא גורם ללקותא.
ישנו נדון נוסף והוא קולתו של הגאון רבי מאיר בראנדסדארפער זיע"א בספרו סי' מח. שכתב שם שישנם ריעותות שסומכין אנו על בקיאותינו לבחון האם לא הגיע הלקותא לתוך הגידין. והשאלה היא באיזה ריעותות הסכים הגאון זצ"ל שעם ישראל סמך על הוראותיו, להקל. ומעיון בתוך תשובותיו, וממה שמוסרים תלמידיו לא הקל אלא בליחה שאינה מעצם הבשר, אבל דלקת בבשר מאן דכר שמיה, שזהו ריעותא בעצם, המחייבת אותנו לחשוש שתתפשט לגידין.
אמנם אכן אם בדקו שיש בשר בין המקום המודלק לגידין שהוא בריא בזה כתב הלבו"ש להקל, ועל זה גם נסמך שם הגאון זצ"ל.
לסיכום: אם אכן יבדקו כל עוף בשימת לב ויראו שאין דלקת בבשר שנגד הגיד, אין חשש, אבל מתוך כל הדברים והמכתבים נראה שאין נוהל כזה, וזה ברור לכל מבין איך מתנהל שחיטה כללית של אלפי עופות לכמה שעות.
נ"ב: הדברים נכתבו לעורר את חכמי בית המדרש ולא לקבוע הלכה למעשה.
לעומקו של דבר כתב:גימפעל כתב:אגב מר' נפתלי פרנקל התפרסם כאן פסק ישן שלו שריעותא בצומה"ג מטריפים, וכדעת הרב יברוב ור"מ ברנדסדורפר והרב שווימער.
ראינו המכתב
מכל מקום דעתו כעת להתיר העופות למהדרין
דנים לפני חכמים כתב:בקשת סיוע במידע, האם זה נכון שהקורקבנים מוסרים מהעוף עוד לפני הבדיקות, עקב בעייה טכנית ואינם נבדקים כלל וסומכים על ביטול ברוב, מה קורה בעדה"ח ומה קורה בשאר ההכשרים.
השאלה ברורה כי אם אכן כך מדוע בודקים צומת הגידין או שאר דברים שיסמכו על רוב
גימפעל כתב:ר' שמואל אליעזר שטרן בבדיקת עופות במשרדי גלאט עוף, (האם זה מדגם מייצג ?)
הרב שמואל ברנסדורפר מרבני וועד השחיטה של ׳העדה החרדית׳ חושף בשיחה בלעדית: "בעקבות בקשת האדמו"ר מאמשינוב - הוצאנו הערב הוראה לשינוי מיקום הזריקה בעופות. מהיום נבצע את הזריקה למעלה באזור השוק. רק עוד 5 שבועות ימכרו בחנויות את העופות בהידור החדש, נקווה שזה יביא לסיום הפרשה".
צופה כתב:מנין כתב:קיבלתי מחכם אחד וז"ל:
כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמירו בכל שאר איסורין, עד שהיו חוששין מאוד לכל דבר, וזה מפני שהוא מזיק לנפש כמו דבר ארסיי. עיי"ש באורך חומר הענין.
ומפני כי אנו רואים מכתבים יוצאים זה בכה וזה בכה, כל אחד מציג המציאות שונה מחבירו, ונפש בני התורה כמהה לדעת מה מוסכם ומה בויכוח, אמרנו לפרש הדברים באופן השוה לכל נפש:
ונקדים כי הדברים מתייחסים רק לעובדות המסוכמות, מבלי להכנס לויכוח על העובדות.
כתב הרמ"א [יו"ד נו ט]: כל מקום שיש מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח, ונצרר הדם [היינו או נצרר הדם – לבו"ש ו אות ב ס"ק יג], מאחר שצריך בדיקה ואין אנו בקיאים בעוף, הוא טריפה.
ועיין לבו"ש שם שיש כאן ב' הלכות, א. אם נפוח, או נצרר דם אפילו קצת, בבשר, שכנגד צומת הגידין, צריך לחתוך את הבשר. ב. אחר שחותכין הבשר יש לבחון אם הבשר נרקב ונלקה או שיש שם צרורות דם הרבה. ואם מצא שאכן נרקב או יש שם צרורות דם הרבה עליו לבחון את שלמות הגידין, ולכן דינו טריפה שאין אנו בקיאים לבדוק את שלמות הגידין.
והנה מוסכם שהזריקות הנעשים במקום השוק שבו נמצא צומת הגידין, התגובה הראשונית של הגוף היא תגובה דלקתית. ודלקת מביאה גם למוגלה וגם להפרשות דמיות במקום, שכל זה בכלל נפוח או נצרר הדם.
אף שמבחינה למדנית ניתן לטעון שדלקת אינו טריפה, אך מוסכם שכיון שטריפות הם דברים הנקבעים לפי זמן חכמי הגמרא, כידוע מד' הרשב"א. לכן דלקת חשוב טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטרפות.
מה בכל זאת הנידון?
א. ההזרקה נעשית למעלה בשוק, שלא נגד צומת הגידין אלא קצת מעליהם, ולכן ברוב המקרים הדלקת אינה מגיעה עד כנגד הגידין. אבל במקרים רבים הדלקת מגיעה גם לשם.
ב. במקרים רבים שרואים אדמימות נגד הגידין אין יודעים האם זה דלקת או שזה החומר של ההזרקה. כמובן שזה לא נחשב ספק אלא חסרון ידיעה, שהלא מומחה וודאי מבחין בזה.
ג. כאן מגיע אכן שאלה בעלת שני צדדים, מה הדין במקרה בו אין דלקת אבל נשאר החומר נגד הגידין, והחומר גורם שם ללקותא, האם באופן זה מחוייבים אנו לבדוק את הגידין.
לפני שאנו מתקדמים נעתיק ד' הגר"ש בראנדסדארפער שכותב בשם העדה החרדית להכשיר:
הנה הרב שליט"א מתעלם ממה שכולם מעידים שפעמים רבות יש דלקת או ספק דלקת וכל התחייסותו רק לנדון ג'.
נמצינו למדים שטרם זכינו להתחייסות של תשובה מרבני הבד"ץ שליט"א בענין דלקת וספק דלקת.
וזה דבר מוסכם, ואף מחויב המציאות למבין פעילות ההזרקה שאמור ליצור דלקת.
כמדומה אכן שעיקר טענות המתירים נסוב סביב נדון ג' שאכן מסברא למדנית קשה לשמוע שחומר חצוני שאמור להתרפאות, יגרום דין טריפה, אף אם יום יומיים הוא גורם ללקותא.
ישנו נדון נוסף והוא קולתו של הגאון רבי מאיר בראנדסדארפער זיע"א בספרו סי' מח. שכתב שם שישנם ריעותות שסומכין אנו על בקיאותינו לבחון האם לא הגיע הלקותא לתוך הגידין. והשאלה היא באיזה ריעותות הסכים הגאון זצ"ל שעם ישראל סמך על הוראותיו, להקל. ומעיון בתוך תשובותיו, וממה שמוסרים תלמידיו לא הקל אלא בליחה שאינה מעצם הבשר, אבל דלקת בבשר מאן דכר שמיה, שזהו ריעותא בעצם, המחייבת אותנו לחשוש שתתפשט לגידין.
אמנם אכן אם בדקו שיש בשר בין המקום המודלק לגידין שהוא בריא בזה כתב הלבו"ש להקל, ועל זה גם נסמך שם הגאון זצ"ל.
לסיכום: אם אכן יבדקו כל עוף בשימת לב ויראו שאין דלקת בבשר שנגד הגיד, אין חשש, אבל מתוך כל הדברים והמכתבים נראה שאין נוהל כזה, וזה ברור לכל מבין איך מתנהל שחיטה כללית של אלפי עופות לכמה שעות.
נ"ב: הדברים נכתבו לעורר את חכמי בית המדרש ולא לקבוע הלכה למעשה.
מ"ש שדלקת חשובה טריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, אינו ענין לכאן, כמובן שדלקת נחשבת לטריפה במקום שנפיחות נחשבת לטריפה, מכיון שהדלקת גורמת נפיחות.
בנדו"ד מפורש להדיא שהנפיחות עצמה לא אוסרת רק אם הבשר נרקב או שיש שם צרורות דם הרבה, במציאות במקרה שלפנינו גם אם נחשיב את מציאות הליחה הקרושה כנפיחות, [דבר שאינו ברור] מ"מ ודאי דאין זה בגדר רקבון ולא בגדר צרורות דם אפי' לא קצת כ"ש לא הרבה, כך שהליחה מצד עצמה אינה סיבה כלל לאסור, [מדברי הפוסקים נראה ברור שגם מוגלה ממש אינה אוסרת במקרה זה, שהרי מוגלה אינה רקבון ואינה צרירות דם הרבה, כ"ש ליחה זו שאין ברור כלל שהיא מוגלה].
מש"כ רנ"י שדלקת מוסכם על הרבנים לאסור, כפיה"נ כוונתו לו עצמו ולאברכים היקרים שסביבו שמכנה אותם בתואר הגאון ר' וכו', לע"ע לא התבאר איך יכול ד"ז להתפרש בדברי הפוסקים שכתבו רקבון או צרירות דם הרבה, ואם לת"ח ששלח לך את המאמר יש פתרונים נא יפרש שיחתו.
לעומקו של דבר כתב:נשתלח ע"י שולחי המיילים ואיני יודע מאי האיהרב שמואל ברנסדורפר מרבני וועד השחיטה של ׳העדה החרדית׳ חושף בשיחה בלעדית: "בעקבות בקשת האדמו"ר מאמשינוב - הוצאנו הערב הוראה לשינוי מיקום הזריקה בעופות. מהיום נבצע את הזריקה למעלה באזור השוק. רק עוד 5 שבועות ימכרו בחנויות את העופות בהידור החדש, נקווה שזה יביא לסיום הפרשה".
גם זו לטובה כתב:.
גימפעל כתב:
גימפעל כתב:אך כנראה שכוונתך ל'ירך' ולא ב'שוק' (מה שנקרא בלשון העם המשולש).
חיים ושלו' כתב:גם זו לטובה כתב:.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 518 אורחים