להמתין לש"ץ לאמירת ישתבח

[גימפעל]

בסי' נג ס"ק ט' מביא המ"ב מהמג"א, שיחיד לא ימתין לש"ץ לאמירת ישתבח, אלא מיד אחרי פסוקי דזמרה יאמר ישתבח, ורק הש"ץ ימתין עד אמרית קדיש,
ולמעשה עמא דבר לא נוהג כך.

[עזריאל ברגר]

ראוי להאיר, שבשו"ע הרב השמיט דין זה דהיחיד.
אבל בקצות-השולחן הביאו.
וצ"ע.

[גימפעל]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

[עזריאל ברגר]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

אני באופן אישי נוהג כמג"א שהובא בקצוה"ש, ומה שהשמיטו אדמו"ר הזקן - יש ליישב.

[גימפעל]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

אני באופן אישי נוהג כמג"א שהובא בקצוה"ש, ומה שהשמיטו אדמו"ר הזקן - יש ליישב.

האין בכתובים ע"כ ?

[סתם איש]

בשבת יותר בולט המנהג להמתין.

[עזריאל ברגר]

בשבת יותר בולט המנהג להמתין.

בשבת רבים ממתינים ב"שוכן עד", ואולי יש מקום לחלק.

[עזריאל ברגר]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

אני באופן אישי נוהג כמג"א שהובא בקצוה"ש, ומה שהשמיטו אדמו"ר הזקן - יש ליישב.

האין בכתובים ע"כ ?

לא מצאתי (כי לא חיפשתי).

[גימפעל]

בשבת יותר בולט המנהג להמתין.

ואכן במ"ב מדגיש יותר שכן הדין בשבת, שלא להמתין.

[מקורות]

ראה מנהג המנחת אלעזר כמובא בס' דרכי חיים ושלום.

גם נדמה לי שבקרלין נוהגים לחכות לש"ץ אצל "ביום ההוא", ובכך מסמיכים "אחד" ל"ישתבח" כמובא בדרכי חיים ושלום שם.

[ארזי ביתר]

אאל"ט, בבאבוב [ומסתמא בכל בית צאנז], נוהגים בצפרא דשבתא, שהקהל אומר את 'ובמקהלות' ו'ישתבח' ברצף, ולאחר מכן החזן חוזר על שני הקטעים ברצף.

[גימפעל]

אאל"ט, בבאבוב [ומסתמא בכל בית צאנז], נוהגים בצפרא דשבתא, שהקהל אומר את 'ובמקהלות' ו'ישתבח' ברצף, ולאחר מכן החזן חוזר על שני הקטעים ברצף.

גם בסאטמאר ראיתי שנוהגים כך.

[גימפעל]

בקובץ המצורף מנסה הכותב להסביר שאין השועה"ר חולק על המג"א בזה.

[ישועה בקרוב]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

אני באופן אישי נוהג כמג"א שהובא בקצוה"ש, ומה שהשמיטו אדמו"ר הזקן - יש ליישב.

כיצד ניתן ליישב?

[עזריאל ברגר]

אך למעשה כיצד יש לנהוג ?

אני באופן אישי נוהג כמג"א שהובא בקצוה"ש, ומה שהשמיטו אדמו"ר הזקן - יש ליישב.

כיצד ניתן ליישב?

א. עיין בקובץ המצורף בהודעה הקודמת.
ב. לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה, אבל הקצוה"ש היה דבוק בדברי רבינו הזקן במיוחד, ואם הוא כתב כך - כנראה שהוא סבור שאין כאן מחלוקת.

[חיימקה]

בסי' נג ס"ק ט' מביא המ"ב מהמג"א, שיחיד לא ימתין לש"ץ לאמירת ישתבח, אלא מיד אחרי פסוקי דזמרה יאמר ישתבח, ורק הש"ץ ימתין עד אמרית קדיש,
ולמעשה עמא דבר לא נוהג כך.

במחילה העם שלא עושה כך פשוט כי איננו מודע לכך וכמו עוד אלף ואחד דברים

מה לעשות יוסיף דעת יוסיף מכאוב וכמאמר הקוצקר יוסיף דעת אפילו שיוסיף מכאוב

[ישועה בקרוב]

לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה, אבל הקצוה"ש היה דבוק בדברי רבינו הזקן במיוחד, ואם הוא כתב כך - כנראה שהוא סבור שאין כאן מחלוקת.

להעיר שבד"כ זה אינו כך וראה לדוגמא בסימן רנג בקו"א סקי"א לקראת הסוף.
האם נושא זה נזכר בספר של פרקש כללי הפוסקים וההוראה? א"כ היכן?

[עזריאל ברגר]

לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה, אבל הקצוה"ש היה דבוק בדברי רבינו הזקן במיוחד, ואם הוא כתב כך - כנראה שהוא סבור שאין כאן מחלוקת.

להעיר שבד"כ זה אינו כך וראה לדוגמא בסימן רנג בקו"א סקי"א לקראת הסוף.
האם נושא זה נזכר בספר של פרקש כללי הפוסקים וההוראה? א"כ היכן?

לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה

קרוב לוודאי שזה מוזכר בספרו של הרב פרקש, בחלק שמדבר על כללי שו"ע אדה"ז עצמו, ואינו תח"י.

[ישועה בקרוב]

לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה, אבל הקצוה"ש היה דבוק בדברי רבינו הזקן במיוחד, ואם הוא כתב כך - כנראה שהוא סבור שאין כאן מחלוקת.

להעיר שבד"כ זה אינו כך וראה לדוגמא בסימן רנג בקו"א סקי"א לקראת הסוף.
האם נושא זה נזכר בספר של פרקש כללי הפוסקים וההוראה? א"כ היכן?

לא כל מקום שהוא משמיט דברי הפוסקים שלפניו - זה מכריח שהוא חולק, ואינני בקי בזה בהרחבה

קרוב לוודאי שזה מוזכר בספרו של הרב פרקש, בחלק שמדבר על כללי שו"ע אדה"ז עצמו, ואינו תח"י.

כאן לא מצאתי, אתה יכול להצביע לי היכן זה מופיע? - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27104&

[עזריאל ברגר]

כאן לא מצאתי, אתה יכול להצביע לי היכן זה מופיע? - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27104&

אין לי מנוי (פעם היתה לי גישה דרך מקום הלימודים, ועכשיו אינני מצליח להתחבר משם), אז הסתכלתי רק במפתח.
אם היה הספר תח"י - הייתי מנסה לחפש בעמודים שלב ואילך אם יש שם בענין זה.

[טברייני]

בסי' נג ס"ק ט' מביא המ"ב מהמג"א, שיחיד לא ימתין לש"ץ לאמירת ישתבח, אלא מיד אחרי פסוקי דזמרה יאמר ישתבח, ורק הש"ץ ימתין עד אמרית קדיש,
ולמעשה עמא דבר לא נוהג כך.

ממתי "עמא דבר" הוא פוסק הלכה??

[טברייני]

במקומות שהגבאי מעלה את הש"ץ לפני ישתבח
יכול להגיע למצב בעייתי דהיחיד לא יודע שיעלו אותו ומסיים עד אחרי ישתבח וכשהגבאי מעלה אותו נמצא שהוא ש"צ וצריך להסמיך ישתבח לקדיש.
ומן הראוי לתקו שיודיע הגבאי לחזן קודם התפילה.

[עזריאל ברגר]

במקומות שהגבאי מעלה את הש"ץ לפני ישתבח
יכול להגיע למצב בעייתי דהיחיד לא יודע שיעלו אותו ומסיים עד אחרי ישתבח וכשהגבאי מעלה אותו נמצא שהוא ש"צ וצריך להסמיך ישתבח לקדיש.
ומן הראוי לתקו שיודיע הגבאי לחזן קודם התפילה.

ומה יעשה הגבאי אם הוא עצמו עדיין לא יודע מי יהיה הש"ץ?

התשובה לכך נמצאת מסתמא בכמה ספרים, שחובתם של הגבאים לארגן את החזנים ובעלי הקריאה, ואפילו את העולים לתורה, מבעוד מועד ולא לחכות לרגע האחרון...

[גימפעל]

בסי' נג ס"ק ט' מביא המ"ב מהמג"א, שיחיד לא ימתין לש"ץ לאמירת ישתבח, אלא מיד אחרי פסוקי דזמרה יאמר ישתבח, ורק הש"ץ ימתין עד אמרית קדיש,
ולמעשה עמא דבר לא נוהג כך.

ממתי "עמא דבר" הוא פוסק הלכה??

לכן, שאלתי אם יש לכך מקורות,