נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
כותב כתב:והנה דבר נחמד שכתב בספר תורת משה נתן [להג"ר משה נתן נטע הלוי זצ"ל אבד"ק יארמאט] (לפורים), דהנה אחר שתלו את המן על העץ, נפל פחד על יושבי המדינות, עד שכתוב (אסתר ח, יז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. אבל מרדכי רצה לבחון מי הוא אשר מתגייר באמת לשם שמים, ומי שעושה כן רק לפנים, ובאמת שנאתו בלבו נגד ישראל, ובמה יובחן אם הוא גר צדק, לכן עלה בלבו דבר חכמה, הלא אמרו חז"ל (עירובין סה.) נכנס יין יצא סוד, ולכן גזר גזירה על היהודים שיקהלו וישתו הרבה יין וישתכרו, ועל ידי כן מי שהיה יהודי בלב ונפש, גם בעת שהיה שיכור יהיה צועק ברוך מרדכי וארור המן, אבל מי שנתגייר ולבו בל עמו, כשהיה שיכור יצא הסוד, ויוציא מפיו את אשר עם לבבו, ויקלל את מרדכי ויברך את המן, ואז מיד יהרגוהו, והיה זה עצה נכונה מאוד. ומכיון שהוקבע בגזירת מרדכי לשתות יין הרבה בעת ההוא, לא זז המנהג ממקומו, ומנהגן של ישראל תורה היא. ועם כל זה זיל בתר טעמא, למען לבוא אל האמת מי הוא גר צדק, ועתה לא שייך בחינה זאת, לכן אמר רבא מיחייב איניש לבסומא בפוריא רק עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אבל בין ארור המן לברוך המן בוודאי צריך שידע החילוק, כי אין צריך להשתכר עצמו כל כך, עכ"ד.
אוצר החכמה כתב:מספר אשכולות חשובים נפתרים לנו כאן בפרוס ימי הפורים
ב. שמותר להרוג גוי המקלל את מרדכי "ואז מייד יהרגוהו", עיין אשכול דרך המלך.
חכם באשי כתב:נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
מוזכר כבר בראשונים, כדומני הראב"ד.
וחוששני מלכתוב... אך החפץ לראות מאמר מקיף בענין, שיעיין נא בספרו של רש"א 'אלפא ביתא קדמייתא'
חכם באשי כתב:החפץ לראות מאמר מקיף בענין, שיעיין נא בספרו של רש"א 'אלפא ביתא קדמייתא'
ואמר בפרק קמא דמגלה (ז, ב) מחייב איניש לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. יש מפרשים עד שיתחלף לו המן במרדכי ומרדכי בהמן. ויש מפרשים כי ארור המן עולה למנין ברוך מרדכי. ור"ל עד שלא ידע לכוין החשבון, ובעל המנהגות כתב ונראה בעיני שפיוט היה שעל הבית האחד עונין ארור המן ועל הבית האחר עונין ברוך מרדכי וצריך צילותא שפעמים שאין אדם מתכוין וטועה. והרב ר' יצחק עשה פייט בדוגמא זו
שהיה לקדמונים שיר ובסיום החרוזים אמרו פעם אחת ברוך מרדכי ופעם אחת ארור המן, פעם אחת ברוכה אסתר ופעם אחת ארורה זרש, ומי שאינו בישוב הדעת כל עקר, בקל יוכל להחליף
נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והוא שיר שהיו אומרים ארור המן ברוך מרדכי ארורה ושתי ברוכה אסתר חרבונא זכור לטוב והענין שהזהירו בשתיה הוא מפני כי כל הנס מתחלה ועד סוף היה במשתה היין מתחלה ענין ושתי במשתה היין עד שהמליכו את אסתר וענין המן במשתה היין מתחלה ועד סוף וכמו שמצינו בחנוכה שהנס היה על ידי השמן ומדליקין נרות ג"כ בפורים שהיה הנס על ידי היין חייבין לבסומי ולעשות שמחה שיצאו מאפלה לאורה שנאמר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר
ואם תאמר האיך חייבו חכמים להשתכר בפורים והלא בכמה מקומות בתורה מזכיר שהוא מכשול גדול השכרות כמו נח ולוט. ויש לומר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה כי בתחלה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין שנאמר (אסתר א, י) ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי וגו'. ובאה אסתר תחתיה על ידי משתה שנאמר (שם ב, יח) ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וגו'. וכן ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין היה. ולכן חייבו להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר ועתה יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין
מחיר יין ט' י"טשר"ל שחיב לבסומי עד [היינו בעוד] שלא ידע בין ארור המן כו', אבל משידע אסור להשתכר, ור"ל שישתה דוקא בילדותו בעוד שלא ידע בין המן למרדכי, אבל כשיזקין וישיג מהות המן ומרדכי, שנתוסף בו מרדכי שהוא השכל - אל ישתה עוד, כמו"ש אליהו לרב סלא אל תשתה ואל תחטא
ועוד נראה לי בדרך הפשט, כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח, וא"א שלא ישתה, ע"כ ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט, שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות, כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כל כך הרבה, ויעבור עבירות - חייב כאילו לא שתה כלל, כאמרם 'שיכור שהרג נהרג - אם לא שהגיע לשכרותו של לוט', ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שארע להמן ומרדכי,ומעתה אינו מזיק כלל, ואך אם יחטא לא יענש, ומשום זה מייתי בגמ' עובדא דרבה ור"ז עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבה ושחטיה לר"ז כו', ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כ"כ כדי שלא יענש על מעשים כאלו, והוא מבואר
סעדיה כתב:כתב רבינו הרמ"אמחיר יין ט' י"טשר"ל שחיב לבסומי עד [היינו בעוד] שלא ידע בין ארור המן כו', אבל משידע אסור להשתכר, ור"ל שישתה דוקא בילדותו בעוד שלא ידע בין המן למרדכי, אבל כשיזקין וישיג מהות המן ומרדכי, שנתוסף בו מרדכי שהוא השכל - אל ישתה עוד, כמו"ש אליהו לרב סלא אל תשתה ואל תחטא
וחזקת פורים רוב עמי הארץ משתכרים
סעדיה כתב:סעדיה כתב:כתב רבינו הרמ"אמחיר יין ט' י"טשר"ל שחיב לבסומי עד [היינו בעוד] שלא ידע בין ארור המן כו', אבל משידע אסור להשתכר, ור"ל שישתה דוקא בילדותו בעוד שלא ידע בין המן למרדכי, אבל כשיזקין וישיג מהות המן ומרדכי, שנתוסף בו מרדכי שהוא השכל - אל ישתה עוד, כמו"ש אליהו לרב סלא אל תשתה ואל תחטא
וע"ע בשו"ת ראב"י סי' קמ"טוחזקת פורים רוב עמי הארץ משתכרים
סעדיה כתב:כתב רבינו הרמ"אמחיר יין ט' י"טשר"ל שחיב לבסומי עד [היינו בעוד] שלא ידע בין ארור המן כו', אבל משידע אסור להשתכר, ור"ל שישתה דוקא בילדותו בעוד שלא ידע בין המן למרדכי, אבל כשיזקין וישיג מהות המן ומרדכי, שנתוסף בו מרדכי שהוא השכל - אל ישתה עוד, כמו"ש אליהו לרב סלא אל תשתה ואל תחטא
ועוד נראה לי כדרך הפשט כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח וא"א שלא ישתה על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות כי באנוס הוא אבל אם לא ישתה כל כך הרבה ויעבור עבירות חייב כאלו לא שתה כלל באמרם שכור שהרג נהרג אם לא שהגיע לשכרותו של לוט ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שאירע להמן ומרדכי ומעתה אינו מזיק כלל ואז אף אם יחטא לא יעניש ומשום זו מייתא בגמרא עובדא דרבה ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבה ושחטי' לזירא כו' ובזו גילו טעם שחייב להשתכר כל כך כדי שלא יעניש על מעשים כאלו והוא מבואר
דרומי כתב:ווארט יפה ששמעתי פעם ורשמתי בשעתו
בפשטות לומדים, שיש להשתכר עד שמבלבלים ומחליפים בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי"; אולם באמת הנקודה היא שיש להגיע למצב שבו ההבדל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" הוא כל כך חד וברור, כל כך חדור בעצם הנפש, עד שאפילו כאשר מגיעים למצב של "לא ידע" – בלבול השכל – גם אז זוכרים הבדל זה! גם כש"לא ידע" – עדיין נשאר ההבדל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
יתכן ואדם יידע על כך ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי", אבל הוא יודע זאת בידיעה שטחית; ולכן על האדם לצאת ממצב זה – לבטל את הידיעה השטחית הזאת ("לא ידע"), ולהגיע לידיעה עמוקה יותר – להבין את זה ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" בצורה חדשה ועמוקה יותר. כלומר: המטרה של "לא ידע" אינה לבטל את ההבדל בין המן למרדכי, אלא אדרבה, להעמיק בהבדל זה ולחדד אותו.
ע. התשבי כתב:נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
אם ישתכר לא יוכל לחשב את החילוק?! אדרבה, כשהוא פיכח יכול לחשב ולהסיק שהגימטריא שווה. אך כשהוא שיכור הוא לא יצליח לחשב ולא יעלה לו החשבון יפה.
זה כמובן לא סיבה לטעות ולחשוב שארור מרדכי ח"ו. ובלא"ה נמי נראה שהטעות הרצויה (ע"פ דרך הרעיון) היא חד צדדית, ולא ח"ו גם לאידך גיסא.סלקא דעתך כתב:הגאון ר' אריאב עוזר ביאר עפ"י הרמח"ל דגם הרשעים יש להם חלק בגילוי השלם ע"י העונש שמקבלים על אפם ועל חמתם וגם הצדיק ע"י מעשיו הטובים והשכר שמקבל שניהם מגלים את כבוד שמים. ובפורים שזכו לגילוי בתוך ההסתר אז זהו הזמן לעיין בזה ולראות ש מרדכי הצדיק אינו מביא יותר כבוד שמים מאשר המן הרשע.
עושה חדשות כתב:זה כמובן לא סיבה לטעות ולחשוב שארור מרדכי ח"ו. ובלא"ה נמי נראה שהטעות הרצויה (ע"פ דרך הרעיון) היא חד צדדית, ולא ח"ו גם לאידך גיסא.סלקא דעתך כתב:הגאון ר' אריאב עוזר ביאר עפ"י הרמח"ל דגם הרשעים יש להם חלק בגילוי השלם ע"י העונש שמקבלים על אפם ועל חמתם וגם הצדיק ע"י מעשיו הטובים והשכר שמקבל שניהם מגלים את כבוד שמים. ובפורים שזכו לגילוי בתוך ההסתר אז זהו הזמן לעיין בזה ולראות ש מרדכי הצדיק אינו מביא יותר כבוד שמים מאשר המן הרשע.
סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:זה כמובן לא סיבה לטעות ולחשוב שארור מרדכי ח"ו. ובלא"ה נמי נראה שהטעות הרצויה (ע"פ דרך הרעיון) היא חד צדדית, ולא ח"ו גם לאידך גיסא.סלקא דעתך כתב:הגאון ר' אריאב עוזר ביאר עפ"י הרמח"ל דגם הרשעים יש להם חלק בגילוי השלם ע"י העונש שמקבלים על אפם ועל חמתם וגם הצדיק ע"י מעשיו הטובים והשכר שמקבל שניהם מגלים את כבוד שמים. ובפורים שזכו לגילוי בתוך ההסתר אז זהו הזמן לעיין בזה ולראות ש מרדכי הצדיק אינו מביא יותר כבוד שמים מאשר המן הרשע.
נראה שאתה מפרש משום מה ש"עד דלא ידע" פירושו שיחליף תוארי הברכה והקללה, היינו שיאמר שברוך המן וכן להפך ח"ו, ומתוך כך התקשית בדבר. ברם פירוש זה [שאגב אינו חידוש של ר' אריאב עוזר] לא מתבסס על פשט כזה, אלא - עד שלא ידע להבדיל ולהבחין בין מרדכי הברוך להמן הארור.
וכיוצא בזה רוב הפירושים "ע"פ דרך הרעיון", כולל חלק מאלו שהובאו כאן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים