ספר העקידה - האם היה העיון בו מצוי?

[אברהם]

ראיתי בא' מעיתוני התקופה מכתב מאחד שנדבה רוחו אותו להוציא לאור מחדש את ספר העקידה, לכבוד התורה והמחבר, אלא שחושש שמא מישהו אחר כבר עוסק בזה, ויהיה עמלו לרוח, ומבקש שיודיעוהו על כך.

ונזכרתי מזה, מה שנתבוננתי שבספר תולדות אהרן הנדפס על גליון הנ"ך בדפוסים ישנים (אולי גם בתורה, אך אין לפני מהדורות ישנות של תורה) מציין הרבה [מלבד לדברי חז"ל] לעקידה והעיקרים.
ולמדתי מזה עד כמה הלימוד בעקידה היה שימושי בזמן ההוא. (אימתי נדפס לראשונה תולדות אהרן?)

וגם נצטערתי שבדפוסים החדשים השמיטו הציונים לעקידה ולעיקרים, וכי אם ירדנו כ"כ שאינני מעיינים אפילו מעט במה שאבותינו היו רגילים בו, צריכים למחוק כל תזכורת לכך?!

[איש_ספר]

ראיתי בעבר שמכון ירושלים שוקד על ההדרת החיבור והפקיד אליו אברך נחמד וחביב אבל אחד כזה שאין לו מושג ירוק בספרי מחשבה מכל אסכולה שהיא... ויש לקוות איפוא שימעיט בהערות (שאת סגנון מי לא ישורנה...) ולכה"פ תהיה הדפסה נאה.

המר"מ לזוהר לעקידה ולעיקרים אינן חלק מקורי מהחיבור ונוספו בו ע"י מדפיסי ההוצאה השניה. ראה בשערה: http://www.hebrewbooks.org/45282
כמובן שהוספה זו שעשו המדפיסים לשבח את מקחם אם אפשר ללמוד ממנה דבר, זה רק על מקום הדפסתה. ולכן אין מקום לקדש את ההוספה...
אכן ספר עקידה ודאי היה נפוץ ביותר, מהרמד"ל בדרך חיים כשאסף לשונות הקדמונים נגד הפילסופיה, מפנה לדברי ר"י עראמה בעקידה וכותב מיד, וא"צ להעתיק דבריו שכן ספריו נדפסים.
לפי מפעל הביביליוגרפיה מראשית הדפוס ועד שנת ת"ש נדפס העקידה כמעט עשרים פעם וזו כמות נאה מאד !

[תוכן]

שמעתי שעוז והדר מתכוננים להוציאו לאור.

[איש_ספר]

ראיתי בעבר שמכון ירושלים שוקד על ההדרת החיבור והפקיד אליו אברך נחמד וחביב אבל אחד כזה שאין לו מושג ירוק בספרי מחשבה מכל אסכולה שהיא... ויש לקוות איפוא שימעיט בהערות (שאת סגנון מי לא ישורנה...) ולכה"פ תהיה הדפסה נאה.

התברר לי שאכן אותו אברך עובד על ההדרת העקידה, אבל אין לזה שום שייכות למכון ירושלים. ואזכיר לטובה מה ששמעתי מאיש רב הפעלים ר"י בוקסבוים זכרונו לברכה, לדבריו במכון ירושלים הוא הקפיד לזווג לעבודה רק מי שיש לו קשר ו"רגש" לאותו בית מדרש אליו שייך הספר, הוא נתן דוגמא, שעל ההדרת ספרי מהר"ם שיק הוא לא יקח אברך ליטאי וכו'.

[ספרן]

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/baal-4.htm


"ספרו הוא מעין "שולחן ערוך" לכל הדרשנים. בנו ר' מאיר מאשים את האברבנאל, שלקח מלוא חפניו מהעקדה, ולא הזכיר את שמו. ר' אפרים איש לונשיץ מזכירו בכבוד, כמעט בכל דף מספריו. וגם השל"ה מזכירו בכבוד כמה פעמים בספרו. כמו שטעמו הרבה טעמים במן, כך יש ב"עקידת יצחק" טעם ללמדן, לחוקר ולאיש פשוט. כל אחד ימצא בו את מבוקשו.

חבל, שספרו לא יצא עדיין באותיות מרובעות ובהירות. כל המהדורות הן באותיות זעירות וצפופות וקריאתן קשה. הגיעה השעה שהספר יצא לפי טעם זמננו"

[הסרפד]

ספר העקדה קשה לקריאה גם לו יהא נדפס באתיות בהירות וגדולות. סגנון המחבר זצ"ל אינו דומה לסגנון שאר ספרים, בפרט באריכותו הנפלא. זכורני שחפשתי מקורו של 'פשט' מסויים בס' העקדה ולא מצאתי, עד ששמתי לב שהתירוץ (הנפלא!) מרומז במפוזר ומפורד על פני עמוד שלם, כשני עמודים אחרי שהזכיר הקושיא. (כמודמני שלמטרה זו נתחבר קיצור לס' העקדה, אלא שאינני זוכר את שם הקיצור.)

[ארי שבחבורה]

שמעתי שעוז והדר מתכוננים להוציאו לאור.

אולי כדאי להדגיש שלא מדובר בעבודה של 'עוז והדר' עצמם אלא הם רכשו את הזכויות ממישהו שעובד על כך כבר כמה שנים ועתיד לסיים את עבודתו בחודשים הקרובים.
אגב, לפני כמה שנים הופצה מהדורה חדשה של פירוש ה'עקידה' על מגילת אסתר עם הערות וביאורים בהוצאת מכון 'קרן רא"ם' (ורנר) ובהקדמה שם נכתב שהם מתעתדים לההדיר את כל הספר מחדש במתכונת דומה, ואם נצרף אף את עדותו של הרב אי"ס אזי ככל הנראה עתידות לראות אור לכל הפחות שלוש מהדורות חדשות של ה'עקידה'...

[תוכן]

מה שכתוב שספר העקידה הוא מעין שולחן ערוך נכון רק בחלקו. בשני הדורות שלאחריו הרבה להשתמש בספרו, אח"כ כשהבסיס הפילוסופי שעליו הספר נשען כבר איבד מחשיבותו, גם בספר מיעטו להשתמש. מה שכתבו שהכלי יקר מזכיר ספרו כמעט בכל עמוד, גוזמא. הוא אכן מזכיר ספר העקידה, אבל במינון. מי שהשתמש בעקידה הרבה ובספרו כן משתמשים בו עד היום, הוא ר' שמואל יפה בכל סדרת ספריו על המדרש, ירושלמי ודרשות.

הספר לא קל לקריאה בכלל, עקב הסגנון הסכולסטי בו הוא נכתב, ועקב המשוגים שהוא משתמש בהם בחופשיות, שאדם ללא רקע פילוסופי לא יבין אותם. בהתאם לכך, ידוע לי שהמהדורה שרכשו עוז והדר לא הוגה כראוי, עקב שהמגיה שאמנם הוא ת"ח אבל אינו בקי בפילוסופיה ולא ידע לתקן איפה שדרוש לתקן, ובהפך תיקן במקום שלא היה ראוי לתקן. בנוסף במהדורה הנ"ל לא השתמשו בכתבי יד חשובים, וכן לא הוסיפו מראה מקומות כנדרש.

בהתאם לקושי בההדרת ספר ענק מסוג זה, ספק רב שאם אכן יצאו שלש מהדורות של ספר העקידה, אם אחד מהם יופיע כראוי. חבל!

[ערער בערבה]

אולי המקום לשוב על בקשה זו:
viewtopic.php?f=4&t=8662&p=77237#p77237

[בני יוסף]

מישהו יודע היכן יש להוריד אם יש, דפו"ר של העקידה?

[הבינני]

איזה שנה זה דפו"ר?

[תוכן]

רע"ח.

[מתיקות]

האם ידוע למישהו אם הספר הולך לצאת בקרוב?

[משה גרוס]

בשעה טובה השבוע יצא מבית הדפוס ספרו הראשון של ר' יצחק עראמה 'חזות קשה', ביד הרב נסים. ספר חזות קשה הוא ספר 'קטן הכמות ורב האיכות' ובו משוקעים רוב עיקרי שיטתו של ר' יצחק עראמה, הפרשניים וההגותיים.
הספר עוסק על היחס הנכון שבין התורה לפילוסופיה ושאר החכמות. בספר דן ר' יצחק עראמה בסוגיית ההשגחה ומתבארות בו פרשיות רבות מהמקרא. בפרשנות זו פותח הרב המחבר צוהר לפרשנות שפיתח בספרו הגדול 'עקידת יצחק'.
הספר הוגה מדפוס ראשון ומלווה במבואות, פירוש ומקבילות משאר כתבי הראשונים ומהרב המחבר.

מחיר הספר הוא 50 ש"ח ו-45 לבני ישיבות.
אפשר להשיגו ביד הרב נסים
[email protected]
או:
[email protected]

פקס: 02-5637524

[מרחביה]

מי המהדיר?

[הבינני]

עבודה טובה? פירוש טוב?

[ש. ספראי]

ספר העקידה אמור לצאת במהלך השנה בה' כרכים מפוארים, באותיות ברורות, מחולק לקטעים, בתוספת אלפי מקורות.
ללא הערות, אלא עם אלפי כותרות משנה. בתוספת מבוא נרחב לתורת העקידה, חייו ומשנתו.
ע"י עוז והדר.

בהזדמנות זו אשמח לקבל מקור לכך שהעקידה כתב גם חיבור מסביר על ספר המידות לאריסטו.
כך כותב המו"ל דהעקידה הישן, בשער כ"ב דהעקידה, לאור דברי העקידה שם על ספר המידות ש"וכבר ביארנו שם" וכו'. וכתב המו"ל שיראה מזה שהמחבר עשה פירוש לספר המידות לאריסטו.
האם יש לכך אישוש?

[אמת קנה]

על הדיון אם היה העיון מצוי בספר עקידת יצחק - תמהני שלא הביאו דברי החיד"א בספר שם הגדולים (חלק ספרים מערכת ד אות סב): בחלק הדרשות נשתנו אופניהם וסדריהם למיניהם, והיודעים בהם יתנו עדיהם למראה עיניהם, הלא מראש בהיות ישראל בספרד היו הדרשות בחקירות וסברות ישרות היו לברו'ת פשטי המקראות כדרשות הר"ן וספר הנחמד עקידת יצחק, וספר הבהיר תולדות יצחק ודומיהם".

ושם בספר שם הגדולים (חלק ספרים מערכת ע אות צ): עקידת יצחק, להרב הפילוסוף האלהי מהר"ר יצחק עראמה, ספר נחמד מאד, ויש בו שערים מלמעלה מנה ויהללוהו בשערי'ם, וכל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותי מימיו הנאמנים באו שעריו בתודה.

גם אביא דברי הגרי"ח סופר הי"ו בספר פרי חיים (סימן י"ט) אחר שהוציא נפקא מינה לדינא מספר עקידת יצחק כתב: ואל תתמה על החפץ שמספר עקידת יצחק אנחנו מוציאים הלכה - כי כבר מרן הבית יוסף ז"ל למד והוציא דין מדברי הרב בעל עקידת יצחק (שער כ"ג) כמבואר בבית יוסף או"ח (ס"ס תרכ"א), ועיין ב"ח (סימן תקפ"ב) עיין שם.

וכדרך הסבא הוא מרן ז"ל, כך עשה גם נכדו הוא הגאון מהרש"ם ז"ל, וגם הוא למד והוציא דין מדברי בעל עקידת יצחק, וכמבואר לו בספר תשובותיו ח"ז (ס"ס ק"ד) עיין בו. ועוד עיין שו"ת מהרש"ם ח"ב (סימן ק"י) ושם ח"ו (סימן י"ב). [ידוע שהגאון עמוד ההוראה מהרש"ם ז"ל היה נכד מרן הבית יוסף ז"ל, עיין בחיבורי יחי יוסף (סימן א' דכ"ד ע"א) עיין שם]. עד כאן.

[ש. ספראי]

אך למותר לצטט מאות ספרי קדמונים, אחרונים, ספרי חסידות ודרש, מכל מגזר ושבט, שהביאו את דברי העקידה, חלקם בסדירות.

בשו"ת חות יאיר מתאר את סדר הלימוד בדורות הקדומים, והוא כותב כך: "והנה בדורות הראשונים, לפי מה ששמעתי, היו שומעים ולומדים בבחרותם ספר העקידה, והעקרים, והכוזרי ודוגמתן, מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת, לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה".

על מציאות העקידה בכל ארון והדפסותיו הרבים, ניתן להבין מתוככי תשובתו של הגאון המהר"י אסאד זצ"ל, וכך כותב הוא בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח כ"ג:
"והנה הראיתיך מקומם, לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב , יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי".

בשו"ת התשב"ץ מצטט מדברי רבנו. האברבנאל ציטט מדברי רבנו בספרו על התורה, למרות שלא מזכירו בשמו (וכידוע וכו'...). רבי מנשה בן ישראל מזכירו בספריו . החכם רבי עזריה מן האדומים מביאו בספרו מאירת עינים . המהרש"א הזכיר מספר פעמים את דבריו. רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל, בעל 'שיטה מקובצת', מצטט ומזכיר את דברי העקידה בדרשותיו.
התוספות יו"ט מזכיר את דברי רבנו בפירושו למסכת תמיד. המקובל האלוקי רבי מאיר בן גבאי ז"ל מזכיר מספר פעמים בספרו הנודע עבודת הקודש את דברי רבנו ודן בהם בכבוד גדול .
מרן הבית יוסף זי"ע מזכירו.
הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי". גם רבנו הגר"א ז"ל מזכיר את דברי העקידה בפירושו למשלי.
ב'מבוא לתורת העקידה' שי"ל בקרוב ע"י עוז והדר, תובא בס"ד רשימה חלקית של גדולי עולם שציטטו 'עקידות' בקביעות, או לפעמים.

קראתי לאחרונה כמה שיחות של ר' משה שפירא, המבוססים בחלקם על העקידה, קטעי רעיונות שלמים.
הרבי מטשרנוביל שליט"א, למשל, מצטט בטישים שלו 'עקידות' בקביעות, ולענ"ד הרבה מתורת החסידות בנויה על רעיונות שלו, שאת חלקם כולנו מכירים מבלי לדעת שהעקידה חידשם.

הרב איש ספר, המודאג מההערות שיכתבו על העקידה, יכול להיות רגוע. לא יהיו הערות על העקידה, אלא רק מראי מקומות.

[בן טובים]

אך למותר לצטט מאות ספרי קדמונים, אחרונים, ספרי חסידות ודרש, מכל מגזר ושבט, שהביאו את דברי העקידה, חלקם בסדירות.

בשו"ת חות יאיר מתאר את סדר הלימוד בדורות הקדומים, והוא כותב כך: "והנה בדורות הראשונים, לפי מה ששמעתי, היו שומעים ולומדים בבחרותם ספר העקידה, והעקרים, והכוזרי ודוגמתן, מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת, לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה".

על מציאות העקידה בכל ארון והדפסותיו הרבים, ניתן להבין מתוככי תשובתו של הגאון המהר"י אסאד זצ"ל, וכך כותב הוא בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח כ"ג:
"והנה הראיתיך מקומם, לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב , יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי".

בשו"ת התשב"ץ מצטט מדברי רבנו. האברבנאל ציטט מדברי רבנו בספרו על התורה, למרות שלא מזכירו בשמו (וכידוע וכו'...). רבי מנשה בן ישראל מזכירו בספריו . החכם רבי עזריה מן האדומים מביאו בספרו מאירת עינים . המהרש"א הזכיר מספר פעמים את דבריו. רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל, בעל 'שיטה מקובצת', מצטט ומזכיר את דברי העקידה בדרשותיו.
התוספות יו"ט מזכיר את דברי רבנו בפירושו למסכת תמיד. המקובל האלוקי רבי מאיר בן גבאי ז"ל מזכיר מספר פעמים בספרו הנודע עבודת הקודש את דברי רבנו ודן בהם בכבוד גדול .
מרן הבית יוסף זי"ע מזכירו.
הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי". גם רבנו הגר"א ז"ל מזכיר את דברי העקידה בפירושו למשלי.
ב'מבוא לתורת העקידה' שי"ל בקרוב ע"י עוז והדר, תובא בס"ד רשימה חלקית של גדולי עולם שציטטו 'עקידות' בקביעות, או לפעמים.

קראתי לאחרונה כמה שיחות של ר' משה שפירא, המבוססים בחלקם על העקידה, קטעי רעיונות שלמים.
הרבי מטשרנוביל שליט"א, למשל, מצטט בטישים שלו 'עקידות' בקביעות, ולענ"ד הרבה מתורת החסידות בנויה על רעיונות שלו, שאת חלקם כולנו מכירים מבלי לדעת שהעקידה חידשם.

הרב איש ספר, המודאג מההערות שיכתבו על העקידה, יכול להיות רגוע. לא יהיו הערות על העקידה, אלא רק מראי מקומות.

לא נכון, ראה בכל שיחותיו המודפסות שלא בא זכרו כלל. והמשך דבריך: לענ"ד ... מצחיק, הרי כל דרדק יודע שספר תולדות י"י מלא וגדוש בעקדה, ומה זה 'לענ"ד'. מה שכן מספר האדמו"ר הנ"ל הוא שאביו ה"ה רבי זוסיא העיד שהספרים עקידה ואור המאיר לא ירדו מעל שולחנו של הרה"ק רא"ד מרחמסט'.

[תוכן]

ספר העקידה אמור לצאת במהלך השנה בה' כרכים מפוארים, באותיות ברורות, מחולק לקטעים, בתוספת אלפי מקורות.
ללא הערות, אלא עם אלפי כותרות משנה. בתוספת מבוא נרחב לתורת העקידה, חייו ומשנתו.
ע"י עוז והדר.

כבר הערתי למערכת עוז והדר שההוצאה שלהם גדוש בטעויות, וכמובן שהתעלמו ממני לחלוטין. אבל אולי מאז הם אכן תיקנו כל הדרוש תיקון.

[ש. ספראי]

קשה להכחיש את החי. כותב שיחותיו הרשמי של הרבי מטשרנוביל שואלני בקביעות היכן העקידה כאן והיכן העקידה שם, כיון שהרבי מזכירם רבות בשיחותיו.
אולי כוונתך לטשרנובלר' אשדוד, או שישנם עוד אדמורים בשם זה. אינני מכיר.

אינני מכיר את ס' תולדות י"י אלא רק מקופיא. כוונתי שרעיונות חסידיים רבים ששמעתי מקורם שם. אגב, במבוא לעקידה מוזכר התולדות.

בנוגע לטעויות בגוף העקידה גופא בעוז והדר, אין לי מושג בזה. ידוע לי שעבד ע"ז צוות רציני שנים רבות. כמדו' אברכים ירושלמים.

[אבא יודן]

הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי".

אם כבר רמא
יותר יש לציין למה שכתב הרמ"א אבן העזר לד (ג):

גם הרב בעל העקידה בפירושו לחומש האריך בטעם הדבר.

ודומה שמשם הועתק בפרי מגדים בפתיחה להלכות ברכות [או"ח טרם סימן ר"ב]

[תוכן]

בנוגע לטעויות בגוף העקידה גופא בעוז והדר, אין לי מושג בזה. ידוע לי שעבד ע"ז צוות רציני שנים רבות. כמדו' אברכים ירושלמים.

כמו שאמרתי, עברתי בעצמי על עבודת עוז והדר, והיו שם מלא טעויות. חבל מאד שאחרי השקעה עצומה כזאת הספר לא יצא לאור כראוי.

[בן טובים]

קשה להכחיש את החי. כותב שיחותיו הרשמי של הרבי מטשרנוביל שואלני בקביעות היכן העקידה כאן והיכן העקידה שם, כיון שהרבי מזכירם רבות בשיחותיו.
אולי כוונתך לטשרנובלר' אשדוד, או שישנם עוד אדמורים בשם זה. אינני מכיר.

אינני מכיר את ס' תולדות י"י אלא רק מקופיא. כוונתי שרעיונות חסידיים רבים ששמעתי מקורם שם. אגב, במבוא לעקידה מוזכר התולדות.

בנוגע לטעויות בגוף העקידה גופא בעוז והדר, אין לי מושג בזה. ידוע לי שעבד ע"ז צוות רציני שנים רבות. כמדו' אברכים ירושלמים.

אולי תואיל בטובך לתת לי באישי את שמו/ טל' שלו, כי, כדבריך אין החי, כל שיחותיו מודפסות, ולא מופיע בהם דבר.

[ש. ספראי]

בעזרת ה' בל"נ. אשאלו היום אחה"צ בכולל ואמסור לך באישי.

[ש. ספראי]

----------------

[משה ששון]

בצוואת יסוד ושורש העבודה
בסוף הצוואה השניה
מבקש מכל מי שקבלו מחיבורי אף ע' ק' מעבדות הבורא ית''ש
... ללמוד בכל יום עד כלות שנה הראשונה איזה מאמר בירידה
אך הלימוד יהיה בדחילו ורחימו
וקודם הלימוד יאמרו ...
(לא פתחתי עדיין את המבוא, ואולי כבר כתוב שם)

[א. חיים]

רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?

[גימפעל]

רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?

כמו שכתבת 'עוז והדר' הפך ממכון תורני לבית דפוס, ועיקר ההתמחות שלהם כיום היא בגרפיקה נאה ובדפוס מושך את העין, וכן ספר זה אכן הודפס בקנקן נאה וחדש, ולגבי המכירות ספר זה הוא יותר זול מהסט המתחרה שקיים היום בשוק הספרים.

[ברקים רב]

רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?

כמו שכתבת 'עוז והדר' הפך ממכון תורני לבית דפוס, ועיקר ההתמחות שלהם כיום היא בגרפיקה נאה ובדפוס מושך את העין, וכן ספר זה אכן הודפס בקנקן נאה וחדש, ולגבי המכירות ספר זה הוא יותר זול מהסט המתחרה שקיים היום בשוק הספרים.

הם הוסיפו ביאור או הערות, או רק הדפיסו מחדש?

[משה גרוס]

רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?

על זאת ביכו קדמונים. כדי לפרש את העקידה כראוי צריך להכיר היטב את הספרות שבה הוא השתמש

[בן טובים]

לכבוד הרב א. חיים

אני מתעניין מאוד בס' העקידה, אולי תואיל נא לסרוק עמוד עם הביאור של עוז והדר כדי שאבין אם הוא אכן כ"כ גרוע ...

[א. חיים]

הוצאת עוז והדר לא כתבו ביאור. כך שאין לי מה לסרוק עבורך.
למעשה, בעיון נוסף, נוכחתי, שהביאור הישן שעל העקידה (שנדפס גם בהוצאת עוז והדר), הוא אכן די מועיל להבנת הסימנים הקשים בספר. ולכן המצב לא כ"כ גרוע כמו שתיארתי מקודם.
אגב: מובאת שם הקדמה מאת העורך העיקרי, וכפי שהוא מספר על עצמו, מדובר באדם חשוב מאוד - לאחר יום לימודים של תריסר שעות בחלק עיון התורה, הגמרא והסברא, הוא היה יושב בלילות עד לשעות המאוחרות ועוסק בספרי המחקר (הקדושים). "כיום אני מוצא את עצמי כולי תפילה כל היום, ללא שום הגזמה, אלה דברים כהווייתם. משבח אני את בוראי על כל פסיעה ונשימה מחיי" וכו' וכו'.

[ארי שבחבורה]

רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.

ומה שעצוב זה שהמהדורה הזו נועלת דלת בפני אלו שכן יכלו לההדיר את ה'עקידה' כמו שצריך עם ביאור מוצלח.

[גימפעל]

ומה שעצוב זה שהמהדורה הזו נועלת דלת בפני אלו שכן יכלו לההדיר את ה'עקידה' כמו שצריך עם ביאור מוצלח.

היינו טעמא דמגילה והיינו טעמא דשופר,
מאותו טעם שלא איכפת למנהלי המכון מהספרים אלא מהמצלצלים שיתלשלשו לכיסם, שמצידם היו מוכרים עגבניות אם היה יותר רווחי, לכן גם אינם מהדירים כמו שצריך, ולכן גם לא איכפת להם שאחרים לא יהדירו.

[ארי שבחבורה]

ומה שעצוב זה שהמהדורה הזו נועלת דלת בפני אלו שכן יכלו לההדיר את ה'עקידה' כמו שצריך עם ביאור מוצלח.

היינו טעמא דמגילה והיינו טעמא דשופר,
מאותו טעם שלא איכפת למנהלי המכון מהספרים אלא מהמצלצלים שיתלשלשו לכיסם, שמצידם היו מוכרים עגבניות אם היה יותר רווחי, לכן גם אינם מהדירים כמו שצריך, ולכן גם לא איכפת להם שאחרים לא יהדירו.

וזה מה שעצוב.

[ברקים רב]

אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

[והוא פשוט]

אני הקטן והדל מברך על העוּבדה שראשי עוז והדר בחרו לא להוסיף הערות. אולי סוף כל סוף תיפסק החרפה שאברכים "צעירים ונחמדים" - כהגדרת רבינו אי"ס - שולחים ידיים בקודשים ומוסיפים הערות עילגות על גיליונות חיבוריהם של ענקי רוח. האם לזאת תיקרא ה"הדרה"? כך דרכם של מכוני זמנינו: לשלם לכמה יונגלייט שכר שומר קישואין, ואלו יישבו עם תוכנות חיפוש ויחפשו כל מילה של רבינו העקידה, יעתיקו את הקטע ויקדימו לו: "השווה". כך נאה לקדושים? פאר מקדושים?

[ארי שבחבורה]

אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

חשבתי שזה מובן מאליו. נניח שיש יהודי רציני מאוד (לא אברך צעיר ונחמד חלילה וחס) שבקי בתורת בעל ה'עקידה' לעומקה ולרוחבה (כולל המושגים והמינוחים הפילוסופיים), והיה ביכולתו לההדיר את ה'עקידה' עם ביאור נרחב ומקיף שעשוי להנגיש את ה'עקידה' לקורא בן זמננו (ובלי הערות עילגות ה' ירחם), והוא כבר חשב לעשות את זה, הרי שעכשיו הוא כבר לא יעשה את זה. נכון שרווחים גדולים בכל מקרה הוא לא היה רואה מזה, השוק לספרים כאלו מלכתחילה איננו גדול, אבל לכל הפחות היה לו סיכוי להחזיר לעצמו את ההוצאות, עכשיו אפילו לזה אין סיכוי.