כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ארבעה ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן
סמיכות המאמרים מורה לכאו' שהטעם שפירשו ממנו מקצת סנהד' הוא משום גדולת ת"ת על הצלת נפשות. אבל א"כ הגמ' נוקטת כדעת מקצת הסנהד' ולא כדעת הרוב. ואולי כו"ע מודו דגדול ת"ת מהצלת נפשות, אבל הרוב לא פירשו ממנו כי סו"ס הרי היה מחוייב בזה. וידועים ד' הט"ז יו"ד סי' רנא דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש וכו'.
ובקצרה, הענין מחוסר ביאור מהי הפלוג' שבין מקצת סנהדרין לרובן, ואולי אין כאן פלוג' והכל מודים בגוף הענין, ולא נחלקו אלא לענין פרישה.
עוד מצינו במד' לקח טוב שכתב ורצוי לרוב אחיו. מלמד שאין אדם יכול להוציא ידי חובתו לכל העם. שהרי לא נמצא טוב לישראל כמרדכי, וכתיב בו ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו, והוא היה דורש טוב לעמו, וכל הממון שלקח מבית המן נתן אותו לעבודת בית ה' וע"ע תויו"ט אבות פ"ג מ"י, וכן מצינו בעוד מקומות ללמוד מכאן דדבר שא"א הוא להיות רצוי לכולם, (פוק חזי...), אבל להמבו' בגמ' לכאו' זה ענין מקומי שהיה כאן איזה ויכוח וכנ"ל, ומהיכ"ת למילף מיניה לעלמא שא"א להיות אחרת.