אביגדור כתב:]אנסה להסביר שוב בצורה קצת שונה
אין זה משנה לענייננו מה האורך האסטרונומי של השנה אלא עצם העובדה שהשנה מהותה מעגל שנקבע בתורה שחודש ניסן יהיה תחילתו, מכיוון שנקודת ההתחלה היא סתם נקודה על פני המעגל שבה בחרה התורה להתחיל את השנה הרי שתחילת הסיבוב השני נמדדת אך ורק בעובדה שחזרנו לאותו מקום שבו כבר היינו (העובדה שהחזרה אינה מוחלטת מבחינה אסטרונומית אינה משנה את הגדרת השנה שהיא סיבוב החוזר על עצמו). עכשיו, לו יצוייר שפעם בכמה שנים כדור הארץ היה עושה פתאום הקפה יותר ארוכה סביב השמש היית יכול לומר שהשנה הפעם יותר ארוכה אבל זה לא מה שקורה. יחס הפיגור בין כ"ט אדר בשנה זו שאנו רוצים לעבר וכ"ט אדר בשנה הקודמת שוים בדיוק ליחס הפיגור שהיה בין אשתקד ללפני שנתיים ולפני שנה קראנו ליחס כזה הקפה שלמה, לכן החודש הנוסף הוא תוספת מלאכותית לשנה.
חודש לעומת זאת איננו מעגל שנקודת ההתחלה שלו היא עוד נקודה על פני המעגל (ואפשר גם שאינו מעגל בכלל) אלא מנין הימים לאירוע המולד. לכן תחילתו וסופו מוגדרים על ידי אירועים (או ליתר דיוק ציון האירועים ע"י בי"ד) ומספר הימים ביניהם נגזר מהזמן שבין האירועים האלו יהיה כמה שיהיה - לפעמים זה יוצא כ"ט יום ולפעמים ל'. אין כאן חשיבות לשאלה מה עשיתי בחודש שעבר או מה היה מצב כדור הארץ מול הירח והשמש לפני חדשיים, אני קובע עכשיו את ראש חודש על פי המולד החדש ומתחיל למנות.
לענ"ד, החלטתו השרירותית של אביגדור לחלק בין מהות החדש שהוא מנין ימים אחר המולד למהות השנה שהיא היקף השמש אינה נכונה מגמרא בסנהדרין שמחשבים שלא יפול התקופה אחר מילואה של לבנה, ויש בזה דבר מחודש שגם אם יפול התקופה אחר המילוי הפיזי של הירח אין בזה חסרון אא"כ יפול אחרי יום טו לחודש, כלומר שלא רק היום הראשון מכוון כנגד יום המולד [גם במקרה שהמולד האמצעי וכ"ש האמיתי חל לפניו או אחריו] אלא גם שאר ימי החודש מכוונים כנגד סיבוב הירח כמו שטען אביגדור ביחס לימות השנה, ותל"מ.
