מובא בספר רשימות שיעורים מהגריז שמשה השתחשווה היות ושמע את השם המפורש עיין שם והוא גם בגריז על התורה, וצריך עיון שהרי לדעת הגריז אין צריך השתחוויה אלא במקום העזרה במקום המגודר, וגם זה הובא בספר. כמו כן מדוע ציינתה התורה שמשה השתחווה דווקא עתה בפרשת כי תשא והרי כל התורה ניתנה למשה בשם המפורש ועיין מה שכתב הגריז אצל כי שם השם אקרא והדברים תמוהים.
כמו כן הובא בספר שהמגדף ידע את השם המפורש כי כך שמע בדברות במתן תורה, כמו כן אם התורה ניתנה חלקים חלקים כבר שמעו משה ובני ישראל כמה וכמה פעמים את השם המפורש, ומדוע דוקא עתה בצור מצויין שמשה התשחווה, ולא מצויין בשום מקום בתורה שבני ישראל ומשה השתחוו, וכאמור, עיין בפסוק כי שם ה' אקרא ושם מפורש להדיא ששמעו ישראל את התורה בשם המפורש.
והדברים צריכים עיון גדול מאוד.
לא הצלחתי להבין כלום מתוך הספר כמו כן באמרי חן מאריך בזה, והוא סותר את עצמו בענין כמה וכמה פעמים.
אשמח לשמוע דעת חכמי הפורום בנושא.
יש לציין, שבספר מובא מהגריז שזהו הפשט בפרשת משפטים והשתחוו מרחוק, מפני ששמעו את השם המפורש, אך אם כן הקושיא גדולה ביותר, מדוע רק שם ובפרשת השבוע בכי תשא וכן הוא אצל כי שם ה' אקרא הוזכר הדבר הזה. בכל אופן בכתבי הגריד וכן הוא באמרי חן מובא באריכות שצריך שם המפורש רק במקום העזרה ולא יתכן שהיו צריכים השתחוויה בנקרת הצור.
וצריך עיון גדול לכאו'.
כתבתי על העניין בספר העומד להופיע לאור הגריד על התורה ולכאו' משם ראיה שלא אמר כן הגריד מעולם.