סנדקאות-האם אסור לאדם אחד ב' פעמים?

[נאשער]

זכורני כאן בפורום נידון ע"ז אך אינני מוצא ענין זה בחיפוש בפורום, הזוכר מאן דהו מזה?
אני מחפש תשו' מהחת"ס ע"ז בשו"ת איני זוכר איפה המרחיב בנידון.
אגב, ידוע מהביאור הגר"א שכ' מעולם לא ראינו סנדק מעשרת, כשהכוונה להאוסרים דהוא דוגמת קטורת שלא הקטירו יותר מפעם אחד.
ומה ענין שהאדמורים/רבנים כן לוקחים הרבה פעמים?

[אדג]

שמעתי מדו"ז רמ"מ שי' מרוזוב בשם מוהרש"ב מליובאוויטש, שמה דאמרינן בעלמא שאין ליקח סנדקאות ב"פ, היינו כאשר הכוונה לטובת הסנדק, אך אם הכוונה לטובת הילד - שפיר.

[שבטיישראל]

כ"ה ע"פ צוואת ריה"ח

ועי' בס' שמירת הגוף ונפש

תיקון:
כעת עיינתי בספר הנ"ל, אך הענין אינו נזכר שמה, ומסתבר שטעיתי, ואתכם הסליחה

[הוד_והדר]

איסור זה נאמר לבן אדם פרטי ולא לרב העיר, רב קהלה וכדומה, ראה צוואת רבי יהודה החסיד סימן מב, באר היטב יו"ד סימן קעט סק"ד, פתחי תשובה יורה דעה סימן רסה סקי"ד וט"ו
שו"ת נודע ביהודה קמא חיו"ד סימן פו שהאיסור לא שייך אצל רב העיר, ובמה שהעיר ופלפל בזה החתם סופר בחאו"ח סימן קנח וקנט, וראה עוד אריכות באות שלום סימן רסה סקכ"ג

ושמעתי אני הקטן פעם מהגר"ח קרייזווירטה ז"ל אב"ד אנטווערפין, במענה לשאלה שלא רואים היום שהסנדקאות מעשרת, אמר כי הוא מפני שכהיום רק לוקחים חצי סנדקאות, וסנדקאות המעומד נותנים לאחר, וסיפר שבדידיה הוי עובדא שביקש וקיבל 2 חלקי הסנדקאות אצל ברית אחד, ובאותו יום נפל לחיקו סכום גדול של כמה מאות אלפי דולרים

[אוצר החכמה]

ואני שמעתי (מפי השמועה) ששאלו את רי חיים קנייבסקי, מה נתעשר מהסנדקאות וענה שעושר דידיה הוא ספריו הרבים שהוציא.

[חכם באשי]

ואני שמעתי (מפי השמועה) ששאלו את רי חיים קנייבסקי, מה נתעשר מהסנדקאות וענה שעושר דידיה הוא ספריו הרבים שהוציא.

ואני ראיתיו כתוב, על אביו, בעל 'קהילות יעקב' (אולי בספר 'פניני הקה"י או בספר 'תולדות יעקב', איני זוכר).

[הוד_והדר]

מתאמריה משמיה דבעל דברי יואל שההתעשרות יכול להיות ברוחניות ובעוד דרכים ולאו דוקא בממון

[אוצר החכמה]

ואני ראיתיו כתוב, על אביו, בעל 'קהילות יעקב' (אולי בספר 'פניני הקה"י או בספר 'תולדות יעקב', איני זוכר).

אולי באמת החלפתי אבל אני חשבתי שבכל מקרה זה תירוץ טוב על אשר שמעתי על תלונתו של הגרמ"מ שולזינגער זצ"ל על ר' חיים על שנענה לסנדקאות ואילולי כן היינו זוכים לעוד מספריו.

[נוטר הכרמים]

והנה עוד בדבר העשירות המובטחת.

בספר פניני רבינו הגרי"ז עמ' לד-לה מספר הגרמ"מ הלוי זצ"ל בשתי נוסחאות את המעשה בר' לייזר-יוד'ל ריש מתיבתא דמיר שבא לפני מרן הרב זי"ע וספיקו בפיו, כהיום הזה מצוי שמזמינים אותו לסנדקאות דבר יום ביומו, ועתה לעת זקנתו קשה עליו הדבר. אמנם, הרי כתב הרמ"א (יו"ד סי' רסה,יא) בשם המהרי"ל דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת, הרי שהיא מעשרת כמו קטורת, וא"כ בתורת ראש ישיבה שמוטלת עליו הדאגה לממון הישיבה, עליו ליטול הסנדקאות. ומאידך גיסא, הרי הרמ"א שם בסקמ"ו כתב: ולעולם לא ראינו סנדק שנתעשר, א"כ לפי הגר"א אין לצפות מזה לעשירות, ויהא נפטר מללכת.

השיבו הגרי"ז: צריכים לחשוש למהרי"ל.

ובנוסח אחר: גם צ'ק של הרמ"א הוא צ'ק טוב...

[מעיין]

בזכרוני שרק אם הסנדק הוא גם ה'קוואטיר' וגם ה'סנדק מעומד' היינו 'עמידה לברכה' אז מתקיים הסגולה במילואה
אבל זה נסתר מירושלמי פ"ב דיומא ה"ג דגם הזוכה במחתה נתעשר

[גוראריה]

איסור זה נאמר לבן אדם פרטי ולא לרב העיר, רב קהלה וכדומה, ראה צוואת רבי יהודה החסיד סימן מב, באר היטב יו"ד סימן קעט סק"ד, פתחי תשובה יורה דעה סימן רסה סקי"ד וט"ו
שו"ת נודע ביהודה קמא חיו"ד סימן פו שהאיסור לא שייך אצל רב העיר, ובמה שהעיר ופלפל בזה החתם סופר בחאו"ח סימן קנח וקנט, וראה עוד אריכות באות שלום סימן רסה סקכ"ג

ושמעתי אני הקטן פעם מהגר"ח קרייזווירטה ז"ל אב"ד אנטווערפין, במענה לשאלה שלא רואים היום שהסנדקאות מעשרת, אמר כי הוא מפני שכהיום רק לוקחים חצי סנדקאות, וסנדקאות המעומד נותנים לאחר, וסיפר שבדידיה הוי עובדא שביקש וקיבל 2 חלקי הסנדקאות אצל ברית אחד, ובאותו יום נפל לחיקו סכום גדול של כמה מאות אלפי דולרים

ולמה עשה זאת רק פעם א'?...
אני שמעתי שהגר"ח קרייסווירט שאל את הלב שמחה זי"ע איך זה שהוא מקבל כ"כ הרבה סנדקאות ולא נתעשר, והשיבו כנ"ל שצריך ב' החלקים, ועשה כן והרויח.

[נוטר הכרמים]

ואני מכיר כמה גדולים שמתכבדים בשני החלקים ולא העשירו עדיין. [אצל בני בכורי שיחי' היה מו"ר שליט"א (שנתכבד לזה ע"י א"מ שליט"א) סנדק 'מושלם', ובדר"כ כשבא בטורח מחוץ לעיר הוא שואל על זאת].

[מעיין]

לא הבחנתי בדברי הוד והדר
אבל מה שהלב שמחה מייסד דף היומי ירושלמי, והרב קרייסווירט נעלם מהם לפי שעה דברי הירושלמי [דרך צחות...]
ואולי תלוי במחלוקת אם הי' פייס למחתה או אומר לחבירו זכה עמי במחתה שאז הוא העושר ותחתיו הפקידים...

[גוראריה]

לא הבחנתי בדברי הוד והדר
אבל מה שהלב שמחה מייסד דף היומי ירושלמי, והרב קרייסווירט נעלם מהם הירושלמי
ואולי תלוי במחלוקת אם הי' פייס למחתה או אומר לחבירו זכה עמי במחתה שאז הוא העושר ותחתיו הפקידים...

נעלם מהם הפשט שלך בירושלמי, נו נו..

[שומר]

הגרח היה סנדק אצלי יותר מפעם אחת וכששאלתי הרי אין להיות פעמים השיב אם אתה מכבד אותי , וראיתי בספר על מילה שהחזוא לא הקפיד בזה וכן מסבירים שהקפדא על הנותן ולא על המקבל

[מעיין]

לא הבחנתי בדברי הוד והדר
אבל מה שהלב שמחה מייסד דף היומי ירושלמי, והרב קרייסווירט נעלם מהם הירושלמי
ואולי תלוי במחלוקת אם הי' פייס למחתה או אומר לחבירו זכה עמי במחתה שאז הוא העושר ותחתיו הפקידים...

נעלם מהם הפשט שלך בירושלמי, נו נו..

מה פשט שלי!
ירושלמי מפורש שבין הזוכה בקטורת ובין הזוכה במחתה מתברכין

א"ר חנינה מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה א"ר יוסה מתני' אמרה כן חדשים לקטרת בואו והפיסו א"ר חנינה וכן למחתה א"ר יוסה מתניתה אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם רב אמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מעשה באחד שיבשה זרועו ולא הניחה לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה:

וגם בבבלי יומא כה: משמע כן ושם גם מפורש דקטורת ומחתה עבודה א' היא

תא שמע רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה שאני מחתה וקטרת דחדא עבודה היא איכא דאמרי דוקא מחתה וקטרת דחדא עבודה היא אבל שאר עבודות בעי פייס מחתה אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל ולא שכיחא ומעתרא נתקין לה פייס בפני עצמה קא משמע לן

רק המלצתי דאולי דעת האומר שלא הי' פייס למחתה ואומר לחבירו זכה עמי במחתה הי' משום שסובר דרק מתברך אם יש לו כל ב' החלקים ולכך אומר לזה שעמו שזה אינו מגרע ברכתו כיון שנעשה על פי פקודתו וגם שאם רוצה עושה בעצמו את שתיהם וכדכתבו המפורשים [ומ"מ לא נראה לי אמיתי עי' היטיב בגמרא]

[גוראריה]

אבל מנין להשוות את הסנדקאות לקטורת ואת העמידה לברכות למחתה?! סאיז א שיינע צושטעל, אבל לא מחייב.
אם הסנדקאות עצמה מורכבת מכמה חלקים, היא מקבילה רק לקטורת, שגם בעבודתה יש כמה שלבים.

[מעיין]

הרי בגמרא אמרו חדא עבודה היא

[אברהם]

יוסף הצדיק היה סנדק של בני מכיר מן מנשה [ראה תרגום יונתן עה"פ 'גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף', ובפירוש יונתן שם], ולא חשש בזה משום ב' סנדקאות לאדם אחד.

[בר ששת]

על עיקרא דדינא, אני מבקש להרהר.
הם מתאימה כאן המילה 'אסור'? או שיש עדיפות לזכות מישהו נוסף.

לכשעצמי אינני מבין. בשלמא בבית המקדש, כאשר העבודה של רבים היא,
ניתנת עדיפות ל'חדשים' - וגם שם אין 'איסור', כי אם מצד מניעת ריווח לאחר -
וראיה לדבר, כה"ג שעושה וכופל.
וכיצד ניתן להשוות זאת לברית מילה, השייכת לאב, ומי יאמר לו מה ייעשה.

נהניתי מהמרחקים שלקח 'מעיין' את האיסור, עד ששש למצוא שני גדולים
ב'אישתמטתיה'. בפעם הבאה כדאי שתעיין שוב בטרם תפער את לועך בזלזול בגדול"י!!
(תרשה לי לראות במילים 'מייסד לימוד הירושלמי' התרסה שפלה ומגעילה)

[מעיין]

בר ששת אנה תסביר לי
מה שייכות לדמיון של חלקי הסנדקאות לקטורת לגודל האיסור, ואנה ראיתי בדברי הרחקת לכת בגודל האיסור
כל מה שאמרתי הוא דאם כל דמיון העשירות בנוי על דמיון לקטורת, מנא להו לחדש דצריך כל הסנדקאות בעוד שבמקור מבואר דגם החצי מעשר
----
ומה שנשמע מדברי, הרחבת לשון נגד גדולי ישראל אף שלא התכוונתי כלל לזלזול אבקש מטו מעצמותיהם הקדושות, וידועים דברי החוות יאיר על לשון אישתמיטתיה, ומ"ש 'מייסד לימוד דף היומי' כתבתי רק לצחות בעלמא [ותיקנתי] וח"ו לא לדרוש לגנאי, בכל אופן יישר חילך על הערתך הצודקת

[מעיין]

[אבל מנין להשוות את הסנדקאות לקטורת ואת העמידה לברכות למחתה?! סאיז א שיינע צושטעל, אבל לא מחייב.
אם הסנדקאות עצמה מורכבת מכמה חלקים, היא מקבילה רק לקטורת, שגם בעבודתה יש כמה שלבים.

שוב ראיתי בתשו' חתם סופר או"ח סי' קנ"ח וקנ"ט
דעיקר המצוה והעשירות למוהל וסנדק שהוא בשעת המצוה ולא שאר הנטפלים [עיי"ש שמדבר ממכין האזמל והרוקח הרפואה מ"מ לכאורה בסברתו נכלל ג"כ הקוואטער והעמידה לברכה]
ועיי' עוד בתשו' בנימין זאב סי' רנ"ג דמשמע שם שהסנדק הוא העיקר ודומה לקטורת והמוהל היא דומה דלמחתה ובחת"ס שם כתב בפשטות להיפך ועיין עוד בתשו' בנין עולם להגאון ר' יצחק אייזיק חבר זצ"ל יו"ד סי' נ"ג
ובעולת תמיד במס' תמיד להערוגת הבושם ע' ע"ו בד"ה חדשים לקטורת

[משה ששון]

ואני מכיר כמה גדולים שמתכבדים בשני החלקים ולא העשירו עדיין. [אצל בני בכורי שיחי' היה מו"ר שליט"א (שנתכבד לזה ע"י א"מ שליט"א) סנדק 'מושלם', ובדר"כ כשבא בטורח מחוץ לעיר הוא שואל על זאת].

יש מי שתירץ שיש דברים שגורמים לעניות כמו ליצנות, ויצא זה בזה
ועוד י"ל שיש מזל כמ"ש על רבה ורב חסדא [ודו"ק היטב]

[עושה חדשות]

נשאלתי למעשה, מה חומר הענין לתת סנדקאות לאדם א' פעמיים במשפחה אחת, וכמה צריך לטרוח בשביל זה. (ולדוג' אם האפשרות השניה זה רק אבי הבן עצמו, ומאד לא ניח"ל בזה, האם יכול לתת למישהו שקיבל בעבר). כי לכאו' טעמא דחדשים לקטורת אינו לעיכובא כ"כ במקום דטריח בלא"ה, אבל הפוס' הרי ציינו גם לצוואת ריה"ח וכו'.

[אTKH]

לפי הדמיון לקטורת, הרי שאין לאדם להיות סנדק פעמיים, לא רק אצל שני אחים, אלא כלל וכלל לא.

[עושה חדשות]

לפי הדמיון לקטורת, הרי שאין לאדם להיות סנדק פעמיים, לא רק אצל שני אחים, אלא כלל וכלל לא.

ברוך שכיונת להגר"א שם יו"ד רסה-מו.
לענין שאילתי, אני מחפש מי עסק בזה הלכה למעשה במקום דלא אפשר וכנ"ל.

[עזריאל ברגר]

במקום דלא אפשר - גם בקטורת הקטירו פעמיים!

[עושה חדשות]

במקום דלא אפשר - גם בקטורת הקטירו פעמיים!

ולכן כתבתי -

לכאו' טעמא דחדשים לקטורת אינו לעיכובא כ"כ במקום דטריח בלא"ה, אבל הפוס' הרי ציינו גם לצוואת ריה"ח וכו'.

[גם זו לטובה]

נשאלתי למעשה, מה חומר הענין לתת סנדקאות לאדם א' פעמיים במשפחה אחת, וכמה צריך לטרוח בשביל זה. (ולדוג' אם האפשרות השניה זה רק אבי הבן עצמו, ומאד לא ניח"ל בזה, האם יכול לתת למישהו שקיבל בעבר). כי לכאו' טעמא דחדשים לקטורת אינו לעיכובא כ"כ במקום דטריח בלא"ה, אבל הפוס' הרי ציינו גם לצוואת ריה"ח וכו'.

אין כאן תשובה חד משמעית, תלוי מה נוהג השואל בשאר נידונים מעי"ז, לדוגמא: מה הוא נוהג בשאר צוואות ר"י החסיד?

[לבי במערב]

שו''ת חת''ס ח''א.pdf

(3.36 MiB) הורד 97 פעמים

סנדקאות אצל ב' אחים - שלחן מנחם ח''ה (יו''ד ח''ב).pdf

(203.94 KiB) הורד 99 פעמים

[ידידיה]

https://www.dirshu.co.il/386978/

סיפר לי הרב ישראל גליס: הרב שמעון ברוק, נכדו של הגרב"צ ברוק, ניגש למרן והזמינו לשמש כסנדק בברית לאחד משני בניו התאומים. מרן נענה להזמנה, אך הוסיף, כי הוא מעוניין לשמש כסנדק גם לבן השני. גם כאשר ר' שמעון הסביר, כי הם רוצים לכבד בסנדקאות לבן השני את הסבא מצד אשתו, לו הם מרגישים מחוייבות, מרן עמד בשלו. והודיע כי לא יסכים לשמש כסנדק רק לאחד מהם – "או שאהיה סנדק לשניהם, או לא לאף אחד מהם". אבי-הבנים בא במבוכה. לאחר מחשבה הוא הביע את הסכמתו לכך שמרן ישמש כסנדק לשני הבנים. אך הוא הוסיף ושאל, מדוע מרן אינו מוכן לשמש כסנדק רק לאחד הבנים? מרן ענה לו בבת שחוק: "הילדים יגדלו, וכדרך הילדים, גם הם יתקוטטו. אם אהיה סנדק רק אצל אחד מהם, יוכל האחד לומר לשני 'לי היה סנדק יותר חשוב מאשר לך…' כדי למנוע זאת, החלטתי כי לא אשמש כסנדק רק לאחד מהם…"

[כדכד]

ראיתי אשכול זה ונזכרתי מעשה שהיה בי לפני איזה ימים
כאשר במפתיע בחצות היום נודע לי שאפשר למול באותו היום ולא היה, לאיזה סיבה, אפשרות לכנס קהל רב לברית שהתקיימה כרבע שעה לפני השקיעה.
מלכתחילה תכננתי הזמין לסנדקאות את חמי שליט" שכן אבי שליט"א היה סנדק לבן הקודם, אך חמי היה טרוד במצוה שאינה יכולה ליעשות ידי אחרים והודיע שלא יוכל לבוא.
האפשרוית שנותרו פני היו:
א. להזמין מישהו מהקרואים להשלמת מנין שאני מכירו מעולם.
ב. להזמין את אבי שליט"א אף שכבר היה.
ג, לקחת לעצמי הסנדקאות.
ד. לכבד את בני הגדול שליט"א שאמנם עוד לא הגיע לגל שמונה עשרה ולא נשא אשה אבל הוא בן תורה.
היות וגם לא היה לי עם מי להתיעץ התיעצתי רק עם המוהל.
בס"ד אכתוב מה עשיתי בסוף
אבל כיון שהועלה האשעכול אמרתי: בוא נראה מה יכתבו על זה חברי הפורום.

[עזריאל ברגר]

אינני רואה שום סיבה שלא לקחת לעצמך אחרי שכיבדת כבר את אביך ואת חמיך (עכ"פ ב"חישב לעשות מצוה ונאנס" וכו'). וכמדומני שרבים נוהגים להיות סנדק לבנם השלישי - אחרי שכיבדו את אביהם וחותנם.
ואם משום מה אינך רוצה/יכול להיות סנדק - מדוע לא לכבד את בנך (המוחזק כבן תורה וירא שמים מסתמא, ובהנחה שהוא מספיק חזק בגופו וברגשותיו כדי לבצע את מלאכת הסנדקאות כראוי)?
ואם גם הוא לא רוצה/יכול - נראה לי שעדיף לכבד פעם שניה את אביך, מלתת לאדם זר (ובפרט שאינך יודע את מידת יראת-השמים בה מוחזק אותו אדם זר).

כמובן שאני מניח שאביך לא יקפיד ולא יפגע אם הסנדקאות תנתן לך או לבנך - מפני שהוא כבר שימש כסנדק אצלך.

ולכן למעשה לפענ"ד סדר העדיפות בכגון דא הוא:
לעצמך.
לבנך.
למוהל עצמו - באם הוא מסוגל לבצע את שני הדברים כאחד.
לאביך.
לאדם זר.

[כדכד]

"רבים נוהגים" נשמע לי קצת רחוק
בימי חלדי ראיתי רק שנים שלקחו סנדקאות לבניהם (והם באמת תלמידי חכמים ובעלי מעשים) אך לא ראיתי זה כחזון נפרץ.

זה לא ש"כיבדתי את חמי כדין חישב לעשות מצוה ונאנס" אלא שלא כבדתי אותו אחרי שהודיע שלא יוכל לבוא אבל איני רואה מזה נפקותא שהרי בכל מקרה לא יכולתי לכבדו.

אבי שליט"א לא היה מקפיד בכך שלא כבדתי אותו גם אילו לא היה סנדק בבן קודם מפני שאינו גברא קפדנא (איברא שלמעשה כן הייתי מכבדו אילו לא היה סנדק מקודם).

מדת יראת שמים אינה דבר שיכול להיות ידוע לי לא אצל אדם זר ולא אצל אנשים ממשפחתי.

אמנם בגוף הסברות שכתב מר - כן הורה לי המוהל שאשב בעצמי ושזה עדיף משאכבד את אבי פעם נוספת..
אולם כיוון שהרגשתי נסער מדי בכל המצב הזה חששתי שלא אהיה מספיק מיושב להתיישב בעצמי ולכן למעשה נהגתי כפי שהציע מר וכבדתי את בני שהוא בן תורה (לא רק מוחזק אלא באמת) והוא יכול לשלוט בגופו וברגשותיו יותר ממני. אמנם הוא אמר שאינו יודע מה לעשות אבל הוא היה מספיק מיושב כדי לבצע את הוראותיו של המוהל.

[עזריאל ברגר]

א. כנראה שיש הבדלים בין הקהילות השונות, כי כמדומני שראיתי רבים (מאחי ומגיסי וכדו') שהיו סנדקים לבניהם.
ב. התכוונתי לומר שעצם זה שהצעת לחמיך את הסנדקאות - זהו חלק עיקרי מכבודו.
ג. החלק הכי חשוב בבחירת מוהל וסנדק - הוא לבחור אנשים כאלו שיידעו לעשות את מלאכתם נאמנה ולא יגרמו ח"ו וח"ו לנזק לתינוק (ובפרט בחב"ד יש בזה מסורת מאדמו"ר הצ"צ לבחור מוהל בקי במלאכתו ולהעדיף אותו על פני זקן שבקי בכוונות וכדו', כי מעשה-המילה הוא העיקר, וצריכים שהוא יתבצע כראוי). ולכן דעתי מסכימה לחלוטין עם זה שנמנעת מהסנדקאות כשחששת שמא לא תעשה אותה כראוי מפני ההתרגשות.
והעיקר, שכשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה לחופה ולמעשים טובים, מתוך הרחבה ושמחה, ומתוך שיקול-הדעת התמידי של לעשות את רצון ה' כפי שהוא רוצה מאיתנו בכל רגע ורגע.

[הוד_והדר]

ידועים הדברים

מוהל לוקחים מומחה, סנדק ירא שמים.

והאם רק אני מתפלא איזה עבודה נצרך לסנדק, שהוא צריך לדעת לעשות? הוא צריך רק לדעת איך לשבת על הכסא ולהחזיק התינוק בידיו ולא להפריע למוהל בעבודתו.

[עזריאל ברגר]

הסנדק צריך לתפוס היטב את התינוק שלא יזוז.
זוהי לא מלאכה כבדה וקשה, אבל אסור לקחת סנדק שידיו רועדות וכדו'.

[כדכד]

ידועים הדברים

מוהל לוקחים מומחה, סנדק ירא שמים.

והאם רק אני מתפלא איזה עבודה נצרך לסנדק, שהוא צריך לדעת לעשות? הוא צריך רק לדעת איך לשבת על הכסא ולהחזיק התינוק בידיו ולא להפריע למוהל בעבודתו.

הסנדק צרך להחזיק את התינוק בתנוחה מסויימת וגם לא לזוז תוך כדי המילה בלי תיאום.
את כל הנ"ל חששתי שלא אצליח לעשות

[הר ששון]

ר יואל מסאטמער סנדקות עשירות קול קורא
מישהו מכיר?