איש_ספר כתב:ר' משה שטרנבוך למד אל ר' מאיר חדש? היכן?
ירושלמי כתב:שמא נימא ע"ד הפלפול, דעין טובה כנגד עין טובה כמאן דליתא, וממילא אזלי' בתר הכרת הטוב...
ולעיקר הערתך - לא ידעתי מה ענין עין טובה לכאן. עין טובה ענינה לראות בכל אחד את הטוב וכו', ואיך מחמת כן יפסוק את הדין לטובת ראובן או שמעון? משא"כ הכרת הטוב, הרי בשלה הרי הוא משועבד לחזר ולמצוא אחר פסק דין לטובת נותן השוחד.
תולדות כתב:מאמר מעניין במיוחד.
מספר הערות למאמר.
מוזכר כמה פעמים, חיים שניאורזון שניאורסון וכו'. שמו המלא, חיים יוסף שלמה שניאורסון, והוא החזיק מלון בחברון. [היה חתנו של ר' מרדכי לידר מטבריה, שנזכר כאן באשכול אחר].
מוזכר ו.ז. זוארץ, זהו כמובן ר' ישראל זיסל דבורץ, וכן בהמשך נזכר יצחק צוארץ.
ירושלמי כתב:זכיתי - אבדלחט"א - להיות נמול על ברכיו.
ועוד ב' מעשים ששמעתי מפיו, עת זכה לשמש את המשגיח: האחד, שאירע פעם והובא לשולחנו אלבום תמונות מאירוע משפחתי. המשגיח עיין בהם, כשלפתע ביקש לברר מי הוא היהודי הדור הפנים הנראה באחת התמונות. היושבים סביב השולחן חישבו כי לצון חומד הוא, שכן המדובר היה בו עצמו, אך הוברר כי אכן המשגיח זצ"ל לא ראה את דמותו במראה! (ובמי מדובר? בנסיך אסכולת סלבודקא!)
כתבים כתב:הרב אהרון חדש סיפר לי כי הוא קרוי אכן ע"ש אותו בן דוד שנרצח בפרעות. ואף הוסיף כי בנו אפרים קרוי גם ע"ש אחד מאותה משפחה, אך כעת איני זוכר על מי אמר זאת.
בברכה כתבים
בור הגולה כתב:בניו:
רבי אהרן דוד משגיח במיר. חתן הגרחז"פ בן הגרא"י פינקל. [אני משער שהשם ניתן לו על שם הבן דוד אהרן דוד אפשטיין, בנו של דודם ר' אפרים אפשטיין משיקגו, שנהרג בפרעות זמן קצר לפני לידתו].
בור הגולה כתב:מחר ביום כ"ט טבת חל היארצייט של הגה"צ ר' מאיר הלוי חדש זצ"ל משגיח בישיבת חברון, עטרת ישראל ואור אלחנן.
נולד בפאריץ בשנת תרנ"ח. בצעירותו למד בסלבודקה ובחברון, והיה מטובי הבחורים בשכלו הישר והחריף, ובקיאותו המקיפה. הגרמ"מ אפשטיין בחר בו לחתן עבור בת גיסו הגרנ"מ הוטנר זצ"ל, שהיה מו"ץ באיישישוק, והבת עלתה לארץ והתאכסנה אצל דודה הגרמ"מ בחברון.
אחר הפרעות, נתמנה לתפקיד משגיח בישיבה, עוד בחיי הגרי"ל חסמן, כדי להפיח רוח חיים חדשה בבחורים השבורים ורצוצים מהשבר הנורא. לידו נתמנה גם הגה"צ ר' שמחה זיסל שפירא.
עמד על משמרתו שנים רבות, עד לפטירתו בתשמ"ט.
g[/attachment]
משה ובני ישראל כתב:על הרב
מיללער כתב:אביו של רבי מאיר חדש זצ"ל ר' בן ציון ב"ר דוד הלוי, היגר לארה"ב ונפטר שמה בשנת תש"ד - האם שימש ברבנות או היה לו משרה רוחני?
בחודש חשוון תש"ד הגיע מברק להנהלת הישיבה, כי הסבא שלנו, רבי בן ציון זצ"ל, אביו של אבא, הלך לעולמו.
בגלל המלחמה התעכבה ההודעה והיא הגיעה לישיבה רק לאחר שבעת ימי האבל. ראש הישיבה, רבי יחזקאל סרנא, החליט להעלים מאבא את הידיעה המרה ולחכות עד תום החודש הראשון של ימי האבל, שהרי לאחר ה"שלושים" יהיה עליו לשבת שעה אחת בלבד.
וכל כך למה? כדי למנוע ביטול תורה בישיבה. הוא ידע, שאם אבא ישב שבעה ימים, יחול רפיון בלימוד התורה בישיבה, ומאחר שממילא עברו כבר שבעת הימים המיועדים לכתחילה לשבת בהם "שבעה", מוטב להמשיך ולדחות את ההודעה עד לאחר ה"שלושים", כדי למנוע את הרפיון.
עם תום החודש, נכנס ראש הישיבה לחדרו של אבא, ומיד לאחר מכן נכנסו שאר ראשי הישיבה. ראינו את אבא פורץ בבכי. לאחר מכן ישב במשך למעלה משעה, עד שכל בני הישיבה הספיקו לנחמו.
נותרנו בלא סבא. אפילו ה"סבא של מכתבים", אותו סבא רחוק מעבר לים, גם הוא איננו עוד.
אחד מניצולי הפוגרום בבית סלונים היה רבי משה מש. בשעה שהפורעים השתוללו, נדר רבי משה שאם ישאר בחיים, יהיו חייו קודש לישיבת חברון. ואכן, הוא שרת כל חייו כשמש של בית המדרש בישיבת חברון, מבלי לקבל משכורת. רק בערב הימים הנוראים, היה גובה מהמתפללים תשלום מיוחד עבור סידור המקומות לתפילה. רבי משה מש הפך לחלק מחיי ישיבת חברון. הוא ורעייתו היו ידועים כמרבים לעסוק בצדקה וחסד.
רגיל היה הצדיק מחברון, ר' משה מעש ז"ל, שניצל מגיא הרציחה בתרפ"ט, לבקש מאת הבחורים שיאמרו ברכות השחר לידו בקול רם, כדי שיזכה לענות אמן. ומורגל היה בפיו: ברכה בלי אמן, כחצי ברכה נחשבת. והראני חבר [בשנת תשל"ו] מקור לדבריו מדברי הרא"ש בברכות, שכפי שהמברך יכוון להוציא את השומע, כך יכוון העונה אמן להוציא בעניית האמן את המברך. שע"י זה מתחזקת הברכה (מפארי לב, תשס"ו, עמ' קיח)
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 535 אורחים