האותיות המשונות ומלופפין

[שבילי דנהרדעא]

מבואר בראשונים ומקורו קדוש מחז"ל דקבלה ממשה מסיני לכתוב כמה אותיות בתורה משונים ואות פ"א וטי"ת בכמה מקומות מלופפין ויש בזה סודות גדולים ועי' בגמרא שמצא צשה רבינו להקב"ה שכותר כתרים ותגין לאותיות וכו'.
יש לעיין מה הטעם פסקו הסופרים לכתוב כן, ובחתם סופר כתב כיון שאין אנו בקיאים בדיוק איזה אותיות לשנות על כן עדיף למנוע לגמרי.
מכל מקום עד לא לפני כמה זמן עדיין היה הסופרים נוהגים לכתוב הפפי"ן המלופפים בפרשיות תפילין במילת כי הקשה פרעה ובפן יפתה, וכמו כן אות חי"ת דוחרה, על אף שבספר תורה כבר לא נהגו כן כיון שלא היה ידוע בבירור באיזה מקום לכתוב, צריך טעם מדוע פסקו לכתוב כן?

[שבילי דנהרדעא]

מצורף פה תמונה מאותיות משונות
אם היה כבאר אשכול בנושא אשמח אם מישהו יקלוד קישור

[יוס'ל]

מבואר בראשונים ומקורו קדוש מחז"ל דקבלה ממשה מסיני לכתוב כמה אותיות בתורה משונים ואות פ"א וטי"ת בכמה מקומות מלופפין ויש בזה סודות גדולים ועי' בגמרא שמצא צשה רבינו להקב"ה שכותר כתרים ותגין לאותיות וכו'.
יש לעיין מה הטעם פסקו הסופרים לכתוב כן, ובחתם סופר כתב כיון שאין אנו בקיאים בדיוק איזה אותיות לשנות על כן עדיף למנוע לגמרי.
מכל מקום עד לא לפני כמה זמן עדיין היה הסופרים נוהגים לכתוב הפפי"ן המלופפים בפרשיות תפילין במילת כי הקשה פרעה ובפן יפתה, וכמו כן אות חי"ת דוחרה, על אף שבספר תורה כבר לא נהגו כן כיון שלא היה ידוע בבירור באיזה מקום לכתוב, צריך טעם מדוע פסקו לכתוב כן?

כנראה ע''פ דברי הרא''ש שכל מקום יש את מנהג הכתב שלו, בדברים שאינם מפורשים בתלמוד.
וכמו שע''פ הבנה לא נכונה במ''ב התחילו לסגור את הפ''א מאחור, וכיום אין כמעט סופר שכותב את הפ''א אם עקב מעוגל כנהוג מקדמת דנא.

[חיים ושלו']

בענין זה מפורש יוצא מדברי הראשונים שהוא מקובל עד למשה רבינו וכתובים גם כן בספר התגין דאסיק עלי הכהן מן י"ב אבנים שהקים יהושע בגלגל, ומסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש, ופלטי בן ליש מסרו לאחיתופל, ואחיתופל מסרו לאחיה השילוני, ואחיה השילוני מסרו לאליהו, ואליהו מסרו לאלישע, ואלישע מסרו ליהוידע הכהן, ויהוידע הכהן מסרו לנביאים, ונביאים קברוהו באסקופת בית מקדשא. וכד עקרו אסקופת בית מקדשא בשני יהויכין מלך יהודה, אשכחיה יחזקאל נבייא ואתייה לבבל. ובשני כורש מלך פרס כד אסיק עזרא עשרה יוחסין מבבל, אשכחיה להדין ספרא ואסקיה לירושלים. והגיע ליד מנחם, ומנחם מסרו לרבי נחוניא בן הקנה, ורבי נחוניא בן הקנה מסרו לרבי אלעזר בן ערך, ורבי אלעזר בן ערך מסרו לרבי יהושע, ורבי יהושע מסרו לרבי עקיבא, ורבי עקיבא מסרו לרבי יהודה, ורבי יהודה מסרו לרבי מייאשא, ורבי מייאשא מסרו לרבי נחום הלבלר, ורבי נחום הלבלר מסרו לרבי.
ובענין הפ"א הרי ערבך ערבא צריך ועדיין אין שום ביאור מדוע פסקו מזה.

[יוס'ל]

ראה בתורה שלמה כ''ט
ואם עיתותיך בידך עיין גם בפתשגן הכתב

[שבילי דנהרדעא]

עוד מה תמונות
התמונה בהליפוף בהנו"ן פשוטה של כהן לכאורה נראה כפ"א פשוטה הפוכה, ועי' בחתם סופר יו"ד דדן בכעין זו באות וי"ו דנראה כפ"א פשוטה ופוסלה מטעם זה אבל שם זה ישר.

[חיים ושלו']

בספר התגין איתא צורה זו של אות ן', ובחתם סופר מדובר בצורה אחר באות ו' שהסופר בדה מלבו ונראה כף' ומש"ה פסלו ואינו ענין לתמונה זו שמקורו קדוש.

[קוויטל]

שבילי,
מה מקור התמונות?

[שבילי דנהרדעא]

זה שיש אותיות משונות ומלופפין והפוכות מפורש כבר ברמב"ם פ"ז מהל' תפילין ומזוזה ה"ח "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה. וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה" עכ"ל ומבואר היטיב במאירי.
בספר תאגי או ספר תגין שכתב הרמב"ן שהוא מקובל שכתבו עלי הכהן מן האבנים שהקים יהושע בגלגל יש כל התמונות האלו וגם במחזור ויטרי מביא דבריו עם תמונות האלו.

[חיים ושלו']

עניין חשוב מאד, כמדומני שיש שני מאמרים של ר' דוד ליב גרינפלד בנושא, 1. מאמר קווצותיו תלתלים נדפס בתוך קונטרס קדושת ספר תורה (ברוקלין תשנ"א) 2. מאמר יקרת עטרת תפארת התפילין הקדושות של רבותינו מודפס בתוך קובץ לשכת הקודש קובץ א' עמ' קמא (יש באוצר http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156863&), מי שיכול להעלות את המאמרים כאן יהא לו לזכות.

[שבילי דנהרדעא]

עניין חשוב מאד, כמדומני שיש שני מאמרים של ר' דוד ליב גרינפלד בנושא, 1. מאמר קווצותיו תלתלים נדפס בתוך קונטרס קדושת ספר תורה (ברוקלין תשנ"א) 2. מאמר יקרת עטרת תפארת התפילין הקדושות של רבותינו מודפס בתוך קובץ לשכת הקודש קובץ א' עמ' קמא (יש באוצר http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156863&), מי שיכול להעלות את המאמרים כאן יהא לו לזכות.

[חיים ושלו']

כמה תמונות מספרי תורה ישן נושן קדומים מאד אני לא יודע בבירור גילם אבל ניכר מצורת הכתיבה שעדיין יש פרשה בויהי כי הקשה פרעה כמנהג הקדום באשכנז.
מאוסף ארפוט 7 החי" עדיין כשיט רש"י בלי חטוטרת, החי" מלופף דוחרה אף ה' מלפוף רק צד אחד ונאה כי"ו וככל הנראה נמחק מצד השני

[חיים ושלו']

מאוסף ארפורט 8, החי" כבר עם חטוטרת דר"ת אבל עדיין יש פרשה בויהי כי הקשה

[פלגינן]

למתעניין באותיות המשונות, כדאי לעיין בשלטי הגיבורים לר"א מש"א (פורטליאון) שלמיטב זיכרוני האריך לדבר בזה, וכדרכו הנפלאה הוסיף הרבה צבע לסוגיא.

[שבילי דנהרדעא]

יש באוצר?

[פלגינן]

יש באוצר?

בוודאי

[שבילי דנהרדעא]

זה בענייני המקדש וכליו

[פלגינן]

זה בענייני המקדש וכליו

בדיוק זה. איני זוכר אם זה באחד הפרקים או בנספח בסוף בענין לשון הקודש או משהו דומה.

[חיים ושלו']

בין האותיות ההפוכות הוא האת נו"ן אצל וימת תרח בחרן, עי' שם רש"י, מעניין לראות איך שבספרי תורה הנ"ל עשאוהו.

[פלגינן]

ועוד בנושא זה, ליקוט פנינים שנכתבו על האותיות המשונות.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149519&

[חיים ושלו']

ראה תפילין עתיקים מאד מארץ אשכנז (כל הפרשיות פתוחות)

[חכם באשי]

על האותיות המשונות והמלופפות נכתב מאמר נרחב מאת הרב אפרים כספי, והופיע ב'חצי גבורים' האחרון.

[חיים ושלו']

על האותיות המשונות והמלופפות נכתב מאמר נרחב מאת הרב אפרים כספי, והופיע ב'חצי גבורים' האחרון.

איפה אפשר להשיג את הקובץ חצי גבורים המדובר?

[שבילי דנהרדעא]

ראיתי כעת שיש חילוקים בהאותיות המשונות במה שאיתא בספר התגחן ומה דאיתא בשאר ספרים או במה שנמצא בשאר ספרי תורה, וצריך ביאור איזה הם הוא בקבלה איש מפי איש למשה, ומה המקור של השאר?

[שבילי דנהרדעא]

תמונת האותיות המשונות מתוך הספר קרית ספר לרבינו אלעזר בעל הרוקח

[באמונתו]

על עניין הפרשה (הנ"ל) בכתוב "ויהי כי הקשה פרעה", וכמנהג הקדום באשכנז, וגם בכתוב "והיה כי יביאך קמייתא", ראה המצורף כאן: