יאיר כתב:אני שמעתי דהלומד בשמחה כלומד כפול.
פלתי כתב:יאיר כתב:אני שמעתי דהלומד בשמחה כלומד כפול.
ואני שמעתי שהזורעים בדמעה ברנה יקצורו
סיפרון כתב:איתא בספר ארחות צדיקים (סוף שער השמחה): לכן ישים כל אדם שמחתו על התורה, ובעת שיעשה המצוות ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון, אשר בני מעלה ישתחוו לו. וכן אמר דוד (תהלים קיט קסב): "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב". וכל העושה המצוות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא.
זקן ששכח כתב:כמדומה יש בהקדמת האבני נזר רעיון דומה שהלימוד בחשק הוא 'לשמה'.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה.
עד כמה שזה מסור ביד האדם, עדיף שילמד בחשק ובשמחה. מה שמעבר לזה, לפום צערא אגרא.
פלתי כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה.
עד כמה שזה מסור ביד האדם, עדיף שילמד בחשק ובשמחה. מה שמעבר לזה, לפום צערא אגרא.
כוונתי דלכאורה הלשון לפום צערא אגרא מורה דלפי גודל הצער כן גודל השכר. ואם אין לו צער אלא שמחה אז גם השכר בהתאם.
שואב מים כתב:האם ידוע למישהו מקור לכך, שמי שקובע עתים לתורה מדי יום ביומו אפילו לזמן מועט, אם הוא לומד בחשק גדול נחשב לו הרבה יותר מהלומד כל היום בלי חשק.
מטו בה משמיה דבני יששכר, אך יתכן שמקורו מספר אחר.
אגור בן יקה כתב:שואב מים כתב:האם ידוע למישהו מקור לכך, שמי שקובע עתים לתורה מדי יום ביומו אפילו לזמן מועט, אם הוא לומד בחשק גדול נחשב לו הרבה יותר מהלומד כל היום בלי חשק.
מטו בה משמיה דבני יששכר, אך יתכן שמקורו מספר אחר.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =46089&st=%u05DB%u05E9%u05D4%u05DC%u05DA%20%u05D4%u05D9%u05D5%u05DD
שואב מים כתב:אגור בן יקה כתב:שואב מים כתב:האם ידוע למישהו מקור לכך, שמי שקובע עתים לתורה מדי יום ביומו אפילו לזמן מועט, אם הוא לומד בחשק גדול נחשב לו הרבה יותר מהלומד כל היום בלי חשק.
מטו בה משמיה דבני יששכר, אך יתכן שמקורו מספר אחר.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =46089&st=%u05DB%u05E9%u05D4%u05DC%u05DA%20%u05D4%u05D9%u05D5%u05DD
כשאני לוחץ על הלינק הוא פותח לי בית אהרן בדף השער. אשמח אם תוכל לכוון למיקום מדוייק. תודה מראש.
יאיר כתב:מישהו שאל מה הדין אם הוא לומד גם בצער וגם בשמחה, שאלוהו כיצד הדבר יתכן (למרות שודאי שהדבר אפשרי) אמר להם, הוא שמח שהוא בצער...
הפשטן כתב:יאיר כתב:מישהו שאל מה הדין אם הוא לומד גם בצער וגם בשמחה, שאלוהו כיצד הדבר יתכן (למרות שודאי שהדבר אפשרי) אמר להם, הוא שמח שהוא בצער...
קצת מזכיר את הפסוק וגילו ברעדה.
הרואה כתב:הפשטן כתב:יאיר כתב:מישהו שאל מה הדין אם הוא לומד גם בצער וגם בשמחה, שאלוהו כיצד הדבר יתכן (למרות שודאי שהדבר אפשרי) אמר להם, הוא שמח שהוא בצער...
קצת מזכיר את הפסוק וגילו ברעדה.
רעדה זה לא צער
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים