גם זו לטובה כתב:כדרכם של מלחמות, האמת נעדרת, ופשוט שיש עדיפות בהתקן של משמרת השבת, מכמה בחינות, אולם פשוט שזה גם לא כזה שחור כמו שמוצג ע"י אחרים.
בכינוס הרבנים בו התאספו כ-200 מורי הוראה מכל הארץ, דיבר הגרי"מ רובין, בעל ארחות שבת, הוא עמד ואמר בערך בזה הלשון: "אני מעיד נאמנה, שכל מעשיהם של משמרת השבת נעשים מתוך יושר אמיתי, לא לשם הרווחת כסף, להיפך הם לוקחים על עצמם חובות רבים למען השבת". עוד הוסיף ואמר: "מתוך שיחות ארוכות שהיו לי עם משמרת השבת, ודיונים מעמיקים אני רוצה לומר לרבנים היושבים כאן, יש שחושבים שמשמרת השבת הורתה ולידתה בעיר בני ברק, ומשכך הם מנסים להטמיע איזה שהם חומרות, אך האמת אינה כן, משמרת השבת עוסקת בעיקר הדין ממש, ולא בשום חומרא...".
אוהב אוצר כתב:גם כאן הכותב אנונימי לא?
חברא כתב:אוהב אוצר כתב:גם כאן הכותב אנונימי לא?
כמעט כל הפרטים שבקובץ הם בשם אנשים מוכרים, שאפשר להרים אליהם טלפון.
בכינוס הרבנים בו התאספו כ-200 מורי הוראה מכל הארץ, דיבר הגרי"מ רובין, בעל ארחות שבת, הוא עמד ואמר בערך בזה הלשון: "אני מעיד נאמנה, שכל מעשיהם של משמרת השבת נעשים מתוך יושר אמיתי, לא לשם הרווחת כסף, להיפך הם לוקחים על עצמם חובות רבים למען השבת". עוד הוסיף ואמר: "מתוך שיחות ארוכות שהיו לי עם משמרת השבת, ודיונים מעמיקים אני רוצה לומר לרבנים היושבים כאן, יש שחושבים שמשמרת השבת הורתה ולידתה בעיר בני ברק, ומשכך הם מנסים להטמיע איזה שהם חומרות, אך האמת אינה כן, משמרת השבת עוסקת בעיקר הדין ממש, ולא בשום חומרא...".
יאיר1 כתב:מה דעתו של הגר"ש גלבר?
[מן הסתם כיון הוא המרא דשמעתא, או לכל הפחות אחד מהגדולים בענין, ודעתו רלוונטית ביותר]
שמעתי ממרציאנו שלדעת הרב גלבר צריך לעשות התקן של משמרת השבת או כיוצ"ב. זו המסקנא אחרי שישב עמו פעמים רבות על הענין הזה.
יוס'ל כתב:מי זה הרב גלבר הנ''ל ? וכמה הוא בר סמכא ?
נשר כתב:חיבר גם ספר נתיבות שלום על הל' רבית
ספר יסודי וחשוב מאד.
ישא ברכה כתב:הרעיון הזה מיושם בביתי, וברור לכל שמבחינה הילכתית הוא הפיתרון הטוב ביותר. (בבחינת עגלון טוב לא נכנס לבוץ) ובמיוחד לאור המציאות הנוראה בזמנינו שכל בעיה הילכתית נהפכת לפולמוס רווי יצרים והשמצות, ובכל צד חכמים ונבונים (ולכה"פ האיש התם אינו יודע להבחין מיהו החכם ומי ממלל לשונות חכמים), והקב"ה יאיר במהרה חשכת גלותינו.
אבל חשוב לציין בזמנו סיפר לי מאן דהוא שהתקשר למשמרת השבת, ואמרו לו שזה הרעיון הכי טוב, אבל זה בהחלט לא מצב תקין למקרר שהוא נכבה ונדלק כל זמן קצר, ויתכן שזה יזיק למקרר. (אבל מסתבר שהנוהג כן מחמת רצונו לשמור השבת כראוי הרי"ז בכלל הוצאות שבת, ואינה מן המנין).
ישא ברכה כתב:הרעיון הזה מיושם בביתי, וברור לכל שמבחינה הילכתית הוא הפיתרון הטוב ביותר. (בבחינת עגלון טוב לא נכנס לבוץ)... אבל חשוב לציין בזמנו סיפר לי מאן דהוא שהתקשר למשמרת השבת, ואמרו לו שזה הרעיון הכי טוב, אבל זה בהחלט לא מצב תקין למקרר שהוא נכבה ונדלק כל זמן קצר, ויתכן שזה יזיק למקרר.
ישא ברכה כתב:א. לכאו' הצד דהוי מעשה משום דחשיב כמו הרבה מקומות שמצינו בש"ס כאשר האדם עושה פעולות שיש להם המשך טבעי הרי תוצאת ההמשך נידון כמעשה האדם ולא כגרמא בעלמא [לדוגמא אשו משום חצו, ויש עוד דוגמאות רבים]. ובפשטות גם בכה"ג י"ל שכיון שע"י פתיחת המקרר הרי נכנס אויר חם (יחסית) הרי הוא גורם להפעלת המקרר. אבל לכאו' יש לחלק שבכל אלו דעת האדם על התוצאה והיינו שהמעשה שהוא עושה האדם מתיחס אליו כמעשה הפועל את התוצאה ההיא, ואינו רק מעשה גורם. אבל האדם בעת פתיחתו את המקרר אינו מתכוין להכניס אויר, ואף שכל אדם מודע לזה, מ"מ כיון שהאדם אינו מרגיש בעת עשיתו את העובדות הללו בהיות כ"ז גזים בעלמא ולא דבר מוחשי, אין האדם נותן לב למעשיו. ואמנם יש מושג של כיבוי ע"י פתיחת דלת שיכנס אויר, אבל שם הוא מתכוין לפתוח בכדי שיכנס אויר חם וממילא כ"מ שהאדם מתכוין לצרף את פעולתו ובכה"ג אינו מתכוין.
ובקיצור יתכן שהמושג שכל המשך טבעי נידון כקיים במלאכה עצמה אי"ז בכל תוצאה טבעית, אלא בכל מקום שהתוצאה הטבעית הינה מכוונת וטמונה בכוונת המעשה הראשוני. [ויתכן דאי"צ לבדוק בכל מקרה ומקרה לגופו, אלא בהתיחסות הכללית הקיימת לפעולה זו]. וזה טענה כללית על הנושא.
"גם בנידון שלנו הואיל וכוונתו בפתיחת הדלת הוא רק להוציא או להכניס אוכלין ומשקין, ועיקר האיסור הוא משום דבפתיחת הדלת חשיב כמכניס חום ע"י כח ראשון, ומעתה כיון דמה שהחום נכנס הוא נגד רצונו, מסתבר דמה שרוצה אח"כ בהפעלת המנוע נחשב רק כמחשבה גרידא בלי שום מעשה, כיון שעיקר העשיה שעשה בפתיחתו להכניס החום אינה מתיחסת כלל לפתיחתו אלא שנחשב כנכנס מאליו כיון דלא ניחא ליה בכך ... אולם אין זה ברור אצלי, ואפשר דכיון שבמקצת יש ניחותא יתכן שהכל מתיחס לפותח, וחשיב שפיר כפס"ר דניחא לו..."
ישא ברכה כתב:ב. אולי דוקא כאשר התרמוסטט פועל והוא הגורם להפעלת המקרר, הרי שמיד כאשר האדם מכניס את האויר החם הרי הוא מחל את פעולת התרמוסטט, וא"כ יש כאן שרשרת הפעלות רציפה מרגע הכנסת האויר החם. [דהיינו פעילות תרומסטט שממשיך להפעיל את המקרר]. אבל כאשר אין התרומסטט פועל וכל המקרר שובת, הרי שבעת הכנסת האויר החם לא מחל שום פעולה, ואח"כ בעת שהמקרר חוזר לפעול התרומסטט נדלק ואז הוא מפעיל את המקרר, ובכה"ג ל"ח מעשה דידיה. וא"כ באופן שהמקרר לא פעל, ל"ח מעשה אף שנכנס אויר חם שבסופו של דבר יגרום לתרומסטט להפעיל את המקרר. ודמי לההיא דסנהדרין עז.
ולא התנה את משך הזמן שבו המקרר יכבה."אסור לפתוח בשבת מקרר חשמלי אם ע"י הפתיחה מתחיל החשמל ליצר קרח. ואפשר לסדר מע"ש שעון חשמל שיפסיק את הזרם לזמן ידוע בשבת, ובאותו זמן מותר לפתוח ולסגור את המקרר"
ישא ברכה כתב:ג. האם הנושא קיים גם במזגנים שיש להם תרומסטט שברגע שפותחים את הדלת של החדר נכנס אויר חם, ואפילו בלא זה כל אדם פולט אויר חם, וא"כ האדם בעצם נכחותו בחדר הרי הוא מחמם את החדר. [ההרגש שלי נוטה שלא, כי האדם לא מתיחס לכ"ז [הגם שהוא מודע למושג] וכאמור לעיל. וא"כ צ"ע מ"ש מקרר מחדר. ולא בחנתי את זה בעיני השכל כדבעי].
גם צריך לדאוג להשאיר את דלת הבית סגורה ולא לפתוח חלונות וכו' בכדי שלא להכניס אויר חם לבית
אך יש לדעת כי בחדר אשר נמצא שם תנור חימום וגם דולקת שם מנורת נפט, הואיל ואין הרבה חמצן בחדר יכול כל אדם לראות שתיכף עם פתיחת הדלת של החדר נעשה שינוי בלהבה של המנורה והיא מאירה יותר, ונתברר לי ממומחים שהשינוי הוא לא רק במידת האור וצורת הלהבה אלא השינוי הוא גם בעצם שריפת הדלק וגם הפתיל מתחיל מיד לשאוב יותר נפט, ונמצא שהפותח דלת כזו בליל שבת הרי הוא מבעיר בכח ראשון וגם הו"ל פסי"ר דניחא לו, כמו כן שמעתי שיש תנורי חימום אשר גם בהם רואים שתיכף עם פתיחת הדלת של החדר השלהבת עולה והיינו מבעיר, אך אם נחשוש להכי צ"ע איך כופין בשבת קערה ע"ג הנר הרי אף אם יגביה אותה במקצת וישאיר מעט אויר תחתיה כדי שלא יכבה לגמרי, מ"מ בזה שממעט האויר ודאי מקטין מיד את השלהבת ומכהה אותו יותר ממי שמסתפק מעט שמן מהנר, וגם מסתבר דודאי שרי גם להסיר את הקערה אם ירצה דאם לא כן הי' אסור לכפות משום מבטל כלי מהיכנו, אף על גב דמיד כשמסיר את הקערה ומכניס אויר הרי הוא תיכף מבעיר, וגם איך מורידים בשבת קדירה מע"ג הכירה שתחתיה גחלים הרי האויר הנכנס תיכף בכח ראשון גורם מיד להגדיל את האש, ותנן נמי בפ"ה מתמיד שבשבת היה כופה פסכתר שמחזקת לתך ע"ג קב גחלים שהם בוערים כדי שלא יכוו בהם רגלי הכהנים, ומשמע דשרי גם לר' יהודה דמחייב על מלאכה שא"צ לגופה, וגם מפשטות הדברים משמע דאין בזה שום נדנוד של איסור, ואולי י"ל דכיון שהאש גדולה מאד וגם כנגד מיעוט האויר איכא נמי ריכוז חום ע"י הפסכתר לכן אפשר דאין זה פסיק רישא וצ"ע
יאיר1 כתב:הגרש"ז התיר בשופי טרמוסטטים. יתכן שנעשה שינוי בטכנולוגיה ויש לברר על פי סברתו בשינוי המציאות.
אולם, כפי שאתה כותב, הרי במזגנים לא חששו לזה כלל, ואם כן נראה שכולם סוברים לעיקר שאין בזה איסור, ומשום איזה סברא החמירו יותר במקררים.
גם הגרמא מאד רחוקה, קשה להעלות על הדעת שיש בזה איסור.
גם יש לדעת שכל הדיון שבמאמר זה הוא רק במקרר הפועל ע"י דחיסה והתפשטות גזים, ולא במקרר ספיגה ששם יש הדלקת גוף חימום, וכן לא במקררים שיש להם הפשרה שהבעיות בהם שונות ואינן דומות לסוג זה שאנו דנים בו
ישא ברכה כתב:
ר' יאיר1 (אגב, מעולם תמהתי האם יש שייכות בינך לבין הניק יאיר סתמא?),
ישא ברכה כתב:יאיר1 כתב:הגרש"ז התיר בשופי טרמוסטטים. יתכן שנעשה שינוי בטכנולוגיה ויש לברר על פי סברתו בשינוי המציאות.
אולם, כפי שאתה כותב, הרי במזגנים לא חששו לזה כלל, ואם כן נראה שכולם סוברים לעיקר שאין בזה איסור, ומשום איזה סברא החמירו יותר במקררים.
גם הגרמא מאד רחוקה, קשה להעלות על הדעת שיש בזה איסור.
אם אני מבין הכוונה לבן של מו"ץ רמת שלמה הרב מורגנשטרן.
ואם אליו הכוונה עם כל הכבוד ההערכה והחיבה שאני רוחש לאיש, עדיין אין בפלפול סברותיו די כדי להחמיר הלכה למעשה. לענ"ד וצריך בזה הוראה ממורה הוראה מובהק.
ר' יאיר1 (אגב, מעולם תמהתי האם יש שייכות בינך לבין הניק יאיר סתמא?), אמנם הגרש"ז התיר אבל כמדומה הגרי"ש אסר ולכאו' הנידון הוא לדעתו.
הבן של הרב מורגשטרן הוא בקי גדול בתחום [לא עברתי על ספרו, אבל שמעתי מאחד המוצים בירושלים (לא אבא שלו!), שהוא בר סמכא ועשה עבודה יסודית ביותר, ובעיקר אחר ד' הגרש"ז מעמיד את גישת הגרי"ש ועוד חכמים בענינים אלו [שלא היתה ברורה עד כה בבהירות].
והשאלה ממזגנים היא בדעת הגרי"ש ולכאו' צע"ט.
יאיר1 כתב:אם האיסור הוא לדעת הגריש"א ולדעת הגרשז"א מותר, צריך להדגיש את זה, למרות שתלמידי הגירש"א לדידהו 'אין עוד מלבדו', אבל רוב העם נוהג על פי הוראות כמה וכמה מורים....
...בחדר בו פועל מזגן, כאמור מדובר בשטח נרחב בהרבה, והרגילות למקם את התרמוסטט שלא בסמוך לדלת. החשש שפתיחת הדלת תשפיע על פעילות המדחס (=המנוע), רחוק מאוד, מאחר וכניסת האויר החם יוצרת השתוות עם השכבה הסמוכה לה, ועד שיגיע לתרמוסטט מדובר בשינוי של עשירית או מאית המעלה, וזהו שינוי שספק אם תהיה לו לבד איזה משמעות ביחס להפעלת התרמוסטט (פתיחת דלת בית היא קטנה ביחס לבית, בהשוואה לפתיחת דלת מקרר ביחס למקרר וכו')...
ישא ברכה כתב:מדבריך נראה כי כל הטענה היא רק על זמן מועט, אבל בזמן מרובה ברור שבכל מקרה הטמפרטורה יורדת (צ"ל 'עולה'. חברא) ואין בעיה. וצריך לברר כמה זמן נדרש למקרר בזמנים קרים עד שהוא צריך לקרר. האם ידוע משך זמן ברור?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 458 אורחים