עתניאל בן קנז כתב:אליבא דהלכתא כתב:מצורף.
תודה רבה.
האם יש איזה מקורות אודות
השליח ציבור, שהלך רק בטלית על כתפיו. ומצנפת על ראשו.
(כן נהגו בקהילות אשכנז בדורות האחרונים, השאלה האם מקורו טהור, או שנלמד מדעת הטועים והנוהים אחר הגוים. וכן מתי התחיל מנהג זה? והאם מוזכר בספרי ההלכה והמנהג?).
כנראה שאין מקורו טהור.
הערוך לנר כותב נגד זה.
ר"י עטלינגר, "שומר ציון הנאמן", מכתב קס"ז [קטעים אלה נשמטו בשו"ת בנין ציון, א', סי' קכ"ב]:
תשובה... מהרב מ"ה בער אפפענהיים נ"י אב"ד דק"ק אייבענשיץ יע"א. נשאלתי, קהל עדת ישורון אחת... התקינו... להיות שליח צבור קבוע מלובש בבגדים המיוחדים לתפלה, כמבואר במג"א או"ח סי' נ"ג ס"ק ז', ורוצים לידע א' שפרי עבדי. תשובה, תקנות גדולות וישרות ראיתי כאן... תשובה, מהרב מ"ה יעקב עטטלינגער... דבריו... יש בהם... אשר לא דימיתי לשמוע... די לתקן שלא יתפלל... רק בבגדים מכובדים, אבל שיהיו דוקא בגדים מיוחדים לש"ץ, אשר ע"פ הרוב נעשו כחוקות העמים, ולדמות למתפלל בלתיהם לכהן מחוסר בגדים, אין זה אלא הבל אשר ישאם הרוח, כי עיקר מלבוש תפלה שלנו הוא הטלית של מצוה...