עני שאינו הגון, מה הכוונה?

[קוויטל]

התרגלנו לחשוב שפירוש עני שאינו הגון היא מי שמראה עצמו כעני אך תחת המזרן צובר כסף יותר מכדי חייו. וכך הולך הפתגם שבבריסק הרעיבו איש אחד כל השנה כדי שבפורים יוכלו לקיים מתנות לאביונים בהידורו...
לאחרונה יצא לי לעיין בהלכות צדקה ומכמה פוסקים שדנו ניראה ברור שכוונת עני שאינו הגון היא למי שאינו שומר תורה ומצוות שאז לא חלה חובת צדקה כמו בעני הגון השומר תו"מ.

אשמח על בהירות הענין ואם זה שנוי במחלוקת וכו'.

[בברכה המשולשת]

מי שמראה עצמו כעני אך אינו כזה אינו עני שאינו הגון אלא אינו עני כלל

[החתן סופר]

איני מבין מה גרם לכבודו לסרב לפירוש הפשוט שהעני הזה אינו עני בעצם אלא רמאי, וכדברי המשנה בפרק בתרא דפאה שלא נפטר מן העולם הזה וכו'.

תביא משהו שמקשה על פשט פשוט זה.

[איש-אחד]

עוני שאינו הגון, לכאורה כולל מי שאמנם הוא עני באמת אבל באשמתו כיוון שאינו עוסק במלאכה אלא דורש להתפרנס ממתנת בשר ודם.
על דרך דברי הכלי יקר:
"ומכאן תשובה על מקצת עניים בני עמינו המטילים את עצמם על הצבור ואינן רוצים לעשות בשום מלאכה, אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או איזה דבר אחר אשר בו יכולין להביא שבר רעבון ביתם, וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם, כי דבר זה לא צוה ה' כי אם עזוב תעזוב עמו הקם תקים עמו. כי העני יעשה כל אשר ימצא בכחו לעשות ואם בכל זה לא תשיג ידו, אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו וליתן לו די מחסורו אשר יחסר לו" (כלי יקר, שמות כג, ה)

[זקן ששכח]

התרגלנו לחשוב שפירוש עני שאינו הגון היא מי שמראה עצמו כעני אך תחת המזרן צובר כסף יותר מכדי חייו. וכך הולך הפתגם שבבריסק הרעיבו איש אחד כל השנה כדי שבפורים יוכלו לקיים מתנות לאביונים בהידורו...
לאחרונה יצא לי לעיין בהלכות צדקה ומכמה פוסקים שדנו ניראה ברור שכוונת עני שאינו הגון היא למי שאינו שומר תורה ומצוות שאז לא חלה חובת צדקה כמו בעני הגון השומר תו"מ.

אשמח על בהירות הענין ואם זה שנוי במחלוקת וכו'.

בבא בתרא ט ע"ב:
'דדרש רבה מאי דכתיב ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם [אפילו] בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר'.
ביטוי זה 'שאינן מהוגנין' מופיע מספר פעמים בש"ס וכמדומני שבשום אחד מהמקומות לא טרח רש"י להסביר, מרוב פשטות הכוונה.

[נשר]

עיין בפתחי תשובה יו"ד סימן סט סקי"ג
הביא מספר סולת למנחה שכתב בשם תורת אשם
"מקום שהוזכר כבוד אורחים היינו כגון בעלי תורב ובעלי שם טוב ומע"ט או עני בן טובים או עשירים שראוי לכבדם שאינם עושים רעה ולא הגרועים או הקבצנים שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון הם בכלל צדקה"

[שש ושמח]

בראשונים נראה דהיינו עניים באמת אלא שאינם יר"ש, ונחלקו האם אין בהם מצוה כלל או"ד מקיים מצוה אלא שאינה מן המובחר,
דעת רבינו יונה באבות (פ"א מ"ג) דהיינו עניים שאינן יראי שמים, ומשמע שמקיים בהם מצווה אלא דאינה מן המובחר – וז"ל, ומענין גמילות חסדים הוא להשגיח לעניים ולבחור בין טוב לרע ולהקדים הצנוע וירא שמים על אחרים שאינם כמותו (ואם בכלם נעשה צדקה) וכמו שאמר ירמיה ע"ה ויהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם. אפי' בשעה שיעשו צדקה הכשילם (שיתנוה במקום שאינו הגון) [בבני אדם שאינם מהוגנים]. עכ"ל, [ועי' בתר"י ברכות מ"ב א' ד"ה לא יתן]
דעת היד רמה (ב"ב ט' ב', אות קי"ט) משמע ג"כ דהם עניים באמת אלא שאינן יר"ש וכדו', ומ"מ כ' דלאו צדקה היא, וז"ל, ושמעינן מינה לדברי הכל דהאי מאן דיהיב צדקה לבני אדם שאינן מהוגנין לאו צדקה היא, ע"כ,
וכן בס"ח (סי' ס"א) וז"ל, כי טוב מלא כף כשאדם נותן ליראי שמים עניים שירדו מנכסיהם ממלא חפנים לעניים שאינם מהוגנים אשר בהם עמל ורעות רוח, ולא עוד אלא שנחשב לו לעון כשהוא נותן לפריצים ונותן להם אתנני זנות ומקיים מורדין בהקב"ה בעולם. לפיכך יתפלל אדם להקב"ה לעולם שיזמין לו בני אדם מהוגנים. עכ"ל, [ואמנם לד' הס"ח יתכן דהיינו דווקא באופן שישתמשו במעות לעבירה],

[קוויטל]

בתשובת מעיל צדקה סי' תתשל"ט כתוב בפשיטות דעני שאינו הגון הכוונה לעבריין וכלשונו: כגון שראוהו דנתייחד בעריות או ששניים מעידים עליו שראוהו.

רש"י לא פירש כלום בב"ק לגבי בני אדם שאינם מהוגנים אולי לגבי דידיה היה הדבר פשוט, אבל לא ראינו אינו ראיה. ואדרבה בסימן רנ"א דנו ע"ז בשו"ע.

במקור אחר ראיתי דיש חילוק בין עני שאינו הגון סתם לעני 'שאינו הגון במעשיו'

[רוח נדיבה]

בתשובת מעיל צדקה סי' תתשל"ט כתוב בפשיטות דעני שאינו הגון הכוונה לעבריין וכלשונו: כגון שראוהו דנתייחד בעריות או ששניים מעידים עליו שראוהו.

רש"י לא פירש כלום בב"ק לגבי בני אדם שאינם מהוגנים אולי לגבי דידיה היה הדבר פשוט, אבל לא ראינו אינו ראיה. ואדרבה בסימן רנ"א דנו ע"ז בשו"ע.

במקור אחר ראיתי דיש חילוק בין עני שאינו הגון סתם לעני 'שאינו הגון במעשיו'

ראה לשון רש"י ב"מ כד. ד"ה באושפיזא: שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ואמר לאו מדה טובה היא כדי שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיד עליו ויכלו את ממונו: הרי שבנ"א שאינם מהוגנים מתייחס אל עניים ש'יורדין לנכסיו' של בעה"ב ולוקחים יותר מהמגיע להם מהלכות הכנסת אורחים. לכן גם לא כתב רש"י שיבואו אנשים ויטריחוהו, דע"ז באמת יקבל שכר הכנסת אורחים, אולם על כילוי ממונו הוא כבר בגדר אנשים שאינם מהוגנים שלא יקבל שכר על כילוי ממונו, ועליהם התפלל ירמיה