צנזורה תורנית בספרי קודש - דעות ועובדות

[מרן המשגיח]

לא ידעתי למה מתנפלים על ברזילי המתעקש לפרש 'שרים ושרות' זכרים ונקבות, כבר קדמוהו בזה הרבה מפרשים, המצודות [- משוררים ומשוררות], המגדל עוז ליעב"ץ, האלשיך.

וגם לקה"ר והתרגום שפירשו משוררות, בריוח יש לפרש שהן שרות אצל הנשים. ושלמה לא אמר שהוא שומען, אלא בא לספר עושרו וגדולתו.

[חמר גמל]

viewtopic.php?f=17&t=19042#p184526

[ירח מלא]

השאלה העיקרית האם תפקידינו הוא להיות חוקרים מבקרים האמונים על האמת ההיסטורית וחופש המדע, או שתפקידינו להעשות רצון השם ולכבד את גדולי ישראל בדברים שידוע לכל שכעת בעלמא דקשוט אין דעתם נוכה שיתפרסמו עליהם דברים.
בענמין זה יש לחלק בין דעות אישיות של גדולי ישראל שלצערינו לא מכבדים אותם בדורינו זה, לבין פרטים על משפחתם (כגון ר' משה בנ של בעל התניא וכדו') שאין זה קשור אליהם ישירות. ויל"ע.
מכל מקום [ולולי דברי] האם משהו יכול להעלות את התשובה ה'ציונית' של בעל המנחת יצחק על אוניות צים.
ועוד משהו מהם הקטעים המצונזרים של הנפש החיים כמדומה שראיתי פעם משהו אבל הסריקה היתה לא ברורה וגם לא היה פירוט לאיפה זה שייך מי צינזר איך זה התגלה וכו'.

[מחשבה אחת]

ידוע לכל שכעת בעלמא דקשוט אין דעתם נוכה שיתפרסמו עליהם דברים.

מניין לך מה דעתם בעלמא דקשוט?

[שלח]

שמעתי שיש מהדורות של החתם סופר שצינזרו את פרק לולב הגזול במסכת סוכה שמדבר בענין ארץ ישראל האם זה נכון?

[שלח]

כמו כן ראיתי שבמהדורה שמופיעה באוצר החכמה של הזוהר עם פירוש הסולם לרב אשלג , צינזרו את ההסכמות של הרב קוק והרב חרלפ האם זה נכון?

[משולש]

סיפורי ר"מ להמן בעיבוד ר' פרידמן.

[מחשבה אחת]

פירוש הרש"ר הירש מעובד לבני הישיבות.

[אספקלריא]

אינני יכול לומר דבר על השאלה אם התרשמת או לא מהמאמר הנ"ל, אבל המעיין במקורות שהובאו שם (מהרד"ך והחיד"א) יראה להדיא שלא כדבריך - מדובר בתקנות שהגדירו מה מותר ומה אסור בריקודים (ואצ"ל שהאירועים בהם התקיימו ריקודים אלה לא היו נפרדים), ואין שם שום מלה אחת של ביקורת על ההנהגה לרקוד איש עם אשתו (אבל יש ביקורת, אצל החיד"א, על ריקודים עם נשים זרות).

המהרד"ך מאריך כמה דפים על גדרי הסכמות הקהל, ואם מותר לקהל פלוני להתנתק מן התקנה וכו' וכו', ולא טרח לרמוז בשום מקום על הסתייגות מעצם הדבר, ואין צריך הסכמה יותר מזו. גם בחיד"א, מתבטא בחריפות כנגד ריקודים עם נשים זרות, יד ליד לא ינקה, ואינו מזכיר שום מילת הסתייגות מן התקנה, וראה גם התקנה של מהר"י מינץ ובני דורו ועוד במקורות שהביא שם, וההתעקשות בזה אך למותר.

החיד"א עוסק האם כדאי להמשיך את החרם על רקוד עם נשים זרות או לא כי בלא"ה יש שלא ישמעו ונמצאו נכשלים גם באיסור הרקוד וגם בחרם. וע"ז כתב שתקנה זו נחוצה מאד להסיר מכשול ואין לחוש לפושעים שיעברו עליה. [וגם לא מוזכר בו שהיה הרקוד בפני רבים, ואולי מירי במסבות בבתים וכדומה].
איך משמע מזה שאין כיעור וגנאי ברקוד איש ואשתו אח ואחותו לא אדע.

הכותבים הזכירו כאן דברי החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סי' ק"ג, שהובא במאמר הנ"ל בקובץ המעין כרך י"ח גליון ד' תמוז תשל"ח עמ' 78, (והועתק ג"כ לאחר מכן בשו"ת בני בנים ח"א תחילת סי' ל"ז), ורצו לדייק דיוקים בלשונו. חשוב להעיר שכותב התשובה שם ביוסף אומץ סי' ק"ג אינו החיד"א, והתשובה שם נכתבה ע"י רבי משה חיים סוסקינו עיי"ש, והחיד"א הוסיף בסופה את הסכמתו לדבריו, וא"כ כל הדיוקים שדייקו אינם אלא מתוך לשונו של רמ"ח סוסקינו הנ"ל, ואינו לשון החיד"א.

[מה שנכון נכון]

ראיתי גם ראיתי שהדברים הם מרב אחר ועליהם מגיב החיד"א, אלא ש"הראיה" היתה מדשתקו רבנן ש"מ ניחא להו, וראה עוד בדברי החיד"א עצמו שם בד"ה איכו. אלא שאליבא דאמת אין כאן ריח ראיה וכנ"ל.

[לעומקו של דבר]

שאלת תם:
הסכמות בספר באות לכבד ולרומם ולהסכים על מעלת הספר וכותבו, לא להיפך
כשהגר"י הוטנר (למשל, למשל) הדפיס הסכמת הראי"ה בתורת הנזיר הוא לא ביקש לרומם את כבודו של הראי"ה
ואשר על כן אם יום אחד החליט הוא או ביתו וחתנו להשמיט את ההסכמה כיוון שהספר יהיה מספיק מכובד גם בלי ההסכמה, אין בזה שמץ צנזור או סילוף וכו'

מה שכן יש לדון זה האם השינוי הזה (שאינו צנזורה) יגרום שהקוראים במהדורה זו יפסידו את הרושם העקיף שהיה להם מההסכמה ההיא, והיא שהגרי"ה כיבד את (קרובו) הראי"ה
ויש לדון האם זו ראיה או לא, ומכל מקום ודאי רשאים חסידי הראי"ה לפרסם ההסכמה בחוצות העיר, מה שכן אין כאן פירור של סילוף

רק לחילופין, אם היה מישהו מחסידי הראי"ה בעל מכון תורני, שספר תורת הנזיר לא היה נראה לו ועל כן היה משמיט את הסכמת הראי"ה במהדורה שבהוצאתו בשביל שהקורא לא יחשוב שספר תורת הנזיר אכן חשוב ומכובד, כאן יש צנזורה

והדברים פשוטים כמדומה

[חובב_ספרים]

סיפורי ר"מ להמן בעיבוד ר' פרידמן.

אינו מובן איזה צנזורה יש בזה.

[שמש]

אכן אין שם שום צנזורה אלו הם סיפורים אחרים לחלוטין שמשום מה החליטו לקרוא עליהם את שמו של ר"מ להמן.

[עקביה]

שמעתי שיש מהדורות של החתם סופר שצינזרו את פרק לולב הגזול במסכת סוכה שמדבר בענין ארץ ישראל האם זה נכון?

הכוונה לקטע הזה:

חתם סופר מסכת סוכה דף לו עמוד א
דומה לכושי תנן. שמעתי ממ"ו הפלא"ה זצ"ל בהא דפליגי רשב"י ור' ישמעאל ר"פ כיצד מברכין ומסקי' הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם אמר הוא ז"ל שעשו כרשב"י ולא רשב"י ממש דודאי מי שכוונתו לשם ה' הבוחן מחשבותיו ויודע עשתונותיו בודאי יעלה בידו אלא הם עשו כרשב"י נדמו לו ולא בעצם תוכניותם ע"כ לא עלתה בידם ואמר היינו דאמרי הכא אתרוג הכושי היינו הצדיק המשונה במעשיו ככושי המשונה בעורו הוא כשר אך דומה לכושי שרוצה לדמות עצמו לרשב"י זה פסול כי לא עלתה בידו ע"כ דברי הרב ודפח"ח. מכאן ואילך תוספת דברי תלמידו הפעוט כמוני נלע"ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא"י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י ולהוציא פירותי' הקדושי' ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ובועז זורה גורן השעורי' הלילה משום מצוה וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה ואפשר אפילו שארי אומניו' שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה אבל כשאנו מפוזרי' בעו"ה בין או"ה וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה ר"י לרשב"י וע"ז אנו סומכי' על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה היינו בח"ל וכנ"ל והיינו דמחדש רבא באתרוג הכושי אפי' אינו נדמה אלא כושי ממש דהיינו רשב"י וחבריו האמתיים מ"מ הא לן והא להו לבני בבל כשר ולבני א"י פסול דבעי' יישוב א"י ע"י ישראל.

שמעתי פעם מכמה חברים יקרים, חובשי כיפה סרוגה, שהחרדים צינזרו את הקטע הזה. עד היום אני מחפש את אותה מהדורה, או את אותו אכסמפלר (עותק) בו שלטו ידי אותם חרדים...

נ.ב. את דברי החת"ס לא זכיתי להבין. אולי כאן יזכני אי מי להבינם.

[אוצר החכמה]

אולי תבאר מה קשה לך בדבריו כדי שיידעו מה להסביר

[עקביה]

אולי תבאר מה קשה לך בדבריו כדי שיידעו מה להסביר

החת"ס אומר שבחו"ל ר"י מודה לרשב"י, וכפי שמפרש את טעם הדבר.
אבל מהגמ' (ברכות לה:) נראה שר"י מדבר אל האדם הרגיל, החייב לעבוד כדי להתפרנס, ולא משום ישוב א"י (כך משמע מדברי אביי ורבא שם). ורשב"י מדבר אל בעל ביטחון, שאינו חייב לעבוד לפרנסתו. וא"כ מאי שנא א"י מחו"ל?
ועוד, לפי החת"ס, מדוע רשב"י חולק על ר"י, הלא גם הוא מדבר על א"י.

[לעומקו של דבר]

צנזורה שמאוד מעניינת אותי, שנטענה ע"י מהר"י טייטלבוים מסטמר ועוררה דיון מעניין
הוא טען שבדפוס ארצישראלי 'פשרן' צונזר בכוונה מהמשנה ברורה קנ"ו סק"ד דין שנאת הרשעים (זה הסעיף קטן שבו מונה המ"ב הרבה מצוות שלא נמצאו בשו"ע - בעקבות המג"א)

ודוקא רעך בתורה ומצות אבל אדם רשע שראה אותו שעבר עבירה המפורסמת בישראל ולא קבל תוכחה מצוה לשנאתו

אח"כ תפסו עליו שיש מהדורות שיצאו בזמן הח"ח ובהם כבר הקטע הזה מושמט (אף שמופיע במג"א שהוא עיקר המקור של המ"ב לסעיף קטן זה)
רק שבמהדורות היותר מאוחרות שהוציא הח"ח הקטע כן נמצא וכן מדפיסים עד היום והעניין לא ברור
מה נגיד, הצנזור של פולין בזמן המ"ב?
אח"כ טענו לסתור מסוף אהבת חסד

בקיצור דיון מעניין יש לי קצת מה להוסיף בו אבל אני מניח שכבר נידון כאן היכנשהו ולא מצאתי בחיפוש, האם מישהו יודע האם נכתב על זה כאן בפורום והיכן

(אגב אציין מאמר "צנזורה במשנה ברורה" כאן בגליון ל"ו של ספריית הרמב"ם שטוען למשפטים רבים במ"ב שנכתבו מאימת הצנזור אף שיש לחלק שפיר בין דברים שנכתבו מאימת הצנזור לבין הלכות שאכן צריך לקיים/לבטל מאימת השלטונות ואכ"מ)

[שברי לוחות]

[

שמעתי פעם מכמה חברים יקרים, חובשי כיפה סרוגה, שהחרדים צינזרו את הקטע הזה. עד היום אני מחפש את אותה מהדורה, או את אותו אכסמפלר (עותק) בו שלטו ידי אותם חרדים...
.

אני ראיתי מהדורה זו בארצות הברית

[לייטנר]

צר לי לאכזב.
המהדורה שעליה הלין הויאל משה, היא מהדורת צילום מהמהדורה הראשונה. הצנזורה, איפוא, היא עתיקה יותר.
ובמילים אחרות סמי מכאן שנאת ישראל שיש יהודים שדבקים בה.

[עקביה]

[

שמעתי פעם מכמה חברים יקרים, חובשי כיפה סרוגה, שהחרדים צינזרו את הקטע הזה. עד היום אני מחפש את אותה מהדורה, או את אותו אכסמפלר (עותק) בו שלטו ידי אותם חרדים...
.

אני ראיתי מהדורה זו בארצות הברית

איזו מהדורה זו ומיהו המו"ל?

[שברי לוחות]

אני צריך לחזור לבית הכנסת שראיתי זאת ולבדוק
אולי אהיה שם בשבת הקרובה

[לייטנר]

לכבוד יום פטירתו של הר"י משאש.

ראיתי מי שהביא (ולא ראיתי זאת בעצמי) שבמהדורה החדשה של ספרו הושמט דין נשים בתפילה וכו', הכולל גם תיאור של המציאות בתקופתו.

[ההוא גברא]

על ריקוד איש ואשתו יש להעיר, שלפי הציורים של בנות ישראל באשכנז באותה תקופה היו הולכות בשמלות נפוחות שמגיעות עד הרצפה, ואפילו בשעת ריקוד היו צנועות. וכמובן אפשר שגם הריקודים התדרדרו במשך הדורות. ולכן אין להשוות זאת לדורנו.
מכל מקום, כבר שש מאות שנה נלחמו האשכנזים בריקודי איש עם אשה שאינה אשתו. בקצת כתבי יד של ספר מהרי"ל יש צוואת זקנו של הכותב (דהיינו לא זקנו של המהרי"ל אלא זקנו של ר' אלעזר המכונה זלמן משוטיגווערא), שהיה חסיד אשכנזי בערך בדור אחרי המהר"ם, וכבר הוא כותב "לא ימחלו (יצאו במחול!) בנותי עם אנשים שאינם בעליהן", או כעין זה. בחברה שצריכה להתמודד עם פרצה זו, מובן שהעמידו דבריהם על עיקר הדין והתירו ריקודי איש עם אשתו .
(לא שדורנו כשר יותר, אלא להפך: עברייני אותו דור היו ברוב הדברים יהודים כשרים ולכן היו חלק מהקהילה והשפיעו עליה, בדורנו רוב הציבור אינו שומר תורה ומצוות ואנו קבוצה נפרדת. בדומה לזה, שמעתי שרב אחד של קהילה ספרדית באמריקה הלטינית, מתלמידי הגר"ע עטיה, לא הרשה בקהילתו לחרדים לעשות חתונות נפרדות (ישיבה נפרדת), כדי שלא יהיו שתי קבוצות ואז החרדים לא ישפיעו לטובה על שאינם חרדים).
אגב המהרא"ל צינץ שהשמיט מחידושי ר' יונתן על הלכות פסח, מה היה משמיט אילו היה מוציא לאור את הכרתי ואת התומים? (כל חידושי ר' יונתן נכתבו כשהיה מסובב בצרות ובטרדות).

[ההוא גברא]

על ריקוד איש ואשתו יש להעיר, שלפי הציורים של בנות ישראל באשכנז באותה תקופה היו הולכות בשמלות נפוחות שמגיעות עד הרצפה, ואפילו בשעת ריקוד היו צנועות. וכמובן אפשר שגם הריקודים התדרדרו במשך הדורות. ולכן אין להשוות זאת לדורנו.
מכל מקום, כבר שש מאות שנה נלחמו האשכנזים בריקודי איש עם אשה שאינה אשתו. בקצת כתבי יד של ספר מהרי"ל יש צוואת זקנו של הכותב (דהיינו לא זקנו של המהרי"ל אלא זקנו של ר' אלעזר המכונה זלמן משוטיגווערא), שהיה חסיד אשכנזי בערך בדור אחרי המהר"ם, וכבר הוא כותב "לא ימחלו (יצאו במחול!) בנותי עם אנשים שאינם בעליהן", או כעין זה. בחברה שצריכה להתמודד עם פרצה זו, מובן שהעמידו דבריהם על עיקר הדין והתירו ריקודי איש עם אשתו .
(לא שדורנו כשר יותר, אלא להפך: עברייני אותו דור היו ברוב הדברים יהודים כשרים ולכן היו חלק מהקהילה והשפיעו עליה, בדורנו רוב הציבור אינו שומר תורה ומצוות ואנו קבוצה נפרדת. בדומה לזה, שמעתי שרב אחד של קהילה ספרדית באמריקה הלטינית, מתלמידי הגר"ע עטיה, לא הרשה בקהילתו לחרדים לעשות חתונות נפרדות (ישיבה נפרדת), כדי שלא יהיו שתי קבוצות ואז החרדים לא ישפיעו לטובה על שאינם חרדים).
אגב המהרא"ל צינץ שהשמיט מחידושי ר' יונתן על הלכות פסח, מה היה משמיט אילו היה מוציא לאור את הכרתי ואת התומים? (כל חידושי ר' יונתן נכתבו כשהיה מסובב בצרות ובטרדות).

[לעומקו של דבר]

צר לי לאכזב.
המהדורה שעליה הלין הויאל משה, היא מהדורת צילום מהמהדורה הראשונה. הצנזורה, איפוא, היא עתיקה יותר.

אינך מאכזב כי כללתי את הערה זו בדברי הקודמים
אבל במחילה תוכל לתת לי פרטים/חומר/רקע/נתונים?
פליאה לי שבפורום כה נכבד וגדוש לא דנו עד כה על דברי המ"ב הנ"ל...

[לעומקו של דבר]

הקפצה
אשמח לכל הפניה ו/או הערה על כל פרט ו/או חלק בנושא הלז

צנזורה שמאוד מעניינת אותי, שנטענה ע"י מהר"י טייטלבוים מסטמר ועוררה דיון מעניין
הוא טען שבדפוס ארצישראלי 'פשרן' צונזר בכוונה מהמשנה ברורה קנ"ו סק"ד דין שנאת הרשעים (זה הסעיף קטן שבו מונה המ"ב הרבה מצוות שלא נמצאו בשו"ע - בעקבות המג"א):

ודוקא רעך בתורה ומצות אבל אדם רשע שראה אותו שעבר עבירה המפורסמת בישראל ולא קבל תוכחה מצוה לשנאתו

אח"כ תפסו עליו שיש מהדורות שיצאו בזמן הח"ח ובהם כבר הקטע הזה מושמט (אף שמופיע במג"א שהוא עיקר המקור של המ"ב לסעיף קטן זה)
רק שבמהדורות היותר מאוחרות שהוציא הח"ח הקטע כן נמצא וכן מדפיסים עד היום והעניין לא ברור
מה נגיד, הצנזור של פולין בזמן המ"ב?
אח"כ טענו לסתור מסוף אהבת חסד

בקיצור דיון מעניין יש לי קצת מה להוסיף בו אבל אני מניח שכבר נידון כאן היכנשהו ולא מצאתי בחיפוש, האם מישהו יודע האם נכתב על זה כאן בפורום והיכן

(אגב אציין מאמר "צנזורה במשנה ברורה" כאן בגליון ל"ו של ספריית הרמב"ם שטוען למשפטים רבים במ"ב שנכתבו מאימת הצנזור אף שיש לחלק שפיר בין דברים שנכתבו מאימת הצנזור לבין הלכות שאכן צריך לקיים/לבטל מאימת השלטונות ואכ"מ)

[לעומקו של דבר]

בשביל התחלה
רשימת מהדורות המ"ב שיצאו בחייו, יש למישהו? (מפעל הביבליוגרפיה לא פתוח לי)

[חכם באשי]

לרשום במפעל הביבי' נדפסו בחיי המחבר כ25 מהדורות מהמשנה ברורה,
הנה הראשונות:

משנה ברורה.jpg (40.14 KiB) נצפה 15247 פעמים

[לעומקו של דבר]

תודה

אלו מהם צילום יש מידע?

[פלתי]

האם בתקופות הרשומות מעלה כבר היו קיימים מהדורות צילום? או בלשון אחר, מתי הומצא האופסט?

[לעומקו של דבר]

האם בתקופות הרשומות מעלה כבר היו קיימים מהדורות צילום? או בלשון אחר, מתי הומצא האופסט?

לאו דווקא צילום אופסט, כי אם שלקחו את הלוחות (מטריצות?) מההדפסה הקודמת כפי שהם והדפיסו מהם שוב בלי לשנות

[נוטר הכרמים]

מאמרו של הק' ר' איתם הי"ד בעניינם של כמה צנזורות...

[שף ויתיב]

בנוגע לגוף האשכול, מצו"ב מאמר מהרב יהושע מונדשיין ז"ל.

הסכמות שתוקות.doc

(52.5 KiB) הורד 683 פעמים

ובנוגע למה שהסיטו אליו את האשכול, מבלי ליכנס לגופן של דברים כבר כתבו באשכול אחר שלדאבוננו בדורנו שמים יותר מידי דגש על המסגרת של הצניעות במקום על התוכן הפנימי שבזה.
ברור שהגדרים שכיום לא היו פעם.
ולדוגמה: הרבה שורות משירי ר' יו"ט עהרליך היו מושמטות לו היו נכתבים על ידי בן זמנינו.

[לעומקו של דבר]

מאמרו של הק' ר' איתם הי"ד בעניינם של כמה צנזורות...

ומצאתי אצלי קטע נפלא שזה מה שלדעתי היה עונה הרב שולזינגר זצ"ל לעניין זה
(מחילה שההקלטה לא הכי איכותית)

זו התייחסות מונומנטלית של הרב שולזינגר זצ''ל למזרחי דהיום מול רבניו בעבר בסגנונו המיוחד (ואכן נראה שהדברים 'יושבים לו על הלב' עקב היכרותו)
1. ביטול ה'היתר מכירה' יהיה הגשמת חזונו של בעל שבת הארץ
2. איזה רב ייסד את המחתרת החרדית 'ברית הקנאים' נגד המדינה בתש"ט, כנגד דעת החזו"א... לא תאמינו (אני נפלתי כששמעתי)
3. מה הייתה דעת הרב הרצוג בענוותנותו, למה הגיעו לו ייסורים קשים ומרים ל"ע בשנותיו האחרונות

ואגב: אדם אוסר את שלו ולכן אינני מרשה לפתח כאן דיון בנושא זה...

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 3838673D3D

[לייטנר]

מאמרו של הק' ר' איתם הי"ד בעניינם של כמה צנזורות...

ומצאתי אצלי קטע נפלא שזה מה שלדעתי היה עונה הרב שולזינגר זצ"ל לעניין זה
(מחילה שההקלטה לא הכי איכותית)

זו התייחסות מונומנטלית של הרב שולזינגר זצ''ל למזרחי דהיום מול רבניו בעבר בסגנונו המיוחד (ואכן נראה שהדברים 'יושבים לו על הלב' עקב היכרותו)
1. ביטול ה'היתר מכירה' יהיה הגשמת חזונו של בעל שבת הארץ
2. איזה רב ייסד את המחתרת החרדית 'ברית הקנאים' נגד המדינה בתש"ט, כנגד דעת החזו"א... לא תאמינו (אני נפלתי כששמעתי)
3. מה הייתה דעת הרב הרצוג בענוותנותו, למה הגיעו לו ייסורים קשים ומרים ל"ע בשנותיו האחרונות

ואגב: אדם אוסר את שלו ולכן אינני מרשה לפתח כאן דיון בנושא זה...

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 3838673D3D

לא הקשבתי להקלטה
1. העיקרון, כמובן, אינו חידוש של רש"ש, אלא נאמר כשוברו בצדו עם כינון ההיתר (ולא ע"י הראי"ה, כידוע).
2. הרב אליהו והדברים עתיקים

בקשר להודעתך שהדגשתי, אדם שופך את זבלו ברשות הרבים, ואינו מרשה להזיז משם שכן אדם אוסר את שלו?!

[לעומקו של דבר]

מאמרו של הק' ר' איתם הי"ד בעניינם של כמה צנזורות...

ומצאתי אצלי קטע נפלא שזה מה שלדעתי היה עונה הרב שולזינגר זצ"ל לעניין זה
(מחילה שההקלטה לא הכי איכותית)

זו התייחסות מונומנטלית של הרב שולזינגר זצ''ל למזרחי דהיום מול רבניו בעבר בסגנונו המיוחד (ואכן נראה שהדברים 'יושבים לו על הלב' עקב היכרותו)
1. ביטול ה'היתר מכירה' יהיה הגשמת חזונו של בעל שבת הארץ
2. איזה רב ייסד את המחתרת החרדית 'ברית הקנאים' נגד המדינה בתש"ט, כנגד דעת החזו"א... לא תאמינו (אני נפלתי כששמעתי)
3. מה הייתה דעת הרב הרצוג בענוותנותו, למה הגיעו לו ייסורים קשים ומרים ל"ע בשנותיו האחרונות

ואגב: אדם אוסר את שלו ולכן אינני מרשה לפתח כאן דיון בנושא זה...

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 3838673D3D

לא הקשבתי להקלטה
1. העיקרון, כמובן, אינו חידוש של רש"ש, אלא נאמר כשוברו בצדו עם כינון ההיתר (ולא ע"י הראי"ה, כידוע).
2. הרב אליהו והדברים עתיקים

בקשר להודעתך שהדגשתי, אדם שופך את זבלו ברשות הרבים, ואינו מרשה להזיז משם שכן אדם אוסר את שלו?!

אוייש חיכיתי
1. נכון הוא רק אמר זאת בצורה חדה (ובעצם קדמו החזו"א שערך כידוע כרוז מלוקט משבת הארץ אלא שהוא מדבר על חלק אחר)
2. לא והדברים חדשים מדובר כאן על הסמכות הרוחניות לא על מי שהיה אז ילדון

קיצור נא לשמוע לפני שמגיבים (כלומר לא חייבים רק אם רוצים להגיב בצורה עניינית)

(וכמובן ההערה על אוסר הייתה סוג של סרזקם)

לא אגיב לעניין עדינות הלשון

[לעומקו של דבר]

בחזור למשנה ברורה והצנזורה:
בדפוס 1898 תרנ"ח שנמצא בהיברו בוקס
אכן אין את הקטע המדובר
אבל דפוסים מאוחרים יותר לצערי לא מצאתי, למשל אודה למי שיבדוק במהדורה שנמצאת באוצה"ח (ומשום מה בהשמטת שנת ההדפסה)

ותגידו, כשכתוב במפעל הביבליוגרפיה

ד"ס של הוצאת פיעטרקוב תרס"ז.

מה פענוח ראשי התיבות?

[בברכה המשולשת]

[quote="לעומקו של דבר] לא והדברים חדשים מדובר כאן על הסמכות הרוחניות לא על מי שהיה אז ילדון

קיצור נא לשמוע לפני שמגיבים (כלומר לא חייבים רק אם רוצים להגיב בצורה עניינית)[/quote]

א. הואיל ואיני יודע איך פותחים את מה שצירף כת"ר, האם יש אפשרות לכתוב כאן (למיטב זכרוני היה בזה נדון לגבי מרנן הגרימ"ח והגרצפ"פ)
ב. לגוף הדבר- לא הבנתי. בגוף המאמר של הרב איתם הי"ד בעצמו כבר הועלו סברות דומות להסביר את השכתובים.

[לעומקו של דבר]

הקלקה קלה ואתה מוריד את הקובץ. (אגב אשמח אם יבארו לי איזה פורמט שמע אפשר להטמיע בפורום זה עצמו)
אכן רוח הדברים מוזכרת במאמר ההוא אלא שביקשתי להביא זאת בהרחבה ובצורה מנומקת.

[לעומקו של דבר]

עכשיו שאלה, כתבתי בס"ד מאמר על עניין הצנזורה במשנה ברורה.
לדעתו של הנחתום העיסה לא רעה בכלל
איך יותר נוח לרבנים כאן לקרוא זאת, בקובץ WORD/PDF או שמא בהודעה ארוכה (1400 מילה).
אשמח למענה