שלח כתב:האם מותר היה לשחרר מחבלים או לעשות את המבצע ולסכן חיילים, מה היה דעת גדולי הדור בפרשה זו?
שלח כתב:האם מותר היה לשחרר מחבלים או לעשות את המבצע ולסכן חיילים, מה היה דעת גדולי הדור בפרשה זו?
עשוי לנחת כתב:שלח כתב:האם מותר היה לשחרר מחבלים או לעשות את המבצע ולסכן חיילים, מה היה דעת גדולי הדור בפרשה זו?
ידוע שתלמידיו של רבי יצחק הוטנר רצו לשלם הון עתק כדי שחררו, והגרמ"פ מנע מהם.
אין מילים! כתב:סתם כתב:עשוי לנחת כתב:ידוע שתלמידיו של רבי יצחק הוטנר רצו לשלם הון עתק כדי שחררו, והגרמ"פ מנע מהם.
זה לא היה במבצע אנטבה...
אבל הרעיון קשור גם לכאן
וכן כתוב אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העוילם.
מתי זה כאן היה? מה היה מקרה?
שלח כתב:האם מותר היה לשחרר מחבלים או לעשות את המבצע ולסכן חיילים, מה היה דעת גדולי הדור בפרשה זו?
יערוסלב כתב:שלח כתב:האם מותר היה לשחרר מחבלים או לעשות את המבצע ולסכן חיילים, מה היה דעת גדולי הדור בפרשה זו?
יש תשובה ביביע אומר, [אני לא זוכר באיזה כרך], בענין זה.
לומד_בישיבה כתב:יש לי בבית ספר שהופיע פעם אחת ויחידה שם הוא מקיף את כל הנושא, בשנת תשנ"ג כמדומני, ומאז לא הופיע שוב.
מן הדרום כתב:בספר יוסף דעת יש מכתב של ר' יוסף ליס שיוצא בחריפות נגד המבצע, וסובר שהיו צריכים לשחרר מחבלים . ברצוני לשאול, מי בדיוק היה ר' יוסף ליס, האם היה נחשב בין גדולי בני ברק [השאלה ע"ס דברי החזו"א באגרת שלברר מעמד ת"ח זה לא לה"ר וכו']
שמש כתב:לא מוזכרים שם הרבנים הנ"ל.
כך קרא הרבי למנף את אותם "מאורעות בלתי רגילים כלל [אשר] אירעו לנו" (אגרת יא'תתקכג):
...הזמן "בלתי רגיל" הוא כלל, ודורש ותובע להקדים כל פעולה טובה ובאופן דרגע אחד קודם.
הרבי התעסק בנושא זה בהרחבה והאריך לבאר את גודל הניסים, אך בד בבד ראה בכך אות (אגרת יא'תתפב):
בחסד וברחמים לפשפש וכו' ולעורר וביחד עם זה לעודד.
במיוחד הדגיש בקשר לכך את חשיבות מבצע מזוזה.
[..] הנה דברים שהשמיע הרבי אודות חיילי צה"ל – במהלך התוועדות כ"ף מנחם-אב (שיחות קודש ח"ב ע' 625 ואילך) בעקבות המאורעות:
הנני חוזר על דבריי הברורים – מבלי הבט על כל המלעיגים – [אודות] אנשי הצבא שטסו לאוגנדה להציל את החטופים וה' הצליחם במשימתם.
עשרות החיילים אשר חלקם בעולם-הבא בלי שום ספק, משום שסיכנו חייהם להצלת יהודים כמובן ממאמרי חז"ל (תענית יח, ב – בנוגע לולינוס ופפוס. ועוד בכמה וכמה מקומות. ואכ"מ).
המדובר ביהודים בעלי זכות גדולה שאין כמוה – שלא ביקשו כבוד, לא קיבלו שכר, מהם צעירים שלא מכבר נישאו וכן כאלה שטרם נישאו, הם טסו אלפי מיל ובדעת עצמם ומרצונם הטוב יצאו להציל עשרות יהודים מהיפך-החיים לחיים, והראיה הכי טובה שה' יתברך הצליח בידם, ואותם למעלה ממאה חטופים נמצאים עתה במקום בטוח [ורובם ככולם ב"ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"] – ואין לך נס גדול מזה בתקופה האחרונה!
ורחמנות גדולה על אלה שברצונם להעלים ולהסתיר את האלקות שנתגלתה בפרשה זו.
בהמשך לאירוע, נכתב דו"ח [צבאי] חשאי מפורט אשר הגיע לרבי באמצעות שליח סודי מיוחד. הרבי עבר על הדו"ח, השיב על כך בכתב יד קדשו ושלח את המענה חזרה בידי אותו שליח. במענה כתב בין השאר (אגרת יא'תתקלב):
התחלתי תיכף לקרוא הדו"ח ומשהתחלתי – קראתיו עד תומו בהמשך אחד (למרות הענינים האחרים שעמדו על הסדר)... בסוף הדו"ח במברק השני – אמרתי שיציע וידרוש הקמת פלוגה מיוחדת חשאית מעין זו שביצעה החילוץ, ונחמתי שאולי הוצע חשאית. מפני הזהירות וכו' – נמסר כל הנ"ל על ידי מקבל הדו"ח ומחזירו ולא במכתב על ידי המזכירות.
מן הדרום כתב:באותם דברים של הרבי מלובביץ כתוב שאמר גם בקשר להו"א לשחרר מחבלים:
מפתיע שבכל השקלא וטריא המובאת בפרטיות בהדו"ח - לא הזכיר אף אחד אודות האפשרויות שהמשא ומתן ועד להתדברות גמורה, אין זה ערובה שבסופו של דבר הצד השני יקיים על-כל-פנים התנאי העיקרי שכל החטופים יוחזרו חיים! וזאת למרות הנסיון בן כמה אלפי שנים בהתדברות והסכמים חתומים וכו' - של בני ישראל ואומות העולם
באמת איני מבין, וכי הרבי חשב שישחררו בלי שיראו שכולם חיים, כמו שהיה אח"כ בעסקאות שכן נעשו [בלי להכנס לשאלות על ענין זה]
צונאמי כתב:מן הדרום כתב:בספר יוסף דעת יש מכתב של ר' יוסף ליס שיוצא בחריפות נגד המבצע, וסובר שהיו צריכים לשחרר מחבלים . ברצוני לשאול, מי בדיוק היה ר' יוסף ליס, האם היה נחשב בין גדולי בני ברק [השאלה ע"ס דברי החזו"א באגרת שלברר מעמד ת"ח זה לא לה"ר וכו']
עד שאתה שואל עד כמה היה ת"ח,
תשאל עד כמה היה מבין בבטחון
(אא"כ המכתב הוא לפלפולא ולא למעשה)
מן הדרום כתב:באותם דברים של הרבי מלובביץ כתוב שאמר גם בקשר להו"א לשחרר מחבלים:
מפתיע שבכל השקלא וטריא המובאת בפרטיות בהדו"ח - לא הזכיר אף אחד אודות האפשרויות שהמשא ומתן ועד להתדברות גמורה, אין זה ערובה שבסופו של דבר הצד השני יקיים על-כל-פנים התנאי העיקרי שכל החטופים יוחזרו חיים! וזאת למרות הנסיון בן כמה אלפי שנים בהתדברות והסכמים חתומים וכו' - של בני ישראל ואומות העולם
באמת איני מבין, וכי הרבי חשב שישחררו בלי שיראו שכולם חיים, כמו שהיה אח"כ בעסקאות שכן נעשו [בלי להכנס לשאלות על ענין זה]
נשאלתי אלו שניצולו במדינת אוגאנדא בעיר הבירה אנטאבא שהובלו להתם ע"י הערביים פ.ל.א. הרוצחים וניצולו ע"י מנהיגי אוירונים ישראלים בדרך חידוש ופלא, ע"י מלחמה מומחים ממדרגה ראשונה (בודאי בלא נס ומופת), כידוע ומפורסם.
השבתי בודאי ובודאי צריכים לברך ברכת גומל כי הסכנה היה ידוע ומוכר לכל, ב' פעמים: אחד כשהביאו אותם להתם. ועוד שהסכנה נתגדלה מאה מונים כשנחו מנהיגי אוירונים הישראלים לשחררם, היינו לשחרר השבויים שב"ע הובילו הפ.ל.א. הרוצחים למדינת אוגאנדא, ואין רצוני להכניס עצמי בפרשה והטראגעדי איך היה הדין נוטה עפ"י דעת תורה, כי מנהיגי האוירונים ומנהיגי החיל דשם בלא"ה אינם שומעים לדעת תורה, והרבה דיו נשתפך שלא לצורך כי בלא"ה אין שומע לפסקי רבנים הנאמנים לה' ולתורתו. ולפענ"ד באמת רק סנהדרין סמוכים יכולים לפסוק הלכה בכשאלות כאלו כמפורש סנהדרין (ר"פ ראשון) וברכות (ג' סע"ב ועיי"ש בפרש"י דבר נפלא, והארכתי במק"א בדבריו הקדושים). ומאחר שאין לנו אזן קשבת מה לנו אפילו לדבר עד גואל צדק שאיבת נפשינו ואז יתפרדו כל פועלי און מעצמם ומאליהם ולא יהיה צריך לפסק כעל שאלות אלו בעזרהי"ת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים