דקדוקים בתפילה

[עושה חדשות]

יש לכאו' שיבוש מצוי באמירת 'ממקומך' בקדושה,
והוא, דבסופו אמרי' ...לדור ודור ולנצח נצחים, ובהרבה סידורים (גם המדוייקים!) יש כאן סימן הפסק, ואח"כ ממשיכים "ועינינו תראינה מלכותיך כדבר האמור וכו' ימלוך...".
ולכאו' ז"א, כי הפסוק ימלוך וכו' לא קאי דווקא על ועינינו, אלא קאי על כל הפיוט, ממקומך תופיע ותמלוך, מתי תמלוך בציון, תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים, וכו'.
וצריך לפסק כך:
לדור ודור לנצח נצחים, ועינינו תראינה מלכותיך. כדבר האמור וכו'

[עושה חדשות]

הערה נוספת. אולי היא פשוטה, אבל אני שמתי לב לזה רק לאחרונה
בסידורים, מופיע ה'מודים' בצורה מחולקת, כש'ועל כולם' פותח כביכול קטע חדש, זאת בשל ועל הניסים המודפס שם, ולכן השתרש כאילו מודים דרבנן הוא מקביל למודים של הש"ץ רק עד מעולם קיוינו לך.
ודבר מצוי הוא שאם הש"ץ הזדרז במודים יותר מהקהל, הרי הוא ממתין להם עד שיסיימו, ורק אח"כ ממשיך ועל כולם.
אמנם אליבא דאמת אין שום מקור לכאו' לתפיסה הזו, ובאמת המודים דרבנן הולך כנגד כל ברכת המודים, ואם אמנם מזדרזים לסיימו לפני החתימה של הש"ץ כדי לענות אחריו אמן, אבל אין שום חלוקה בין מעולם קיוינו לך ובין ועל כולם.

[משולש]

הערה נוספת. אולי היא פשוטה, אבל אני שמתי לב לזה רק לאחרונה
בסידורים, מופיע ה'מודים' בצורה מחולקת, כש'ועל כולם' פותח כביכול קטע חדש, זאת בשל ועל הניסים המודפס שם, ולכן השתרש כאילו מודים דרבנן הוא מקביל למודים של הש"ץ רק עד מעולם קיוינו לך.
ודבר מצוי הוא שאם הש"ץ הזדרז במודים יותר מהקהל, הרי הוא ממתין להם עד שיסיימו, ורק אח"כ ממשיך ועל כולם.
אמנם אליבא דאמת אין שום מקור לכאו' לתפיסה הזו, ובאמת המודים דרבנן הולך כנגד כל ברכת המודים, ואם אמנם מזדרזים לסיימו לפני החתימה של הש"ץ כדי לענות אחריו אמן, אבל אין שום חלוקה בין מעולם קיוינו לך ובין ועל כולם.

הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

[מה שנכון נכון]

הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

כ"פ במ"ב שצריך לומר בקו"ר. וראה בקצה"ש ובהגהות רי"י פישר שאי"צ.

[משולש]

יש לכאו' שיבוש מצוי באמירת 'ממקומך' בקדושה,
והוא, דבסופו אמרי' ...לדור ודור ולנצח נצחים, ובהרבה סידורים (גם המדוייקים!) יש כאן סימן הפסק, ואח"כ ממשיכים "ועינינו תראינה מלכותיך כדבר האמור וכו' ימלוך...".
ולכאו' ז"א, כי הפסוק ימלוך וכו' לא קאי דווקא על ועינינו, אלא קאי על כל הפיוט, ממקומך תופיע ותמלוך, מתי תמלוך בציון, תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים, וכו'.
וצריך לפסק כך:
לדור ודור לנצח נצחים, ועינינו תראינה מלכותיך. כדבר האמור וכו'

למה? אפשר גם לשים פסיק אחרי "מלכותך" ובכל זאת ה"כדבר האמור" ילך על כל ה"ממקומך".
עכ"פ נראה שהמנהג להפסיק לפני "ועינינו" בא בגלל שהחזן היה אומר רק את סוף כל קטע, וכיון שהתחיל משם נהיה שם כאילו הפסק.

כך גם בכמה מקומות בתפילה שנהיה הפסק בגלל שהחזן נוהג או נהג להפסיק שם. (למשל "רם ונשא" או "שוכן עד" וכדומה).

[משולש]

הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

כ"פ במ"ב שצריך לומר בקו"ר. וראה בקצה"ש ובהגהות רי"י פישר שאי"צ.

שמעתי מת"ח אחד ממשפחת פישר שס"ל (לא לרי"י, אלא לאותו ת"ח) שכן צריך לומר בקו"ר.

[עושה חדשות]

אין שום חלוקה בין מעולם קיוינו לך ובין ועל כולם

ודבר פשוט הוא דלהנך דס"ל דהכוונה במודים היא לעיכובא (כמו ברכה ראשונה), שצריך לכוין ממודים ועד חתימת הברכה, ולא עד 'ועל כולם'.

[בברכה המשולשת]

אמנם יש להעיר שכהנים צריכים להספיק גם את היהי רצון לפני סיום ברכת הש"ץ ולכן צריכים להזדרז מעט יותר במודים דרבנן

[כנסת ישראל]

עי' בחצי גיבורים מאמר ארוך מר' יעקב לויפער כעי"ז

[עושה חדשות]

הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

[לייטנר]

הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

כבר העיר על כך הרב דסברג ז"ל לפני כשלושים שנה.

[גימפעל]

וכן הוא בנוסח חב"ד, שהפסיק הוא לפני תשכון תתגדל ותתקדש.

[עושה חדשות]

עי' בחצי גיבורים מאמר ארוך מר' יעקב לויפער כעי"ז

מצו"ב

[עושה חדשות]

הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

כך מופיע במה שצירפתי בהודעה הקודמת, בעמוד 571/8

אבל באמת בפי' התפילה להרוקח מבו' כהנוסח המקובל, דהיינו - לעולם ועד תשכון. תתגדל וכו'.
עי"ש.

[עושה חדשות]

הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

כך מופיע במה שצירפתי בהודעה הקודמת, בעמוד 571/8
אבל באמת בפי' התפילה להרוקח מבו' כהנוסח המקובל, דהיינו - לעולם ועד תשכון. תתגדל וכו'.
עי"ש.

שו"ר בסידור ר"ש מגרמייזא וחסידי אשכנז, שהסמיך את "תשכון" ל"תתגדל", והפליגו מן "לעולם ועד", והוסיף לזה הכרח ונימוק - כמצו"ב.
ולסיכום, ב' מקורות חשובים נוספים לטענת הרב לויפער ונוסח חב"ד -
הרוקח נגד, וסידור גרמייזא בעד.

[שבטיישראל]

עכ"פ נראה שהמנהג להפסיק לפני "ועינינו" בא בגלל שהחזן היה אומר רק את סוף כל קטע, וכיון שהתחיל משם נהיה שם כאילו הפסק.

מהיכי תיתי שהיה פעם מנהג כזה ?!

[משולש]

עכ"פ נראה שהמנהג להפסיק לפני "ועינינו" בא בגלל שהחזן היה אומר רק את סוף כל קטע, וכיון שהתחיל משם נהיה שם כאילו הפסק.

מהיכי תיתי שהיה פעם מנהג כזה ?!

כך נראה במחזורים ישנים. (מחזורי וורמיישא ונירנברג למשל שכל מילות פתיחת קטע בצבע אדום, והקטעים האלו גם מופיעים בצורה כזו. ובמחזורים מאוחרים יותר זה כתוב יותר בפירוש).

[גם זו לטובה]

הגראי"ל (כאיל תערוג)
בתפילה אומרים: קדושה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה. ולא
יאמר: עונים, ואומרים ביראה.
ובתפילת ערבית אומרים: זה קלי ענו ואמרו, ה' ימלוך. ואפשר ג"כ
לומר: זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד.

ושמא צ"ל דלא מר בר ר"א וכו'

[בן_אליעזר]

הנה בקשר להדיון כאן ע"ד חלוקת הפסקות שבקדושת שחרית --

אמנם לא ביררתי והשוויתי הדבר במקורות, אבל שמעתי פעם מא' שרצה להסביר שיטת חב"ד בזה. ותורף דבריו, שהנה ידוע שהרב הבעל התניא בירר מקחו מתוך ששים סידורים, ע"כ כנראה שאלו שהצמידו תיבות "לעד" ו"תשכון" כחלק מאותו פסקא - הי' זה טעות ה"זעצער", ששם ה'נקודה' אחרי תיבת תשכון. אלא שמסתבר שאינו כן, וכן עפ"י הדקדוק, שפיר כנוסח הרב.
[ואעיר אדבריו - שהנה באשכול דנן הוסבר שיש הבנה דקדוקית גם לאופן הב'. ויל"ע].

והוסיף הלה בדוגמא אחרת מנוסח סידורו של הרב ז"ל: הנה בברכת "בונה ירושלים", מסיים כך: "ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם. בא"י בונה ירושלים." שלכאו' בזה א"ש לקיים הלכתא ד"מעין החתימה סמוך לחתימה". ואילו לאלו המסיימים בבבא "וכסא דוד עבדך במהרה בתוכה תכין. בא"י בונה ירושלים" -- הרי ה"מעין החתימה" (= 'ובנה אותה..' - דקאי על עיה"ק ירושלים) הוקדם לפנ"ז בברכה, אבל ה"כסא" הרי אינו זהה לעניין החתימה - המדובר בקרתא דירושלים.
ע"כ תוכן דבריו. ושוב, איני בא לקבוע כללים בזה [גם כי לא ראיתי בספרים בזה], אלא רק להביא דבריו. ואדרבה - שידונו בזה בק"ק הדין, ויתבררו ויתלבנו הדברים.

==

ומענין לענין באותו ענין - איני יודע באם הובא כאן - לאורך הפורום כולו - אבל שמעתי פעם בעל-פה - איזה דיונים ע"ד הסידור של חסידות בעלזא שי"ל בזמננו אנו, שיש כאלו שפקפקו בשיקולי הדקדוק שנקטו שם (דוגמא אחת מהרבה: "על ידי [ולא כנוסח המקובל: על יד] נביאך"). והנה אני בער ולא אדע ליכנס לכ"ז. ולכאו' יש להביא קישורים לאשכולות אם אכן דיברו בזה מכבר.

==

ומכאן גם קריאה - לחו"ר הפורום היודעים בטיב חוריו ופינותיו, לאורכו ולרחבו (!) - ללנקק ולאסוף כאן לפונדק אחד - קישורים לכל האשכולות הקשורים לדקדוקי התפלה והמסתעף.

[עושה חדשות]

מקובל לומר ולפרש -
אמן. יהא שמיה רבא וכו'

אבל ראיתי בפי' התפילות לר"י בר יקר שמסמיך את האמן על ההמשך ולא על מה שלעיל מיניה, מצו"ב.

[שומע ומשמיע]

שו"ר בסידור ר"ש מגרמייזא וחסידי אשכנז, שהסמיך את "תשכון" ל"תתגדל", והפליגו מן "לעולם ועד", והוסיף לזה הכרח ונימוק - כמצו"ב.
ולסיכום, ב' מקורות חשובים נוספים לטענת הרב לויפער ונוסח חב"ד -
הרוקח נגד, וסידור גרמייזא בעד.

שמעי שבסידור הרס"ג מבואר 'בעד' ואיננו לפני כעת.

[סגי נהור]

ובתפילת ערבית אומרים: זה קלי ענו ואמרו, ה' ימלוך. ואפשר ג"כ
לומר: זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד.

מסברא פשוט לכאורה כאופן השני, דאלת"ה "ה' ימלוך לעולם ועד" מאי בעי הכא. והכוונה כמובן שבנ"י אמרו על הים ה' ימלוך לעולם ועד (כבשחרית, וכנוסח הספרדים).

[מעט דבש]

עוד אשכולות בנושא:
כאן,
וכאן,
וכאן.

[שומע ומשמיע]

ובתפילת ערבית אומרים: זה קלי ענו ואמרו, ה' ימלוך. ואפשר ג"כ
לומר: זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד.

לפני שנים נברתי על זה בפירושים קדמונים, והיה רוב של שתיים כנגד אחד לטובת האופן השני.

[עושה חדשות]

עוד שאילה של הכרע:
מלוך על כל העולם כולו בכבודיך וכו',
בפשטות יש כאן כפילות של כל כולו, וכבר עמדו בזה המפרשים וביארו היטב.
אכן הר"י בר יקר עושה אתנחתא אחרי תיבת העולם, ואז ממשיכה הבקשה שימלא העולם כולו מכבודיך.
(את "כל העולם כולו חל מפניך" הוא לא גורס כך).

===

לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

[איש גלילי]

הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

כ"פ במ"ב שצריך לומר בקו"ר. וראה בקצה"ש ובהגהות רי"י פישר שאי"צ.

יצויין שכן היה גם מנהגם של אדמו"רי בית ויז'ניץ, שאמרו בלחש (כשהיו ש"צ).

אמנם, אדמו"ר מוהר"י שליט"א שינה זאת בקהילתו, ואכמ"ל.

[מעט דבש]

לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

ימלוך ד' לעולם - ר''א בן הגר''א.GIF (9.99 KiB) נצפה 16128 פעמים

וזה דלא כמצודות והמלבי"ם בפירוש הפסוק (תהלים קמו, י), ופירושם הוא כטעמי המקרא, שעיקר ההפסק הוא במילה 'לעולם'.

[מעט דבש]

שו"ר בסידור ר"ש מגרמייזא וחסידי אשכנז, שהסמיך את "תשכון" ל"תתגדל", והפליגו מן "לעולם ועד", והוסיף לזה הכרח ונימוק - כמצו"ב.
ולסיכום, ב' מקורות חשובים נוספים לטענת הרב לויפער ונוסח חב"ד -
הרוקח נגד, וסידור גרמייזא בעד.

שמעי שבסידור הרס"ג מבואר 'בעד' ואיננו לפני כעת.

סידור רס''ג - תשכון תתגדל ותתקדש.GIF (3.8 KiB) נצפה 16125 פעמים

[בברכה המשולשת]

עוד שאילה של הכרע:
מלוך על כל העולם כולו בכבודיך וכו',
בפשטות יש כאן כפילות של כל כולו, וכבר עמדו בזה המפרשים וביארו היטב.
אכן הר"י בר יקר עושה אתנחתא אחרי תיבת העולם, ואז ממשיכה הבקשה שימלא העולם כולו מכבודיך.
(את "כל העולם כולו חל מפניך" הוא לא גורס כך).

זה לשון סידור אזור אליהו:
מלוך על העולם כולו. כ"ה כמעט בכל ס"י נוסח פולין וכ"כ במנהגים ובלבוש. ובנוסח אשכנז המערבי "כל העולם כולו" וכ"ה בטור וכן הכריע רש"ס ור"ע ור"א בעקבותיו, אבל הרבה סידורים שאחריו המשיכו בנוסח הישן... (יעויין בהמשך דבריהם שם)

[לעומקו של דבר]

לעניין מודים, הטענה של המ"ב שצריך לאמור בקו"ר לא ברורה אצלי.
כי מה התועלת שיש בשומעים שאינם מקשיבים כלל אלא עוסקים באמירת מודים דרבנן.

[משולש]

לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

מי זה שאמר שכל פירוש שלא מסתדר עם הטעמים "לא תאבה לו ולא תשמע אליו"?
הטעמים מורים בפירוש לא ככה. (כמובן שיש ד' פנים וע' פנים ויתכן על דרך הדרש להוסיף פירושים, אבל הפשט לכאורה כטעמים: ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור, הללויה, והוא גם מסתדר הכי טוב עם המילים).

דרך אגב, מנהג פפד"מ שאיני יודע אם ציינתי אותו כאן בעבר:
בסיום ברכת שופרות אומרים פסוק 'וביום שמחתכם' ונוהגים לעשות הפסק גדול בניגון בין תיבת "ותקעתם" לתיבת "בחצוצרות" (וגם בלחן של ר' יוסל'ה רוזנבלט ניתן לראות שהקפידו על הפסק בין התקיעה לחצוצרות) וחשבתי הטעם מפני שכמה ראשונים ערערו על אמירת פסוק זה מטעם שמדבר על תקיעת חצוצרות ולא על תקיעת שופר. ולכן מפרידים את התקיעה מהחצוצרות כדי שיובן שיש גם תקיעת שופר בנוסף (כמש"כ הראשונים הנ"ל בעצמם שאין שם חצוצרות בלא שופר).

[משולש]

דרך אגב, מנהג פפד"מ שאיני יודע אם ציינתי אותו כאן בעבר:
בסיום ברכת שופרות אומרים פסוק 'וביום שמחתכם' ונוהגים לעשות הפסק גדול בניגון בין תיבת "ותקעתם" לתיבת "בחצוצרות" (וגם בלחן של ר' יוסל'ה רוזנבלט ניתן לראות שהקפידו על הפסק בין התקיעה לחצוצרות) וחשבתי הטעם מפני שכמה ראשונים ערערו על אמירת פסוק זה מטעם שמדבר על תקיעת חצוצרות ולא על תקיעת שופר. ולכן מפרידים את התקיעה מהחצוצרות כדי שיובן שיש גם תקיעת שופר בנוסף (כמש"כ הראשונים הנ"ל בעצמם שאין שם חצוצרות בלא שופר).

הניגונים שהזכרתי בהודעתי מצורפים כאן (להחליף הסיומת מ-pdf ל-mp3) אם קשה אפשר להוריד מכאן וכאן.

[חיימקה]

לעניין מודים, הטענה של המ"ב שצריך לאמור בקו"ר לא ברורה אצלי.
כי מה התועלת שיש בשומעים שאינם מקשיבים כלל אלא עוסקים באמירת מודים דרבנן.

היא גופא טענת הקצות השולחן.
ובאמת מצינו כמה פוסקים שכתבו, שהש"ץ יאמר רק ההתחלה בקול - וימתין עד שיגמרו הקהל - וימשיך בקול.
עי' מקו"ח סי קכז ס"א, א"ר שם, ואורחות רבינו ח"ג ע' ריא בשם החזו"א.

[לעומקו של דבר]

לעניין מודים, הטענה של המ"ב שצריך לאמור בקו"ר לא ברורה אצלי.
כי מה התועלת שיש בשומעים שאינם מקשיבים כלל אלא עוסקים באמירת מודים דרבנן.

היא גופא טענת הקצות השולחן.
ובאמת מצינו כמה פוסקים שכתבו, שהש"ץ יאמר רק ההתחלה בקול - וימתין עד שיגמרו הקהל - וימשיך בקול.
עי' מקו"ח סי קכז ס"א, א"ר שם, ואורחות רבינו ח"ג ע' ריא בשם החזו"א.

יש"כ
וזה נוגע גם לאדיר במרום דשים שלום.

[קו ירוק]

עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

לא רק ר' אברהם בהגר"א מפרש הכי בתפילה, אלא כל בני היכלא דהגר"א מפרשים הכי, ראה סידור שער הרחמים של המגיד מפולצ'וק, וכן הגר"א גופיה בסידור של הגאון רבי נפתלי הרץ עמ' קיג:

וחושבני שמוכח הכי מנוסח התפילה שקבעו לנו אנכה"ג בברכת הקדושה דימים נוראים ובכן תן פחדך כו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים כו' ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובי-ם עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך וגו' - שזו בקשת המלוכה בתיקון העולם במלכות ש- די , וע"ז הביאו הפסוק ימלוך. וע"כ ש"ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון" הוא קטע אחד, שאל"כ מה הראיה מהפסוק לבקשה זו.

פעם היה לי מו"מ בזה.

ימלוך - להגר''ד כהן.pdf

(86.39 KiB) הורד 666 פעמים

[בברכה המשולשת]

מזכרוני (ויאשרו הרבנים שליט"א או יסתרו) שהניגון המורגל בפי הילדים על-פי מנהג הספרדים (בשבת אחרי ההפטרה) הוא כמו הפיסוק של רבינו אברהם בן אדוננו הגר"א

[סגי נהור]

עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

וחושבני שמוכח הכי מנוסח התפילה שקבעו לנו אנכה"ג בברכת הקדושה דימים נוראים ובכן תן פחדך כו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים כו' ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובי-ם עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך וגו' - שזו בקשת המלוכה בתיקון העולם במלכות ש- די , וע"ז הביאו הפסוק ימלוך. וע"כ ש"ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון" הוא קטע אחד, שאל"כ מה הראיה מהפסוק לבקשה זו.

ראיה זו איני מבין כלל. גם אם הפיסוק הוא "ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור", עדיין יש ראיה מן הכתוב, שהרי זו לשון קצרה: ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון - [ימלוך] לדור ודור. כדרך שבני אדם אומרים: ליוסי נתתי מתנה, ולדוד - סוכריה.

[סגי נהור]

מזכרוני (ויאשרו הרבנים שליט"א או יסתרו) שהניגון המורגל בפי הילדים על-פי מנהג הספרדים (בשבת אחרי ההפטרה) הוא כמו הפיסוק של רבינו אברהם בן אדוננו הגר"א

פיסוק הילדים הספרדים הוא: ימלוך ה', לעולם אלקיך, ציון לדור ודור הללוי-ה. אם אתה רוצה להוכיח מזה משהו - בהצלחה...

[קו ירוק]

עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

וחושבני שמוכח הכי מנוסח התפילה שקבעו לנו אנכה"ג בברכת הקדושה דימים נוראים ובכן תן פחדך כו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים כו' ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובי-ם עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך וגו' - שזו בקשת המלוכה בתיקון העולם במלכות ש- די , וע"ז הביאו הפסוק ימלוך. וע"כ ש"ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון" הוא קטע אחד, שאל"כ מה הראיה מהפסוק לבקשה זו.

ראיה זו איני מבין כלל. גם אם הפיסוק הוא "ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור", עדיין יש ראיה מן הכתוב, שהרי זו לשון קצרה: ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון - [ימלוך] לדור ודור. כדרך שבני אדם אומרים: ליוסי נתתי מתנה, ולדוד - סוכריה.

אבל אנחנו מדברים כאן בדוקא על הסוכריה ולא על מתנה בעלמא..
ותמלוך אתה ה ' לבדך וכו' בהר ציון ככתוב כו' ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון

[סגי נהור]

אבל אנחנו מדברים כאן בדוקא על הסוכריה ולא על מתנא בעלמא..
ותמלוך אתה ה ' לבדך וכו' בהר ציון ככתוב כו' ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון

שים לב שהמלה הנשמטת (במשל) היא "נתתי" המשותפת לשני חלקי המשפט.
המלה הנשמטת היא תמיד המלה המשותפת.
וכך גם כאן - המלה הנשמטת היא "ימלוך", וכאילו נאמר: אלקיך ציון ימלוך לדור ודור.