עקביה כתב:לפני שנים כתבתי לגרח"ק שמסתבר שמותר לצאת לכל גבולות קדושה ראשונה, והסכים שכך הוא.
נ"ל שרמת הגולן היא מחלקו של מנשה בעבר הירדן, וא"כ אין בעיה לצאת אליה.
(אגב, לענ"ד אין איסור יציאה לטיול קצר בחו"ל. ויש מה להאריך בזה).
יאיר כתב:עקביה כתב:לפני שנים כתבתי לגרח"ק שמסתבר שמותר לצאת לכל גבולות קדושה ראשונה, והסכים שכך הוא.
נ"ל שרמת הגולן היא מחלקו של מנשה בעבר הירדן, וא"כ אין בעיה לצאת אליה.
(אגב, לענ"ד אין איסור יציאה לטיול קצר בחו"ל. ויש מה להאריך בזה).
מה לעשות שהמ"ב לא סובר כמוך אלא לרק לדבר מצוה ממש?...
כתבן כתב:עקביה כתב:לפני שנים כתבתי לגרח"ק שמסתבר שמותר לצאת לכל גבולות קדושה ראשונה, והסכים שכך הוא.
נ"ל שרמת הגולן היא מחלקו של מנשה בעבר הירדן, וא"כ אין בעיה לצאת אליה.
עבר הירדן הוא נידון נוסף, ואינו קשור לקדושה ראשונה, ראה הקדמת הברכי יוסף לאו"ח סי' תפ"ט, שהרבה ראשונים ואחרונים נוקטים שאין שם קדושה, ואין שם מצוות התלויות בארץ, כפשטות דברי יהושע לבגוב"ר: אך אם טמאה ארץ אחוזתכם.
מלבד זאת, רק דרום רמת הגולן היא עבר הירדן, אבל צפונה שכנגד החלק שמצפון לכנרת הוא כבר סוריא.
יאיר כתב:מ"ב תקלא ס"ק יד: "והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח".
והוא סעיף 3 שציינת.
עקביה כתב:יאיר כתב:מ"ב תקלא ס"ק יד: "והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח".
והוא סעיף 3 שציינת.
אני מכיר את המ"ב.
בזמנים קדומים יציאה לטיול הייתה בד"כ יציאה שאין לה קצבה. אולי אפשר לומר שלזה כיוון המ"ב, אבל אה"נ שזהו דוחק.
גבול ים כתב:עקביה כתב:יאיר כתב:מ"ב תקלא ס"ק יד: "והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח".
והוא סעיף 3 שציינת.
אני מכיר את המ"ב.
בזמנים קדומים יציאה לטיול הייתה בד"כ יציאה שאין לה קצבה. אולי אפשר לומר שלזה כיוון המ"ב, אבל אה"נ שזהו דוחק.
כי הוו מיפטרי רבנן וכו' בעכו הוו מיפטרי מפני שאסור לצאת וכו'. האם יציאה ללוות את חבריהם היא גם יציאה ללא קצבה.
נכון שבשיל ליישב את השה"ג והמהרי"ט י"ל דאי"ז מדינא, אבל ודאי אי"ז פשטות הגמ'.
ומשם מוכח לחלק מהשיטות שאסור לצאת גם לתחום עו"מ.
כתבן כתב:עקביה כתב:לפני שנים כתבתי לגרח"ק שמסתבר שמותר לצאת לכל גבולות קדושה ראשונה, והסכים שכך הוא.
נ"ל שרמת הגולן היא מחלקו של מנשה בעבר הירדן, וא"כ אין בעיה לצאת אליה.
עבר הירדן הוא נידון נוסף, ואינו קשור לקדושה ראשונה, ראה הקדמת הברכי יוסף לאו"ח סי' תפ"ט, שהרבה ראשונים ואחרונים נוקטים שאין שם קדושה, ואין שם מצוות התלויות בארץ, כפשטות דברי יהושע לבגוב"ר: אך אם טמאה ארץ אחוזתכם.
מלבד זאת, רק דרום רמת הגולן היא עבר הירדן, אבל צפונה שכנגד החלק שמצפון לכנרת הוא כבר סוריא.
כתבן כתב:עקביה כתב: על הציון לברכ"י. עדיין לא עיינתי בדבריו, אבל לגבי שתי הערותיך אומר שבחיפוש קצר במדור 'כתבי עת' שבפרויקט השו"ת (ג' 23) מצאתי 3 מאמרים הטוענים שרמת הגולן היא א"י. ועלי להוסיף ולעיין בסוגיא זו.
גבול ים כתב:א. הריטב"א אינו מזכיר את הגמ' בגיטין, כך שא"א לשאול עליו למה לא פירש שם אחרת.
ב. 'לשוט בארץ' לא משמע שהכוונה ליציאה בלי קצבה.
יאיר כתב:עקביה, ירית את החץ ואח"כ סימנת את המטרה. דבר כזה היה צריך להיות כתוב מפורש.
עקביה כתב: מש"כ הריטב"א "והכי מוכח בכל דוכתא" נראה ללא ספק שכוונתו לגמרות בגיטין וקידושין המצוינות בסוגריים. ב. 'לשוט בארץ' בזמן הריטב"א היא ע"פ רוב יציאה שאין לה קצבה.
גבול ים כתב:עקביה כתב: מש"כ הריטב"א "והכי מוכח בכל דוכתא" נראה ללא ספק שכוונתו לגמרות בגיטין וקידושין המצוינות בסוגריים. ב. 'לשוט בארץ' בזמן הריטב"א היא ע"פ רוב יציאה שאין לה קצבה.
א. זו הנחה שאינה מוכרחת, יתכן למשל שראייתו מאלימלך ומחלון וכליון, שמשם מוכח שאפילו בזמן רעב אינה משנת חסידים.
ב. אני חושב שלשוט הכוונה טיול וכדו' דבר שמטבעו יש לו קצבה בכל זמן ובכל דור.
גבול ים כתב:ומה שיעור הזמן שלדעתך צריך לחזור בו?
עקביה כתב:גבול ים כתב:ומה שיעור הזמן שלדעתך צריך לחזור בו?
אינני יודע. מן הסתם כדרך שמקובל בקרב אנשים היוצאים לנופש לחו"ל זה עדיין בגדר המותר.
גבול ים כתב:עקביה כתב:גבול ים כתב:ומה שיעור הזמן שלדעתך צריך לחזור בו?
אינני יודע. מן הסתם כדרך שמקובל בקרב אנשים היוצאים לנופש לחו"ל זה עדיין בגדר המותר.
אז מדוע יציאה לשוט בארץ כדרך התיירים שבאותו הזמן תהא אסורה?
עקביה כתב:
מכיון שיציאה כדרך התיירים של אז זו יציאה שאין לה קצבה, ויציאה כדרך הנופשים של היום זו יציאה שיש לה קצבה].
הגע בנפשך, לפני 700 שנה, אדם החי חיים מסודרים הכוללים מחויבויות משפחתיות, חברתיות, עבודה וכו', יכול לצאת לנופש בחו"ל בימי בין הזמנים? הלא הדרך אורכת שבועות ואולי יותר מזה, ואין לו ידיעה מראש כמה זמן ישהה בחו"ל. כך שיציאה מסוג זה לא הייתה קיימת. ואם בכל זאת יצא אדם, כדרך התיירים של אז, הוא התארגן מראש לשהות בלתי מוגבלת מחוץ לביתו ולארצו.
כיום הדברים נראים אחרת כמובן.
גבול ים כתב:סבורני שאין משמעות למימד הזמן או קציבתו מראש, הנקודה הקובעת היא האם יש כאן רק טיול בעלמא, והאדם לא עקר את מקום ישיבתו, ולכן הוא מוגדר עדיין כיושב ארץ הקודש, או שאדם עוקר את דירתו. לכן מסתבר שבכל דור ודור הדבר נמדד לפי ההרגל שבאותו דור, ואדם שיוצא לשוט ולראות עולם ומניח את עולליו במקומו ודעתו לשוב אין בינו לבין תייר שבזמנינו ולא כלום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 488 אורחים