ספר הישר - תולדות אנשי המקרא

[סיפרון]

הספר נדפס בשנת שפ"ה (ולא רפ"ה)
הוא מובא בילקוט שמעוני לא מעט.
כבר נשתברו קולמוסים על היחס אליו, וידועים גם דברי הראשונים.

[שלום]

אשמח לשמוע איפה הקולמוסין שנשתברו.

בכל אופן בילק"ש שלי (בפרוייקט השו"ת) אני לא מוצא כלום ממנו. לפחות לא תחת "ספר הישר". ובכלל פלא על פרוייקט השו"ת שלא הכניסו אותו. או שמא סתם לא מצאתיו.

[בקרו טלה]

שם הגדולים - חלק ספרים - י אות עג
ספר הישר - הנדפס מספורים ובפרט מלחמת השבטים עם הכנענים דברים מבהילים וכתוב שם דבחרבן נמצא זקן אחד והוא נחבא בתוך הקיר ועמו כמה ספרים יקרים וספר זה בתוכם. ורבים אינם מאמינים בס' הנז' אבל הילקוט מביא ממנו ובעל הילקוט היה בתחלת האלף הששי, וגם רבינו בחיי בספרו פר' וישלח הזכירו בפשיטות, אך הרמב"ן בפירושו נראה כמסתפק שכתב ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב ע"ש:

[גבול ים]

וקראתי עכשיו באתר "כותר" את ההקדמה המרתקת לספר מאת פרופ' יוסף דן.
מה שמעלה את השאלה האינסופית - למה ספר אחד שצץ יש מאין (לראשונה בדפוס ונציה רפ"ה - ואין לו כתבי יד קדומים), נכנס ל"קאנון החרדי", וספר אחר (כמו ספר היובלים) לא. אז למה ספר היובלים לא - ניתן לטעון שזה לא היה מקובל על "הפרושים". אבל ספר מדרשי מאוחר כן?

נכנס לקאנון זו הגדרה מרחיקת לכת, הוא לא נכנס יותר מספר מקבים.
לעצם החילוק סה"י לכל היותר, אם אינו אמין, הוא אוסף של קוריוזים, לעומת זאת ספר היובלים הוא אפיקורסות, הוא לא סתם לא מקובל על הפרושים אלא כל כולו בא לחלוק על סוד העיבור המסור ביד חז"ל.

[יורה_דעות]

מה שמעלה את השאלה האינסופית - למה ספר אחד שצץ יש מאין (לראשונה בדפוס ונציה רפ"ה - ואין לו כתבי יד קדומים), נכנס ל"קאנון החרדי", וספר אחר (כמו ספר היובלים) לא. אז למה ספר היובלים לא - ניתן לטעון שזה לא היה מקובל על "הפרושים". אבל ספר מדרשי מאוחר כן?

מאי משמע אין לו כת"י קדומים? האם משום שאין לנו כתב יד, זה אומר שהדפיסוהו מבלי כת"י, ומקורו בגויי ונציה בשנת שפה? והרי הראשונים מביאים ממנו, לפי אבן עזרא אין לסמוך עליו, ולפי רמב"ן יש להסתפק בזה. אבל הנושא הוא אם לסמוך עליו כמו אגדת חז"ל ולקבל דבריו, ולא לפסלו.
והשאלה מעיקרא לא מובנת, וגם אינה על ה'קאנון החרדי', אא"כ אתה מכניס את הראשונים בכלל ה'חרדים', כל ספר שנתחבר אחרי ספרי חז"ל, נידון לגופו, אבל אין בו פסול מיוחד. ואילו הספרים שנתחברו לפני חז"ל וחז"ל ביררום לחוץ יש בהם פסול. זה שלא פוסלים אותו לא הופך אותו לנכון בהכרח, ומסתבר שסופר בזמן הראשונים חיבר כל מיני מדרשים חיצוניים ועשאו. ולכן מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן. וכמדומני שיש בו גם מעט ידיעות שמקבילות לידיעות היסטוריות, הרי שלא מליבו בדה לגמרי עכ"פ.

[שלום]

לא הצלחתי למצוא שום ציטוט מוסמך מ"ספר הישר" בראשונים. ולא אמרתי שמקורו מגויי ונציה, אלא אדרבא מיהודי דווקא. לצטט את שה"ג שכותב שהילקוט מצטט ממנו זו לא הוכחה שהילקוט מצטט ממנו. כנ"ל לגבי ציטוט הרמב"ן כביכול.

בכ"א החכמתי מהדברים שנאמרו כאן באשכול שקדם לאשכול שפתחתי.

השאלה מהו "מדרש מוסמך" ומהו "מדרש פסול" תמיד תישאר בחלל האויר. יש לנו את "אוצר המדרשים" של אייזנשטיין ועוד מדרשים ושברי מדרשים ידועים ושפחות ידועים.

[בקרו טלה]

לצטט את שה"ג שכותב שהילקוט מצטט ממנו זו לא הוכחה שהילקוט מצטט ממנו. כנ"ל לגבי ציטוט הרמב"ן כביכול.

לידיעתך, שם הגדולים נתחבר ע"י החיד"א, ואינו בן גילך בדווקא, ותו לא מידי

[הנאמן בפקדונו]

בכל אופן בילק"ש שלי (בפרוייקט השו"ת) אני לא מוצא כלום ממנו. לפחות לא תחת "ספר הישר". ובכלל פלא על פרוייקט השו"ת שלא הכניסו אותו. או שמא סתם לא מצאתיו.

סליחה, אבל מן הסתם אתה פשוט לא מכיר את מבנה הילקוט שמעוני.
הילקוט הביא הרבה מדרשים ממדרשים שונים, ובהערה [בצידי הדף - בדפוסים קדמונים, ובתחתית - במאוחרים] הוא כותב את מקור המדרש.
פרוייקט השו"ת לא הביאו כלל את כל ההערות משום מה, כך שוודאי שאם תחפש "ספר הישר" ביל"ש שבפרוייקט השו"ת לא תמצא כלום.
כמו שאם תחפש "מדרש רבה" או "פרקי דרבי אליעזר" לא תמצא.

ובאמת מתמיה הדבר, מדוע דלגו בפרוייקט השו"ת על חלק נכבד זה???

[ר_חיים_הקטן]

לצטט את שה"ג שכותב שהילקוט מצטט ממנו זו לא הוכחה שהילקוט מצטט ממנו. כנ"ל לגבי ציטוט הרמב"ן כביכול.

לידיעתך, שם הגדולים נתחבר ע"י החיד"א, ואינו בן גילך בדווקא, ותו לא מידי

אאל"ט החיד"א ראה קטעים בילקו"ש שבאמת מיוחסים למדרש אבכיר (שאינו בידינו עכשיו) וכנראה מחבר ספר הישר גם כן שאב ממדרש אבכיר או שכתב הרבה דברים הדומים לו ולכן חשב החיד"א שהילקו"ש ציטט ספר הישר אבל באמת שניהם שאבו ממקור אחד משותף.

[נהר שלום]

יש ספר הישר עם מראה מקומות מהגר"ח קניבסקי שליט"א.

היכן אפשר לקנות?

[ארזי הלבנון]

מאן דהוא אמר לי שנמצא בספר קטע או שניים אפיקורסיים, ויש אומרים שחיברו קראי.
יש אמת בדבריו?

[א איד]

בהמשך לדיון כאן, בו צויין שבילקוט שמעוני נזכרים "החרטומים והמכשפים הכתובים בספר הישר היועצים אל פרעה לאבד שם יעקב מעל פני האדמה",
ומקור לשון זו בנוסח כתה"י של ספר דברי הימים של משה רבנו,
יש להעיר, שמשפט זה נמצא אף בספר הישר שבידינו, אך בשינויים: "החרטומים והמכשפים הכתובים בספר התורה העומדים נגד משה בהביא יי על מצרים את כל המכות".
יתכן וניתן להוכיח במכאן, שבעל ספר הישר העתיק דבריו מספר "דברי הימים של משה רבנו", והוא ששינה את הלשון. וצריך בירור לאיזה ספר הכוונה בס' דה"י של משה.