איש_ספר כתב:הצילום השני שהביא סמבוסק זה מאור ישראל.
תולעת ספרים07 כתב:עד כמה שידוע לי המאירי לא היה ידוע כלל חוץ מהמאירי על שבת ביצה והרב סופר הוא זה שגילה את המאירי
היא שיחתי כתב:דומני שהשיעור של הגרב"ד היה על תמיד נשחט
הבונה כתב:היא שיחתי כתב:דומני שהשיעור של הגרב"ד היה על תמיד נשחט
לדעת הגאון הבקי הגדול בחז"ל ראשונים ואחרונים מבר-אילן, יש רק שני ציטוטים מירושלמי בבית הבחירה בתמיד נשחט,
האחד: ואמרו בירושלמי מנין שאין שוחטין את הפסח אלא לשמו שנא' ואמרתם זבח פסח הוא לה' נמצא שם בירושלמי.
השני: אבל פסח אפילו לשם חולין פסול והביאוה בתלמוד המערב ממה שכתוב פסח הוא לה'. טוען הגאון הנ"ל שלא נמצא כן בכל הירושלמי שבידנו.
ומן הסתם לזה הכונה.
אמנם יש שהבינו שכונת המאירי גם בזה לירושלמי הנ"ל שדוקא לשמו, אך תמהו שאינו דומה.
הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר בין ששינהו לשם חולין פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה'
מנין לשוחט את הפסח לשם חולין שהוא פסול דכתיב ואמרתם זבח פסח הוא לה'
הבונה כתב:לאחר עיון במבוא הירושלמי המזויף מתברר שלא מן המאירי שאב המו"ל את הדברים.
וכנראה שמה שקרה הוא ניחוש מוצלח במיוחד מצד המו"ל:
הרמב"ם (פסוהמ"ק פט"ו הי"א) כתב כך:הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר בין ששינהו לשם חולין פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה'
וכתב הכ"מ: מדכתב לה' משמע הא לשם חולין פסול.
ותמה בברכת הזבח, מנא ליה להרמב"ם לדרוש כן מדעתו? והעתיק המשנה למלך תמיהת הבה"ז.
והלך המו"ל והכניס את הדבר בירושלמי שלו (זבחים ז:) בזה"ל:מנין לשוחט את הפסח לשם חולין שהוא פסול דכתיב ואמרתם זבח פסח הוא לה'
וטען במבוא הספר, הנה בירושלמי שלי מקור מפורש לדברי הרמב"ם, ומיושבת קושית הבה"ז. וכן כתב גם ב"תוספותיו" שם (בזבחים ז:).
(במבוא זה בעמ' 14 מעמודי האוצר המקוון טור שמאל, בגוף הספר זה בעמ' 30 מעמודי האוצר, כיון ששניהם לפני עמ' 40 כולם יכולים להגיע לשם)
והצליח המו"ל בניחושו, כאשר יצא המאירי והתברר שהוא אכן אומר שזה בירושלמי.
(אך כאמור, לא ברור שאין כונת המאירי לירושלמי שלפנינו בפסחים שדורש מכאן על שלא לשמו, אלא שכבר תמהו שאין לדמות שלא לשמה ללשם חולין, כי דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה)
הפלא ופלא!
היא שיחתי כתב:האם היו בזיוף מספר קטעים אמיתיים?
שמעתי (לפני הרבה שנים ואולי זכרוני מכזב בי) מהגרב"ד פוברסקי שליט"א שהמאירי מציין לתלמוד המערב ובדקו בירושלמי קדשים שהיה בספריית פוניבז' ומצאוהו
נוטר הכרמים כתב:כידוע ה'ירושלמי קדשים' הופיע עם הגהות שר התורה המהרש"ם. כעת בלמדי מס' חולין נתתי לבי לדבר מעניין, בביאור 'שיירי מנחה' על התוספתא לבנו הגאון ר' יצחק זצ"ל אבד"ק חאצעמר שנדפסו על הדף בהוצאת עוז והדר, 'שולח' את המעיין ומצטט אין ספור פעמים לירושלמי מס' חולין. מסתבר כי הדברים אכן תואמים ומופיעים בירושלמי המזויף, ולא בדקתי בינתיים.
אשמח אם למישהו יש ידיעה בענין, וכן ברצוני לברר, האם גם בעת הוצאת ה'שיירי מנחה' לאור, לא ידעו על הזיוף?
היא שיחתי כתב:הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא
בהשפעתו של ירושלמי זה
שמעתי שהח"ח התחיל להניח תפילין דר"ת בגלל שכן כתוב בירושלמי זה
ואף שהתגלה זיופו מ"מ כיון שהתחיל שוב לא הפסיק
ויל"ע האם לא החזיק החפץ חיים עצמו לירא שמים?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לד סעיף ב
"ירא שמים יצא ידי שניהם"
תולעת ספרים07 כתב:עד כמה שידוע לי המאירי לא היה ידוע כלל חוץ מהמאירי על שבת ביצה והרב סופר הוא זה שגילה את המאירי ויודעני שהרב שך כלל לא אבה להכניסו בביתו את ספרי המאירי.
ובנוגע לשאלתך מה ראה לשטות זה - שאלה זו מנקרת בי זה עידן ועידנים מה גם שהוציא עוד הרבה חיבורים ועל זה נאמר לא.. הפתרונים.
יתכן גם שרצה שספריו יתקבלו כאשר ראה ששאר הספרים שחיבר נשארו על המדף.
ויתכן בהחלט שאילו היה אז אוצר החכמה העצבים שלו היו נרגעים במקצת כאשר היה רואה את הספרים שלו בתוך הדיסק....
נטיעות כתב:היכן ניתן לראות את החלק השני של הספר "שאלו שלום ירושלים" בענין הירושלמי המזוייף של בעל ה"כלי חמדה" זצ"ל?
היא שיחתי כתב:הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא
בהשפעתו של ירושלמי זה
שמעתי שהח"ח התחיל להניח תפילין דר"ת בגלל שכן כתוב בירושלמי זה
ואף שהתגלה זיופו מ"מ כיון שהתחיל שוב לא הפסיק
ויל"ע האם לא החזיק החפץ חיים עצמו לירא שמים?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לד סעיף ב
"ירא שמים יצא ידי שניהם"
חובב_ספרים כתב:היא שיחתי כתב:הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא
בהשפעתו של ירושלמי זה
שמעתי שהח"ח התחיל להניח תפילין דר"ת בגלל שכן כתוב בירושלמי זה
ואף שהתגלה זיופו מ"מ כיון שהתחיל שוב לא הפסיק
ויל"ע האם לא החזיק החפץ חיים עצמו לירא שמים?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לד סעיף ב
"ירא שמים יצא ידי שניהם"
אולי קושיא אחת מתורצת בחברתה. הח"ח לא הניח תפילין דר"ת מחמת הירושלמי, אבל כשנשאל לא רצה לומר על עצמו שהוא ירא שמים ודחה השואל בקש.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 699 אורחים