ר' יצחק יעקב (איצ'לה) רבינוביץ מפאנעוויזש ומשפחתו

[מיללער]

נולד לאביו ר' שמואל לייב רבינוביץ בשערשוב, תלמידם של רב"צ שטרנפלד מבילסק והגדול ממינסק, חתן הגביר ר' יעקב דוב איזנשטאט, שימש כר"מ בסלאבודקה ואח"כ כרבה של פאנעוויזש.

נפטר כ' אדר תרע"ט.

חיבורו 'זכר יצחק'
http://www.hebrewbooks.org/1806
-

צאצאיו;

בוויקיפידה מצאתי כדלהלן:

רוב בניו וצאצאיו נספו בשואה. שתי בנותיו, דובה ולאה, עברו לפני מלחמת העולם השנייה להתגורר במוסקבה וכך שרדו. לאה נישאה לבן דודה יצחק אייזנשטט ונולדו להם שני בנים - יעקב (הקרוי על שם סבו) ולייב. יעקב היה עורך דין במוסקבה ובסוף ימיו עלה לארץ. בנו אלכסנדר למד בישיבת אור שמח והתקרב לרב משה סולובייצ'יק מציריך. אחרי התרופפות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ייסדו שניהם את ישיבת "תורת חיים" במוסקבה הפועלת שם עד היום.

מה שנשמט משם הוא חתנו הגדול של ר' איצ'לה, ר' אברהם יעקב בריל ז"ל נולד לאביו ר' פסח בריל מסוקולי, ונתפרסם כעילוי מפליא בגיל ו' כבר ידע את כל התנ"ך בע"פ (ספר היזכור לעיר סוקולי http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1188) וגדולי דורו נהנו להשתעשע אתו בדברי תורה.

לא רצה לשמש בכתרה של תורה ועסק במסחר בה הצליח ונתעשר, הבולשוויקים חטפו את הונו ועשרו ובשנת תר"צ היגר לארה"ב מתחילה גלמוד אח"כ היגרו צאצאיו ומשפחתו, נפטר בארה"ב י"ט כסלו תש"ד

מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-avroham-yaakov-brill/

בנו משה בריל היה ממיסדי קיבוץ 'עין השופט' נפטר בשנת תש"מ:
http://izkor.keh.co.il/crony/moshe-brill/

[מיללער]

1) תמונת ר' פסח בריל מספר היזכור לקדושי סוקולי.

2) תנחומי אגוה"ר דארה"ב לפטירת בנו ר' אברהם יעקב בריל חתנו של ר' איצ'לה

[רבטוב]

לפלא שלא מציינים שאת הספר זכר יצחק קיבץ הרה''ג ר' אברהם ז''ל שפירא ראש ישיבת מרכז הרב ורב הראשי של הרבנות .
ובמהדורה שני' עם הרבה הוספות ע''י הרב יוסף בוקסבוים מכון ירושלים . כ''כ יש ממנו חידושיפ נפלאים מתוקים מדבש על מסכת קידושין .
הי' מגדולי ראשי הישיבות .וג''כ עסק בעסקנות . בדורינו מרן הגרא''מ ש''ך הי' משרידי תלמידיו .

[איש_ספר]

ייש"כ רבי מיללער עבור הדברים המעניינים.
אע"פ שקיבל תורה מהשע"צ ומהגדול ממינסק, עכ"ז 'רוב חכמתו בתורה לא למד משום אדם, אלא בעצמו פילס לו נתיבות וכבש לו דרכים, אף במקומות שלא עבר בהם איש... 'שני הגאונים יוצרי 'המהלך החדש': מרן חיים הלוי סולוויציק, מרן יצחק יעקב רבינוביץ... דעתם של אלה דעת תורה היתה, שכל ימיהם לא הסיחו דעתם מן התורה, מוחותיהם ספגי רוח ההלכה, שהיו מכוונים לאמיתה של תורה, היו ערבים טובים ושומרים נאמנים, על מסורת ההלכה שלא תפגם. ידיעתם הברורה שהקיפה את כל ההלכה כולה היתה בית אב לכל חידושיהם' -
מתוך מאמרו של ר"ש ביאלבלוצקי, ר' איצלה מפוניבז', אם למסורת, 256 - 263. (באוצר גי' 9)
על השווין בין הגר"ח להגר"י והחילוק שבינהם איתבדרו כמה נוסחאות בבי מדרשא.

[איש_ספר]

על השווין בין הגר"ח להגר"י והחילוק שבינהם איתבדרו כמה נוסחאות בבי מדרשא.

מתוך ספרו של ר' ישראל שורין חתנו של ר' יעקב קמינצקי זצ"ל:

רבי ישראל שורין.jpg (206.2 KiB) נצפה 13659 פעמים

[אתנחתא]

ומאז ומעולם טעות היתה בידי שחשבתי ששהשני גאונים שעליו אמרו את ההבדל, היה הגר"ח מחד והרוגוצבי מאידך.

[תוך כדי דיבור]

יש כמובן הרבה מה לכתוב, אך דבר אחד יפה שראיתי פעם ולא אמנע טוב, עדות מיוחדת ובלתי-ידועה דיה על ר' איצל'ה, אותה מסר אחד מתלמידיו היותר מובהקים, רבי יעקב מסקין בעל אבן יעקב (שעל ספריו יש לומר הכל תלוי במזל וכו'), בהקדמת ספרו 'מקל יעקב':

[מיללער]

חפשתי מידע אודות רד"ד קרייזער מאשכול הסמוך, ומצאתי את זה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =3&hilite=

[בור הגולה]

נולד לאביו ר' שמואל לייב רבינוביץ בשערשוב, תלמידם של רב"צ שטרנפלד מבילסק והגדול ממינסק, חתן הגביר ר' יעקב דוב איזנשטאט, שימש כר"מ בסלאבודקה ואח"כ כרבה של פאנעוויזש.

נפטר כ' אדר תרע"ט.

חיבורו 'זכר יצחק'
http://www.hebrewbooks.org/1806
-

כאן כתוב כ' אדר תרע"ח, וצ"ע [כי שם בהקדמת הר"י בוקסבוים כתוב אכן תרע"ט].

זכר יצחק השלם באוצר.

[תוך כדי דיבור]

השנה היא תרע"ט בלי ספק.

[איש_ספר]

ומאז ומעולם טעות היתה בידי שחשבתי ששהשני גאונים שעליו אמרו את ההבדל, היה הגר"ח מחד והרוגוצ'בי מאידך.

וכבר ראיתי מי שייחס הדברים לגאון מטאווריג (אחי הגאון דברי רד"ך, הנזכר מעלה) ולא היא.
תוכ"ד. יאש"כ על המובאה המאלפת.

[תולדות]

היו לו לר' יצחק יעקב, עוד כמה וכמה צאצאים.

משה רבינוביץ, מקיברטי, הי"ד.
אליהו רבינוביץ, מריגא, הי"ד.
נחום רבינוביץ, ממינסק, הי"ד.
מרת הינדא, תושבת פוניבז', נהרגה אף היא בשואה.
מרת דובא, אשת דוב לוין, הורי מרת יהודית ברמן, שעלתה לארץ לפני השואה וניצלה.

[מבקש חכמה]

ישנו מחבר פורה מאד ואינו מוכר כל כך שמזהה עצמו בספריו בשער הספר כתלמיד מובהק של הרב איצלה מפוניבז', והוא הרב דינקלס בעל מחבר דעת יוסף על טהרות ואמונת יוסף על ירושלמי זרעים (שהוציאו לאור עם פירוש הרש"ס).
אולי יש מישהו שהכירו ויכול לספר עליו.

[שיבר]

בספר "אחד בדורו" יש עליו אריכות גדולה. פרק שלם פלוס 17 עמודים בפרק על גאוני פוניבז' גדושים בתיאורים מפתיעים ומרתקים.

[נוטר הכרמים]

ישנו מחבר פורה מאד ואינו מוכר כל כך שמזהה עצמו בספריו בשער הספר כתלמיד מובהק של הרב איצלה מפוניבז', והוא הרב דינקלס בעל מחבר דעת יוסף על טהרות ואמונת יוסף על ירושלמי זרעים (שהוציאו לאור עם פירוש הרש"ס).
אולי יש מישהו שהכירו ויכול לספר עליו.

יש לו בן חורג (כלומר, בן אשתו מזוו"ש), שגם גדל על ברכיו, הגאון ר' שלמה אידלשטיין שליט"א, ישנם רבים החיים בינינו שידעו והכירוהו היטב, ראה גם באשכול על הגרד"צ הילמן מה שנכתב עליו ע"י רבינו איש ספר.

[מותיב ומפרק]

מעניין! קברו של הגרי"י הוא בביה"ח בוילנא (כשלש ארבע קברים בינו לבין הגרח"ע...) האם ידוע למאן דהו למה? והאם העמירו אותו כמה שנים אחרי פטירתו?

[שלום]

כמדומני שכל הקברים בבית החיים דוילנא (כולל קבר הגאון והגרח"ע) הועברו לשם, לאחר שהמקום הקודם נחרש ל"ע. ובקיצור - רוב הקברות הועלמו מלבד מס' קברים "מיוחסים", וזו אולי תשובה לתמיהתך.

[בור הגולה]

מעניין! קברו של הגרי"י הוא בביה"ח בוילנא (כשלש ארבע קברים בינו לבין הגרח"ע...) האם ידוע למאן דהו למה? והאם העמירו אותו כמה שנים אחרי פטירתו?

צשהו מצלצל בזכרוני מענין זה, אם איני טועה, הקבר הועבר מפוניבז'. וצריך בירור.

[מותיב ומפרק]

כן. השגתי תמונת המצבה, עליו חרוט כי עצמותיו הועברו בשנת תשכ"ט מפונוביז
על מצבתו החדש כתוב רק השם "יצחק" בלי יעקב.
כמו"כ יחד אתו במצבה משותפת כתוב גם, "עצמות הגאון רבינו יעקב בהרב ר' יצחק הלוי נפטר מר חשון ת"ר לפ"ק". מי זה?

[בור הגולה]

אולי תעלה את התמונה?
תודה

[מיללער]

מה שנשמט משם הוא חתנו הגדול של ר' איצ'לה, ר' אברהם יעקב בריל ז"ל נולד לאביו ר' פסח בריל מסוקולי, ונתפרסם כעילוי מפליא בגיל ו' כבר ידע את כל התנ"ך בע"פ (ספר היזכור לעיר סוקולי http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1188) וגדולי דורו נהנו להשתעשע אתו בדברי תורה.

לא רצה לשמש בכתרה של תורה ועסק במסחר בה הצליח ונתעשר, הבולשוויקים חטפו את הונו ועשרו ובשנת תר"צ היגר לארה"ב מתחילה גלמוד אח"כ היגרו צאצאיו ומשפחתו, נפטר בארה"ב י"ט כסלו תש"ד

מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-avroham-yaakov-brill/

בנו משה בריל היה ממיסדי קיבוץ 'עין השופט' נפטר בשנת תש"מ:
http://izkor.keh.co.il/crony/moshe-brill/

נשא את הרבנית שינא מלכה בתו של ר' איצל'ה בחודש טבת שנת תרס"ג

[איש_ספר]

מצאתי תמונה זו ונרשם עליה שהיא תמונת ר' איצל'ה פאנאוויז'ער, וכמדומה שאינה ידועה כ"כ

ר איצלה פוניבזער.jpg (69.92 KiB) נצפה 13270 פעמים

[מאת הלוי]

אשמח לקבל מידע אודות סיבת עזיבתו את הישיבה בסלבודקא דיש שייחסו את זה לכך שהתנגד לשיטת המוסר ויש שייחסו את זה כי תפס מעמד גבוה מדי וחשש הסבא ז"ל שדבר זה איננה לרוח הישיבה המחנכת לחשיבה עצמאית וכו'.
תודה.

[מבני ציון וירושלים]

א. ההערצה להגר"י ודאי לא היתה יותר מאשר לסבא עצמו שהיתה מעין הערצת חסידים לאדמו"ר. גם ה"לבוש מרדכי" היה למעשה כפוף לו בגלל מעמדו בקרב התלמידים.
על כך אמר הגראי"ה קוק להגר"א כהן "דער שווער איז גיווען אגאון", ער הוט ניט גיטארט זיין כפוף צו דעם אלטער" – חותנך היה גאון והיה אסור לו להיות כפוף ל"סבא". כך שמע מהגר"א כהן הרב אהרן כ"ץ מפ"ת והמחיש זאת בספרו, שכשלמד בעיר חברון ראה שכל בני הישיבה מקיפים את ה"סבא" בהליכתו ברחוב ואחריהם צעד ה"לבוש מרדכי", ולמסתכל מהצד היה נראה שהוא השמש (ר' דוב כ"ץ רומז לכך ותולה זאת בהתנהלותו הפשטנית של ה"לבוש מרדכי").
ב. ה"סבא" ניסה להשפיע על ר' איצל שהוא עצמו ישתתף בלימוד המוסר, והיה מוכן להוסיף לו על משכורתו לשם כך. אולם ר' איצל לא הסכים.
ג. ה"סבא" החל לשבח באזני מבקרים את גדולתו של ר' איצל עד שהגיע שמעו לקהילת "גרוזד" ומינו אותו לרבם.
ד. אחד מתלמידיו סיפר שבעת שהתעוררה שאלה חמורה בשקודוויל פנו לר' איצל והוא שלח את השאלה לעוד גדולי הרבנים. כשהגיעה תשובה ארוכה מהגר"ח מבריסק ישב ר' איצל עם תלמידו ולמדו את התשובה לילה שלם ולא יכלו להזיז אפילו שורה אחת. סיפור המעשה נזכר ברשימות תלמידי הגרי"ד מבוסטון ושם כמובן מככבים רק הגר"ח ור' אליהו מפרוז'ין. ובשיחה בע"פ אמר הגרי"ד שהגיעה תשובה גם מה"צפנת פענח" "וכמובן לא היה מה לעשות עם דבריו".
(המתבונן ימצא שהמכנה המשותף לסיפורים רבים שמתהלכים בבריסק הוא העלאת קרן בריסק (ופרוז'ין) והורדת קרן אחרים. וצ"ע בסיבת הדבר.)

[מאת הלוי]

סעיפים ב. וג. מנין מקורם?

[מבני ציון וירושלים]

א. אותיות ב' וג' מקורן באחד מתלמידי ר' איצל'ה, כפי שביררתי מהשומע מפי השומע מהתלמיד הנ"ל. ההצעה של ה"סבא" היתה שיאמר מדי פעם שיחה מוסרית לפני התלמידים ויקבל תוספת על משכורתו.
הרעיון לעבור למשרת רבנות עלה על דעתו של ר' איצל'ה כדי להתרחק מחיכוכים עם הנהלת הישיבה, וכדי להגשים זאת פעל ה"סבא" בדרך פרסום שמו של ר' איצל'ה בציבור הרחב בליטא כגאון גדול הראוי לרבנות חשובה.
ב. גם לה"לבוש מרדכי" היו חילוקי דעות בינו לבין חסידי ה"סבא" בנוגע לניהול הישיבה. ר' ישראל דבורץ כתב על כך במכתב לא"י בהיותו בארה"ב (תרפ"ד-תרפ"ו). המכתב נמצא ברשות משפחת הגר"א פינקל זצ"ל.
ג. המפורסם מבין תלמידי ר' איצל'ה הוא הגר"י זוסמנוביץ, שהיה אח"כ חתנו של ה"לבוש מרדכי". גם הוא לא היה מבעלי המוסר, ובעת שעלה ה"לבוש מרדכי" לא"י מינה את חתנו במקומו. אולם מנהיגי הישיבה לא רצו בכך והדבר עורר רעש גדול ודין תורה וכו'.

[תוכן]

כשעבדתי פעם על כתבי ר' איצלע פאניוויזער והתקשיתי בכמה מהדברים שכתב שם, פניתי למורי הרה"ג ר' אברהם גורביץ, והוא חזר בפני בלשון זה: ר' חיים אמר, כל מה שאני אומר הוא אומר, אבל לא כל מה שהוא אומר אני אומר.

[מתפעל]

ראיתי שהספר זכר יצחק הו"ל בשנת תש"ט ע"י הגאון רבי אברהם אלקנה הכהן שפירא זצ"ל, הרב הראשי,
לא מביא שם מקורות חייו כנהוג.


ראה ראיתי באיזהו מקומן סיפור משונה מעט על הגאון ר' איצלע, הובא משמו של הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמן שליט"א ששמע מרב ליטאי אחד, משום מה לא נותן שמו, ידוע שהיה ר' איצאלע פונעוויז'ער גאון מבהיל, והיו לו הרבה כתבים חידושים בכל הש"ס ומדוע יצא ממנו רק מעט מזעיר?
ובכן, מעשה שהיה שנפגש עם הגאון מאוסטרובצה זצ"ל, והתפעל מאד מלמדנותו ושאל אותו: כבודו הוא רבי של חסידים, והוא למדן גדול, האם גם הבעש"ט היה למדן?
הרבי נדהם מהשאלה וענה בסערת רוח: איזו שאלה? בודאי היה למדן גדול מאד.
שאל ר' איצאלע: ולמה לא הודפס ממנו חידושי תורה?
ענה הרבי מאוסטרובצה: הרי יש הרבה נסיבות בעולם שמשמים מסובבים שדוקא לא יודפסו דברי תורה מגדולי ישראל,
והיה כשגגה היוצאת מפי השליט, כי לאחר זמן קצר פרצה שריפה אצל הגאון ר' איצאלע וכל כתביו נשרפו.

האם ידוע על צאצאים של הגאון?

[לבנון]

ראיתי באיזהו מקומן סיפור משונה מעט על הגאון ר' איצלע, הובא משמו של הגה"ח ר' אלעזר הממציא שליט"א ששמע מרב ליטאי אחד, משום מה לא נותן שמו, ידוע שהיה ר' איצאלע פונעוויז'ער גאון מבהיל, והיו לו הרבה צאצאים גדולי תורה ומדוע לא שרדו מהם כי אם זעיר פה זעיר שם?
ובכן, מעשה שהיה שנפגש עם הגאון מאוסטרובצה זצ"ל, והתפעל מאד מצדיקותו ושאל אותו: כבודו הוא רבי של חסידים, והוא צדיק גדול, האם גם הבעש"ט היה צדיק?
הרבי נדהם מהשאלה וענה בסערת רוח: איזו שאלה? בודאי היה צדיק גדול מאד.
שאל ר' איצאלע: ולמה לא נשארו ממנו צאצאים?
ענה הרבי מאוסטרובצה: הרי יש הרבה נסיבות בעולם שמשמים מסובבים שדוקא לא ישארו ילדים מגדולי ישראל,
והיה כשגגה היוצאת מפי השליט, כי לאחר זמן קצר פרצה שריפה אצל הגאון ר' איצאלע וכל צאצאיו נשרפו.

[לייטנר]

מערכו בויקיפדיה:

רוב בניו וצאצאיו נספו בשואה. שתי בנותיו, דובה ולאה, עברו לפני מלחמת העולם השנייה להתגורר במוסקבה וכך שרדו. לאה נישאה לבן דודה יצחק אייזנשטט ונולדו להם שני בנים - יעקב (הקרוי על שם סבו) ולייב. יעקב היה עורך דין במוסקבה ובסוף ימיו עלה לארץ. בנו אלכסנדר למד בישיבת אור שמח והתקרב לרב משה סולובייצ'יק מציריך. אחרי התרופפות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ייסדו שניהם את ישיבת "תורת חיים" במוסקבה הפועלת שם עד היום.

[אפשר]

לר' איצילע היה חתן בשם בריל גאון מופלג ומלומד מאוד, מסופר סיפורים מאוד מעניינים עליו בר' משה שמואל ודורו, או בספר גדולים פון אונזער צייט [שתורגם ללשה"ק, ונמצא באוצר אבל פרח לי השם בלשה"ק], או בשניהם כאחד, שהכירוהו.

[מה שנכון נכון]

או בספר גדולים פון אונזער צייט [שתורגם ללשה"ק, ונמצא באוצר אבל פרח לי השם בלשה"ק].

במחיצתם של גדולי הדור.

[אפשר]

או בספר גדולים פון אונזער צייט [שתורגם ללשה"ק, ונמצא באוצר אבל פרח לי השם בלשה"ק].

במחיצתם של גדולי הדור.

אכן ייש"כ, ונתתם לי האפשרות לבדוק, ושניהם כאחד מספרים עליו.

[מתפעל]

יישר כח על מיזוג האשכולות, חיפשתי אשכול עליו ולא מצאתי. אולי היה כדאי לעשות מפתחות של גדולי ישראל לפי סדר א"ב שניתן למצוא בקל.

לבנון, דבריך אינם ראויים כלל, רא"ד ידוע כת"ח נכבד ובעל מספר נפלא.
למה שלא יהיה נאמן לספר ששמע מרב אחד? לשון הרע מי התיר לך?

יתן חן, למה שלא תהיה כשם ניקך, נותן חן ולא חלילה להיפך. המברך מתברך.

באמת מעניין שהגאון רבי איצאלע החזיק מעמד חמש שנים בישיבת סלבודקא כשהוא אנטי שיטת המוסר.
אולי ההתנגדות התגבשה אצלו במשך השנים, ורק לבסוף הביע דעתו המנוגדת לרוח הישיבה.

[לבנון]

לבנון, דבריך אינם ראויים כלל, רא"ד ידוע כת"ח נכבד ובעל מספר נפלא.
למה שלא יהיה נאמן לספר ששמע מרב אחד? לשון הרע מי התיר לך?

אינני מכיר את הרב הנזכר, ואם אינני מאמין לסיפוריו, לא באתי לכלל לשון הרע. זכותי לא להאמין, וזכותי גם לומר שאיני מאמין.
וגם להביע זאת בצורה היתולית, לא הופכת את זה ללשון הרע.

[וונדרבר]

שתי בנותיו, דובה ולאה, עברו לפני מלחמת העולם השנייה להתגורר במוסקבה וכך שרדו. לאה נישאה לבן דודה יצחק אייזנשטט ונולדו להם שני בנים - יעקב (הקרוי על שם סבו) ולייב. יעקב היה עורך דין במוסקבה ובסוף ימיו עלה לארץ. בנו אלכסנדר למד בישיבת אור שמח והתקרב לרב משה סולובייצ'יק מציריך. אחרי התרופפות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ייסדו שניהם את ישיבת "תורת חיים" במוסקבה הפועלת שם עד היום.

הרב אלכסנדר אייזנשטט שליט"א מירושלים הוא מראשי ישיבת תורת חיים במוסקבה. בצעירותו הגיע ממוסקבה לארץ ישראל בגפו, ולמד בישיבת איתרי. וכששמע הגר"מ אלפנט שהוא מצאצאי הג"ר איצלע מפוניבז', הביא אותו למרן הגרא"מ שך זצ"ל שאמר לו שלמד בסלבודקה אצל הג"ר רבי איצלע והוא רבו המובהק, וסיפר לו גדולות ונפלאות עליו.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

או בספר גדולים פון אונזער צייט [שתורגם ללשה"ק, ונמצא באוצר אבל פרח לי השם בלשה"ק].

במחיצתם של גדולי הדור.

אכן ייש"כ, ונתתם לי האפשרות לבדוק, ושניהם כאחד מספרים עליו.

רק להעיר, שהתירגום מאידיש לעברית של הספר של יעקב מרק ׳גדולים פון אונזער צייט׳ לוקה בצנזורה, וגם לפעמים צנזורה נגד השכל.
למשל, כאשר כתב על הגר"ח, הוסיף שהואיל ולא הודפס שום ספר ממנו, פוחד שמא יישכח ברוב הימים. בתירגום אין זה נמצא. לדעתי, פספסו בזה הזדמנות לתת לציבור ציור נכון של המבט המרווח על הגר"ח בשנים ההם.

[אפשר]

אולי השמיטו כי זה מצחיק, והיה נחשב בעיניהם שלא הבין מה קורה באירופה, הרי כל הגולה היתה ספוגה בתורת הגר"ח בישיבות הרבה יותר לפני שנדפס הספר לפני המלחמה והדברים ארוכים, גם בידא אריכתא של תלמידיו בכל ישיבה וישיבה, ולכן באמת הוא מצחיק וראוי לצנזורה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני לא הייתי שם, ואני מנחש שגם אתה לא היית שם. אם בן אדם כותב את זכרונותיו, איך אפשר לשכתב אותם. הספר הוא המבט של בן אדם אחד, לא ההיסטוריה.
אכן מר מרק כותב שם שעל אף פרסומו כהיום, יש לפחד שמא יישכח. אולי היו אחרים שנשכחו מהם על אף פרסוםגץ גדול.

[לעומקו של דבר]

אני לא הייתי שם, ואני מנחש שגם אתה לא היית שם. אם בן אדם כותב את זכרונותיו, איך אפשר לשכתב אותם. הספר הוא המבט של בן אדם אחד, לא ההיסטוריה.
אכן מר מרק כותב שם שעל אף פרסומו כהיום, יש לפחד שמא יישכח. אולי היו אחרים שנשכחו מהם על אף פרסוםגץ גדול.

אז למה כתבת נגד השכל. איפכא הול"ל, צנזורה עם שכל ואעפ"כ לא ראויה.