מעבר בין שתי נשים

[עקביה]

בשו"ת להורות נתן (ח"א סי' נט אות יד) כתב:
ומלבד כל אלו, מי זוטר מה שאמרו חז"ל בהוריות (יג ב) עשרה דברים קשים ללימוד וכו' והעובר בין שתי נשים והאשה העוברת בין שני אנשים. ופירש"י קשים ללימוד שהעושה אותן יהא קשה לשמוע. ועיין מהרש"א. ובפסחים (קיא א) וכו'. וקרוב לומר שהעושה מעשה המשכיח את לימודו והמקשה עליו את שמיעתו עובר בלאו דפן תשכח וכו' ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. ועיין מה שהאריך בזה בשו"ע הרב ז"ל (ה' תלמוד תורה פ"ב). והלואי שיפטור עצמו מן הדין עפ"י המבואר במנחות (צט ב) דהשוכח מחמת אנסו פטור, אבל במסירם מלבו מבואר שם דחייב, והרי כשמשכיח ע"י מעשה ה"ז הסרה מן הלב. וכבר התעורר בזה דו"ז בשו"ת התעוררות תשובה (או"ח סימן שס"ז) עיין שם.

יש להעיר על כך מדבריו המאירים של רבינו המאירי על רשימת הדברים המסייעים לזיכרון או גורמים לשכחה:

בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה, אם להזכיר אם לשכחה, קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:
נראה מדבריו שאותם דברים שאין בהם טעם טבעי אין צריך לחוש להם.

(הערת אגב, בגמ' שם נזכר בין השאר כגורם לשכחה: 'העובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום'. מישהו נזהר בזה? כל הנוסע בכבישי הארץ עובר תחת גשרים שלא עברו תחתם מים כל עיקר. ואלי יש לומר שבכלי הרכב תמיד יש מים לקירור המנוע, ושמא סגי בהא).

ולכך יש לסמוך מה שכתב רבי אברהם בן הרמב"ם במאמר על דרשות חז"ל (ציין לו לאחרונה 'איש אחד' באחד האשכולות, ותיתי לו על כך):

דע כי אתה חייב לדעת, כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה, ולישא פני אומרה, ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לעניין אותו דעת אם אמת אתה אם לא, שזה מן הדעות הרעות, והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך השכל.
אינו מדרך השכל מפני שהוא מתחייב גירעון וחסרון בהתבוננות מה שצריך להאמין בו.
ומדרך התורה, מפני שנוטה מדרך האמת ונוטה מעל קו הישר.

אמר השי"ת "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט" וגו'. ואמר "לא תכירו פנים במשפט" וגו'. ואין הפרש בין קבלת אותו דעת להעמידה בלא ראיה, או בין שנאמין לאומרה ונשא לו פנים ונטען לו, כי האמת אתו בלי ספק, מפני שהוא אדם גדול הימן וכלכל ודרדע. שכל זה אינו ראיה אבל אסור.

ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורותה לבני אדם, כעניין שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" וגו'.

אתה רואה החכמים, במה שלא נתברר להם מדרך סברתם ומשאם ומתנם, אומרים: "האלהים, אילו אמרה יהושע בן נון לא צייתיה ליה". כלומר לא הייתי מאמין ביה, ואע"פ שהוא נביא, כיון שאין בידו יכולת להודיע העניין בכוונה מדרך הסברא והמשא והמתן, והדרכים שבהם ניתן התלמוד להידרש. ודי בזה ראיה ומופת, ולא נענעין להם עוד, כיון שאנחנו מוצאים להם אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמרא דברי הרפואות.

וכעניין תקומה, שאמרו (שבת סו:) שמונע להפיל הנפלים, שלא נתאמת, וכיוצא בזה עניינים רבים שדברו פרק שמונה שרצים במסכת שבת וכו'. ובמקומותם אתרץ דברים שבחנו אותם הבוחנים ונשמעו ביניהם, וסמכו הם עליהם, ולא יודה על אמיתת עיון רופא אמיתי ולא שכל:

[פלתי]

האם זה נכון מה שהבנתי מדברי המאירי כאן, שהרפואות והסגולות וכיו"ב, אינם בגדר תושע"פ?

[צונאמי]

(הערת אגב, בגמ' שם נזכר בין השאר כגורם לשכחה: 'העובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום'. מישהו נזהר בזה? כל הנוסע בכבישי הארץ עובר תחת גשרים שלא עברו תחתם מים כל עיקר. ואלי יש לומר שבכלי הרכב תמיד יש מים לקירור המנוע, ושמא סגי בהא)

לכאורה הכוונה לגשר מעל נהר שלא עברו תחתיו מים, ואתי שפיר.
(לעניין המים לקירור המנוע, צ"ע אי בעינן ראוי למאכל גר או כלב,
וכן לסוגיית אפשר לסוחטו)
לעצם השאלה של פן תשכח,
יל"ע בספר הזכרון לגרשי"ח

[צונאמי]

האם זה נכון מה שהבנתי מדברי המאירי כאן, שהרפואות והסגולות וכיו"ב, אינם בגדר תושע"פ?

כבר דנו על כך ארוכות כאן

אם יש מצות ת"ת ברפואות בש"ס - בקשת מקור

[פלתי]

האם הביאו שם את המאירי הזה?

[צונאמי]

אין לי מושג, דנו על העקרון.
ראה גם כאן:
"והיה עתיד להיות מגדולי הדור וצר לי שלא נספד כהלכה"
וכאן
האם כל החולק על חז"ל והראשונים חשיב אפיקורס
ר' פלתי, ראה שם בעמ' 3

[צופר הנעמתי]

בלי להתייחס כלל לתוכן הדברים, האשכול הזה לא מנוסח בצורת דיון ולא בצורת שאלה ואפילו לא בתורת הבאת ידיעה מעניינת אלא בצורת מנשר השקפתי שמטרתו להביא לכאן דיונים מפורומים אחרים, וזו הרוח שנושבת גם מהאשכולות האחרים אותם פתחת.
אם בשביל זה באת לכאן, כלך לך בבקשה למקום אליו שייכים אשכולותיך והנח למקום הזה להתנהל על מי מנוחות.

[פלתי]

יש בזה הרבה מן האמת. גם אני מצטרף.

[עקביה]

(הערת אגב, בגמ' שם נזכר בין השאר כגורם לשכחה: 'העובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום'. מישהו נזהר בזה? כל הנוסע בכבישי הארץ עובר תחת גשרים שלא עברו תחתם מים כל עיקר. ואלי יש לומר שבכלי הרכב תמיד יש מים לקירור המנוע, ושמא סגי בהא)

לכאורה הכוונה לגשר מעל נהר שלא עברו תחתיו מים, ואתי שפיר.
(לעניין המים לקירור המנוע, צ"ע אי בעינן ראוי למאכל גר או כלב,
וכן לסוגיית אפשר לסוחטו)
לעצם השאלה של פן תשכח,
יל"ע בספר הזכרון לגרשי"ח

זהו מסוג החילוקים הנאמרים כאשר אין ברירה. הרי א"א לעמוד בדבר זה, ולכן ממציאים חילוק נחמד שפותר את הבעיה (אבהיר שלא עליך תלונתי חלילה. וכמדומני שראיתי חילוק זה היכן שהוא).
בזמן חז"ל לא היו גשרים אלא מעל מים, ולא מעל כבישים, ולכן איננו יודעים מהם מה קורה בגשר שאינו מעל נהר.
ומכיון שבלאו הכי איננו מבינים מה בין זה לבין גרמת שכחה, רק הפה שאסר יכול להתיר.
מן הסתם בסוגיות של איסור והיתר חילוק מסוג זה לא היה מתקבל.

[שער כותש]

בגמ' שם נזכר בין השאר כגורם לשכחה: 'העובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום'. מישהו נזהר בזה? כל הנוסע בכבישי הארץ עובר תחת גשרים שלא עברו תחתם מים כל עיקר. ואלי יש לומר שבכלי הרכב תמיד יש מים לקירור המנוע, ושמא סגי בהא).

כפי הלוח שסידר הלל אזי כעת נמצאים בחודש כסלו ולא בפורים......

[צונאמי]

זהו מסוג החילוקים הנאמרים כאשר אין ברירה. הרי א"א לעמוד בדבר זה, ולכן ממציאים חילוק נחמד שפותר את הבעיה (אבהיר שלא עליך תלונתי חלילה. וכמדומני שראיתי חילוק זה היכן שהוא).
בזמן חז"ל לא היו גשרים אלא מעל מים, ולא מעל כבישים, ולכן איננו יודעים מהם מה קורה בגשר שאינו מעל נהר.
ומכיון שבלאו הכי איננו מבינים מה בין זה לבין גרמת שכחה, רק הפה שאסר יכול להתיר.
מן הסתם בסוגיות של איסור והיתר חילוק מסוג זה לא היה מתקבל.

איני חושב שזה "חילוק נחמד",
אלא שחז"ל לא דיברו כלל באופן זה,
לפיכך השאלה כלל לא מתחילה.

ושים לב: העובר תחת גשר (=מעל נהר) ש(=אירע שם שינוי מדרך הטבע בכך ש)לא עברו תחתיו מים.

[לומד_בישיבה]

לא קראתי את כל האשכול אמנם אציין שכבר דנו בזה הפוסקים, וכן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א נשאל על כך, וכמדומני שניתן למצוא חלק ממה שהשיב לשואלים באתר תורת אמת, והוא נוגע להרבה דברים, כמו, האם אשה מותרת לה לעבור בין שני גברים, ואם שייך אצלה איסור פן תשכח ועוד הרבה נ"מ, כמו אם מותר להעביר תינוק בין שתי נשים ועוד.

[צונאמי]

ועוד הרבה נ"מ, כמו אם מותר להעביר תינוק בין שתי נשים ועוד.

כפי הלוח שסידר הלל אזי כעת נמצאים בחודש כסלו ולא בפורים......

[לומד_בישיבה]

http://www.ateret4u.com/online/f_01935. ... Num0007_L2
חפש כאן ובעזרת ה' בל"נ אביא לך (לא בזמן הקרוב) מה שכתבו הפוסקים בעניין, מוזר לי שבחיפוש קטן במאגרים דובר על כך בארוכה.
מצידי אתה יכול להמשיך למרוח מה שאתה רוצה.
אין לי סבלנות למוזרים כמוך, ולכן בזמן הקרוב לא אכתוב בפורום, אין לי סבלנות לאנשים כמוך. (כשיהיה לי זמן פנוי אלך למחשב שיש לי שם גישה לפורום.
כל טוב סלה.

[צונאמי]

http://www.ateret4u.com/online/f_01935.html#HtmpReportNum0007_L2

שו''ת בכל דרכיך דעהו
תשובות שהשיבו הרבנים הגאונים
להרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א

כל מילה מיותרת.

[רבותיי]

ולכן בזמן הקרוב לא אכתוב בפורום...כשיהיה לי זמן פנוי אלך למחשב שיש לי שם גישה לפורום???.
כל טוב סלה????.

אתה מתכוון ודאי שבניק הזה לא תכתוב... זה לא עוזר לנו הרבה.

[אוצר החכמה]

מתוך הציון הנ"ל

שאלה: האם הקפידא רק כהשתי נשים יש להן איזה שייכות ביניהן כגון שהולכות יחד או מדברות ביחד, אבל כשזו הולכת לדרכה וזו הולכת לדרכה אין קפידא, או שצריך כן לחשוש גם בזה?

תשובה: כן.

אני משער שהכוונה בתשובה היא כן לסיפא ולחומרא ואם כן הוא יש לציין כי שאלתי פעם את הרב אלישיב מתי צריך להקפיד (ע"י שליח) והשיב שדווקא כשיש קשר ביניהם, ואפילו אם הן בתוך ד"א. (שאלנו במיוחד על ד"א בגלל דין שני דקלים ואפ"ה התיר)

[לומד_בישיבה]

אבקש לשאול, בעקבות מה שבדקתי שאלות שהופנו למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שר התורה, ושאלתם בפיהם, האם כל הדברים שכתוב בגמ' שהם קשין לשכחה הינם דווקא משכח תלמודו, או אפשר שהוא דרך הטבע שזה מחליש את הזכרון, וכמו הדברים המוזכרים בשו"ע בסימן ד' באו"ח יעו"ש.
ואם הם משכחין ופוגעים בזכרון, הרי לכאו' יש להקפיד גם על בת וגם על תינוק וכו'. בזכרוני שראיתי פעם תשובה ארוכה מהאדמו"ר מסאטמר זי"ע הוא סובב והולך אם מותר ללמד לבת תורה וכו' ולעת עתה לא מצאתיהו.
הרב אוצה"ח שליט"א כאחד שמתמצא בדברים אלו ועסק בהם כפי המשתמע מהתגובה הקודמת אנא ממך אם כבודו יוכל לכתוב את הידוע לו.
בברכה.
לומד.

[עקביה]

מתוך הציון הנ"ל

שאלה: האם הקפידא רק כהשתי נשים יש להן איזה שייכות ביניהן כגון שהולכות יחד או מדברות ביחד, אבל כשזו הולכת לדרכה וזו הולכת לדרכה אין קפידא, או שצריך כן לחשוש גם בזה?

תשובה: כן.

אני משער שהכוונה בתשובה היא כן לסיפא ולחומרא ואם כן הוא יש לציין כי שאלתי פעם את הרב אלישיב מתי צריך להקפיד (ע"י שליח) והשיב שדווקא כשיש קשר ביניהם, ואפילו אם הן בתוך ד"א. (שאלנו במיוחד על ד"א בגלל דין שני דקלים ואפ"ה התיר)

מה הם מקורות הפוסקים לתשובות בעניינים אלו?
ככל הידוע לי הראשונים לא הזכירו דברים אלה להלכה (אם הזכירו זה כמו המאירי דלעיל), וכן השו"ע לא הביאם.
בציון הנ"ל, המקורות הקדומים ביותר לאחר הגמ' שמביאים דברים אלה להלכה הם היעב"ץ, שו"ע הרב ורע"א.

[עקביה]

ראיתי פעם בשם הגר"י אברמסקי זצ"ל שאמר שבעניינים הסגוליים שבחז"ל צריך לדייק, ואם כתוב נשים, זה דווקא נשים, ולא ילדות.
הסטייפלר, לעומת זאת, כן הקפיד גם שלא לעבור בין שתי ילדות.

[לומד_בישיבה]

הרב עקביה
שאלתי האם מותר להעביר ילד קטן בין שתי נשים, אכן לא שייך אצלו 'פן תשכח' אך יש דברים הפוגעים בזכרון, כמו, זתים ועוד, ומרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א כתב על כך ספר שלם, ישנו באוצר.
---
לא שמענו מעולם שמותר לקטן להסתכל בפני המת לא עלינו, או לקרוא כתב על מצבה, או להאכיל אותו זיתים ללא שמן זית.

[צונאמי]

גם מעולם לא שמענו שאסור...

[לומד_בישיבה]

הוא מה שאמרו: "ונטמתם בם" (ויקרא יא, מג), אל תקרי "ונטמתם" אלא "ונטמתם"

[צונאמי]

הוא מה שאמרו: "ונטמתם בם" (ויקרא יא, מג), אל תקרי "ונטמתם" אלא "ונטמתם"

כל הפוסל...

מה הם מקורות הפוסקים לתשובות בעניינים אלו?
ככל הידוע לי הראשונים לא הזכירו דברים אלה להלכה (אם הזכירו זה כמו המאירי דלעיל), וכן השו"ע לא הביאם.
בציון הנ"ל, המקורות הקדומים ביותר לאחר הגמ' שמביאים דברים אלה להלכה הם היעב"ץ, שו"ע הרב ורע"א.

טענו חיטין והודה לו בזכר קדשו
מה ענית על כך??

הרב עקביה
שאלתי האם מותר להעביר ילד קטן בין שתי נשים,

כד ניים ושכב כתב לה, שהרי לעיל כתבת במודגש תינוק

ועוד הרבה נ"מ, כמו אם מותר להעביר תינוק בין שתי נשים ועוד.

מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר,
שכתבת:

ולכן בזמן הקרוב לא אכתוב בפורום...כשיהיה לי זמן פנוי אלך למחשב שיש לי שם גישה לפורום???.
כל טוב סלה????.

אתה מתכוון ודאי שבניק הזה לא תכתוב... זה לא עוזר לנו הרבה.

ולחדוותא דאורייתא, קבל כמה נידונים מהיכן שציינת:

http://www.ateret4u.com/online/f_01935.html#HtmpReportNum0007_L2

ב - לעבור בין אשה לדקל
ד - לעבור בין בנותיו
ח - לעבור בין אשתו לאשה אחרת
טו - אשה אחת על מרפסת והשניה על הארץ
יז - גמל בין שני אנשים
יח - דקל של תמרים

אוטבוס קומותיים בין ב' גמלים...

[לומד_בישיבה]

קטן: אף שהוא אינו חייב במצוות, אבל היות ויש חיוב ללמדו תורה, מסתבר שאין להאכילו דברים המשכיחים [להדיעות שיש בזה איסור] וכן סוברים כמה פוסקים, ואחרים סוברים שקטן שעדיין לא למד מותר.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=69

---
לא אצליח לשכנע אותך, שלא נהגו להאכיל קטנים את כל הדברים המובאים בהוריות, כמו לב של בהמה, ומה שאכל מזה עכבר ועוד. יבושם לך.
כאן. הוריות (י"ג ב) "חמשה דברים משכחים את הלימוד: א. האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול. ב. והאוכל לב של בהמה.

ודי בזה הרב צונאמי.

הענין מוצה!

[צונאמי]

לשאלת בעל האשכול:

עניני שכחה הסגוליים, אף שזה דבר שנוי במחלוקת אם אסור
לאדם לעשות דבר המשכח באופן סגולי וכמו שהבאנו לעיל בדיני
שכחה, מכל מקום מצאנו הרבה גדולים שהאריכו בזה, והיעב״ץ
בספרו ״מגדל עוז״(חלון צורי פ״ד) כתב: כיון שאנו מוזהרים בתורה
כמה פעמים השמר לך פן תשכח וכו', מכלל שהוא דבר המסור
לידו של אדם, והאריך שם בחשיבות הזהירות בזה.
(קנין תורה ר' יואל שוורץ)

(מתוך הקישור שהביא ר' לומד בישיבה)

[עקביה]

תודה.

ראיתי הערב ב'ספר זיכרון' לגרח"ק (נדפס בתוך הספר 'שיח השדה') שהוכיח שאין איסור דאורייתא או דרבנן של 'פן תשכח' מהא:

ספר חסידים (מרגליות) סימן אלף ח
אחד שאל מחכם אמר עכברים אכלו מלחמי אם אוכל לאכול מן הלחם אמר ולמה לא תאכל א"ל פן אשכח תלמודי ואני נזהר מלאכול מכל מה שמשכח התלמוד ועתה אני רעב. א"ל החכם אינך חייב עד שישב ויסירם מלבו.
עד כאן טעם אחד. ועוד,
ואני רואה שאינך עוסק בתורה ואתה פנוי והיית יכול לעסוק וכל היום אתה בטל מדברי תורה והולך אתה עם עמי הארץ לשמוע דברים בטלים מוטב היה לך שלא היית נזהר מדברים המשכחים כדי שהיית שוכח דברים בטלים שאתה עוסק בהם.

[שמואל דוד]

לילך בין שתי נשים היינו אפילו בין אשתו ובין אשה אחרת ?

[בן_אליעזר]

לילך בין שתי נשים היינו אפילו בין אשתו ובין אשה אחרת ?

אמנם אין לי ידיעה בזה. אבל א"כ אולי יכולים להקשות עוד יותר - במקרה שהולך בין אשתו לבין בתו (וכל כיו"ב). הרי באם הבעי'/הטעם הוא משום ענין לא צנוע וכיו"ב - לא שייכי, אך באם הוא ענין של שתי נקבות (ענין קבלי וכיו"ב) - אולי עדיין שייך הענין.. [אבל הבנתי שאלתו - שכן, כאן אפשרי שהענין עדיין קיים משום עניני הצניעות, למחצה עכ"פ].

אגב מילתא: שמעתי שהי' ראש ישיבה חסידי של פעם, שלקח עמו תיקו בכל יום בהילוכו הלוך-חזור מהישיבה לביתו (מרחק של רחובות אחדות). התברר שהתיק הי' ריק, וכל סיבתו - שבאם יקרה שיילך בין ב' נשים בדרך לישיבה - יהי' עם משהו (וכדברי ההלכה בזה).

[עזריאל ברגר]

לילך בין שתי נשים היינו אפילו בין אשתו ובין אשה אחרת ?

מאי שנא משני כלבים/דקלים/נחשים/חזירים?

[חיים ושלו']

הענין הוא סכנה (ולאו דוקא קשה לשכחה, אלא סכנת מוות), ואין קשר לצניעות, וא"כ לכאורה ה"ה אשתו.

[בן הרב]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... D&pgnum=85

[שמש]

בגמ' בהוריות מובא שזה קשה ללימוד ואילו בגמ' בפסחים הוא משום סכנה (אם כי באוצר המדרשים זה מובא יחד עם ענייני צניעות וכד' "בני, אל תתקרב לאשתך קרוב לוסתה והתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, ואל תעבור אחורי אשה בשוק ואל תעבור בין שתי נשים").
המעניין הוא שבהוריות מובא שגם אישה לא תעבור בין שני אנשים (אף שאינה מצווה בת"ת), ואילו בפסחים משמע שרק לגבר בין נשים זה מסוכן ולא לאישה בין גברים...

[מנצפך]

גם בפסחים כתוב 'אין מתמצעין'.

[שמש]

אכן כן, אבל משמע שהסכנה היא לאנשים ולא לאישה (כמו שבכלב ודקל אין מתמצעין הכוונה שישס סכנה לאנשים ולא לדקל או לכלב).
אא"כ נאמר שאף בהוריות לא תעבור אישה בין שני אנשים היינו שמשכחת תלמודם ולא שהיא תשכח...

[שאלת תם]

לילך בין שתי נשים היינו אפילו בין אשתו ובין אשה אחרת ?

אמנם אין לי ידיעה בזה. אבל א"כ אולי יכולים להקשות עוד יותר - במקרה שהולך בין אשתו לבין בתו (וכל כיו"ב). הרי באם הבעי'/הטעם הוא משום ענין לא צנוע וכיו"ב - לא שייכי, אך באם הוא ענין של שתי נקבות (ענין קבלי וכיו"ב) - אולי עדיין שייך הענין.. [אבל הבנתי שאלתו - שכן, כאן אפשרי שהענין עדיין קיים משום עניני הצניעות, למחצה עכ"פ].

אגב מילתא: שמעתי שהי' ראש ישיבה חסידי של פעם, שלקח עמו תיקו בכל יום בהילוכו הלוך-חזור מהישיבה לביתו (מרחק של רחובות אחדות). התברר שהתיק הי' ריק, וכל סיבתו - שבאם יקרה שיילך בין ב' נשים בדרך לישיבה - יהי' עם משהו (וכדברי ההלכה בזה).

אולי כבודו יכול להחכימנו בדברי ההלכה בזה, פעם ראשונה שאני שומע שתיק יכול להועיל בזה, ואדרבה עיין בקישור שנתן כאן בן הרב שכתוב שם בשם הגריש"א זצ"ל שמקל אינו מועיל. מה שרואים אצל ת"ח שמקפידים לאחוז בזכר וכך עוברים.

[יאיר]

על תיק אני שומע כעת פעם שניה...

[בפעם הראשונה שמעתי מת"ח שמועיל]

[יאיר]

viewtopic.php?p=250467#p250467

[יאיר1]

מה הדין לשבת בין שתי נשים יושבות?

[חיים ושלו']

ר' דוד'ל פרנקל ז"ל שאל את החזו"א אם בעשיית קשים לשכחה עוברים על פן תשכח, החזו"א לא ענה לו, ולאחר הפצרה, ענה לו, דבר אחד אני יכול לומר לך, אויף בטל'ען איז מען זיכער עובר... (על ביטול הזמן בודאי עוברים)