מעשה נורא על רבי יוסף מפוזנא ורבניתו בת הנודע ביהודה זצ''ל

[בעצם]

..

[בן הרב]

???????????

[ש.גGI.]

[]

יש לציין שכך מספרים גם על הרה"ק יעקב יצחק מפשיסחא המכונה היהודי הקדוש .

[בעצם]

[]

יש לציין שכך מספרים גם על הרה"ק יעקב יצחק מפשיסחא המכונה היהודי הקדוש .

ישר כח

[אוצרניק]

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אבן העזר סימן נה
ב"ה פראג ג' י"א שבט תקמג"ל: תשובה.
כסאך יגדל ויתנשא למעלה, תזכה לראות קיבוץ הגולה, ארמון על משפטו וירושלים בנויה על תלה. כבוד אהובי חתני ידידי וחביבי כנפשי, הגאון המובהק יחיד בדור דין הוא הדר בהדרת קודש, וכל העם עונין עליו מקודש, עמוד התורה והיראה אור ישראל פאר הזמן נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני כק"ש מו"ה יוסף נר"ו:
מכתבך מן ו' העבר הגיעני וזה כל הנחת שלי לעת זקנותי. ...

אהובי חתני, מה אדע ולא ידעת, ומה אראך ולא ראית, ועיניך פקוחות ומשוטטות בכל הש"ס והפוסקים, לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי אתה צריך, ואעפ"כ לעשות רצונך חפצתי ואמנם בקצרה.

...

זו הנלע"ד פשוט שאשה זו מותרת וכו' ובתנאי אם גם אתה אהובי חתני מסכים עמי תתיר אותה שם בבית דינך.

[נטיעות]

[]

יש לציין שכך מספרים גם על הרה"ק יעקב יצחק מפשיסחא המכונה היהודי הקדוש .

היכן מסופר עליו?
מעולם לא ראיתי כזאת בכל ספרי התולדות של היהודי הק'.
אולי תציין כאן בבקשה את המקור לכך?

[סגי נהור]

יש לתמוה על הסיפור, שהרי בכך הוא ביזה אותה יותר מאשר את עצמו (כפי שעמד הכותב בהערותיו), ונראה שעל יחס הקהילה אליו זה לא השפיע, כי אם על יחס הקהילה לאשתו, שבוודאי הרגישו כלפיה רגשות מאוד בלתי נעימים.

משא"כ אילו היה מתנה עמה להפך, שהוא יבזה אותה בפומבי בכל הזדמנות וידבר כלפיה דברי גנאי, אז היה הבזיון לו!

[פלתי]

יש לתמוה על הסיפור, שהרי בכך הוא ביזה אותה יותר מאשר את עצמו (כפי שעמד הכותב בהערותיו), ונראה שעל יחס הקהילה אליו זה לא השפיע, כי אם על יחס הקהילה לאשתו, שבוודאי הרגישו כלפיה רגשות מאוד בלתי נעימים.

ועוד יש לתמוה, שהרי כל מעשה זה היה על מנת שלא יפול ברשת הגאווה. ואדרבה איפכא מסתברא, כאשר כולם יראו את גדולתו וגודל ענוותנותו, בשומעו חרפתו ושותק, יבואו להעריצו להגדילו שבעתיים. וצע"ג.

[תוכן]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

[בעצם]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

לדחות נושא בפיטפוט סרק אינו אופן מחודש כלל

[פלתי]

אבל מה שביותר מקלקל את כל הסיפור, זהו סופו - כשנענע מת את ראשו. מה היה חסר לסיפור היפה והמרגש בלא זה הנס?

[בעצם]

אבל מה שביותר מקלקל את כל הסיפור, זהו סופו - כשנענע מת את ראשו. מה היה חסר לסיפור היפה והמרגש בלא זה הנס?

לפי האור החיים הקדוש אצל צדיקים זה טבעי ולא נס

אור החיים בראשית פרק כג (ב)
ותמת שרה. רמז הכתוב באומרו בקרית ארבע לומר כי ח"ו לא יתייחס המיתה לצדיקים
אלא שקרית ארבע פי' עיר שהיתה בנויה מד' יסודות נפרדה היא ונסעה מהם.
ואומרו היא חברון פי' שהגם שמתה היא משפעת בהם בחינת החיבור כי הצדיקים הגם שימותו הגוף אינו מושלל מהחיים כי צדיקים במיתתם קרויים חיים,
וצא ולמד (שבת קנב ב) ממעשה דרב אחאי בר יאשיה.
והטעם הוא כי בהיותם בעולם הזה מהפכים בחינת החומר שביסודות לבחינת הרוחניות הקדוש שבנפש באמצעות מעשים טובים והפלגת התורה שמשתדלים בעולם הזה,
ולהשכילך בדבר צא ולמד מה שכתב רמב"ם פ"ד מהלכות יסודי התורה דין ה' שישתנה היסוד ליסוד חבירו הקרוב אליו ויהפך העפר למים,
וכמו כן ימצא שבאמצעות דביקות האדם בקונו יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש ויסוד האש ליסוד אש הנשמה והבן

[פלתי]

אבל מה שביותר מקלקל את כל הסיפור, זהו סופו - כשנענע מת את ראשו. מה היה חסר לסיפור היפה והמרגש בלא זה הנס?

לפי האור החיים הקדוש אצל צדיקים זה טבעי ולא נס

אור החיים בראשית פרק כג (ב)
ותמת שרה. רמז הכתוב באומרו בקרית ארבע לומר כי ח"ו לא יתייחס המיתה לצדיקים
אלא שקרית ארבע פי' עיר שהיתה בנויה מד' יסודות נפרדה היא ונסעה מהם.
ואומרו היא חברון פי' שהגם שמתה היא משפעת בהם בחינת החיבור כי הצדיקים הגם שימותו הגוף אינו מושלל מהחיים כי צדיקים במיתתם קרויים חיים,
וצא ולמד (שבת קנב ב) ממעשה דרב אחאי בר יאשיה.
והטעם הוא כי בהיותם בעולם הזה מהפכים בחינת החומר שביסודות לבחינת הרוחניות הקדוש שבנפש באמצעות מעשים טובים והפלגת התורה שמשתדלים בעולם הזה,
ולהשכילך בדבר צא ולמד מה שכתב רמב"ם פ"ד מהלכות יסודי התורה דין ה' שישתנה היסוד ליסוד חבירו הקרוב אליו ויהפך העפר למים,
וכמו כן ימצא שבאמצעות דביקות האדם בקונו יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש ויסוד האש ליסוד אש הנשמה והבן

בשביל קוראים פשוטים כמוני, זהו נס מאד גדול. והסיפור היה הרבה יותר משכנע אילולא זה הנס (שממעיט מאד את אמינות הסיפור).

[המעיין]

השאלה הנכונה היא מה באמת קרה?

[ש.גGI.]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

לדחות נושא בפיטפוט סרק אינו אופן מחודש כלל

אני חושב לצרף להנ"ל את המשפט הידוע "אין עשן ללא אש" (ז"א היה משהו)

[ש.גGI.]

[]

יש לציין שכך מספרים גם על הרה"ק יעקב יצחק מפשיסחא המכונה היהודי הקדוש .

היכן מסופר עליו?
מעולם לא ראיתי כזאת בכל ספרי התולדות של היהודי הק'.
אולי תציין כאן בבקשה את המקור לכך?

ראה בספר קדושת היהודי שיצא לאור ע"י מכון ״נחלת יהושע״ דחסידי ביאלא, בתולדות. החדש

[תוכן]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

לדחות נושא בפיטפוט סרק אינו אופן מחודש כלל

ומה לגבי לדחות את הסיפור החסר היגיון הזה באופן שאין בו מן החידוש כלל, אלא השכל הישר של בחור ישיבה קטנה.

[לבב]

האם לא מסופר על קדושים וטהורים שהשפילו ראשם וטבלו בעצמם במקוה אחר פטירתם?

[גימפעל]

האם לא מסופר על קדושים וטהורים שהשפילו ראשם וטבלו בעצמם במקוה אחר פטירתם?

זה לא קשור לכאן, אך כיון שהזכרת אענה לך על זה, שאלתי אחד מחברי הח"ק בירושלים על מעשיות אלו שצדיקים טובלים לבד, ואמר לי שאלו שלא רגילים לכך ולא יודעים שדרכו של מת לצוף על גבי המים בטוחים שהמת הוציא את ראשו לבד מהמים, וכיון שאצל צדיקים ישנם למידים שנדחפים בעת עשיית הטהרה, לכן מתפרסמים סיפורים אלו.

[בעצם]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

לדחות נושא בפיטפוט סרק אינו אופן מחודש כלל

ומה לגבי לדחות את הסיפור החסר היגיון הזה באופן שאין בו מן החידוש כלל, אלא השכל הישר של בחור ישיבה קטנה.

אולי תפרט בבקשה מה מפריע לך בתוכן הסיפור הזה?

[לייטנר]

האם לא מסופר על קדושים וטהורים שהשפילו ראשם וטבלו בעצמם במקוה אחר פטירתם?

זה לא קשור לכאן, אך כיון שהזכרת אענה לך על זה, שאלתי אחד מחברי הח"ק בירושלים על מעשיות אלו שצדיקים טובלים לבד, ואמר לי שאלו שלא רגילים לכך ולא יודעים שדרכו של מת לצוף על גבי המים בטוחים שהמת הוציא את ראשו לבד מהמים, וכיון שאצל צדיקים ישנם למידים שנדחפים בעת עשיית הטהרה, לכן מתפרסמים סיפורים אלו.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, מתוך תיאור תלייתו של אותו רשע:

המפקדים דרשו משלום להוריד את הגופה. לאף אחד לא היה ניסיון עם הוצאות להורג בישראל, הם לא ידעו שבגוף נשאר עוד אוויר. "ופתאום עלה לו האוויר למעלה, ועשה לי על הפרצוף... אמרתי 'וואי, וואי, וואי עכשיו הוא יאכל אותי. עוד תימני אחד הלך", אומר נגר. "ואז הגעתי הביתה, הייתי מלא דם מהנפיחה שלו".

[בעצם]

במקום כל הקושיות, יש לומר באופן מחודש, שהמעשה הוא שטויות.

לדחות נושא בפיטפוט סרק אינו אופן מחודש כלל

ומה לגבי לדחות את הסיפור החסר היגיון הזה באופן שאין בו מן החידוש כלל, אלא השכל הישר של בחור ישיבה קטנה.

עוד סיפורים ''חסרי הגיון''

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

[תוכן]

אולי תפרט בבקשה מה מפריע לך בתוכן הסיפור הזה?

החזו"א כותב באגרת כמה כללים לבן תורה, ואחד מהם, שהוא לא יהיה שונה מאדם אחר. אדם שמבקש מאשתו לבייש אותו ברבים, זה כל כך שונה וכל כך מוזר, וימשוך לעצמו כל כך הרבה תשומת לב, שאין לי ספק כלל ששום בן תורה לא היה מתנהג ככה.

וכל זה מבלי להכנס ליסורי הנפש שגרם לאשתו בבקשה כזאת.

וכל זה גם מבלי כל הבזיונות שגרם לאשתו בהתאם להתנהגות כזאת.

[ההוא גברא]

היה לנודע ביהודה חתן אחר, כמדומה ר' אלעזר קאליר בעל אור חדש, וכמדומה שגירש את אשתו בת הנוב"י. איני זוכר מקורות

[בעצם]

אולי תפרט בבקשה מה מפריע לך בתוכן הסיפור הזה?

החזו"א כותב באגרת כמה כללים לבן תורה, ואחד מהם, שהוא לא יהיה שונה מאדם אחר. אדם שמבקש מאשתו לבייש אותו ברבים, זה כל כך שונה וכל כך מוזר, וימשוך לעצמו כל כך הרבה תשומת לב, שאין לי ספק כלל ששום בן תורה לא היה מתנהג ככה.

וכל זה מבלי להכנס ליסורי הנפש שגרם לאשתו בבקשה כזאת.

וכל זה גם מבלי כל הבזיונות שגרם לאשתו בהתאם להתנהגות כזאת.

מובן ומקובל

ואפשר להוסיף את דברי הגרש''זא זצ''ל שאהב סיפורי צדיקים שאפשר ללמוד מהם משהו למעשה עבורינו

ובכל אופן יש בסיפור כניסה נדירה לעולם רוחני נעלה ואצילי של זוג בני עליה שבהסכמה הדדית וסודית
בחרו להלחם בדרכם האישית והלא מקובלת. בגאווה וביצר הכבוד
אותי זה ריגש

[פלתי]

אולי תפרט בבקשה מה מפריע לך בתוכן הסיפור הזה?

החזו"א כותב באגרת כמה כללים לבן תורה, ואחד מהם, שהוא לא יהיה שונה מאדם אחר. אדם שמבקש מאשתו לבייש אותו ברבים, זה כל כך שונה וכל כך מוזר, וימשוך לעצמו כל כך הרבה תשומת לב, שאין לי ספק כלל ששום בן תורה לא היה מתנהג ככה.

וכל זה מבלי להכנס ליסורי הנפש שגרם לאשתו בבקשה כזאת.

וכל זה גם מבלי כל הבזיונות שגרם לאשתו בהתאם להתנהגות כזאת.

מובן ומקובל

ואפשר להוסיף את דברי הגרש''זא זצ''ל שאהב סיפורי צדיקים שאפשר ללמוד מהם משהו למעשה עבורינו

ובכל אופן יש בסיפור כניסה נדירה לעולם רוחני נעלה ואצילי של זוג בני עליה שבהסכמה הדדית וסודית
בחרו להלחם בדרכם האישית והלא מקובלת. בגאווה וביצר הכבוד
אותי זה ריגש

למעשה בדבריך היפים מתבטלים טענותיו של תוכן.
דמה שאשתו סבלה יסורי נפש ובזיונות מההנהגה שביקש ממנה לנהוג?
אפשר בהחלט לומר ששניהם החליטו פה אחד לנהוג כך, הוא יתבזה על ידה, והיא ג"כ תתבזה על ידי מעשיה. וכל הבזיונות שיסבלו שניהם, הכל יהיה לשם שמים להביס את יצר הכבוד והגאווה המדומה, הן שלו והן שלה.
ומה שהביא הרב תוכן בשם החזו"א על הנהגת בן תורה. זוהי הנהגה כללית, אבל ברור שיש אנשי מעלה וצדיקים יוצאים מן הכלל שראוי להם הנהגות מיוחדות ושונות מכלל העולם.

(אמנם לי עדיין מאד מפריע הנס של הזזת הראש).

[בעצם]

[

(אמנם לי עדיין מאד מפריע הנס של הזזת הראש).

אמת שהסיפור נפלא בפני עצמו ואינו צריך חיזוק על טבעי
אבל כנראה מדי פעם יש תופעות כאלה
כמו שתראה כאן
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

והעיקר שלפי קוטן האותיות שבחרת הפנמת את הסיפור ולקחו

[פלתי]

[

(אמנם לי עדיין מאד מפריע הנס של הזזת הראש).

אמת שהסיפור נפלא בפני עצמו ואינו צריך חיזוק על טבעי
אבל כנראה מדי פעם יש תופעות כאלה
כמו שתראה כאן
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

והעיקר שלפי קוטן האותיות שבחרת הפנמת את הסיפור ולקחו

אם היית מתאפק מלומר את דבריך האחרונים, הייתי סובר שגם אתה הפנמת.

[בעצם]

[

(אמנם לי עדיין מאד מפריע הנס של הזזת הראש).

אמת שהסיפור נפלא בפני עצמו ואינו צריך חיזוק על טבעי
אבל כנראה מדי פעם יש תופעות כאלה
כמו שתראה כאן
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

והעיקר שלפי קוטן האותיות שבחרת הפנמת את הסיפור ולקחו

אם היית מתאפק מלומר את דבריך האחרונים, הייתי סובר שגם אתה הפנמת.

סליחה ומחילה לא התכוונתי כלל לפגוע או לעקוץ
דברי נכתבו כפשוטם.ובהערכה

[פלתי]

סליחה ומחילה לא התכוונתי כלל לפגוע או לעקוץ
דברי נכתבו כפשוטם. ובהערכה

הכל בסדר לא נפגעתי ח"ו.

[כתב ומכתב]

יש לתמוה על הסיפור, שהרי בכך הוא ביזה אותה יותר מאשר את עצמו (כפי שעמד הכותב בהערותיו), ונראה שעל יחס הקהילה אליו זה לא השפיע, כי אם על יחס הקהילה לאשתו, שבוודאי הרגישו כלפיה רגשות מאוד בלתי נעימים.

משא"כ אילו היה מתנה עמה להפך, שהוא יבזה אותה בפומבי בכל הזדמנות וידבר כלפיה דברי גנאי, אז היה הבזיון לו!

בספר "הנודע ביהודה ומשנתו" שי"ל בתש"ל (לא הצלחתי להבין אם זו המהדורה השלישית או הראשונה), כ-30 שנה לפני הספר המצוטט בריש הפורום, מופיע הסיפור בעמ' 86 בחלק ב', ללא גוזמאות מיותרות, עיי"ש.