משולש כתב:זה ברור ומוסכם שאצלו לא אמרו תחנון ביום העצמאות, (גם בפעמים הבודדות שלא היה לו סנדקאות).
הבה נציג את התמונה המלאה: זה לא רק ש"אצלו" לא אמרו (הא ותו לא); אלא, לפחות לפי עדות ראש הכולל של בית המדרש יחוה דעת שבראשו עומד בנו של הגרע"י: "לגבי יום העצמאות...מרן הראש"ל הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א...מו"ר...אינו אומר תחנון באותו יום...אינו נוהג לומר תחנון ביום העצמאות" (שו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' טו ד"ה ולא אכחד).
משולש כתב:ואין לנו נ"מ כיצד נוהג לעצמו מטעמים הכמוסים עמו.
הבה נציג את התמונה המלאה: הטעם אינו כמוס, אלא מאד גלוי, לפחות לפי עדות ראש הכולל של בית המדרש יחוה דעת שבראשו עומד בנו של הגרע"י: "לגבי יום העצמאות...מרן הראש"ל הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א...מו"ר...אינו אומר תחנון באותו יום, וטעמו ונימוקו עמו, שאף שע"י הקמת המדינה, ראשי הציונות קלקלו את עמ"י מדרך התורה, ובפרט אצל בני עדות המזרח, מ"מ אי אפשר להתעלם מכך שֶׁמֵּעֵת הקמת המדינה התרבו ספסלי בית המדרש, מה שלא היה קיים זה מאות בשנים, ולפיכך אינו נוהג לומר תחנון ביום העצמאות" (שם).
משולש כתב:כתוב שם בהקדמה לפני כן שנתנו לו את הסידור "חודשים רבים" שלושה חודשים זה לא "חודשים רבים".
מה פירוש "נתנו לו את הסידור חודשים רבים"? אינני מבין את הלשון העמומה הזו. אז הבה נציג את התמונה המלאה: הסידור יצא לאור בתשנ"ה (מתי בתשנ"ה? לא מצויין), והמוציאים לאור של הסידור ציינו בהקדמתו שהם נתנו לגרע"י את הסידור חודשים רבים לפני יציאת הסידור לאור. כעת, אם מזה אתה מסיק כי, לדעתם הנ"ל של המוציאים לאור, אשר אגב עליה לא חתם הגרע"י, הם נתנו לו את הסידור לפני יום העצמאות, אז מדבריך אני למד, שלדעתך המוציאים לאור מחמירים יותר מחז"ל, שהרי חז"ל אמרו (בספרא על הפסוק "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים"): "מיעוט רבים שלושה", בעוד שאתה אומר שהמוציאים לאור סוברים כי "מיעוט רבים יותר מארבעה"...
על כל פנים, גם אם אתה צודק שכך חושבים המוציאים לאור (ושלא כדעת חז"ל), בוודאי אין מזה ראייה לגבי דעת הגרע"י עצמו.
משולש כתב:על כל פנים הוא עבר על ההלכות וברור שראה את ההוראות של תחנון שמופיעות די בתחילת הסידור, גם אם לא התפלל בו ביום העצמאות.
לשיטתך, שאתה מסתמך על הסידור כאילו נכתב ע"י הגרע"י עצמו, האם לדעתך הגרע"י סבר שיש לומר תחנון בעיר מגוריו (ירושלים) ביום ט"ז אדר שחל ביום ראשון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון (מצויין רק יום י"ד וט"ו)...
יתר על כן: הגרע"י נתן את הסכמתו ביום י"ד אב התשנ"ה (כפי שמצויין בתחילת הסכמתו לסידור). והנה באותה שנה, הצום של אותו החודש חל בעשירי באב. אז לשיטתך, האם הגרע"י אמר באותו יום תחנון? הרי הסידור לא מציין שביום זה לא אומרים תחנון...
משולש כתב:בהחלט שלושה סידורים שנכתבו על פי הוראותיו ופסקיו ועבר עליהם במשך עשרות שנים (עוד יוסף חי, חזון עובדיה, יחווה דעת) כולם שווים לומר תחנון ביום העצמאות.
עבר עליהם "במשך עשרות שנים"? מנין לך?
והאמנם סידור עוד יוסף חי נכתב לפי הוראותיו ופסקיו של הגרע"י? לפחות בששה דברים מורה סידור זה בניגוד לפסקים החקוקים בספרי הגרע"י: כגון בשאלת חזרתו של מי ששכח לומר המלך המשפט, ובשאלת חזרתו של שליח ציבור ששכח לומר המלך הקדוש, ובנוסח חתימת ברכת המינים, ובשאלת אמירת "ועל זקניהם" שבברכת על הצדיקים, ובניקוד האות א' של "חשמונאי" (אשר ב"על הניסים"), וכן לגבי ברכת המפיל.
ובכלל, האם אתה יודע לכמה סידורים נתן הגרע"י הסכמה? מאות סידורים! וחלקם נבדלים זה מזה, עם לא מעט הבדלי מנהגים, כולל במנהגי תחנון. אתן לך רק דוגמה אחת קטנה, משני הסידורים האחרים שציינת: סידור יחוה דעת, מציין את ל"ג בעומר בתור יום של אי אמירת תחנון, אבל סידור חזון עובדיה אינו מציין זאת. אז לשיטתך, שאתה מסתמך על הסידורים האלה כאילו נכתבו ע"י הגרע"י עצמו, מה לדעתך סובר הגרע"י לגבי ל"ג בעומר? האם לדעתו יש לומר אז תחנון, או לא לומר?
משולש כתב:אבל מה שחשוב זה מה הוא מורה לציבור...ברור שזו הוראתו לציבור.
העדות המפורשת היחידה שניתנה לגבי הוראתו לציבור, ניתנה כאן:
http://www.halachayomit.co.il/QuestionD ... spx?ID=447 , בפומבי, בשמו של "מרן שליט"א", ותחת תמונתו של הגרע"י (החי). ומי איכא איניש דחציף כולי האי, למסור בפומבי בדותות בשמו של "מרן שליט"א" ותחת תמונתו של הגרע"י החי, במילתא דעבידא לאיגלויי (שהרי אז עדין היה אפשר לשאול את הגרע"י החי).