'מאי חנוכה' פשט בגמרא

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 1:26 pm

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
מאי חנוכה - על איזה נס קבעוה.
בחותמו - בהצנע, וחתום בטבעתו, והכיר שלא נגעו בו.
הכי גרסינן: ועשאום ימים טובים בהלל והודאה - לא שאסורין במלאכה, שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה.

מקריאת הברייתא שמביאה הגמ' עולה תמיהה גדולה; על השאלה 'על איזה נס קבעו את חנוכה' (כפירוש רש"י) עונה הברייתא, על נס פך השמן. ומה קבעו לכבוד נס זה? - שמונה ימים טובים בהלל והודאה.

האמנם? הרי הלל נאמר על הצלה וגאולה, מעבדות לחירות או ממות לחיים (פסחים קיז. מגילה יד.), לא על נס כדוגמת פך השמן שאין בו מכל אלה. והודאה, היא אמירת 'על הניסים' כדברי רש"י, נס פך השמן כלל לא מוזכר בה, וודאי שלא נתקנה עליו. מה אפוא קורה כאן?

הנראה לענ"ד בביאור העניין הוא, שיסוד עניינו של חנוכה נמצא למעשה בפסחים (קיז.):
אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה - משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.

וברש"י: ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט, כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה, אומרים אותו על גאולתן, כגון חנוכה. וכ"כ רשב"ם (שם קטז: ד"ה על כל).

אלא שהגאולה מצרה, אם אמנם היא מחייבת אמירת הלל, עדיין אין זה אלא חיוב של פעם אחת לאחר שנגאלו. אין חיוב של קביעת מועד לדורות, כפי שנראה מרשימת אומרי ההלל שמביאה הגמרא (שם קיז.), שאצל כולם לא קבעוהו לדורות על אותו מאורע:

תנו רבנן: הלל זה מי אמרו? רבי אליעזר אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים... רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען... רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא... רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו, בשעה שעמד עליהם סנחריב... רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע... רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע... וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.

שאלת הגמרא בשבת 'מאי חנוכה' היא על מה ולמה נקבע מועד זה לדורות, ומדוע הוא שמונה ימים. ועל כך התשובה היא - נס פך השמן. שנס זה היה בו סימן ורמז לחכמים שיש לקבוע מועד לדורות על הישועה וההצלה, כנרמז בדברי הרמב"ן בפרשת בהעלותך (במדבר ח ב).

אם כן, עיקר ענינו של חנוכה הוא תודות והלל לקב"ה על שהצילנו מיד היוונים, וטעם קביעתו לדורות הוא נס פך השמן.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » א' נובמבר 15, 2015 1:58 pm

'מאי חנוכה' היינו מה קרה בשמונת ימים אלו - והתשובה לזה הוא רק נס פך השמן

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 2:02 pm

סעדיה כתב:'מאי חנוכה' היינו מה קרה בשמונת ימים אלו - והתשובה לזה הוא רק נס פך השמן

זהו לפי פירושך. מה שכתבתי הוא לפי פירוש רש"י.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' נובמבר 15, 2015 2:04 pm

במגילת תענית יש ימי מועד רבים שנקבעו לדורות בלי להסביר זאת בנס מיוחד שקרה בהם.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 2:12 pm

ברזילי כתב:במגילת תענית יש ימי מועד רבים שנקבעו לדורות בלי להסביר זאת בנס מיוחד שקרה בהם.

בדרך כלל אלה רק ימים שלא מספידים בהם ולא מתענים בהם. אין בהם חיוב של הלל והודאה. מבחינה זו חנוכה יוצא דופן.
ובכלל, על חנוכה הברייתא כן שואלת על איזה נס הוא נקבע.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' נובמבר 15, 2015 3:12 pm

זה דורש אריכות, ובל"נ אשוב לכאן. בינתיים עיין במרדכי הארוך הובא בדרכי משה סי' תרע, ובלבוש שם.

בברכה המשולשת

יעויין בדברי מרנא המהר"ל בנר מצוה

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 5:22 pm

סגי נהור

האם הדברים הכתובים שם סותרים למה שכתבתי? אולי כוונתם שהנס הוא סיבת הקביעות לדורות, ולא שההלל וההודאה הם על נס פך השמן.

בברכה המשולשת

תוכל למקד יותר בנר מצוה?

הפירוש והתירוץ על הקושיא ממגילת תענית מסתבר. ומיישב כמו שהזכרת את הקושי בעל הנסים.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 8:30 pm

במגילת תענית (הסכוליון) יש אריכות דברים, וישנו הרושם שהברייתא שמביאה הגמרא בשבת היא קיצור של מה שיש שם. ומ"מ לא התייחסתי לכתוב במגילת תענית כי נ"ל שיש הבדל בין מה שעולה משם למה שעולה מהברייתא כצורתה בגמרא.

אני התכוונתי לקושיא ששאל עליך ברזילי ולמה שענית לו.

בברכה המשולשת

עקביה כתב:סגי נהור

האם הדברים הכתובים שם סותרים למה שכתבתי? אולי כוונתם שהנס הוא סיבת הקביעות לדורות, ולא שההלל וההודאה הם על נס פך השמן.

בברכה המשולשת

תוכל למקד יותר בנר מצוה?

עמ' כב במהדורה הישנה (איני יודע היכן זה במהדורות החדשות)

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' נובמבר 15, 2015 10:03 pm

עקביה כתב:סגי נהור

האם הדברים הכתובים שם סותרים למה שכתבתי? אולי כוונתם שהנס הוא סיבת הקביעות לדורות, ולא שההלל וההודאה הם על נס פך השמן.

כתבת לעיל שהלל והודאה שייך דוקא על נס של הצלה וכו', ואילו בדבריהם משמע לכאורה איפכא, שעצם הקביעות היא (גם) על ההצלה ונצחון המלחמה, אבל ההלל וההודאה הם על נס פך השמן דוקא.

וראה בזה כאן (סעיפים א-ב ובהערות - מ-40 עמודים ראשונים ולכן פתוח לכל):
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27575&page=PP0009

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 10:42 pm

בברכה המשולשת

תודה. נדמה לי שמדבריו משמע כמו שכתבתי.

סגי נהור

אם אכן ברור מדבריהם שהלל והודאה הם על נס פך השמן (מה שלא נראה לי נכון) אז דבריהם טעונים יישוב. וכי היכן מצינו הלל על נס מסוג זה? וההודאה, קרי 'על הניסים', ודאי אינה על נס זה.
לא יצא לי דבר ברור מהקונטרס אליו ציינת.

הם יגידו לך שהנה כאן מצינו. הברייתא שואלת מאי חנוכה ועונה שהיה נס פך השמן וקבעוהו בהלל והודאה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 10:57 pm

אין לי אלא לצטט שוב מה שהבאתי לעיל:

והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן (פסחים קיז.).

וברש"י: ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט, כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה, אומרים אותו על גאולתן, כגון חנוכה. וכ"כ רשב"ם (שם קטז: ד"ה על כל).

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 11:01 pm

כעת מצאתי את זה:

ידי אליהו הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ג
ויש לדקדק בדברי רבינו (הרמב"ם. ע.) במה שהאריך בתחלת פרק זה בענין צרות היונים שבטלו דת ישראל ושפשטו ידם בממונם ובנותיהם ושפרצו בהיכל ושהיה לחצם לחץ גדול עד שריחם ה' וגברו וכו' והעמידו מלך ועשה מכל זה בבא גדולה ככותב דברי ימות עולם מה שאין זה מדרכו ולמה לא כתב בקיצור כמו שאמר בגמרא שהיונים טמאו כל השמנים ונעשה להם נס בפך א' שמצאו להדליק ח' ימים ומפני זה תיקנו וכו' דהיינו מה דצריך להלכה זו. אלא מכל זה נראה שדעת רבינו שלא היה קביעת ימים אלו בשביל נס השמן בלבד אלא עיקרו היה להצלת צרות היונים שהיה צרתם ולחצם רב עד למאד והיה נס עצום נציחת מעטים את הרבים וחלשים את הגבורים וחזרת מלכות לישראל ואפילו לא נעשה להם נס השמן לעולם היו קובעין יום אחד יום טוב בהלל והודאה מתקנת הנביאים כמו שאמרו בפרק ערבי פסחים נביאים תקנו הלל על כל צרה שנגאלים ממנה אלא מפני שאירע להם נס השמן הוסיפו עוד שבעה ימים וקבעו שמנה ימים בהלל והודאה והדלקת נרות ואם היה הקביעות בשביל נס השמן לבד מה שייכות יש בהלל והודאה לנס השמן דלא שייך ביה אלא הדלקת הנרות אלא ההלל וההודאה הוא על ההצלה והדלקת הנרות הוא על נס השמן וסדר על הנסים יורה על זה שהוא כולו הודאה על הצלת הצרה ונס הניצוח בהיותם מעטים וחלשים ולא הזכירו שם נס השמן כלל דלא שייך ביה הודאה ולזה האריך רבינו בענין צרות היונים והצלתם להורות לנו שעיקר קביעות ההלל וההודאה היתה בעבור הצלת הצרות ונס הניצוח וזה שכתב בבבא ב' ומפני זה התקינו חכמים שיהיו ח' ימים אלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהם הנרות וכו' כלומר שתקנת ההלל היתה בעבור ההצלה והדלקת הנרות בעבור נס השמן.
והמדקדק בדברי רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל יראה שדעתו כן כמו שכתבנו שהרי כתב בתחלת סי' תרע"א ויען כי אירע הנס בנרות תקנו להדליק נרות בכל לילה וכו' ואם היה דעתו שעיקר הקביעות היה בשביל נס השמן אין טעם לדברים אלו אלא שדעתו ג"כ שעיקר הקביעות בעבור ההצלה ויען שאירע נס השמן תקנו ההדלקה. ומכאן תשובה מוצאת למה שדקדק מרן ז"ל בב"י דלמה קבעו שמנה ימים כיון שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות דהוא הדין נמי שאם היה קביעות ימים אלו בשביל נס השמן בלבד היה מקום לקושיא זאת אבל לפי דרכנו דעיקר הקביעות היה בעבור ההצלה אלא בשביל שנעשה להם גם כן נס השמן הוסיפו עוד שבעה ימים כנגד ימי נס השמן וקבעום כולם בהלל והדלקה ולא חלקו בימים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' נובמבר 15, 2015 11:05 pm

עקביה כתב:אם אכן ברור מדבריהם שהלל והודאה הם על נס פך השמן (מה שלא נראה לי נכון)...

מה לא ברור בדברי המרדכי? וז"ל:

ובמגלת תענית אמרו שקבעום יו"ט משום חנוכת המזבח כו', והכא [בגמרא] אומר שקבעום יו"ט משום הנס [נס הנרות כמובן]. וי"ל שמשום זה קבעו משתה ושמחה, אבל להודות ולהלל קבעו משום נס.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' נובמבר 15, 2015 11:10 pm

סגי נהור כתב:
עקביה כתב:אם אכן ברור מדבריהם שהלל והודאה הם על נס פך השמן (מה שלא נראה לי נכון)...

מה לא ברור בדברי המרדכי? וז"ל:

ובמגלת תענית אמרו שקבעום יו"ט משום חנוכת המזבח כו', והכא [בגמרא] אומר שקבעום יו"ט משום הנס [נס הנרות כמובן]. וי"ל שמשום זה קבעו משתה ושמחה, אבל להודות ולהלל קבעו משום נס.

אולי כוונתו לומר שמשום נס פך השמן קבעו לדורות להודות ולהלל. דהיינו ההודאה וההלל אינם על נס השמן אלא על ההצלה, אבל מה שקבעו הודאה והלל אלו לדורות הוא משום נס השמן.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' נובמבר 15, 2015 11:19 pm

אבל הוא אומר לך שהקביעות לדורות היתה בלא"ה, מצד חנוכת המזבח! וההלל והודאה נוספו משום הנס.

ומובן הדוחק לומר שקבעו ימי שמחה לדורות, אבל לא הלל והודאה, ומפני נס פך השמן הוסיפו וקבעו לדורות גם הלל והודאה על נצחון המלחמה...

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' נובמבר 16, 2015 12:27 am

ראה נא שו"ע תר"ע ס"ב מה היא הקביעות העיקרית, האם משתה ושמחה או הלל והודאה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' נובמבר 16, 2015 12:56 am

לא הבנתי כוונתך. אכן הטור והב"י לא פסקו כהרמב"ם (והמרדכי) שהם ימי שמחה, אלא כפשטות הגמרא - שהם ימי הלל והודאה בלבד.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' נובמבר 16, 2015 1:02 am

אבל מסתבר שלכו"ע זו עיקר התקנה. הרי גם במגילת תענית פותחים בטעם נס פך השמן.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' נובמבר 16, 2015 1:10 am

אנסה רגע לעשות סדר:

כתבת שלא יתכן הלל והודאה על נס פך השמן.

על זה הבאתי מהמרדכי, שמפורש שההלל וההודאה הם על נס פך השמן דוקא (וכן ניתן לפרש בדעת הרמב"ם).

אכן שיטת המרדכי והרמב"ם שימי חנוכה הם גם ימי שמחה (על ההצלה או על חנוכת המזבח), ולא כן פסקו הטור והב"י.

עכ"פ ברור מהמרדכי שיתכן הלל והודאה על נס פך השמן, שלא כדבריך.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' נובמבר 16, 2015 1:58 am

כבוד הרב 'סגי נהור' אינני מבין אותך, אני מנסה להציל את המרדכי מקושי עצום, שהרי ברור מדברי חז"ל שאין אומרים הלל אלא על הצלה, ואילו אתה מנסה בכוח להפוך אותו למוקשה?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' נובמבר 16, 2015 3:50 am

ישנה עוד גמרא ממנה יקשה על ההבנה הפשוטה במרדכי.

בערכין (י.:) עוסקת הגמ' בימים בהם אומרים הלל, ואומרת (י:): והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר [-אינו מועד ואינו אסור בעשיית מלאכה ובכל זאת אומרים בו הלל, ומדוע] משום ניסא. פורים דאיכא ניסא לימא [-הלא גם בפורים היה נס וא"כ יאמרו גם בו הלל], אמר רבי יצחק: לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ וכו'.

והשתא נחזי אנן, מהו אותו נס שמחמתו אומרים הלל בחנוכה, האם נס פך השמן? א"כ מהי קושית הגמ' שגם בפורים נאמר הלל הואיל וגם בו היה נס, איזה נס היה בפורים הדומה לנס השמן? הלא השתלשלות העניינים שם הייתה במהלך טבעי. אם נס פך השמן הוא סיבה להלל מה ניתן ללמוד מכך על פורים?
אלא ודאי חזינן מהכא שהנס המדובר הוא נס ההצלה מיד הגויים, וזה היה בשניהם.

לענ"ד אתה קצת מגזים.
הבאת גמרא שתקנו הלל על נס הצלה ולפי זה הקשית על הגמרא בשבת וביארת ביאור יפה.

אבל לבא ולטעון שמשם מוכח שלא יתכן שיהיה הלל על נס מסוג אחר וכל מי מהקדמונים שנשמע מדבריו כן הוא מוקשה עד מאד זה מוגזם.

זו גם התשובה לראייה מערכין. אין הבדל בעיני הגמרא אם מתקנין על נס אפשר לתקן גם על נס כזה וגם על נס כזה. אבל ס"ל שבחנוכה לא תיקנו על ההצלה אלא על השמן.

אני מבין שלך קשה ע"ז דא"כ מאי טעמא, אם אפשר לתקן על הצלה למה תגיד הברייתא שתיקנו על פך השמן, ולכן נוח לך לפרש כדבריך, אבל אפשר גם לקבל הבנה אחרת שהרי היו עוד נסים ולא תקנו עליהם לא הלל כבחנוכה ולא פורים ועל כרחך שהיה כאן שיקול דעת מיוחד בחשיבות הנס, וכבר אפשר לומר שבחנוכה הוא רק בגלל שהיה גם נס פך השמן ובפורים א"צ לנס כזה.
(אולי אפשר לפרש גם שבחנוכה מלבד נס פך השמן היה נראה נצחון טבעי, שאמנם היה רבים ביד מעטים אבל היה דרך מלחמה, אבל עניין בלילה הוא נדדה שנת המלך וכל הסיפור במג"א היה יותר נראה נס גלוי ואולי לא)

(

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ב' נובמבר 16, 2015 1:57 pm

בב"י סי' תרפג הביא מהשבלי הלקט כמה טעמים למה אומרים הלל שלם בכל יום בחנוכה, וא' מהם הוא שהנס נתחדש בכל יום. ובע"כ כוונתו שנתחדש הנס בשמן, ואילו אין ההלל שייך לנס זה איזה טעם יש להשלים מחמתו את ההלל בכל יום.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' נובמבר 16, 2015 3:04 pm

גבול ים כתב:בב"י סי' תרפג הביא מהשבלי הלקט כמה טעמים למה אומרים הלל שלם בכל יום בחנוכה, וא' מהם הוא שהנס נתחדש בכל יום. ובע"כ כוונתו שנתחדש הנס בשמן, ואילו אין ההלל שייך לנס זה איזה טעם יש להשלים מחמתו את ההלל בכל יום.

ההלל אינו שייך לנס השמן אלא לנס ההצלה. אבל כשם שפסח 7 ימים ואין גומרין את ההלל אלא ביום הראשון, ורק בסוכות גומרים אותו כל יום בגלל חילוק הקרבנות שיש בין הימים (גמ' ערכין י.:), כך בחנוכה, כל קביעותו היא משום ההצלה, אבל אם לא שישנו חילוק בין הימים, לא היו גומרים את ההלל אלא ביום הראשון.

והא לך דברי רש"י המדבר על הלל של אמצע ימי החנוכה:

רש"י מסכת תענית דף כח עמוד ב
מנהג אבותיהם בידיהן - אבל הלל דחנוכה, כגון באחד בטבת - ודאי דחי, דכיון דנביאים תיקנוהו שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא עליהן, כשנגאלין יהו אומרין אותו על גאולתן - כדאורייתא דמי.

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ב' נובמבר 16, 2015 6:55 pm

עקביה כתב:
גבול ים כתב:בב"י סי' תרפג הביא מהשבלי הלקט כמה טעמים למה אומרים הלל שלם בכל יום בחנוכה, וא' מהם הוא שהנס נתחדש בכל יום. ובע"כ כוונתו שנתחדש הנס בשמן, ואילו אין ההלל שייך לנס זה איזה טעם יש להשלים מחמתו את ההלל בכל יום.

ההלל אינו שייך לנס השמן אלא לנס ההצלה. אבל כשם שפסח 7 ימים ואין גומרין את ההלל אלא ביום הראשון, ורק בסוכות גומרים אותו כל יום בגלל חילוק הקרבנות שיש בין הימים (גמ' ערכין י.:), כך בחנוכה, כל קביעותו היא משום ההצלה, אבל אם לא שישנו חילוק בין הימים, לא היו גומרים את ההלל אלא ביום הראשון.

חילוק הקרבנות מגדיר את הימים לנפרדים זמ"ז, ולכן ישנם כאן שבעה מועדים המחוייבים כל א' בהלל בפנ"ע ולכן אומרים הלל שלם [נקודה זו מתלבנת מתוך דברי ראשוני אשכנז על הזכרת המועד בברכת ההפטרה בסוכות]. ולכן לא כל חילוק יכול להגדיר את הימים למחולקים אלא רק מה שיכול לחלק את קביעת המועד של הימים, [וגם קרבנות הם חלק מהגדרת היום, ככתוב אלה מועדי וגו' אשר תקראו וגו' להקריב וגו', ולכן לערב פסח אחר חצות ישנם דיני מועד, ואכמ"ל] ולכן מתאר מדברי שבלי הלקט שההלל הוא על נס השמן ולכן כל יום מחייב הלל בפני עצמו.

בברכה המשולשת

לא ראיתי שהזכירו את דברי הפר"ח בעניין זה (אולי החמצתי את האיזכור)

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 17, 2015 2:31 am

חילוק הקרבנות מגדיר את הימים לנפרדים זמ"ז, ולכן ישנם כאן שבעה מועדים המחוייבים כל א' בהלל בפנ"ע ולכן אומרים הלל שלם [נקודה זו מתלבנת מתוך דברי ראשוני אשכנז על הזכרת המועד בברכת ההפטרה בסוכות]. ולכן לא כל חילוק יכול להגדיר את הימים למחולקים אלא רק מה שיכול לחלק את קביעת המועד של הימים, [וגם קרבנות הם חלק מהגדרת היום, ככתוב אלה מועדי וגו' אשר תקראו וגו' להקריב וגו', ולכן לערב פסח אחר חצות ישנם דיני מועד, ואכמ"ל] ולכן מתאר מדברי שבלי הלקט שההלל הוא על נס השמן ולכן כל יום מחייב הלל בפני עצמו.

לא הבנתי. המועד נקבע על הקרבן ולכן חילוק הקרבנות הוא סיבה לחילוק הימים? האם כיום שאין לנו קרבנות, מעיקר הדין אנו צריכים לומר חצי הלל בשאר ימי הסוכות?
הרי ההלל אינו קשור לקרבן אלא למועד, וחילוק הקרבנות הוא בסך הכל סימן לחילוק הימים.
גם התחדשות נס השמן היא רק סימן לחילוק הימים [וזהו סימן מהותי מאד, שהרי לפמש"כ הקביעות לדורות וכן הקביעות של שמונה ימים היא בגלל נס פך השמן], אבל אין זה מחייב כלל ועיקר שההלל נאמר על נס פך השמן.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 17, 2015 2:32 am

בברכה המשולשת כתב:לא ראיתי שהזכירו את דברי הפר"ח בעניין זה (אולי החמצתי את האיזכור)

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.

בברכה המשולשת

פר"ח תר"ע סוף סעיף קטן א- "ואילולי נס של שמן היו קובעים לדורות יום אחד יו"ט בהלל ובהודאה אלא שבשביל נס פך שמן קבעו ח' ימים לדורות"

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 17, 2015 6:54 pm

יישר כח!
גם בדברי הפר"ח יש לפרש כנ"ל, ההלל וההודאה הם על ההצלה, וח' ימים הם בגלל נס פך השמן.

עושה חדשות

נקודה נוספת לדיון בענין הנ"ל.
ז"ל האבודרהם בברכת הראייה השבח וההודאה: כתב ה"ר אשר מלוניל הא דמברכין בין אניסא דרבים בין אניסא דיחיד דוקא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם או מדרך התולדה כגון מעברות הים ומעברות הירדן והדומה להם וכמר בריה דראבנא דאיתרחיש ליה ניסא ונפק ליה עינא דמיא בפקתא דערבות אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצל וכיוצא בזה אינו חייב לברך שעל"נ במקום הזה. וא"ת והרי פורים שהי' נס כמנהג העולם ומברכי' שעשה נסים וי"ל התם נמי יצא ממנהג העולם מפני ב' דברים הא' שבטל כתב המלך והוא הפך דת פרס ומדי. והב' שהרג קרוב לפ' אלף מאומתו בעבור אהבת אשה אחת ואין זה מנהג העולם וטבעו. ובחנוכה לאו משום מעשה דיהודית מברכין שעשה נסים אלא משום פך השמן שהי' חתום בחותמו של כ"ג ולא הי' להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים שהי' כמעשה אליהו ואלישע ע"כ.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 17, 2015 8:38 pm

כך כותב גם הפמ"ג (מ"ז סי תרע ס"ק ג).
וקשיא לי:
א. לפמש"כ לעיל, הגמ' בערכין קוראת להצלה מיד היוונים 'נס' ומשווה אותו להצלה בפורים. [אמנם הרב 'אוצה"ח' חולק עלי בזה].
ב. בחנוכה לא יצאה ההצלה ממנהג העולם? הלא כך כתב רש"י:
רש"י דברים פרק לג פסוק יא
דבר אחר ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות, לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה:

א. האבודרהם נותן רק נימוק לברכת שעשה נסים. אתה דנת על ההלל כך שאיני מבין מה הקושיה מדבריו.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 17, 2015 9:20 pm

אין קושיא מדבריו.
'עושה חדשות' כתב שזו נקודה נוספת לדיון, ואכן כך הוא.
אלא שיש לה בכל זאת זיקה כלשהי לנושא הנדון.

אם אתה סובר שאין קושיה מה קשה לך מהגמרא בערכין הדנה בהלל?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר