הרב שרגא פייבל מנדלוביץ והרב קוק

[מן הדרום]

כך כתב בהמעין פרופ' לב:
אלה יצא לאור ספר על תולדות חייו של הרב ש. ז. מנדלובי. ז"ל, מייסד ומנחה ישיבת תור הודעת. מפורטים כל סוגי השעורים שהרב היה נוהג להעביר בישיבה. מחברי הספר ראו לנכון להעלים מן הקוראים שהרב היה נוהג לתת שיעור של תורתו של הגרא"י קוק
נוסף לכך שמעתי מת"ח מבוגר הגר בירושלים שהיה נוכח באזכרה בשנים הראשונות אחרי פטירת הרב מנדלוביץ, ויום פטירתו הוא ג' אלול שהוא גם יום פטירת הרב קוק. אחד המספידים האריך בדיבור על הרב קוק, והת"ח שסיפר לי שאל , האם זו אזכרה של הרב קוק או של הרב מנדלוביץ, ענה לו [ המספיד אח"כ או מישהו אחר מקורב] -ונפשו קשורה בנפשו
האם יש עוד מידע בנושא זה?

[מרחביה]

viewtopic.php?f=19&t=14624#p139443

[מותיב ומפרק]

לפלא יהי' אם כדבריך.
הרבה מתלמידי הרש"פ היו, ועדיין יש אתנו כמה לאוי"ט, לפלא שלא שמענו ע"ז.
כמו"כ גדולי ישראל שהרש"פ פנה אליהם לשמוע חוות דעתם בכל דבר הקשה, אינו תואם לזה.
שמעתי מבנו שיחי' כשעלה על הפרק האם יתקיימו לימודי חול בישבה, פנה רק לשנים מגדולי הדור בכתב, מרן בעל ברכת שמואל זלה"ה, ואדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זלה"ה. שניהם לא נודעו כמעריצים של הראי"ה זלה"ה.
כמו"כ, התלמידים שפרשו מהישיבה להצטרף אל הגה"ח רבי אברהם דובער הכהן לעוין זלה"ה, שהיו נחשבים לקנאים, ומתנגדים לראי"ה לא הזכירו היות הרש"פ עוסק עם תלמידיו בתורת הראי"ה.

[גימפעל]

כמו"כ, התלמידים שפרשו מהישיבה להצטרף אל הגה"ח רבי אברהם דובער הכהן לעוין זלה"ה, שהיו נחשבים לקנאים, ומתנגדים לראי"ה לא הזכירו היות הרש"פ עוסק עם תלמידיו בתורת הראי"ה.

ל'המלאך' היה ישיבה ?

[מותיב ומפרק]

לא ישיבה פורמלי.. כמין חבורה.

[ישבב הסופר]

למותיב, כמה שאלות:
הרי למעשה התקיימו והתקיימו לימודי חול בישיבה. הברכ"ש והמנח"א התירו לו?
ואולי אין מכך כל ראיה לגבי השתייכותו ועולמו הרוחני האישי, אלא שהנידון היה אם זה בסדר בשביל התנאים בארה"ב וכו', ורצה לפייס דייקא את הציבור שיתנגד לזה, ולכן שאל בדעת שני גדולים שנחשבים קנאיים יותר.

[גבול ים]

האם בכלל באותם שנים מישהו קבע שיעורים בספרי מרן הרב???

[מן הדרום]

כיון שהפנה מרחביה לאשכול אחר בו הוזכר הרב מאיר פנדל, ודנו מיהו והסיבו את שמו למישהו אחר, אוכל לומר שהוא המקור לסיפור שלי, מדובר ביהודי חשוב שהקים מוסדות תורניים וניהל אותם שנים, באמריקה, בנו הוא ראש ישיבת ההסדר בשדרות, הוא עצמו גר שנים רבות בהר נוף

[מחולת המחנים]

אין לי כל מידע לסתור או לקיים את הנכתב בראש האשכול.
אך כמה הערות קטנות על דברי מכובדנו מותיב ומפרק:

כמו"כ גדולי ישראל שהרש"פ פנה אליהם לשמוע חוות דעתם בכל דבר הקשה, אינו תואם לזה.
שמעתי מבנו שיחי' כשעלה על הפרק האם יתקיימו לימודי חול בישבה, פנה רק לשנים מגדולי הדור בכתב, מרן בעל ברכת שמואל זלה"ה, ואדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זלה"ה. שניהם לא נודעו כמעריצים של הראי"ה זלה"ה.

יתכן שפנה לשני גדולים אלו כדי להשקיט את רוחם של המתנגדים להכנסת לימודי חול לישיבה, וכדברי הרב ישבב, וא"כ אין מכך ראיה.

ולמעשה מעיון במכתב שהשיב המנחת אלעזר לרש"פ מנדלוביץ נראה עוד יותר מכך, (נדפס באגרות שפירין, מכתב קנ"ז)

הנה בדבר שאלתו הארוכה במכתב עוז חביון, ובקשתו לכתוב להעורך דין שהוא בן תורה ויר"א [=רב"צ וועבערמאן, מ"ה], שינוח מלמחות נגד שרוצים לערב כלאים וכו', תערובות זרות חכמות ולשונות הנכרים ערבו לימודיהם וכו' - חס ליה לזרעא דאבא וכו' עוד ליועץ או להדיח ח"ו איש כזה אשר עומד עוד לנס נגד התערובות הנ"ל בארץ תלאובות שם.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 40&hilite=

גם מעניין לברר את אמינות הסיפור שהגרש"פ שלח מכתב בנידון להגרב"ד בעל ברכת שמואל, בזכרוני שהמאמר נגד לימודי חול שנדפס באחד מכרכי הברכת שמואל נכתב לבקשתו של הג"ר שמעון שוואב, אך כמובן שאין זה סותר.

כמו"כ, התלמידים שפרשו מהישיבה להצטרף אל הגה"ח רבי אברהם דובער הכהן לעוין זלה"ה, שהיו נחשבים לקנאים, ומתנגדים לראי"ה לא הזכירו היות הרש"פ עוסק עם תלמידיו בתורת הראי"ה.

כדאי לבדוק בספר אוצר אגרות קודש אם יש שם משמעות שכזו, או גם בדברים שנשמטו מהספר ולא באו בדפוס.

לא ישיבה פורמלי.. כמין חבורה.

לאחר שפרשו מישיבת תורה ודעת הקימו חבורה מעין ישיבה בשם "נתיבות עולם", כמו"כ היה להם תלמוד תורה שהתקיים גם כמה שנים אח"כ ובו למדו בני התלמידים, (ועיין באגרות שפירין במכתב שלאח"ז, מכתב קנ"ח).

[מותיב ומפרק]

בהחלט יתכן שסיבת פנייתו לחכמי תורה אלה היא כדי להשקיט המתנגדים, אבל לא כן שמעתי מבנו שיחי', שהדגיש שאלה היו גדולי התורה שסמך על דעתם. בהיותו יליד הונגריה וגם מקושר מאוד לעולם הישיבות.
מה שמעניין, שלפי דברי בנו הנ"ל היה המנח"א שהתיר לו. והגרב"ד שאסר.

[מחולת המחנים]

בהחלט יתכן שסיבת פנייתו לחכמי תורה אלה היא כדי להשקיט המתנגדים, אבל לא כן שמעתי מבנו שיחי', שהדגיש שאלה היו גדולי התורה שסמך על דעתם. בהיותו יליד הונגריה וגם מקושר מאוד לעולם הישיבות.
מה שמעניין, שלפי דברי בנו הנ"ל היה המנח"א שהתיר לו. והגרב"ד שאסר.

במכתב התשובה של המנח"א שציינתי אליו מפורש שרש"פ מנדלוביץ פנה אליו כדי להשקיט את המתנגדים להכנסת לימודי חול.

אפשר אולי לדחוק ולומר שרש"פ פנה אל המנח"א עוד מקודם לכן וביקש ממנו היתר להכניס לימודי חול, ועל זה הסכים לו המנח"א בתנאים של אותם ימים, וכאשר התעוררה התנגדות ללימודי חול פנה שוב רש"פ אל המנח"א וביקש ממנו להשקיט את רוחם של המתנגדים, ולכך לא הסכים המנח"א.
אמנם מלשון הפתיחה במכתבו של המנח"א נראה שזו היתה ההיכרות הראשונה ביניהם, גם מהנוסח החריף של המכתב נראה שלא היתה למנח"א שום הו"א להתיר לימודי חול.

[חובב_ספרים]

כך כתב בהמעין פרופ' לב:
אלה יצא לאור ספר על תולדות חייו של הרב ש. ז. מנדלובי. ז"ל, מייסד ומנחה ישיבת תור הודעת. מפורטים כל סוגי השעורים שהרב היה נוהג להעביר בישיבה. מחברי הספר ראו לנכון להעלים מן הקוראים שהרב היה נוהג לתת שיעור של תורתו של הגרא"י קוק
נוסף לכך שמעתי מת"ח מבוגר הגר בירושלים שהיה נוכח באזכרה בשנים הראשונות אחרי פטירת הרב מנדלוביץ, ויום פטירתו הוא ג' אלול שהוא גם יום פטירת הרב קוק. אחד המספידים האריך בדיבור על הרב קוק, והת"ח שסיפר לי שאל , האם זו אזכרה של הרב קוק או של הרב מנדלוביץ, ענה לו [ המספיד אח"כ או מישהו אחר מקורב] - ונפשו קשורה בנפשו
האם יש עוד מידע בנושא זה?

תמוה ביותר שרשפ"מ העמיד הרבה מאד תלמידים וכנראה אף אחד מהם לא ידעו מזה חוץ מאיזה תלמיד מבוגר עלום שם. לפי הידוע לי כל ההולכים בדרכו של רשפ"מ אינם לומדים אורות התשובה וכדומה ואינם מעריצים גדולים שלו [זה אינו אומר שבהכרח הם זלזלו בו, אבל זה נושא אחר]. והגם שבין התלמידים הרבים שעברו דרכו היו שהלכו בכל הכיוונים לא שמעתי שגם אלו שכן עשו כן בעצמם תלו הנהגתם ברשפ"מ, ובפרט שלא נהגו כוותיה בשאר ענינים.
כבר לפני כמה שנים כבר שמעתי שמועה זו ושאלתי תלמיד זקן של ישיבת תורה ודעת והוא אמר לי שהוא הגיע מיד אחר פטירת רש"מ אבל הגם שכמעט הישיבה שם היו שם בחיי רשפ"מ הוא מעולם לא שמע דבר כזה.
מענין לענין בשנים האחרונים נעשה האופנה בציבור מסויים להאשים ציבור החרדי בסילוף עובדות וצענזוריה וכדומה משא"כ הם שמעניין אותם אך ורק אמת טהור לאמיתו. אבל מה לעשות כבר בדקתי זה כמה פעמים ולא חסר פעמים שדוקא הפוסל פסל במומו.

[חובב_ספרים]

שאלתי הרב העניך כהן תלמיד ישיבת תורה ודעת. הוא סיפר לי שהוא למד בתורה ודעת מאלול תש"א עד תשי"ב [רשפ"מ נפטר בסוף שנת תש"ח] והוא הלך להרבה שיעורים של הרב שפ"מ, אבל הוא לא שמע אותו מזיכר הר"ק אפילו פעם אחת.

[עת_ללמוד]

איני יודע פרטים בנושא זה אך עצם התמיהה למה לא כתבו בספר על השיעור בתורת הראי"ה תמוה הרי הרבה מגדולי ישראל החשובים העריצו והחשיבו התייעצו והסתובבו אצל הראי"ה והכול צונזר בספרי התולדות שלהם כי היום זה לא סחיר בציבור החרדי
ואגב אפשר קצת להבין את זה בזמנו עוד לא נעשה הקיטוב והריחוק קיצוני כ"כ או בלשון של השקפה : עוד לא ראו את פירות הביאושים של המזרחי ואותם גדולים שראו בהרב קוק -שכשלעצמו היה אישיות מיוחדת וסוחפת- כאחד מחשובי הרבנים הסתובבו אצלו ג"כ אך כהיום שבעיני ההשקפה החרדית כבר ברור לכול הסטיה החמורה והתוצאות שבאו בעקבותיה איזה סיבה יש לשחזר את ההערכה שבזמנו הוערך הראי"ה לפני שנראו התוצאות (וכמו להבדיל שהיו בזמנו הרבה מאד מגדולי ישראל שנטו בהתחלה אחרי -ושוב להבדיל- ש"צ ימ"ש האם אחרי שהובררה טעותם יש טעם לכתוב זאת בס' תולדותם וחלילה חלילה איני משוה הדברים כלל וכלל ואני כשלעצמי בענ"ד רוחש הערכה רבה להראי"ה אך רק לשם הדוגמא כיום שההשקפה החרדית רואה ברב קוק ודרכו טעות וסטיה מובן שכשכותבים תולדות של גדולים חרדים יצנזרו חלק זה

[גימפעל]

פשוט וברור שכתיבת תולדותיהם של צדיקים וכד' אינו בשביל ההיסטוריה והביוגרפיה אלא שמעשה אבות סימן לבנים, ולכן רק מה שנחוץ להעביר לדורות הבאים כתבו, והשאר אין עניין בזה.

[חובב_ספרים]

אפשר לדבר הרבה על מה ראוי לדבר עליו ומה לא, כגון האם ראוי להזכיר גדולים שתמכות בתחילה במה מנדלסון וכדומה. אבל באשכול זה הכל מיותר. לא הוזכר השיעור משום שלא היה ידוע לכותבי תולדותיו מהשיעור, וכנראה הוא עוד אחד מהבדותות שמפיצים אלו שהדאגה לאמת בגרונם.

[בברכה המשולשת]

דלא לימרו מדשתיק וכו'- הריני מוחה בתוקף על בזיון כבוד התורה של מרן הראי"ה זצ"ל בהודעות האחרונות (לא האחרונה ממש)
(ללא קשר לעיקר עניין האשכול בו איני יודע דבר)

[עתניאל בן קנז]

האובססיה של 'חסידי' הרב קוק, לעשות את כל 'מי ומי' כמעריץ מושבע של הראי"ה, משתווה בערך לאובססיה של ה'קנאים' למחוק את זכרו.

במבחן התוצאה דומני שידם של השניים על העליונה.

[עת_ללמוד]

ח"ו לא התכוונתי לבזות את הכהן הגדול אוהב ישראל איש האשכולות מרן הרב קוק זצ"ל והדגשתי זאת. מה שכתבתי זה רק שכיון שבעיני ההשקפה החרדית תוצאות הדרך של הרב קוק אינם טובים אז אין עניין לכ' על הגדולים שהסתובבו אצלו והרי גם התנא הקדוש אנטיגנוס איש סוכו יצאו מתלמידיו הצדוקים וכו' ואין זה מוריד את ערכו כמו"כ שלא יהיה שוב אי הבנה איני משווה בין המזרחי לצדוקים כל כוונתי רק להדגמת העניין

[קטןודל]

כמו"כ, התלמידים שפרשו מהישיבה להצטרף אל הגה"ח רבי אברהם דובער הכהן לעוין זלה"ה, שהיו נחשבים לקנאים, ומתנגדים לראי"ה לא הזכירו היות הרש"פ עוסק עם תלמידיו בתורת הראי"ה.

דרך אגב, במכתבי הגרא"ד לעווין ז"ל 'המלאך', ישנם אימרות חריפות למאוד נגד הר' קוק.

[ישבב הסופר]

וכן נגד הרש"פ

[מן הדרום]

בתור מי שפתח את הדיון ארשה לעצמי לתמוה, כמה אנרגיות משקיעים כדי לקעקע אפשרות שמישהו אהד את הרב קוק, הרי מה שאלתי ,בסה"כ אם מישהו שמע, את השמועה מהרב מאיר פנדל שמעתי באוזני. מי שמכיר אותו יודע כמה אינו קשור לנסיונות להראות שכולם קשורים לרב קוק אלא בסה"כ לעמוד על האמת, ומה כ"כ נורא אם נגיע למסקנה שהיה גדול מסוים שהעריך גדול אחר, והיה מי שפחות ו

[עובדיה חן]

ראיתי מעשה עליו,בערב יום כיפור רבי שרגא פייבל אמר במקום להתעסק באשמנו חטאנו ולהיות בבוץ עדיף להתעסק בלהמליך את הקב"ה!

[עמקן]

.

[בר ישראל]

לא כהוכחה שהרשפ"מ העביר שיעור כזה, אלא קצת לקרב את זה אל הדעת, הנה ציטוט מהביוגרפיה שלו שהוציא ארטסקרול

On Friday, November 29, 1947, the United Nations debated the issue of partitioning the British Mandate for Palestine into two countries, one Arab and one Jewish. Reb Shraga Feivel prayed fervently for partition. He had no radio in his house, but that Friday he borrowed one and set it to the news, leaving it on for Shabbos. He waited with such tense anticipation to hear the outcome of the U.N. vote that he did not come to shalosh seudos. When he heard the U.N.'s decision to establish a Jewish state, he stood up and recited the blessing Who is good and Who does good...

Four days after the United Nations vote, on 19 Kislev, Reb Shraga Feivel spoke in Bais Medrash Elyon, to present his talmidim with a Torah perspective on the event. He began by emphasizing that in the absence of prophecy no one could interpret the U.N. declaration with any certitude.[7] Nevertheless the whole tenor of his remarks reflected his hope that the moment was a positive one for the Jewish people.[8] He described three aspects of the final redemption: the redemption of the Land, the ingathering of the exiles, and the return of the Divine Presence to her proper place. The redemption of the Land is the first of the three...

In a similar vein, he also explained why the secular Zionists might have been chosen to play such a fateful role in the history of the Jewish people... Divine Providence might have arranged that the secular Zionists play a major role in the redemption of Eretz Yisrael precisely in order to maintain their connection to Klal Yisrael.

In a conversation with the Satmar Rav, shortly after his talk on the U.N. declaration, Reb Shraga Feivel was subjected to the sharpest criticism for his "Zionist leanings." Later he told his family, "I could have answered him Chazal for Chazal, Midrash for Midrash, but I did not want to incur his wrath, for he is a great man and a tzaddik. He added with a twinkle, "And besides, he has a fiery temper"...

[גיורא בשמי שמיא]

...

[פרנקל תאומים]

יש לקחת בחשבון גם את העובדה שבאמת את 'תורה ודעת' הקים הרב זאב גולד ז"ל מ'המזרחי' ואף קראה על שמה של ישיבתו של הגרי"י ריינס ז"ל בלידא בה למד בעצמו. אמנם הוא הקים רק 'תלמוד תורה', וכשהגיע הגרש"פ מנדלוביץ' הוא פיתח את המוסד הלאה לישיבה לצעירים ואח"כ גם לישיבה גדולה, והגרש"פ הוא ששינה את זהותה של 'תורה ודעת' והפך אותה לחרדית מובהקת, אבל יתכן שבימי ה'בראשית' של הגרש"פ ב'תורה ודעת' הוא עוד היה מחוייב לרוח המייסדים הראשונים של המקום ואפשר שהדבר אף התבטא בשיעוריו או בשיחותיו.

[קול מבשר]

הישיבה של הרב ריינס נקראה "תורה ומדע" ,לא?

[מתפעל]

האם מישהו יודע מי הרב הנראה משמאל?

05.jpg (282.09 KiB) נצפה 10893 פעמים

[מתפעל]

האם מבחינת השנים, יתכן שהרב פייבלוביץ פגש את הרב קוק כשביקר בארה"ב עם הדבר אברהם?

[חלמישצור]

האם מישהו יודע מי הרב הנראה משמאל?

05.jpg

הרב מיללער זיהה כאן: ר' צבי הירש כהן אב"ד מאנטריאל (viewtopic.php?t=8836#p83891)

[חלמישצור]

האם מבחינת השנים, יתכן שהרב פייבלוביץ פגש את הרב קוק כשביקר בארה"ב עם הדבר אברהם?

רש"פ החל ללמד בתורה ודעת בשלהי תרפ"ג (וי"א שכבר בתר"פ), וזמן לא רב לאחר מכן כבר החל לנהל את המקום (ר"א סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות ז, עמ' קמח). לפי עדויות רבות (חלקן הובאו בחוברתו של הרב עמיחי כנרתי, 'אז נדברו') פגשו באותם ימים את הראי"ה אלפי אנשים (כתבה עיתונאית, מוטה אך מייצגת http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=594EDB8E).
לעצם העניין טוב להזכיר דברים ידועים, שדעתו של רש"פ זצ"ל רחבה הייתה עד מאוד, גם אל היסודות של תורת הפילוסופיה היהודית ותורת הנסתר הגיעה (על תורות רש"ר הירש, המוסר והחסידות, אך למותר להזכיר), ובאקלים התורני של הזמן הגיוני שגם למשנת הרב קוק היה אצלו מקום. אמנם כפי שתמה בקול גבול ים, אני מעריך שהסיכוי לשיעור קבוע של הרש"פ בספרות הראי"ה נמוך (כמדומה, שאף במרכז הרב לא היה שיעור קבוע בכתבי הראי"ה). מן הסתם הזכיר מדבריו בשמו מדי פעם.
לכל עניין זה יפים דבריו של עתניאל בן קנז דלעיל, אלא שבאמת כפי שרמז לפנינו ריאקציה לעבודת השכתוב ההיסטורי המדהימה בספרי קנאי ירושלים, וגם להשמטות מכוונות בכמה וכמה ספרים בשל סיבות חינוכיות וגם חוסר עניין כפי שכתבו לעיל, מה שגורם לתנועת מטוטלת חזרה, וחוזר חלילה. כל זה מצב לא נורמלי, והתיקון לו לא יבוא ממאמר זה או אחר, ואכמ"ל.