אוצר החכמה כתב:זה שלא מצא כותב המאמר מקור לאין נביא בעירו ממקורות חז"ל הידועים לו אין זה אומר כמובן שמקורו באוון גליון
יש באחד מכרכי "ירושתינו" מאמר על מקור הביטוי "אין נביא בעירו" ואיני זוכר את מסקנתו.
אוצר החכמה כתב:זה שלא מצא כותב המאמר מקור לאין נביא בעירו ממקורות חז"ל הידועים לו אין זה אומר כמובן שמקורו באוון גליון
בור הגולה כתב:איש_ספר כתב:ההתנגדות של הוי"מ נבעה מהתנגדותו לציונות וסמליה, אבל את דבריו הוא ביסס כנגד השימוש בלשוה"ק בכלל לצרכי חול וממילא אין ענין בן יודקה לכאן. ו
אגב ידוע מהרבה גדולים ויראים שנהגו בש"ק שלא לדבר מאום בשפה זרה זולת לשוה"ק.
כך מובא על הגר"ח מוואלאזין בסיפור הידוע שישבו אצלו תלמידיו ושאלוהו במה כחו של הגר"א יותר מאחיו ר' זלמל'ה וכו'.
לא ידען כתב:בארכיוני, מכתב מר' משה בלוי הכותב לגולה כי הרב דושינסקי כתב בתשובה לסקר דומה שנערך בשלהי שנות השלושים ע"י המנדט, "לשון הקודש" ולא עברית.
(אולי בעתיד אמצאהו ואעלהו כאן)
גם אני מעוניין לקבל הנ"ל.ארי שבט כתב:למי שמעוניין לראות מקורות רבים מחז"ל, הראשונים והאחרונים בנושא המצוה לדבר עברית ושהיא לשון הקודש, הקדשתי לכך כ-150 עמודים מהספר שלי, "להרים את הדגל". אשמח לשלוח למי שמעוניין.
ארי שבט
חובב_ספרים כתב:אני מעוניין, אבל יותר אני מעוניין לדעת למה עם כל החשיבות בדיבור בעברית עד שאפשר למלאות מאה וחמישים עמודים בספר על זה, לא נשמע מעולם אפילו אצל המדקדקים ביותר שיתעורר אף אחד למצוה זו.
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:זה שלא מצא כותב המאמר מקור לאין נביא בעירו ממקורות חז"ל הידועים לו אין זה אומר כמובן שמקורו באוון גליון
יש באחד מכרכי "ירושתינו" מאמר על מקור הביטוי "אין נביא בעירו" ואיני זוכר את מסקנתו.
משולש כתב:שמעתי על מנהג שהיה נפוץ אצל הרבה אנשים בדורות קודמים לדבר בשבת בלשון הקודש בלבד.
אמנם לא דיברו אז בעברית אלא בלשון הקודש לפי מיטב ידיעתם
איש_ספר כתב:אגב ידוע מהרבה גדולים ויראים שנהגו בש"ק שלא לדבר מאום בשפה זרה זולת לשוה"ק.
ארי שבט כתב:למי שמעוניין לראות מקורות רבים מחז"ל, הראשונים והאחרונים בנושא המצוה לדבר עברית ושהיא לשון הקודש, הקדשתי לכך כ-150 עמודים מהספר שלי, "להרים את הדגל". אשמח לשלוח למי שמעוניין.
ארי שבט
ארי שבט כתב:למי שמעוניין לראות מקורות רבים מחז"ל, הראשונים והאחרונים בנושא המצוה לדבר עברית ושהיא לשון הקודש, הקדשתי לכך כ-150 עמודים מהספר שלי, "להרים את הדגל". אשמח לשלוח למי שמעוניין.
ארי שבט
הרוצה להחכים כתב:נמצא שאין פסול בעצם מחידוש מילים בלשה"ק, דבר זה קרה בכל הדורות (ובכל השפות בעולם), והבעיה הוא רק על שאב"י הוא שנטל על עצמו את פרויקט חידוש המילים.
אז אם יש למישהו בעיה עם עצם השפה העברית, יואיל בטובו לפתוח פקולטה ללשון הקודש חרדית, בו ישבו שומרי תורה ומדקדקים על קלה כבחמורה, ויחדשו מילים לכל פלאי הטכנוגוליה למיניהם.
הרוצה להחכים כתב:ומה עם "מחמאה" שכיום כל אומר תהלים חושב שהכוונה ל'קאמפלימענ"ט' ואינו אלא חמאה רכה (עיין רש"י)
גימפעל כתב:ארי שבט כתב:למי שמעוניין לראות מקורות רבים מחז"ל, הראשונים והאחרונים בנושא המצוה לדבר עברית ושהיא לשון הקודש, הקדשתי לכך כ-150 עמודים מהספר שלי, "להרים את הדגל". אשמח לשלוח למי שמעוניין.
ארי שבט
כתבו לי באישי, שהנ"ל שולח את החוברת תמורת 50 ₪, וא"כ ודאי שאין המקום לסרסרות בבמה נכבדת זו.
צונאמי כתב:מאי שנא מפרסומת לקבצים אחרים כאן,
המביאים תוכן עניינים ודפים לטעימה?
חובב_ספרים כתב:אני מעוניין, אבל יותר אני מעוניין לדעת למה עם כל החשיבות בדיבור בעברית עד שאפשר למלאות מאה וחמישים עמודים בספר על זה, לא נשמע מעולם אפילו אצל המדקדקים ביותר שיתעורר אף אחד למצוה זו.
מבקש דעת כתב:כתב ביערות דבש ח"ב דרוש ב:
הביטו נא וראו כמה גדלה מעלת לשון הקודש והיא המקרבת ישועה וגאולה בעו"ה היא לשון עברית ככלה בבית אביה עלובה ורטושה אין איש שם על לב לדבר בצחות הלשון בעברי אמתי וכו' בושני מכם עם קדוש לה' איך נשכח מאתכם לשון הקודש כולו מחמדים ובכל דיבור ואות צירופי שמות וסגולת אמת וכו'
עי"ש אריכות בזה.
אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום, בעלי הלשון האחרונים מקשין על זה, ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים וזו אינה קושיא אמיתית, כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון, ומה שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן, ר"ל בארץ הצבי, ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו, הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון, ושזו המלה לשון מלשונות העבריים, ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון, וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם, ותרומה הנזכרת בכאן היא הנזכרת בתורה, באמרו יתברך, ראשית דגנך תירושך ויצהרך וגו' (דברים יח), ולא פירש התורה שיעורה, ועוד נבאר אותו וקרא השם זה הראשית תרומה, והוא אמר ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי וגו' (במדבר יח), וקרא הדבר הלקוח מישראל למשכן תרומה והוא אמרו ויקחו לי תרומה, וכמו שזו התרומה אין מביאין אותה אחד מאלו החמשה, כמו כן תרומת גורן אין ראוי שיביאו אותו אחד מהם, והראיה שהרחיקם השם יתברך מתרומת המשכן הוא אמרו (שמות כה) דבר אל בני ישראל, פרט לנכרי מאת כל איש פרט לקטן, אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה, לפי שאין בהם שכל להתנדב בשום דבר, אשר תקחו מאתם, פרט לתורם מה שאינו שלו:
אוצר החכמה כתב:אני תמיד תוהה על זה, מאיפה הם לוקחים שהמקרא לקח מילים מאכדית, הלא עברית (או לשה"ק למי שמעדיף לקרא כך) קדמו לאכדית, ומנין להם לדעת מי לקח ממי,
משא"כ כמובן ביחס למילים שנלקחו מיוונית שאנו רואים שלא הוזכרו קודם, ובכל מקרה אע"פ שאני חושב שהכותב צודק בעקרון של דרך השפה, קשה להוכיח מלשון המקרא והמילים שבחרם בורא עולם בנתינת התורה את העקרון באופן כללי.
ומאין לקח רש"י שקשותיו מלשון ערבי קסוא, ועוד מטר מילים מלשון ארמי
אוצר החכמה כתב:ומאין לקח רש"י שקשותיו מלשון ערבי קסוא, ועוד מטר מילים מלשון ארמי
אתה באמת חושב שרש"י התכוון שהעברית לקחה מלשון ערבי?
הלא הכוונה להיפך שאפשר להשתמש בלשון ערבי להבינו.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין אתה חושב שמילים המופיעות במקרא מקורם בערבית?????
כלומר שהתורה לקחה אותם מערבית?
יעקב_ב. כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין אתה חושב שמילים המופיעות במקרא מקורם בערבית?????
כלומר שהתורה לקחה אותם מערבית?
הרמב"ם כותב שהשפה העברית והערבית שורשם אחד, והם שפות אחיות, והתורה השתמשה בלשון הקודש שהיתה מדוברת בעם ישראל, ובשפה זו נכנסו מילים מערבית, משום שהם שפות אחיות, כנ"ל.
ההוא גברא כתב:אתה מכיר פילולוגיה השוואתית?
חלק מסויים מצ' בעברית מתחלף בט בארמית ובט' חזקה בערבית.
כבר בתורה יש שורש נצר שהוא שמירה, ושורש דומה נטר שהוא שמירה בלב.
במקרה כזה אומרים שברור שדוברי העברית שמעו את השורש מהארמים והשתמשו בו כדי להבחין בין המשמעויות של השורשים. שנוצר אדם הוא לטובתו ונוטר לו הוא לרעתו.
ההוא גברא כתב:אילן בארמית ובלשון חז"ל הוא אלון בלשון מקרא.
'תחת האלה אשר עם שכם' (בראשית לה, ד), 'כאלה נובלת עליה' (ישעיה א, ל), 'וישב תחת האלה' (שופטים ו, יא), 'ויוצא אליו אל תחת האלה' (שופטים ו, יט)... והקבוץ 'כי יבשו מאילים אשר חמדתם' (ישעיה א, כט), 'ולא יעמדו אליהם בגבהם' (יחזקאל לא, ד), 'הנחמים באלים' (ישעיה נז, ה), כלם ענינם שם אילן, ואומרים כי הוא הנקרא בלע"ז אולמו.
ויש לפרש 'כי יבשו מאלים', 'הנחמים באלים', והדומים להם, שם כלל לכל אילן, וכן 'אילי הצדק' (ישעיה סא, ג). ויונתן תרגם 'אלה' ו'אלים' בוטמא, אבל 'ויוצא אליו אל תחת האלה' (שופטים ו, יט), תרגם 'אילנא', והראשון 'וישב תחת האלה' (שופטים ו, יא), תרגם 'בוטמא'.
ההוא גברא כתב:אגב, מתורתו של אונקלוס: בלעם היה מפתור ארם נהרים, ודיבר ארמית. הוא אומר "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". בכל מקום בתורה צור אינו הר, אבל בארמית טורא הוא הר. אונקלוס תרגם כאן צורים טוריא, שבלעם היה דובר ארמית ולכן קרא להרים טורין ובעברית צורים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים