עזרה בתרגום מיידיש

[טוב לי]

אודה למי שיוכל לעזור לי לפענח שני מילים מצילום כת"י [לאחד מרבני ליטא לפני קרוב למאה שנה] המובא בזה:

יידיש.png (267.64 KiB) נצפה 4840 פעמים

זהו הפענוח (המילים הבלתי מפוענחות מסומנות ב...):
נאר אייב ... מוזן מיר קומען צו אאויסגלאיך און טארן קן מחלוקת ניט פירן, איז פארן אבער ... ווו מען טאר קיין פשרה ניט מאכן און צוליב דעם

וזהו התרגום:
אלא שאם ... מוכרחים אנו להגיע להסכמה, ואסור לנו להיכנס למחלוקת, אבל יש לפעמים .... שאסור להגיע לפשרות ובשל כך וכו'

יישר כחכם.

[זקן ששכח]

בקטע השני:
איז פארן אבער אקירקטן.
כמדומני: יש באופן קורקטי, באופן מסויים, שבו אסור להתפשר.

[טוב לי]

בקטע השני:
איז פארן אבער אקירקטן.
כמדומני: יש באופן קורקטי, באופן מסויים, שבו אסור להתפשר.

ייש"כ.
האם אתה מכיר מילה כזו? האם למישהו מוכר שימוש במטבע לשון כזו?

[זקן ששכח]

במילונים מוגדר 'קורקטי' - 'ענייני'.
אני חושב שהמילה במקורה מאנגלית, אבל היא מדוברת באידיש, והגדרתה המקצועית כנ"ל, ומשמעותה המשומשת בפיות היא כאמור: משהו מוגדר וכדו'.

[בר אוריין תנינא]

במילונים מוגדר 'קורקטי' - 'ענייני'.
אני חושב שהמילה במקורה מאנגלית, אבל היא מדוברת באידיש, והגדרתה המקצועית כנ"ל, ומשמעותה המשומשת בפיות היא כאמור: משהו מוגדר וכדו'.

כמדומני שלכב' נתחלף 'קורקטי' ב'קונקרטי'.
קורקטי - ענייני,
קונקרטי - דבר מוגדר ומסוים.

[זקן ששכח]

עד כמה שהבנתי מגעת לא טעיתי, והנני מצרף קטע מתוך אחד המילונים בביאור תיבת קונקרטי.

[ישבב הסופר]

אלו שני מילים קרובים במובנם, אבל שונים במהותם.
קורקט באנגלית פירושו 'נכון'.
קונקרט פירושו המילולי 'מלט', וממנו נוצר המילה 'קונקרטי' שפירושו מבוסס, יציב, מוצק.

[טוב לי]

אשוב ואבקש ליודעי ומכירי האידיש, בפרט בניב הליטאי שלה,
אם תואילו לסייעני בזה באופן קורקטי וקונקרטי...
תודה רבה.

[ישבב הסופר]

למעשה, לא נראה שזו המילה, לא זה ולא זה.
ואם נדרוש לפי המילה שבחר למחוק, שהיתה אמורה להיות במקום המילה הנידונית, הרי זה "מאמענטן" שפירושו "דקות", וכאן היה אמור להתפרש כ"מצבים", "פאר[הא]ן אבער מאמענטען וויא מען טאר קיין פשרה ניט מאכן". (= "ישנם מצבים בהם אסור לעשות פשרה"] וכנראה המילה הזאת המוטלת בספק, פירושה קרוב למצבים, אופנים, תנאים.

[תוכן]

המילה הראשונה היא "שובאטיא", אבל לא אדע פשר מילה זו.

[מקורות]

לדעתי - לא "קורקטן", אף לא "קונקרטן" - אלא "א רגע קטן" שהוא קרוב למשמעות של "מאמענטע".

[מתון]

א "קרקטן" זהו עלים מספר או קונטרס קודם הדפסה שעדיין צריכים להגיה - עלי הגה"ה, וכנראה שהכותב סובר שאין להחזיק במחלוקת אך כיון שיש איזה קארעקטן (כלומר כינוי בזוי לאיזה קונטרס) שכתב שאין לעשות פשרות ....

[מקורות]

נראה שאני צריך לפרש את דבריי -

מה שכולם קורים כקו"ף ראשון של "קרקטן" אינו דומה לקו"ף השני, גם לא לשני הקו"ף'ן של "קן מחלוקת" ואפילו לא לקו"ף של "קיין פשרה". אבל מה שנראה כמו רגל ה"קו"ף" הוא דומה מאוד ל"ג" שב"א אוישגלאיך". ממילא הראש של ה"קו"ף" חייב להיות רי"ש. האות שלפני "קטן" אינו דומה לשום רי"ש שבקטע, אלא הוא דומה לכל העיי"ן'ן רק שחסר קצת מההתחלה, דבר שקורה הרבה כשכותבים עם עט פשוט ודיו. נשאר לנו א רגע קטן.

הרב מתון צודק בביאור "קארעקטן" אבל לפני מאה שנה שום רב ליטאי היה כותב את זה בצורת "קרקטן", מה עוד שהוא לשון רבים ואי אפשר לכתוב לפניו תיבת "א".

[מחולת המחנים]

המילה הראשונה נ"ל סאביעקטיוו, היינו סובייקטיבי, והכוונה: אבל אם בגישה סובייקטיבית, חייבים אנחנו וכו'.