הוצאת-אמת כתב:וכן הוא אצל הרבה מחכמי איטליה שכותבים כב-יכול או כ"י
חכם באשי כתב:עי' אלפא ביתא קדמייתא לרש"א, ערך כביכול. (אך התעלם, בבקשה, מכל העיתונות שהובאה שם...)
מה שנכון נכון כתב:באלפא ביתא לא נכנס לנקודה הנ"ל, ואינו מוסיף בה כלום על דברי התשבי.
חיימקה כתב:שמא אפשר להעלות זאת
כ. כביכול. תשבי יש חולקים לשתי תיבות כב יכול, התורה בכ"ב אותיות, יכולה לומר כך ודחה זה, ופירש כביכול מלה אחת, התורה דברה כמו ביכול לקבל זה אף על פי שכלפי מעלה לא שייך זה, יע"ש:
פרנצויז כתב:תוס' רבינו פרץ יומא ג' ע"ב,
.
פרנצויז כתב: [ביידיש, כשמדברים על הקב"ה, יש ביטוי "דער כביכול"].
עוד ראיתי לדקדק דקדוק קטן והוא שתיבה זו של כב יכול השגורה בדברי רז"ל נאמרת בדבר שאין הפה רשאי לאומרו מפני כבוד שמים והם ז"ל נותנין רשות לאומרו, וזהו משמעות כב יכול, כלומר התורה שהיא כ"ב אותיות נתנה רשות ויכולת לאומרו והדרשא תדרש ואין לחוש בדבר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים