אליבא דהלכתא כתב:שלום וברכה,
אשמח למראי מקומות בספרי ר' אברהם בן הרמב"ם שהוא נוקט גישה שונה מאביו. אפתח אני במאמר שדן בזה - מאמר של הרב כרמיאל כהן בקובץ מעליות כה עמ' 184 ואילך, הוא מציין ארבע מקומות כאלה:
א. הרמב"ם כתב בהל' תפילה ז, ח שלא נוטלים ידיים ביו"כ וט' באב ואילו ר' אברהם במספיק לעובדי ה' מהד' דנה עמ' 71-70 כתב שנוטלים.
בתודה
איש_ספר כתב:בכו"פ פל"א, מביא מהרמב"ם בחידושיו לשבת, שהשוחט בשבת אפילו במזיד שחיטתו כשירה, ורק בפעם השניה שישחוט דינו כמשומד ששחט. ואילו ר"א בהרמב"ם המובא שם מפרש המשנה ששחיטתו כשרה, דוקא בשחט בשוגג.
הגהמ כתב:לגבי הפרשנות של ראב"ם בדברי הרמב"ם, כמדומני שר"י קאפח כבר אמר שאין לראות בה סמכות עליונה, אבל בעיני זוהי אחת מדוגמאות רבות שבהן אהבתו למסורה התימנית קלקלה השורה. אין לנו קרוב ומודע להרמב"ם ותורתו מרבנו אברהם בנו, וגם האב הגדול נתן מהודו עליו וסמך שתי ידיו עליו לגמרי, וסכלות היא לחשוב שגישת חכמי תימן הרחוקים היא יותר קרובה לדעת הרמב"ם מאשר בנו ראב"ם.
הגהמ כתב:לגבי הפרשנות של ראב"ם בדברי הרמב"ם, כמדומני שר"י קאפח כבר אמר שאין לראות בה סמכות עליונה, אבל בעיני זוהי אחת מדוגמאות רבות שבהן אהבתו למסורה התימנית קלקלה השורה. אין לנו קרוב ומודע להרמב"ם ותורתו מרבנו אברהם בנו, וגם האב הגדול נתן מהודו עליו וסמך שתי ידיו עליו לגמרי, וסכלות היא לחשוב שגישת חכמי תימן הרחוקים היא יותר קרובה לדעת הרמב"ם מאשר בנו ראב"ם.
הגהמ כתב:הרמב"ם הוא מורשת קהלת יעקב, והרשות נתונה לכל אחד לחרוש לזרוע ולקצור כפי כוחו. יש גם תפיסה שאף הרמב"ם עצמו אינו הבעלים על תורתו ולכן איננו מוכרחים לפרש דבריו במשנה תורה לאור תשובותיו לכחמי לוני"ל למשל (גם אם לא נקבל טענת מזוייף שהעלה לגביהן הר' קאפח). אבל מאידך, יש גם גישה היסטורית המבקשת לירד לסוף דעתו של הרמב"ם עצמו (כמודמני כבר הארכנו בזה לפני שנה-שנתיים בקשר לספרו של הר' פרופ' קירשנבוים), ומבחינה הזאת חושבני שכל בר דעת מוכרח להודות שאין לנו נאמן לרוחו של הרמב"ם מאשר בנו היחיד, שנקשר לו בכל נימי נפשו, רבנו אברהם. אין זאת אומרת שתמיד קלע למטרא ולא החטיא כחוט השערה, אבל מבחינה כללית ברור לי שלו משפט סמכות עליונה בהבנת דברי הרמב"ם לדעת הרמב"ם.
הגהמ כתב:הגע בעצמך, אם אני, שלא ראיתי הרב טל מימי, אלמוד בספריו משך עשר שנים ואתיימר לטעון שאני יודע הילוך רוחו ושיטותיו יותר ממך או מישהוא אחר ששימש אותו ולמד לפניו תקופה ארוכה, האם לא לסכל אחשב? האם ניתן להעלות על הדעת שמי שנולד שבע-שמונה מאות שנה אחרי פטירת הרמב"ם, לו יהא כגובה ארזים גבהו, יכול להכיר את האדם הגדול בענקים מתוך כתביו יותר מבנו חביבו?
הגהמ כתב:א. אכן, אבל הבנת הדברים הכתובים כפשוטם מבלי לקחת בחשבון הרקע ו'הדברים שמעבר', האם לא זו הגישה הראשונה שהצגתי? גישה היסטורית לוקחת הכל בחשבון, הלא? גישה הראשונה היא שקורא הדורות מראש נפח בדברי הרמב"ם נשמת חיים ולכן הדבק בהם והמעיין בהם ימצא חיים חן וחסד, והפורש מהם כפורש מן החיים, ואין צורך בדברים שמעבר לחיות בעלם החי של הדברים הכתובים.
זה שהרמב"ם רצה שהכל יבינו בספרו לא מכחיש העובדא שבכל הדורות חשו החכמים, החל מהרמב"ם עצמו (בסוף ימיו) וכן בנו רבנו אברהם, צורך בהבהרת דבריו.
ב. גם הרמב"ם וגם בנו השתבחו בכך שבאומתנו אין אף אחד נמלט ממצודת הטעות הפרושה על כל החיים, ואילו היו שומעים אנשים טוענים שדוקא בספריהם אין טעויות ברור שהיו מוחים נחרצות. ואמנם מי ממנו האומר כי הוא זה ומצביע על מה שבעיניו הוא טעות - חוצפתו ישגא.
הגהמ כתב:ב. אין דמיון. לחלוק זה לא חוצפה, להגיד שזה טעות ושיבוש וכדו' זה חוצפה. התמצא אף פעם בספרי חכם עובדיה שאומר על מי מהראשונים (אפילו ראשוני אשכנז) שטעה?
הגהמ כתב:התפיסה הראשונה לא כל כך רחוקה כמו שאתה חושב. י"א שכך היא שיטת הגר"ח מבריסק (ואמנם ר' אליהו סולובייציק ביאר אחרת בהערתו על מאמרו של רש"ז הבלין בס' בית הועד שחזר ונדפס בספרו על תושבע"פ) ובאשכול הנ"ל נדושו הדברים הדק היטיב ע"ש.
גבול ים כתב:הגהמ כתב:התפיסה הראשונה לא כל כך רחוקה כמו שאתה חושב. י"א שכך היא שיטת הגר"ח מבריסק (ואמנם ר' אליהו סולובייציק ביאר אחרת בהערתו על מאמרו של רש"ז הבלין בס' בית הועד שחזר ונדפס בספרו על תושבע"פ) ובאשכול הנ"ל נדושו הדברים הדק היטיב ע"ש.
אינני יודע כיצד בדיוק היתה שיטת הגר"ח, אבל זה ברור שבספרו הוא מתעלם לחלוטין מפירוש המשניות לרמב"ם, ובודאי שאדם שמנסה לשחזר כיצד למד הרמב"ם את הסוגי' חייב להתאים את עצמו לפיה"מ.
ובנו"א ודאי שדברי ראב"ם לא יהוו משקל מכריע יותר מדברי הרמב"ם עצמו בשאר חיבוריו.
מצד שני ההגיון נותן שגם אם ראב"ם היה צעיר בפטירת הר"מ, מכ"מ ישב על מקומו עוד בשעה שדייני ב"ד של אביו ותלמידיו חיים, הרמב"ם היה מלמד לתלמידיו את החיבור כמו שתיאר ראב"ם עצמו [באגרות הרמב"ם מהדו' ר"י שילת עמ' רנד] ואפשר שמסורות ממנו נשתיירו בקרב השומעים, גם חיבוריו לתלמוד עדיין נתקיימו בידי בנו, ולכן קשה להתעלם מדבריו.
עדיאל ברויאר כתב: הרב בברכה, שמא כוונתך למאמרו של פרופ' דוד הנשקה בספונות, כג (תשס"ג)
בברכה המשולשת כתב:עדיאל ברויאר כתב: הרב בברכה, שמא כוונתך למאמרו של פרופ' דוד הנשקה בספונות, כג (תשס"ג)
אכן
עדיאל ברויאר כתב: אף אחד לא מתעלם מדבריו, וההיגיון שבדבריך פשוט ונכון. השאלה מה נעשה אם דבריו של ראב"ם מוקשים בעינינו אך נראה לנו שבעוניינו מצאנו יישוב אחר שנראה אמיתי יותר בדברי הרמב"ם. יותר מזה, מה תעשה אם ליישוב שנראה לנו יש סימוכים בדברי הרמב"ם בחיבוריו האחרים? תעדיף את דברי הרמב"ם בחיבוריו האחרים או את דברי ראב"ם (ותניח שמן הסתם הוא הכיר אותם ובכ"ז לא יישב כך)?
זו כל השאלה. אף אחד לא מזלזל ח"ו בראב"ם או בכל חכם אחר, אבל אחר המחילה אין לו בעלות על דברי אביו יותר מאשר לאביו עצמו, ועיקר הדיון הוא בדברי אביו.
במאמר על תשובות הרמב"ם לחכמי לוניל [חצי גבורים] הערה 230 צויינה מחלוקת נוספת וכן שני מאמרים שדנו בענין [הראשון כבר צויין באשכול]
ועוד שם הערה 54 ו-67 על יחסו של ר"י קאפח לעדויות ר"א על דעת אביו
חלקים מתוך ספר המספיק נדפסו בתרגום מחודש כבר בספר "אסופת מאמרים" (הרב פנחס קורח) [ציצית ותפילין], ושם בהערות צויינו כמה הבדלי שיטות בין הראב"ם לאביו
איש_ספר כתב:אליבא דהלכתא כתב:שלום וברכה,
אשמח למראי מקומות בספרי ר' אברהם בן הרמב"ם שהוא נוקט גישה שונה מאביו. אפתח אני במאמר שדן בזה - מאמר של הרב כרמיאל כהן בקובץ מעליות כה עמ' 184 ואילך, הוא מציין ארבע מקומות כאלה:
א. הרמב"ם כתב בהל' תפילה ז, ח שלא נוטלים ידיים ביו"כ וט' באב ואילו ר' אברהם במספיק לעובדי ה' מהד' דנה עמ' 71-70 כתב שנוטלים.
בתודה
ראוי להזכיר שבענין זה כותב ר"א בהרמב"ם שאם אביו היה שומע את נימוקיו שלו ודאי היה חוזר בו. שהרי היה מודה על האמת!
בכו"פ פל"א, מביא מהרמב"ם בחידושיו לשבת, שהשוחט בשבת אפילו במזיד שחיטתו כשירה, ורק בפעם השניה שישחוט דינו כמשומד ששחט. ואילו ר"א בהרמב"ם המובא שם מפרש המשנה ששחיטתו כשרה, דוקא בשחט בשוגג.
עדיאל ברויאר כתב:עוד הפנייה שקיבלתי במייל:חלקים מתוך ספר המספיק נדפסו בתרגום מחודש כבר בספר "אסופת מאמרים" (הרב פנחס קורח) [ציצית ותפילין], ושם בהערות צויינו כמה הבדלי שיטות בין הראב"ם לאביו
יש להוסיף שהל' תפילין נדפסו קודם לכן בספר "נחלת חיים" לזכר רבי חיים בן דוד עוזרי, וחזרו ונדפסו (אולי בתיקונים קלים) באסופת מאמרים הנ"ל.
הוגה ומעיין כתב:מאידך גיסא, יש לזכור את דברי מהר"ם אלשקר שכתב עליו (שו"ת סי' צו), ש'ידוע שכל דבריו מדברי אביו ז"ל', ועל סמך זאת למד מדברי הבן בסוגיית בין השמשות לדעת האב.
אגב, זיהיתי לאחרונה בגניזה את הדף מ"המספיק" שבו נמצאים דברים אלו שהביא מהר"ם אלשקר בשמו.
ואכן כן רואים באופן עקבי ב"המספיק" פרק השבת הלכות הוצאה (על מציאתו כתבתי כאן), שהולך בדרכו של אביו בפרטים רבים מאוד, ומרחיב ומפרש דבריו בנאמנות מובהקת.
חכם באשי כתב:חלק גדול מהנהגותיו החסידיות של ראב"ם לא היו מקובלות על אביו. סקירה על הנהגות אלו באה במאמרו המפורסם של וידר, השפעות וכו'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים