מאמר בענין בהמעיין האחרון מאת אביו של ידידינו אבי קלמן שליט"א
http://www.machonso.org/uploads/images/ ... 025-37.pdf
ולעיל העירו שזה רק יישוב אחד בדבריו, ואולי אין העקרון המובע בדבריו מוחלט אצלו. וכעת ראיתי בפרשת השבוע את דברי הרמב"ן (בראשית טו,ז)ברזילי כתב:הרמב"ן (שמות יב) כותב (באחת הדרכים) "שאין שום הבטחה שלא יגרום החטא לבטלה, אלא במקום שבועה"
וגם כאן כתב (בסתמא) שיש חשש שיגרום החטא ותבטל ההבטחה שניתנה בנבואה, אלא אם נכרתה ברית.כבר פירשתי זה כי יאמר מעת שהוצאתיך מאור כשדים ועשיתי לך נס היה הרצון לפני לתת לך הארץ הזאת. והנה עתה לא גזר שיתננה לו, אבל אמר שהוציאו מאור כשדים על דעת שיתננו לו, ולכן חשש אברהם פן יהיה בירושת הארץ תנאי המעשים אף על פי שאמר לו פעמים "לזרעך אתן את הארץ הזאת", כי עתה לא יגזור המתנה כאשר גזר לו זרע, ולכן אמר במה אדע כי אירשנה. ואינו כשאלת "מה אות", וגם הקדוש ברוך הוא לא עשה עמו כשאר האותות להראות לו אות או מופת בדבר נפלא, אבל בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה ולא יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם, או שמא יעשו הכנענים תשובה ויקיים בהם רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ להאביד ושב הגוי ההוא מרעתו ונחמתי על הרעה. והקדוש ברוך הוא כרת עמו ברית שיירשנה על כל פנים
, ולפ"ז ידיעת ה' את כל הנעשה בעולם השפל מוכרחת, ואם תשאל איך תצדק עם זה הבחירה ושני קצות האפשר. ע"ז משיב, כמ"ש הרמב"ם, שאחר שידיעת האל היא עצמית בו ואיננה דבר מוסף על עצמותו, הנה החקירה על איכות ידיעתו, תשוב אל החקירה על עצמותו, וכמו שעצמותו נעלם תכלית ההעלם, כן ידיעתו, וכמו שאין היקש ודמיון בין מציאותו למציאות זולתו, כי אין להקיש בין ידיעתו לידיעת זולתו. ולכן אם הידיעה הנודעת אצלינו א"א לציירה בשלא יסולק עמה טבע האפשר, אין לדון ממנה על ידיעתו הנעלמת מאתנו תכלית ההעלם, וז"ש אין חקר לתבונתו - אין חקירה אנושית משגת את תבונתו,ואין לחקור ולדרוש בה כי נעלמת ממדע בעל חומר.
אנונימי כתב:מרן המשגיח כתב:איני יודע לאיזה מדברי ר' ברזילי שלחת אבל המעיין ברס"ג שם בתחילת הפרק יראה בבירור שדעתו היא שהקב"ה מגיד מראש את מה שייעשה בבחירת הבוחר וכל קושייתו בקטע שהבאת היא כיצד יתכן שה' גוזר על אשור להיות רשעים ועל זה השיב שהלשון אשור שבט אפי שהוא לשון המורה על גזירה משמעותו שהקב"ה נותן להם כח להרע אבל ודאי נאמר מנבואה שירעו גם ירשיעו כי יודע השי"ת שזה מה שעתידים לבחור.
ניכר שכת"ר הולך בדרכו של בעל לחם משנה [פ"ו מהל' תשובה] שידיעת נביא אינה מכרחת את מעשי בני אדם כידיעת הבורא [לפי"ד הרמב"ם], אבל מכיון שכבר סתרו האחרונים את דברי הלח"מ [ומדברי הרמב"ם גופו מבואר שלא כן] וגם המושכלות הראשונות מעידות ע"ז, הרי בבירור יתבאר מדברי רס"ג אלו שהנביא לא ניבא בהחלט את מעשי סנחריב ונבוכדנצר.
כי אלה הדברים אשר סיפר נתן הנביא על שני חלקים. אחד מהם מעשה הבורא, והוא הגברת אבשלום והשליטו על כל אשר לדוד, ועל זה אומר (שם) הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעך. והשני מעשה אבשלום בבחירתו, והוא מה שאומר ושכב את נשיך לעיני השמש הזאת, (שם) ורצה בהקדמתו להודיע לדוד בחירת אבשלום, להכאות את לבו בזה.
אפרקסתא דעניא כתב:שאלה לידענים: האם יש מישהו מן הראשונים שהתמודד עם שאלת הידיעה והבחירה באמצעות התשובה שאכן, הקב"ה אינו יודע מראש מה יבחר הבוחר?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 639 אורחים