ר"ח סגן הכהנים הוא ר"ח בן אנטיגנוס?

[מיללער]

בגמ' יומא לט. וכן בסוטה מב. אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן מימינו [ממונה], שאם אירע פסול בכ"ג נכנס ומשמש תחתיו.

אותה המימרא נשנית במס' נזיר מז: בשם רבי חנינא בן אנטיגנוס וכבר ציינו המציינים לעי' בשני מקומות הנזכרים ששם שונה בעל המימרא.

הנה ר"ח סגן הכהנים היה תנא מדור הראשון שחי בזמן המקדש ולאחריו, והיה כהן ולפי תוארו שימש כסגן לכה"ג ומסר כמה הלכות ועדות בענייני כהונה.

וגם ר"ח בן אנטיגנוס היה כהן ונראה מכ"מ שהיה בפני הבית, לכאורה מזה שאותה מימרא נזכרת פעם בשם ר"ח סגן הכהנים ופעם בשמו, אולי מדובר באיש אחד ששם אביו היה אנטיגנוס (איש סוכו?) והיה סגן לכהנים?

והסיבה שלא כתבו כן רושמי שמות התנאים הוא מפני שהרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפרק רביעי מונה את שניהם בנפרד, וכן כתב התוי"ט במשניות זבחים ט-ג "גרסינן ר"ח סגן הכהנים והר"ב העתיק ר"ח בן אנטיגנוס ואיננו ר"ח סגן הכהנים כאשר הזכיר שניהם הרמב"ם בפ"ד מהקדמתו לפיה"מ, אבל מ"מ היה כהן כמ"ש בגמ' ספ"ד דבכורות".

האם יש הכרח נוספת מלבד זה שהרמב"ם מנאם לשנים? הרי מצד השני יש משמעות מר"ע מברטנורא ומהגמרות שהבאתי שאכן מדובר באיש אחד, מה היתה הכרחו של הרמב"ם גופיה?

[גבול ים]

בתוס' הרשב"א פסחים יד כתוב ב"פ ר"ח בן אנטיגנוס במקום רחסגה"כ, וכן בתוהרא"ש שם ישנו חילוף זה, אם אדם אחד הוא ניחא

[זקן ששכח]

הנה ר"ח סגן הכהנים היה תנא מדור הראשון שחי בזמן המקדש ולאחריו, והיה כהן ולפי תוארו שימש כסגן לכה"ג ומסר כמה הלכות ועדות בענייני כהונה.

שאלה: האם דור ראשון של תנאים היה חי בזמן החורבן? כמדומני שכמאה שנה לפני החורבן היו תנאים. וכיצד יתכן?!

אגב: ממש לא מסתבר לומר שהוא בן אנטיגנוס איש סוכו. שהרי הוא קיבל משמעון הצדיק, כלומר תחילת בית המקדש השני. ואילו ר' חנינא חי בדור החורבן. אלא אם כן נאמר שלפחות אחד מביניהם חי כשלוש מאות וחמשים שנה. אולי...

לגבי ר"ח: גם המאירי נוקט בפשיטות בפתיחת בית הבחירה לאבות, שהיו שנים.

[כנסת ישראל]

מעניין שר"ח בן אנטיגנוס שאל בנזיר מ"ג למה תיקנו סגן לכהן גדול, ואם הוא סגן הכהנים הרי דיבר מענינו, ואמנם מסתברא שהיו קוראים לו בהאי ענינא סגן הכהנים ובאמת ביומא ובסוטה איתא בשם ר"ח סגה"כ למה סגן ממונה.
אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק ולא קשור לכאן.
גם ביחוסי תנאים ואמוראים מונה לתרתי ולדבריו שם ר"ח סגה"כ נהרג בזמן הבית עם רשב"ג ור' ישמעאל.
ור"ח בן אנטיגנוס חי אח"כ

[גבול ים]

בתענית יז. אר"ח סגה"כ כדאי הוא בית א' לאבד עליו טבילה וכו', הגר"א באו"ח סי' תקנד מביא מימרא זו בשם ר"ח בן אנטיגנוס.

[זקן ששכח]

אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק ולא קשור לכאן.

וגם ר"ח בן אנטיגנוס היה כהן ונראה מכ"מ שהיה בפני הבית, לכאורה מזה שאותה מימרא נזכרת פעם בשם ר"ח סגן הכהנים ופעם בשמו, אולי מדובר באיש אחד ששם אביו היה אנטיגנוס (איש סוכו?) והיה סגן לכהנים?

[מיללער]

בתענית יז. אר"ח סגה"כ כדאי הוא בית א' לאבד עליו טבילה וכו', הגר"א באו"ח סי' תקנד מביא מימרא זו בשם ר"ח בן אנטיגנוס.

תודה רבה על המראי מקומות

תיקון קל: הגמ' בתענית הוא בדף יג.

[סעדיה]

עי' תויו"ט זבחים פ"ט מ"ג

[מיללער]

עי' תויו"ט זבחים פ"ט מ"ג

בגמ' יומא לט. וכן בסוטה מב. אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן מימינו [ממונה], שאם אירע פסול בכ"ג נכנס ומשמש תחתיו.

אותה המימרא נשנית במס' נזיר מז: בשם רבי חנינא בן אנטיגנוס וכבר ציינו המציינים לעי' בשני מקומות הנזכרים ששם שונה בעל המימרא.

הנה ר"ח סגן הכהנים היה תנא מדור הראשון שחי בזמן המקדש ולאחריו, והיה כהן ולפי תוארו שימש כסגן לכה"ג ומסר כמה הלכות ועדות בענייני כהונה.

וגם ר"ח בן אנטיגנוס היה כהן ונראה מכ"מ שהיה בפני הבית, לכאורה מזה שאותה מימרא נזכרת פעם בשם ר"ח סגן הכהנים ופעם בשמו, אולי מדובר באיש אחד ששם אביו היה אנטיגנוס (איש סוכו?) והיה סגן לכהנים?

והסיבה שלא כתבו כן רושמי שמות התנאים הוא מפני שהרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפרק רביעי מונה את שניהם בנפרד, וכן כתב התוי"ט במשניות זבחים ט-ג "גרסינן ר"ח סגן הכהנים והר"ב העתיק ר"ח בן אנטיגנוס ואיננו ר"ח סגן הכהנים כאשר הזכיר שניהם הרמב"ם בפ"ד מהקדמתו לפיה"מ, אבל מ"מ היה כהן כמ"ש בגמ' ספ"ד דבכורות".

האם יש הכרח נוספת מלבד זה שהרמב"ם מנאם לשנים? הרי מצד השני יש משמעות מר"ע מברטנורא ומהגמרות שהבאתי שאכן מדובר באיש אחד, מה היתה הכרחו של הרמב"ם גופיה?

[סעדיה]

עי' תויו"ט זבחים פ"ט מ"ג

בגמ' יומא לט. וכן בסוטה מב. אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן מימינו [ממונה], שאם אירע פסול בכ"ג נכנס ומשמש תחתיו.

אותה המימרא נשנית במס' נזיר מז: בשם רבי חנינא בן אנטיגנוס וכבר ציינו המציינים לעי' בשני מקומות הנזכרים ששם שונה בעל המימרא.

הנה ר"ח סגן הכהנים היה תנא מדור הראשון שחי בזמן המקדש ולאחריו, והיה כהן ולפי תוארו שימש כסגן לכה"ג ומסר כמה הלכות ועדות בענייני כהונה.

וגם ר"ח בן אנטיגנוס היה כהן ונראה מכ"מ שהיה בפני הבית, לכאורה מזה שאותה מימרא נזכרת פעם בשם ר"ח סגן הכהנים ופעם בשמו, אולי מדובר באיש אחד ששם אביו היה אנטיגנוס (איש סוכו?) והיה סגן לכהנים?

והסיבה שלא כתבו כן רושמי שמות התנאים הוא מפני שהרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפרק רביעי מונה את שניהם בנפרד, וכן כתב התוי"ט במשניות זבחים ט-ג "גרסינן ר"ח סגן הכהנים והר"ב העתיק ר"ח בן אנטיגנוס ואיננו ר"ח סגן הכהנים כאשר הזכיר שניהם הרמב"ם בפ"ד מהקדמתו לפיה"מ, אבל מ"מ היה כהן כמ"ש בגמ' ספ"ד דבכורות".

האם יש הכרח נוספת מלבד זה שהרמב"ם מנאם לשנים? הרי מצד השני יש משמעות מר"ע מברטנורא ומהגמרות שהבאתי שאכן מדובר באיש אחד, מה היתה הכרחו של הרמב"ם גופיה?

סליחה, לא שמתי לב.

[אביאסף]

גם אני הסתפקתי פעם שמא חד הם ומ"מ אינו נראה כן, וזה לך העד כי לא תמצא שום דבר הלכה משם ר"ח סגן הכהנים שאינו בענייני מקדש וכהונה משא"כ ר"ח בן אנטיגנוס, וגם נראה שר"ח בן אנטיגנוס אינו קדום כל כך כי היה דורש בעירו בזמן שהיתה הסנהדרין ביבנה (ירושלמי שבת פ"ד ה"ב) ובנו היה בימי ר' יהודה ור' יוסי מן הדור הרביעי (בכורות ל:, וע"ש שר' יהודה מדבר נגד רחב"א עצמו בלשון קשה) גם האמוראים הראשונים ידעו שמועות משמו (חולין נג: נדה ה.) ונראה מזה שאינו כל כך קדום, ועוד יותר מזה בתוספתא תמורה פ"ד ה"י הוא אומר שמועה משם ר' אלעזר חסמא שהיה מן הדור השלישי, ובאמת אין שום ראיה שהיה בזמן הבית כי אף על פי שיש לו ידיעות על מה שהיה בבית המקדש (תוספתא שקלים פ"ג הט"ו ותו"כ דיבורא דנדבה פרק ט ג) אינו מעיד ממה שראו עיניו (וגם מתוספתא ערכין פ"א הט"ו אין מוכרח כלל למעיין), סוף דבר נראה ברור כי רחס"ה ורחב"א שנים הם וגם אינם בני אותו הדור, וע"ע יחוסי תנאים ואמוראים בערכי שניהם (ואגב, מבואר שם שהיתה גירסתו גם בנזיר מז: סגן הכהנים ולא בן אנטיגנוס כלפנינו).

[מיללער]

גם אני הסתפקתי פעם שמא חד הם ומ"מ אינו נראה כן, וזה לך העד:

א. כי לא תמצא שום דבר הלכה משם ר"ח סגן הכהנים שאינו בענייני מקדש וכהונה משא"כ ר"ח בן אנטיגנוס
ב. וגם נראה שר"ח בן אנטיגנוס אינו קדום כל כך כי היה דורש בעירו בזמן שהיתה הסנהדרין ביבנה (ירושלמי שבת פ"ד ה"ב) ובנו היה בימי ר' יהודה ור' יוסי מן הדור הרביעי (בכורות ל:, וע"ש שר' יהודה מדבר נגד רחב"א עצמו בלשון קשה) גם האמוראים הראשונים ידעו שמועות משמו (חולין נג: נדה ה.) ונראה מזה שאינו כל כך קדום
ג. ועוד יותר מזה בתוספתא תמורה פ"ד ה"י הוא אומר שמועה משם ר' אלעזר חסמא שהיה מן הדור השלישי, ובאמת אין שום ראיה שהיה בזמן הבית כי אף על פי שיש לו ידיעות על מה שהיה בבית המקדש (תוספתא שקלים פ"ג הט"ו ותו"כ דיבורא דנדבה פרק ט ג) אינו מעיד ממה שראו עיניו (וגם מתוספתא ערכין פ"א הט"ו אין מוכרח כלל למעיין)

סוף דבר נראה ברור כי רחס"ה ורחב"א שנים הם וגם אינם בני אותו הדור, וע"ע יחוסי תנאים ואמוראים בערכי שניהם (ואגב, מבואר שם שהיתה גירסתו גם בנזיר מז: סגן הכהנים ולא בן אנטיגנוס כלפנינו).

דברים כדרבונות וכמסמרות נטועות, תודה רבה!


א. מה שכ' מעלתו מזה שמר"ח בן אנטיגנוס נמצא דברי הלכה אף שלא מענין המקדש משא"כ מר"ח סגן הכהנים - אי משום הא לא אריא שהרי כמה תנאים ואמורים נזכרים בשם מושאל בשייכות למאמריהם ואולי אף בזה כן שלגבי עניני המקדש נזכר רבי חנינא בתוארו "סגן הכהנים" לאמר שלדבריו יש מקור ראשון שהרי הוא היה סגן הכהנים, משא"כ בשאר דבריו בהלכות שאינם בשייכות להמקדש מכונה בשמו ושם אביו

האם אפשר להוריד את הערכים הנזכרים מה'יחוסי תנאים ואמוראים'?

[אביאסף]

א. מה שכ' מעלתו מזה שמר"ח בן אנטיגנוס נמצא דברי הלכה אף שלא מענין המקדש משא"כ מר"ח סגן הכהנים - אי משום הא לא אריא שהרי כמה תנאים ואמורים נזכרים בשם מושאל בשייכות למאמריהם ואולי אף בזה כן שלגבי עניני המקדש נזכר רבי חנינא בתוארו "סגן הכהנים" לאמר שלדבריו יש מקור ראשון שהרי הוא היה סגן הכהנים, משא"כ בשאר דבריו בהלכות שאינם בשייכות להמקדש מכונה בשמו ושם אביו

אילו היתה חלוקה ברורה היה אפשר לומר כדבריך אלא שהרבה מדברי ר' חנינא בן אנטיגנוס הם בהלכות כהונה ומקדש גם כן ולדבריך היו צריכים לכנותו בהלכות אלו סגן הכהנים, וכמו שהבאתי לעיל אפילו כשהוא מספר על דברים שהיו בביהמ"ק הוא מכונה בן אנטיגנוס, ומ"מ זה לפילפולא בעלמא ובוודאי שלא התכוונתי להביא את זה כהוכחה בפני עצמה.

[ישבב הסופר]

שני הערכים מיחוסי תנו"א

[מיללער]

שני הערכים מיחוסי תנו"א

תודה רבה

-

כבוד הרב אביאסף, עי' שם שהביא דברי רחסה"כ ממס' אבות לדרוש בשלום מלכות ואין לזה שייכות לעניני המקדש כמ"ש מעלתו

[אביאסף]

דקדקתי לכתוב ׳דבר הלכה׳, דברי אגדה בשמו יש עוד במדרשים.